שהרג קין את הבל

[דקטיל קין להבל]

341. בשעה שקין הרג את הבל, לא היה יודע איך תצא הנשמה ממנו, שלא היה יודע, שע"י מעשיו שעושה, יוציא מהבל את נשמתו, וימות. והיה נושך אותו בשיניו כנחש.

כי קינא אותו על נוקבא יתרה, שפירושו, שרצה להמשיך האורות מלמעלה למטה, ולגלות את המלכות הרביעית, החסרה מחזה ולמטה. אבל לא ידע, שע"י זה תתגבר מדה"ד, וייפסק הזיווג גם מחזה ולמעלה, ותסתלק החיוּת מהבל, וימות. אלא אדרבה חשב, שגם הבל ייהנה ממעשיו. וע"כ היה נושך אותו בשיניו, כמו נחש הקדמוני, והרג אותו.

כי כל הנמשך, נמשך דרך הפה. אבל הנמשך בקדושה, נמשך מכוח השפתיים, המסך שבפה, זיווג דנשיקין, הממשיך השפע ממדרגה למדרגה. והנמשך שלא בקדושה, כמעשה נחש הקדמוני, נמשך מכוח השיניים, שחסר שָׁם תיקון המסך בכלי מלכות, הנקרא שפתיים, והשפע נמשך מלמעלה למטה, שזה נבחן לנשיכה. שבדרך זה הביא הנחש המיתה לעולם.

ונודע שמעשה קין היה כחטא עצה"ד, שגם הוא החליף הנשיקה לנשיכה, כי מָשך השפע בלי מסך מלמעלה למטה, שע"י זה הסתלקה נשמת הבל. הרי שקין נשך אותו בשיניו, כמעשה נחש הקדמוני, ומכוח זה הרג אותו.

בה בשעה קילל אותו הקב"ה, והיה הולך לכל רוחות העולם, ולא מצא מקום שיקבל אותו. עד שהיכה עצמו על ראשו, ושב לפני ריבונו, ואז קיבלה אותו הארץ במדור התחתון. כלומר, שתשובתו לא הייתה שלמה, וע"כ לא קיבלה אותו הארץ שלנו.

342. הארץ עצמה קיבלה אותו, שילך עליה, שכתוב, ויָשֹם ה' לקין אות, שהקב"ה קיבל את תשובתו. וע"כ חזרה וקיבלה אותו הארץ. ולא שרק המדור התחתון קיבל אותו, מפני שתשובתו לא הייתה שלמה.

אלא הארץ קיבלה אותו למטה במדור אחד שמתחתיה, כי כתוב, הן גירשתָ אותי היום מעל פני האדמה. משמע, מעל פני האדמה גורש, אבל למטה מאדמה לא גורש. הרי שמדור תחתון שמתחת לאדמה קיבל אותו.

343. הארץ קיבלה אותו בְּאַרְקָא, אחת משבע ארצות. על הַדָרים שם כתוב בירמיהו, יֹאבדו מן הארץ ומתחת השמיים האלה. וכתוב, ויישב בארץ נוֹד קִדמת עדן. שהכוונה על המדור התחתון, הנקרא ארקא. ונקרא נוד, מפני שיש ליושבים שם שני ראשים, שמתנדנדים פעם לחושך ופעם לאור.

344. אחר שאמר קין, גדול עווני מִנשוֹא, שהתוודה ועשה תשובה, מחל לו הקב"ה חצי מהעונש. מאחר שבתחילה גזר עליו, ואמר לו, נע ונד תהיה בארץ, הוא נשאר עתה בנוד בלבד. וזהו שכתוב, וייצא קין מלפני ה', ויישב בארץ נוד. כלומר, כאשר יצא מלפני ה', היה כדי להיות נד בארץ ולא נע. כי נמחל לו חצי מהעונש.

כי הגם שחטאו של קין היה במלכות דמדה"ד שגילה, מ"מ כיוון שכבר נמתקו המלכות והבינה זה בזה, נפגמה גם הבינה על ידו. ולפיכך נענש, נע ונד תהיה בארץ. נענוע מצד המלכות, ונדנוד מצד הפגם שבבינה. ואחר שעשה תשובה, נמחל לו הפגם מהמלכות, הנענוע. ונשאר לו הפגם שבבינה, הנדנוד. כי תשובתו לא הייתה שלמה בכל צורכה.

345. כאשר יצא קין מלפני ה', אמר לו אדם, בני, מה נעשֹה בדינך? אמר לו קין, אבא, כבר התבשרתי שמחל לי הקב"ה להיות בנוד בלבד. שאל אותו, איך זכית לזה? אמר לו, משום שעשיתי תשובה והתוודיתי לפניו.

אמר אדם, וכי כל כך גדול וחזק כוח התשובה, ואני לא ידעתי? התחיל לשבח אל ריבונו ולהתוודות לפניו. פתח ואמר, מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'. כלומר, טוב לשבח ולשוב ולהתוודות לפני הקב"ה.

346. מאותה השעה שהרג קין את הבל, נפרד אדם מאשתו, וב' רוחות נקבות היו באות ומזדווגות עימו. והוליד רוחות ושדים, המשוטטים בעולם. והן שתיים, כי הזונות הן מקליפות הימין, שע"כ הן מצחקות. אבל בסוף הן מייסרות ומענישות האדם, שזה בחינת שמאל. וע"כ היו שתיים: אחת מקליפת הימין, והשנייה מקליפת השמאל.

347. ולא קשה להבין זאת. כי גם בן אדם כשהוא בחלומו, באות רוחות נקבות, ומצחקות עימו, ומתחממות ממנו, ואח"כ מולידות. ואלו התולדות נקראות נגעי בני אדם.

ואינם מתהפכים לשום צורה, אלא לצורות בני אדם. ואין להם שיער בראשם. כי אותן התולדות הן קליפת הימין. ושערות, משמאל באות. ועל זה כתוב בשלמה, והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם.

ויש שרוחות זכרים באים לנשים שבעולם, בחלומן, והנשים מתעברות מהם ומולידות רוחות, וכולם נגעי בני אדם נקראים.

348. אחר 130 שנה, התלבש האדם בקנאה, והזדווג באשתו, והוליד בן, וקרא שמו שֵׁת. בעניין סופי האותיות שבקשרי כ"ב (22) האותיות החקוקות, כלומר, הא"ב בצירוף ישר, שהוא א"ב ג"ד ה"ו, שסופם ש"ת. ובא להבדיל מצירופי א"ב אחרים. שאותיות שת אינן בהם בסופם.

השם שת הוא הרוח שאבד, רוחו של הבל, שהתלבש בגוף אחר בעולם, שהתלבש בשת, וע"כ נקרא שת. כמ"ש, כי שָׁת לי אלקים זֶרע אחֵר תחת הבל.

349. וַיוֹלֶד בדמותו כצלמו. משמע, שהבנים האחרים קין והבל לא היו בדמותו, ורק שת היה בדמותו כצלמו, בתיקון הגוף ובתיקון הנפש, באורַח ישר. שהבנים האחרים היו בדבקות הזוהמה של הנחש, ושל אותו הרוכב עליו, שהוא ס"מ, ומשום זה לא היו בדמותו של אדם.

והרי נאמר, שהבל היה מצד הקדושה ולא מהנחש, כמו קין? כך הוא, אבל שניהם לא היו בצורת האדם שלמטה, שלא היה בהם קו אמצעי, צורת אדם, אלא הבל היה מצד ימין, וקין מצד שמאל, ע"כ לא היו כדמות אדם.

350. גם הבל לא היה שלם. והרי כתוב, והאדם ידע את חוה אשתו, ותהר ותלד את קין. שחל על חוה. ולא כתוב, וַיוֹלֶד את קין. ואפילו בהבל לא כתוב, ויולד, שהיה סובב על אדם, אלא כתוב, ותוסֶף ללדת את אחיו, את הבל. וזהו שאפילו הבל לא היה בדמותו בצלמו של אדם, וע"כ לא כתוב בו, ויולד. אבל בשת כתוב, ויולד בדמותו כצלמו, שהוא מיוחס לאדם.

351. 130 שנה נפרד אדם מאשתו, וכל אלו שנים היה מוליד רוחות ושדים בעולם, מאותו כוח הזוהמה, שהיה הולך ונשאב ממנו. כיוון שכלתה כל הזוהמה ממנו, חזר וקינא את אשתו, והוליד בן. אז כתוב, ויולד בדמותו כצלמו.

352. כל אדם ההולך לצד שמאל ומטמא דרכיו, כל רוחות הטומאה הוא מושך על עצמו. ורוח הטומאה מתדבק בו ואינו עוזב אותו. ודבקות רוח הטומאה ההוא, היא רק באותו האדם, שמשך אותו. ולא באחר, משום שהדבקות שלהם היא רק באנשים שהתדבקו בהם. אשריהם הצדיקים ההולכים בדרך הישר, והם צדיקי אמת, ובניהם צדיקים בעולם. ועליהם כתוב, כי ישרים יִשכנו ארץ.

353. ואחות תוּבַל קין נעמה. מה משמיענו הכתוב, ששְׁמה נעמה? משום שזנו אחריה בני אדם מרוב יופי ונעימות שבה, ואפילו רוחות ושדים זנו אחריה. ועל זה מורה השם נעמה, מלשון נעימות. אלו בני האלקים עזא ועזאל זנו אחריה, ומשום ההגזמה הזו נקראה נעמה.

354. אימם של שדים הייתה. כי היא באה מצד קין, שממנו יצאו שדים ורוחות. והיא מתמנה עם לילית על מיתת אַסְכָּרָה של התינוקות. נעמה מתמנה לצחק עם בני אדם בחלומות, בחינת ימין דקליפות, ולהמית תינוקות, בחינת שמאל.

כי היא באה ומצחקת עם אנשים. ולפעמים היא מולידה מהם רוחות בעולם. ועד עתה עוד היא עומדת בתפקידה לצחק עם אנשים. אבל היא משתתפת עם לילית, והַמיתה באה מצד לילית ולא מצד נעמה.

355. אלו השדים מתים כבני אדם, ולמה נעמה עודנה חיה עתה? השדים מתים כבני אדם, אבל לילית ונעמה ואַגְרַת בַּת מַחֲלַת הבאה מצידן, כולן חיות, עד שיבעֵר הקב"ה את רוח הטומאה מהארץ, כמ"ש, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.

356. אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים ואינם מסתכלים, וכולם אטוּמים, ואינם יודעים, כמה מלא העולם מבריות משונות שאינן נראות, ומִדברים נעלמים. ואילו ניתנה רשות לעין לראות, היו בני האדם מתפלאים, איך אפשר להתקיים בעולם.

357. נעמה זו, היא אימם של השדים. ומצידה באים כל אלו השדים, שמתחממים מבני אדם, ומקבלים רוח תשוקה מהם, מצחקים עימהם ועושים אותם בעלי קרי. ומשום שבעל קרי בא מרוח הטומאה, הוא צריך לרחוץ את עצמו, להיטהר ממנו.