<- ספריית הקבלה
המשך קריאה ->

הלוא אם תטיב שֹאת

339. הלוא אִם תטיב, שֹאֵת, ואם לא תטיב, לַפֶּתח חַטָאת רובץ. המילה שֹאת פירושה, שתתנשא למעלה ולא תרד למטה, שתמשיך האורות מלמטה למעלה, ואל תמשיך עוד האורות מלמעלה למטה, שבזה הרג את הבל. אבל, שאת, פירושה גם הסרה וסליחה, שאמר לו הקב"ה, אם תטיב, תסור ממך ויסולח לך הדבקות של רוח הטומאה.

340. ואם לא תטיב, לפתח חטאת רובץ. לפתח, זהו הדין העליון, הדין של המלכות, שהוא הפתח לכל, כמ"ש, פִּתחוּ לי שערי צדק. צדק, שם המלכות. שערי צדק הם הדינים, שאין אדם יכול לבוא אל המלכות, אם אינו הופך את הדינים הללו שבה לשערים, כמ"ש, זה השער לה', צדיקים יבואו בו. כלומר, אותם הדינים, שהרשעים מתרחקים על ידיהם, נעשים לשערים בשביל הצדיקים, שמתדבקים על ידיהם.

והמילה, לפתח, אשר מה שחטאת רובץ על המלכות, אע"פ שהיא מקור כל העונשים, מ"מ אם תעשה תשובה, יתהפך החטאת ויהיה לפתח. חטאת רובץ, אמר לו הקב"ה, אותו הצד שהתדבקת בו ונמשך עליך, יהיה שומר אותך להיפרע ממך.

כמ"ש, אם תטיב, שאת, שתסור ממנו דבקות של רוח הטומאה, שהתדבק בו מחמת חטאו. ואם לא תטיב, לפתח חטאת רובץ, אותו רוח הטומאה שהתדבק בו, מחמת חטאו, הוא עצמו ייפרע ממך.