אשר ברא אלקים לעשות

185. כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלקים לעשות. כי בו, ביסוד, נמצאת המנוחה לכל, לעליונים ולתחתונים, בו השבָּת למנוחה. כי ב' בחינות יש ביסוד:

א. השביתה, שמקבל מיובֵל,

ב. מה שהוא נושא למסך דחיריק, שבו מכריע ועושה שלום ומנוחה, הן בב' קווים ימין ושמאל העליונים אשר בישסו"ת, והן בב' קווים ימין ושמאל התחתונים אשר בז"א. ולפיכך, בחינת השביתה שמקבל מיובל, נמצאת אצלו במנוחה. ובו השבָּת למנוחה, כי הארת השביתה שמקבל נמצאת אצלו במנוחה.

אשר ברא אלקים, מורה, שמכלל זָכוֹר יצא שָׁמוֹר, כדי לתקן מלאכת העולם. ברא, מורה על קטנות. ברא, היא מילה סתומה, ע"כ היא שמוֹר. אלקים, מורה על גדלות הבינה, שאז נקראת אלקים, וזה זכוֹר. ומכלל הגדלות יצאה הקטנות, כדי לתקן מלאכת העולם, המלכות.

כלומר, שמתוך שקיבלה הנוקבא, העולם, קטנות דבינה, נעשית מוכשרת בזה לקבל גם את הגדלות דבינה, שהוא השם הקדוש אלקים שבבינה. כי אלקים שבמעשה בראשית הוא בינה. ונמצא, שקבלת הקטנות המרומזת במילה ברא, באה לתיקון העולם.

לעשות, זוהי אומנות העולם, המוחין דגדלות, הנקרא אומנות. כי, לעשות, מורה על המלאכה השלֵמה, לעשות עשיה, המשלימה הכול.

186. כתוב, שומר הברית והחסד. שומר, זו כנ"י, מלכות. הברית, יסוד העולם, יסוד דז"א. החסד, אברהם, חסד דז"א. כנ"י, המלכות, שומרת את הברית והחסד, יסוד וחסד דז"א. וע"כ נקראת המלכות, שומר ישראל.

כי ז"א נקרא ישראל, והמלכות השומרת את הספירות שלו, הרי היא שומר ישראל. זו שומרת הפתח של כל הספירות דז"א, כי יסוד היא הספירה התחתונה שלו, והחסד הספירה העליונה. וכיוון ששומרת עליהם, שומרת על כל הספירות שלו, מהיסוד עד החסד.

במלכות תלויות כל העשיות שבעולם, כלומר מלבד שהיא השומרת על כל ספירותיו דז"א, שלא ייאחזו החיצוניים בהם, שהן מצוות לא תעשה, הרי גם כל התיקונים והעשיות שבעולם תלויים בה, שהן מצוות עשה.

נמצא, אשר ברא אלקים לעשות, לשכלל ולתקן הכול, כל יום מששת ימי בראשית, שהם ו"ס חג"ת נה"י דז"א. ולהוליד רוחות ונשמות קדושות. ואפילו הרוחות והשדים הם בכלל של אשר ברא אלקים לעשות.

לעשות, מלשון שִׁכלול וּגְמר. שכל מה שברא אלקים בששת ימי בראשית, צריך עוד שכלול ותיקון. וע"כ כתוב, ברא אלקים לעשות, לשכלל ולתקן אותו.

187. והרוחות והשדים גם הם נבראו לתיקון העולם, להלקות על ידיהם את רשעי עולם, להוכיח להם שילכו בדרך הישר. ומי שהולך לשמאל, נמצא מתדבק בשדים וברוחות, שהם צד השמאל, ונענש על ידיהם. משום זה גם השדים והרוחות הם לתיקון העולם, להחזיר את הרשעים למוטב.

וכתוב בשלמה, והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. נגעי בני אדם, אלו הם המזיקים, רוחות ושדים. הרי שהם נבראו להעניש את עוברי עבירה, ובני אדם מפחדים ושומרים עצמם מהחטא.

188. בשעה שנבראו הרוחות והשדים, קידש היום, ולא הספיק לעשות להם גופים, ונשארו רוחות בלי גוף. ואלו הם בריות שלא נגמרו. ומצד שמאל הם, והם פסולת הזהב. כי בשבירת הכלים של ז"ת, חג"ת נהי"מ, התערבה הקליפה בקדושה. ובעולם התיקון חזרה והתבררה הקדושה מהקליפה. ומהם באו כל הפרצופים דאבי"ע דקדושה.

אמנם נשארה פסולת, שאינה ראויה עוד לברר משם שום קדושה מטרם גמה"ת. ומהפסולת ההיא נעשו הס"א והקליפות. ויש בזה ימין ושמאל. והפסולת מימין נקראת היתוך הכסף, שנשארת אחר היתוך הכסף. והפסולת מצד שמאל נקראת היתוך הזהב או פסולת הזהב, שנשארת אחר היתוך הזהב. כי צד ימין מכונה כסף, וצד שמאל זהב. ולהיותם מצד שמאל, הם פסולת הזהב.

וכיוון שלא נשלמו והם פגומים, השם הקדוש אינו שורה בהם, והם אינם מתדבקים בשם הקדוש. והיראה שלהם היא מהשם הקדוש, וזָעים ומפחדים מפניו. וע"כ לא יוכלו להתדבק בו. וכן השם הקדוש אינו שורה במקום פגום, וע"כ אינו שורה בהם.

189. אדם שנפגם, כי לא הניח אחריו בן בעוה"ז, כשנפטר מעוה"ז, לא יוכל להתדבק בשם הקדוש. ואין מכניסים אותו בפרגוד של הקב"ה, משום שהוא פגום ואינו נשלם.

והאילן שנעקר, האדם שמת בלא בן, צריכים לנטוע אותו פעם שנייה, שצריך לחזור ולהתגלגל בעולם, משום שהשם הקדוש מושלם מכל הצדדים. וע"כ לא יוכל הפגום להתדבק בו. כי עניין הדבקות הרוחנית הוא השוואת הצורה, והפגום כלפי השלם, הוא רחוק כרחוק מזרח ממערב.

190. הבריות האלו, הרוחות והשדים, פגומים מלמעלה ומלמטה. וע"כ אינם מתדבקים למעלה ואינם מתדבקים למטה. מלמעלה, מצד הבינה, ומלמטה, מצד המלכות. ובהם כתוב, אשר ברא אלקים לעשות. שברא בריות, שצריכים לעשות אותם ולהשלים אותם, כי הם לא נשלמו למעלה ולמטה, לא מצד הבינה ולא מצד המלכות.

והרי הרוחות הם בלי גופים, ולמה לא נשלמו מצד הבינה? כי כל אחיזת הס"א היא רק בגופים, בכלים, ולא ברוחות, באורות. וכיוון שאין להם ממלכות כלום, ע"כ למה אינם נשלמים מצד הבינה?

אלא כיוון שלא נשלמו הרוחות למטה בארץ, שיהיה להם גוף, אינם שלמים גם למעלה באורות. כי נמשכים ממלכות וצריכים לגופים, להתלבש בהם. וכיוון שאין להם גופים, הרי זה פגם גם ברוחות, ולא יוכלו לקבל תיקונם מלמעלה בבינה.

וכולם באים מצד שמאל ונעלמים מעין האדם, ועומדים לנגדם להזיק להם. שלושה דברים להם כמו למלאכי השרת, ושלושה כמו לבני אדם. כי יש להם כנפיים, וטסים מסוף העולם עד סופו, ויודעים העתיד להיות כמו מלאכי השרת. ושלושה כמו לבני אדם, שאוכלים ושותים, וּפָרים ורבים, ומתים.

191. אחר שנבראו הרוחות, נשארו הרוחות ההם אחר הרחיים של הנוקבא דתהום הגדול. הקליפה כנגד הבינה נקראת תהום הגדול. והקליפה שכנגד המלכות נקראת תהום הקטן.

ובכל אחת מהן זכר ונקבה, שהזכר נקרא רכב, והנקבה נקראת רחיים. ואחר שנבראו הרוחות והשדים, תכף קידש היום, שהרי לא הספיק לעשות להם גופים.

ובשבת כל הדינים יוצאים ממנה, שאז עולה המלכות לבינה ונעשית כמוה. לכן נמשך כוח שליטה מהבינה, שהכניס אלו הרוחות הפגומים למקום הנוקבא דבינה דקליפה, אחר הרחיים של הנוקבא דתהום הגדול, אשר קליפה זו נכנעת לגמרי תחת המלכות דקדושה, וע"כ נעלם כל הפגם שברוחות, כל זמן היותם שם.

כיוון שיצאה קדושת היום במוצאי שבת, והרוחות לא נשלמו, הם יוצאים לעולם ומשוטטים לכל רוח. ובני העולם צריכים להישמר מהם, שהרי אז התעורר כל צד השמאל והגיהינום אש לוהטת.

וכל אלו שמצד שמאל הולכים ומשוטטים בעולם, ורוצים להתלבש בגוף, ואינם יכולים. אז צריכים להישמר מהם. ותיקנו חכמים לומר שיר של פגעים, יושב בסתר, בכל שעה שהיראה שלהם שורה בעולם.