שבעה מדורים של ארץ עליונה

[שבעה מדורין דארעא עילאה]

39/2. שבעה מדורים הם למעלה, במלכות, מסודרים מדרגה על מדרגה כפי הסדר. ובכל המדורים נמצאים מלאכים עליונים אלו על אלו, לפי סדר מדרגתם. כן נמצאים מלאכים גם למטה, בשבע ארצות דעשיה. וכולם נאחזים זה בזה, כדי שיהיו כולם אחד. שבעה מדורים הם למעלה בעולם אצילות, וארץ עליונה, מלכות, כוללת כולם, וכולם נכללים בה.

כי שבעה מדורים הללו הם התפשטות המלכות אל שבע ספירותיה בינה וחג"ת נה"י. וע"כ כולם נכללים בה, שהרי כולם הם רק חלקי המלכות. ובכולם ביחד מתלבשת תשבחתו של הקב"ה. אמנם המדרגות שונות זו מזו. וכן המקומות של המדרגות שונים זה מזה.

ביאור הדברים. בתחילה ביאר ב' פירושים על הכתוב, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים. הפירוש הראשון, שחל על ארץ עליונה, מלכות דאצילות, הוא שד' בחינות, תוהו ובוהו וחושך ורוח, יצאו בה מכוח שהתמעטה במיעוט הירח. והפירוש השני, שחל על ארץ תחתונה, הוא שאלו ד' הבחינות, תוהו ובוהו וחושך ורוח, עשו בה שבעה מדורים: ארץ, אדמה, גיא, נשייה, צייה, ארקא, תבל.

ועל זה ממשיך לבאר, שאלו שני פירושים אינם חולקים זה על זה, כי כל מה שיש בארץ תחתונה נמשך מארץ עליונה, ממלכות דאצילות. וא"כ הכתוב, והארץ הייתה תוהו ובוהו, נוהג בב' הארצות, שבעה מדורים כמו בארץ תחתונה. ואדרבה, שבעה מדורים שלמטה נמשכים משבעה מדורים של ארץ עליונה. כי שבעה מדורים הם למעלה, וכן שבעה מדורים למטה, וכולם אחוזים זה בזה, להיותם כולם אחד.

כי שבעה מדורים שלמטה, כל מדור שבהם נאחז בבחינה שכנגדו שבשבעה המדורים של ארץ עליונה. ונמצאים כולם אחד. וכל שיש בזה יש בזה. ומבאר משום זה שבעה מדורים בארץ עליונה, מלכות דאצילות, שמהם נקיש כל הפרטים אל שבעה מדורים שכנגדם בארץ התחתונה. לכן נאמר להלן, כך הוא בשבעה מדורים של הארץ למטה. והם כולם כעין שבעה מדורים של מעלה.

אמנם כשבאים להקיש ארץ שלנו התחתונה, אל ארץ עליונה דאצילות, מלכות דאצילות, צריכים לדעת, כי היחס של ארץ שלנו אל המלכות דאצילות אינו לכל המלכות דאצילות, אלא רק למלכות דחיצוניות של המלכות דאצילות. כי עולם העשיה בכללו מיוחס אל כל המלכות דאצילות. ונודע שקרקע עולם עשיה כבחינת קרקע גן עדן, שבבינה דמלכות של עולם עשיה.

כלומר, שהמלכות דעולם עשיה נבחנת לפרצוף מיוחד, ואינה מסיימת עולם העשיה במלכות שבה, אלא רק בבינה שבה, שבת"ת, הנבחן לבינה דגוף, ששם עומדת הפרסא שבתוך המעיים. והפרסא הזאת, המסיימת את עולם העשיה, היא קרקע גן עדן.

והחלק שמחזה ולמטה של המלכות דעשיה, הנמצא תחת הפרסא הזאת, נבחן לחיצוניות שלה. ויש בו ע"ס. והמלכות דע"ס ההם היא הארץ שלנו, הנחלקת לשבעה מדורים: נשייה, צייה, ארקא, תבל, ארץ, אדמה, גיא. ובערך זה תבחין הארץ שלנו אל המלכות דאצילות. כי המלכות דאצילות בכללה מסתיימת בבינה דספירה עשירית שלה, ששם הפרסא שבתוך המעיים. ומשם ולמטה נמשכות הע"ס דחיצוניות המלכות.

והמלכות דע"ס ההם היא ארץ עליונה עם שבעה מדורים, שמחשיב כאן לפנינו, אשר כל אחד שבשבעה מדורים של הארץ התחתונה, הארץ שלנו, מקבל מהבחינה שכנגדו במדורים שבארץ העליונה. הרי שרק המלכות דחיצוניות של המלכות דאצילות מיוחסת לארץ שלנו. ובהם שבעה המדורים שהזוהר מבאר לפנינו.

והמלכות הזאת גם נבחנת לפרצוף, אשר ד' המדורים העליונים עומדים מחזה ולמעלה שלה, עד הפרסא אשר שם. וג' המדורים התחתונים עומדים מחזה ולמטה, מתחת לפרסא שלה.

אשר ג' מדורים אלו נחשבים לחיצוניות של המלכות דחיצוניות של המלכות דאצילות. ובהם נמצאים שורשים לקליפות, שהחיצוניות הזו של המלכות דחיצוניות מאירה להם נר דקיק, להחיות אותם, כמ"ש, ומלכותו בכל מָשָׁלָה.

ואלו הם שורשי הקליפה, שמחשיב הזוהר בג' מדורים תחתונים. ובכולם ביחד מתלבשת תשבחה של הקב"ה. ולמה מאירה המלכות דאצילות אל הקליפות ומחַיה אותן? משום שתשבחה של הקב"ה לא הייתה נשלמת זולתן. כי קליפה קדמה לפרי, כנודע.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור ראשון, יסוד

[מדורא קדמאה, יסוד]

40. מדור ראשון למטה, המדור התחתון, מדור היסוד, שהוא הראשון, כשתתחיל לספור מלמטה, הוא מקום חשכה שאינו מאיר, והוא נתקן למדורים בשביל רוחות ועושי הדין ורוחות סערה חזקות. והם ג' מיני קליפות, זו חזקה מזו, שהם בקליפה ראשונה של ד' הקליפות, רוח סערה. שקליפות הללו אינן נראות, ואין בהן לא אור ולא חושך, ולא שום צורה כלל.

ושם, במקום ההוא, אינם יודעים בו שום ידיעה, כי אין בו בתוך הרושם צורה כלל. ואע"פ שיש במדור הזה ג' קליפות, אמנם אינן נראות למישהו, ואין לתפוס בהן לא אור ולא חושך, ולא איזו צורה. אכן יש בהן בהכרח איזה רושם. אבל במקום הזה אין ברושם שום צורה, שתספיק לתפיסה. וע"כ אין יודעים מהן כלל.

כי המדור הראשון הזה הוא כנגד תוהו שבכתוב, והארץ הייתה תוהו. ונאמר בזוהר, שתוהו, הוא מקום שאין בו שום צבע ושום צורה, ולא נכלל כלל בצורה. עתה הוא עם צורה. וכשמעיינים בו, אין לו צורה כלל. ולפיכך נאמר כאן, שגם במדור הזה שהוא כנגד תוהו, אין מי שיידע מציאות הקליפות. ונראה שיש שם קליפות, אבל כשמתקרבים להסתכל בהן, אינם רואים שם שום צורה כלל.

41. ועל המקום הזה יש מלאך אחד ממונה עליו, ושמו טַהֲריאל. ועם המלאך טהריאל יש שבעים ממונים, המעופפים ונִמְחים ע"י זיקי שלהבות, שיש ממעל להם. מֵהם שאינם מתקיימים. ומהם שמתקיימים, אבל אינם נראים. ומהם שנראים, וכשמתקרבים לראות אותם, אינם נמצאים. ולעת הבוקר כולם חוזרים ומתחדשים.

ואינם מתקיימים, משום שכאשר הם מגיעים לאותו מקום, נאבדים. ואינם נמצאים, משום שנכנסים בנקב אחד של התהום. ואינם נראים, משום שבעֵת שנחשך הלילה, הם נמחים ע"י הלהבות, עד שבא הבוקר.

כי כמ"ש, מלכותו בכל מָשָׁלה. מלכות דאצילות מאירה נר דקיק לקליפות, כדי לקיים אותן. ולפיכך השתרש מקומן במדור הזה, המדור האחרון דחיצוניות המלכות, שאין עוד שם מקום יותר שפל מזה.

אמנם התמנה עליהן מלאך מצד הקדושה, ונקרא טהריאל, לפי פעולתו. כי פעולתו היא להכניע את הקליפות ולהדריך אותן. באופן, שלא יזיקו לקדושה יותר מדי, אלא ישמשו לקדושה כראוי, כי קליפה קדמה לפרי. ונמצא שהוא מכלה ומבער לבסוף את טומאת הקליפות הללו, ומביא טהרה לעולמות. לפיכך נקרא, המלאך טהריאל, שהוא אותיות טהרה של אל.

ויש לו שבעים ממונים, שתפקידם להמשיך את החיוּת והקיום אל הקליפות שבמדור הזה. ואלו הממונים אינם בני קיום, אלא נבראים ונשרפים. כי בהיותם צינורות הקיום של הקליפות, צריכים להיות בני חֲלוֹף כמוהן, שלא יהיה להם חלק בנצחיות.

ולפיכך, כשמתקרבים אל המלכות לקבל שפע בשביל הקליפות, הם נשרפים. לכן כשמעופפים לקבל שפע, הם נמחים מניצוצין ומִזיקי להבות שעליהם, מאותו נהר דינור הנמצא למעלה מהם במדור השלישי.

והם מתחלקים לג' שלישים, רת"ס, כח"ב חג"ת נה"י. ועל נה"י נאמר, ואינם מתקיימים, משום שכאשר הם מגיעים לאותו מקום, נאבדים לגמרי. כי עיקר הדינים נמצא בנה"י של הקליפות, וע"כ צריכים הצינורות שלהם להיאבד לגמרי, כדי שלא יוכלו לקבל מהם כלום.

ועל בחינת חג"ת שלהם נאמר, ואינם נמצאים, משום שנכנסים בנקב אחד של התהום. כלומר, שנראים, אבל כשמתקרבים לראות אותם, אינם נמצאים, משום שנכנסים בנקב אחד של התהום, נוּקבת התוהו, שאין שליטה לראות אותה. כי הזכר נקרא תוהו ונוקבא נקראת תהום.

ועל בחינת חב"ד שלהם נאמר, ואינם נראים, משום שבעת שחשך הלילה, הם נמחים ע"י אותן הלהבות. כלומר, שנמצאים, אבל אינם נראים, משום שנמחים ע"י זיקי שלהבת שעליהם.

וכשבא הבוקר, כולם מתחדשים, כל ג' הבחינות, נה"י חג"ת חב"ד. וכשמתקרבים לקבל שפע, אז שוב חוזרים עליהם ג' דינים, שנה"י תכף נאבדים, וחג"ת מתחבאים בתהום, וחב"ד נמחים ואינם נראים. וכן חוזר חלילה בכל יום, שבאופן הזה מצטמצם בהרבה כוח הקליפות שבמדור הזה, וראויות לתפקידן לשמש את הקדושה, כי קליפה קדמה לפרי.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור שני, הוד

[מדורא תנינא, הוד]

42. המדור השני, הוא מקום שמאיר בו יותר, והוא עוד חשוך, אבל לא חשוך כל כך, כמו במדור הראשון. והמדור הזה נתקן לדירה בשביל מלאכי מעלה, ואין כאן קליפות. שהם ממונים על מעשי בני אדם, לסייע להם, אם עושים מעשים טובים. וכן להיפך, להסיט אותם באותה דרך הרע שהולכים, שנותנים כוח גם לאותם שהולכים בדרך הרע.

ואעפ"כ הם מלאכי מעלה ולא קליפות, כי כמו שלומדים, ימינך פשוטה לקבל שָׁבים. ומקום זה נראה יותר מהמקום הקודם שבמדור ראשון. כי המדור הראשון הוא תוהו, ומדור זה הוא בוהו, שנראה יותר.

ומלאכים אלו, יש להם קירבה עם בני אדם. כי יש מלאכים, הנראים לבני אדם, כמראה בן אדם, ויש מלאכים אחרים, שאינם נראים אלא ברוח ממש, לפי מושגי השכל של בני אדם. ולפיכך נאמר כאן, שהמלאכים שבמדור הזה, יש להם קירבה עם בני אדם, כלומר, שנראים לבני אדם כמראה שלהם. מפני שהם מחזה ולמטה דמדורים, וגם בני אדם הם מחזה ולמטה, ע"כ יש להם קירבה והשתוות עימהם.

אמנם המלאכים שמחזה ולמעלה של המדורים, במדור הרביעי, אינם נראים לבני אדם אלא בחיזיון או בהתבוננות מרובה. כי אין להם קירבה עם בני אדם, להיותם מחזה ולמעלה.

ומלאכים אלו ניזונים מהריח ומהבשמים, שבני אדם מעלים מלמטה, להתעלות בתועלת שמקבלים ולהאיר יותר. כלומר, ע"י המ"ן שבני אדם מעלים במע"ט, בריח ובבשמים שבהם, מקבלים אלו המלאכים תועלת, ומאירים יותר.

43. ועל המלאכים האלו יש ממונה קדוּמיאל, אותיות קדומי אל. כי ממונה זה צריך לשמור את המלאכים שבמדור שלו, מפני כוחות הדין שבהיכל השלישי, שלא ישלטו בהם. ובהיות ההיכל השלישי עליון אליו, וכל עליון יש לו שליטה על התחתון ממנו, לפיכך הממונה מקבל כוח, להתגונן מפניו ע"י השם אל.

כי היות שהשם הזה שם החסד, שהוא קודם לגבורה ולקו השמאל, השולט בהיכל השלישי, ע"כ כוחו יפה לבטל את כוחות הדין שבעליון ממנו, בנצח. ובכוח הקַדמוּת הזו שבשם אל, הוא ניצל ממנו. ולפיכך הוא נקרא קדומיאל, ורומז שכל כוחו הוא משום שהשם אל קודם לגבורה, שבזה מבטל ודוחה את הדינים שבמדור העליון ממנו, שלא ישלטו עליו.

ואלו המלאכים, שטהריאל ממונה עליהם, מתחילים בשירה ומושתקים והולכים להם. כי השירה נמשכת משמאל, וע"כ השירה מגבירה כוח השמאל. ואז מתעוררים עליהם משום זה כוחות הדין מההיכל השלישי. וע"כ המלאך טהריאל משתיק אותם באמצע שירתם, ואינו מרשה להם לסיים שירתם.

אחר שפסקו את שירתם והלכו להם, אינם נראים כלל, עד שישראל למטה בעוה"ז מתחילים לומר שירה. אז חוזרים המלאכים למקומם, לשירתם כבתחילה, ונראים מאירים יותר.

ג' פעמים ביום הם אומרים קדושה. כי ישראל דבקים בגוף המלך, בקו האמצעי, שהוא גוף, המכריע ומייחד ב' הזרועות זו בזו, שהם ב' הקווים ימין ושמאל. ושירתם של ישראל נמשכת מהשמאל, רק אחר שנתקן והוכרע לימין, ע"י הרחמים שבקו האמצע.

ואחר שנתקן קו השמאל ונכלל בימין, יכולים גם המלאכים העליונים לחזור לשירתם, כי שוב אין פחד מהתעוררות כוחות השמאל שבהיכל השלישי, והמלאך טהריאל אינו מפסיק אותם יותר. ואז אומרים ג' פעמים ביום קדושה, שממשיכים הקדושה מכוח ג' הקווים, ימין שמאל אמצע, שזה ג' פעמים.

וכשישראל עוסקים בתורה, מעופפים כל המלאכים שבמדור זה, ומעידים עדות למעלה, והקב"ה מרחם עליהם. שע"י המ"ן, שישראל מעלים בעסק התורה, נותנים כוח אל המלאכים שבמדור הזה, שיוכלו לעוף למעלה לייחוד העליון.

והתועלת שהשיגו ע"י תורתם, נבחנת, שמעידים עדות על הקדושה הגדולה שבעסק התורה, ומהייחוד הזה שנעשה ע"י המ"ן, הקב"ה מרחם על ישראל, שמשפיע להם מוחין מקו אמצעי, הרחמים.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור שלישי, נצח

[מדורא תליתאה, נצח]

44. המדור השלישי שבשבעה מדורים של הארץ העליונה, הוא מקום להבות ותימרות עשן, ושם הקילוח של נהר דינור מזנק ויוצא. כלומר, ששם מקורו של נהר דינור, שהוא בית השריפה לנפשות הרשעים, שמשם יורדת האש על ראשיהם של הרשעים.

כלומר, שמהמדור הזה יורדת האש על ראשיהם של הרשעים, היושבים למטה בגיהינום, ומשום שמהמדור הזה האש יוצאת ויורדת לגיהינום, הוא נקרא בית השריפה. ושם יושבים מלאכי החבלה, המכתתים אותם בגיהינום.

45. ושם נמצאים לפעמים מְדַברי לשון הרע על ישראל, להסיט אותם מדרך הטוב, מלבד בעת שישראל לוקחים רפואה לדחות אותם, שאז אינם יכולים להזיק להם. ויש ממונה עליהם מצד השמאל.

כל המלאכים שיש שם, הם מצד החושך. ועל המדור הזה כתוב, וחושך על פני תהום. כי המדור הראשון תוהו, והמדור השני בוהו, והמדור השלישי חושך על פני תהום. וס"מ הרשע נמצא שם במדור הזה.

ונמצא, שבמדור השלישי, נצח, אין שום ניצוץ הארה מתוקנת, אלא כולו אש, ועשן, ונהר דינור, ובית השריפה לרשעים, ולמלאכי חבלה, ולס"מ הרשע. ובמדור התחתון, המדור השני, הוד, שם המלאכים העליונים. ואחר שישראל פותחים בשירה, מגיעה להם הארה גדולה, ואומרים שירה גם הם, ומקדשים ג' קדושות.

ויש להבין, הרי תמיד נמצא, שכּל העליון מֵחברו חשוב לאין ערוך יותר ממנו. וכאן להיפך, שהמדור העליון יימצא גרוע הרבה מהמדור התחתון ממנו. והעניין הוא, כי ההפרש בין נצח אל הוד כערך ג"ר אל ו"ק. ונודע, שאחד מראשי התיקונים שנתקנו בעולם התיקון, הוא גניזת או"א הפנימיים, גניזת הארת ג"ר דע"ב, שלא יאירו קודם גמה"ת.

והנה אלו המדורים, הם ו"ק דמלכות דע"ס חיצוניות של המלכות דאצילות, שמאל. אלא שע"י ישראל, המעלים מ"ן בעסק התורה והמע"ט, הם מקבלים תיקונם מז"א דאצילות. ואז נמשכים להם מוחין דע"ב, המתקנים גם את השמאל. כי אין השמאל יכול להיתקן בפחות מהם.

אמנם, כיוון שהג"ר דע"ב אינם נמשכים בכל 6000 שנה, נמצא, שכל אלו המוחין, הנמשכים בכוח המ"ן של ישראל, מאירים ומתקבלים רק במדור ההוד, ששם קבלת הו"ק. ולא כלום במדור הנצח, שבו קבלת הג"ר. ולפיכך נשאר מדור הנצח בלי שום הארת מוחין.

ולא עוד, אלא שם השורשים של העונשים כולם. כי שורש כל העבירות הוא חטא עצה"ד, והחטא הזה היה, שס"מ, שרכב על הנחש, פיתה את אדם וחוה, שימשיכו מוחין דג"ר דע"ב למדור הנצח. ונאמר עליו, שכולו אש ועשן. וס"מ הרשע נמצא במדור הזה, שהוא שורש כל הרע, שפיתה את אדם וחוה בעצה"ד.

משא"כ ההיכל התחתון מכאן, ההיכל השני, הוד, מקבל תיקונו מִשלם ע"י המ"ן של ישראל, להיותו מקבל רק ו"ק דע"ב, שהיא בחינתו. וג' פעמים ביום הם אומרים קדושה, זה מורה שמקבלים המוחין בג' הקווים ימין שמאל אמצע, שהם ג' קדושות. והם הממשיכים רק מוחין דו"ק דע"ב, המספיקים לגמרי בשביל ההוד.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור רביעי, ת"ת

[מדורא רביעאה, ת"ת]

46. המדור הרביעי הוא המקום המאיר. ושם אור מאיר למלאכים העליונים שמצד ימין. ופותחים לומר שירה, ומסיימים אותה. ואינם הולכים להתבטל מחמת השירה, כמו אלו הראשונים שבמדור הראשון, אשר מתחילים לומר שירה ונשרפים, שעוברים באש דולקת, ובבוקר חוזרים ומתחדשים כבתחילה. אבל אלו המלאכים שכאן, נשארים במקומם ואינם מתבטלים. כי אלו הם מלאכי רחמים, שאינם משתנים לעולם.

כלומר, ע"כ אינם נשרפים כראשונים, משום שהם מֵאור הרחמים, מקומת החסדים שלמעלה מחזה, המקובל שם מהבינה, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, ימין, ואינם משתנים לעולם, לקבל מבחינת אורות השמאל. וע"כ אין שום דין שבעולם יכול לשלוט בהם. ומשום זה יכולים לסיים שירתם ואינם נשרפים.

47. ועל אלו המלאכים כתוב, עושה מלאכיו רוחות. ואלו עושים שליחותם בעולם, בלי שייראו לבני אדם. ונראים רק בחיזיון, או באופן אחר בהתבוננות מרובה.

כי המלאכים, שהם מחזה ולמטה, בעת שעושים שליחותם בעולם, מתלבשים בלבושי העוה"ז, ונראים לבני אדם. המלאכים שליחי הקב"ה, כשיורדים לעוה"ז, עטופים ומתעטפים ומתלבשים בגוף, בדומה לעוה"ז. ויש להם קירבה עם בני אדם.

אבל המלאכים שבמדור הרביעי, ת"ת, שמחזה ולמעלה, אינם מתלבשים בלבוש של העוה"ז, להיותם רוחות שמחזה ולמעלה, והעוה"ז הוא מחזה ולמטה. וע"כ אינם נראים לבני אדם, כי אין להם קירבה עימהם. אלא שמשיגים אותם בדרך חיזיון או בדרך אחרת, ע"י התבוננות יתרה.

וכן מבחין ביניהם הזוהר, כמ"ש, ועוף יעופף על הארץ. ועוף יעופף, הם שְׁלוּחים עליונים, מלאכים, הנראים לבני אדם כמראה בן אדם. וזה נשמע ממה שכתוב, יעופף על הארץ. שמוֹרה, שהם כדמות בני הארץ, משום שיש מלאכים אחרים, שאינם נראים אלא ברוח ממש, לפי מושגי השכל של בני אדם.

ומלאך אחד ממונה עליהם, ושמו פדאל, אותיות פדה אל. כי הזוכים להעלות מ"ן במעשיהם הטובים למדור הזה, הם מקבלים אורות החסדים ע"י המלאך הזה. ואפילו אם התחייבו מיתה, הם נפדים ואינם מתים. וע"כ מכונה המלאך פדה אל. כמ"ש, ויפדו העם את יונתן ולא מת.

ובהיכל הזה פתוחים מפתחות הרחמים, לאותם החוזרים בתשובה אל ריבונם. ופותחים בהם השערים, להעביר דרכם את תפילותיהם ובקשותיהם. כי אין שערי תפילה נפתחים, אלא ע"י המשכת ג"ר לשכינה. ואלו בעלי התשובה, שע"י תשובתם המשיכו ג"ר לשכינה, לכן משיגים מפתחות הרחמים, לפתוח שערי התפילה, ונענים על כל מה שביקשו והתפללו מה'.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור חמישי, גבורה

[מדורא חמישאה, גבורה]

48. המדור החמישי, אורו מאיר יותר מכל המדורים הקודמים לו. ויש בו מלאכים. מֵהם מלאכי אש, דין, ומהם מלאכי מים, רחמים. ולפעמים נמצאים ברחמים, שהשליטה היא למלאכי מים. ולפעמים נמצאים בדין, שהשליטה למלאכי אש. אלו הם בצד ימין, ואלו הם בצד שמאל. מלאכי אש הם בשמאל, ומלאכי מים בימין.

לפעמים מאירים אלו והאחרים חשוכים. אלו ואלו, הן מלאכי רחמים והן מלאכי דין, ממונים לזַמֵר לריבונם, הללו בחצות לילה והללו בעלות אור הבוקר. כי המלאכים שבמדור הזה הם בשלמות הראויה להם, הן מלאכי הרחמים והן מלאכי הדין. ולפיכך שניהם אומרים שירה, מלאכי הדין בחצות לילה ומלאכי רחמים בעלות הבוקר.

וממונה אחד עליהם, ושמו קדשיאל, אותיות קדשי אל, מטעם שתפקידו להמשיך הקדושה מכאן לתחתונים.

49. כשנחלק הלילה בחצות הלילה, ורוח צפון התעורר, והקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, אז רוח צפון דופק ומגיע לאותם הממונים על הזמרה בחצות לילה. וכולם מזמרים ופותחים את השירה לתחתונים, שיוכלו גם הם לומר שירה.

ביאור הדברים. כי לילה היא המלכות, נוקבא דז"א. ויש בה מיתוק מבינה, כי אין בניין למלכות מטרם שהתמתקה בבינה. לפיכך נבחנות במלכות ב' בחינות:

א. בחינתה עצמה, שהיא דין, מידת חצי הלילה הראשון.

ב. התכללותה בבינה, מדה"ר, חצי הלילה השני.

ולפיכך בחצות לילה מתעורר רוח צפון, רוח מִבינה, המכונה צפון. כי דרום צפון הם חו"ב, אשר הרוח הזה ממתיק את המלכות. והנה תחילה מקבלת המלכות הקטנות של הבינה. ורוח צפון, בינה, נושב ודופק במלכות, לילה. כי הארת הקטנות מכונה בשם דופק. ואח"כ מגיע לאותם הממונים על הזמרה בחצות לילה, בהגעת הגדלות מבינה למלכות, ולמלאכים הנמשכים ממנה.

כי ע"י המוחין שמגיעים להם, הם אומרים שירה. וכעלות הבוקר, בסמוך לאור הבוקר, בחשכה הכפולה שנעשית בסוף הלילה בסמוך לעלות הבוקר, היא מזדווגת באור הבוקר. אז כל המלאכים האחרים, מלאכי המים בצד הימין, אומרים שירה. וכל שאר המלאכים, כל מלאכי האש שמצד שמאל, מסייעים להם. כי שירה היא בחינת שמאל.

וע"כ צריכים מלאכי הימין סיוע ממלאכי השמאל, שיוכלו לומר שירה. כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. שזה מורה על כל המלאכים כולם, הן מלאכי מים והן מלאכי אש. כי כולם אומרים שירה יחד, עד שישראל למטה פותחים שירות ותשבחות אחריהם.

כי מלאכים אלו חשובים מישראל, להיותם מחזה ולמעלה של המדורים. ולפיכך ישראל מקבלים כוח מהם לומר שירה. אבל המלאכים מחזה ולמטה של המדורים, להיפך, אינם יכולים להמשיך שירתם, עד שישראל למטה, בעוה"ז, מתחילים לומר שירה. כי אלו המלאכים, להיותם מחזה ולמטה, כמו ישראל, נמצאים פחותים במעלה מישראל, וצריכים לקבל כוח מישראל, להמשיך שירתם.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור שישי, חסד

[מדורא שתיתאה, חסד]

50. המדור השישי קרוב למלכות שמיים, למלכות הפנימית, הנקראת מלכות שמיים. ובו יש אוניות ונהרות ונחלים, שמתחלקים ויוצאים מהמים. המלכות מכונה ים, אוניות מוחין דג"ר, נהרות חג"ת, נחלים נה"י. ג' הארות מושפעות מהמלכות, ים, למדור השישי, הקרוב אליה, שהם חב"ד חג"ת נה"י. ואע"פ שכל המדורים הם רק ו"ק, מ"מ נחלקים לג' בחינות, כי גם בו"ק יש ג"ר המיוחס להם.

וכמה דגים, מלאכים, הנמשכים מג' בחינות, מרַחשים בנהרות ובנחלים, לד' רוחות העולם. ועליהם יש שֹרים ממונים. וממונה אחד אוֹריאל, ממונה על כל המלאכים התחתונים שבמדור הזה.

כי הוא ממונה על אותם המלאכים, שהם מצד מערב, האחרון דד' רוחות. כי ד' רוחות חו"ג תו"מ, ורוח מערב מלכות. וע"כ המלאכים שברוח הזה הם התחתונים במעלה, מהמלאכים שבשאר הרוחות: דרום צפון מזרח, שהם חו"ג ות"ת.

51. ובאותם השעות והרגעים שהאוניות נוסעות, נוסעים המלאכים כולם, לצד זה ולצד זה. כלומר, לאותו הצד שהאוניות הולכות.

כשהאוניות נוסעות לצד דרום, הממונה העומד עליהם לצד ההוא, הוא מיכאל, הנמשך מימין, חסד.

וכשהאוניות נוסעות לצד צפון, הממונה העומד עליהם לצד ההוא, הוא גבריאל, הנמשך מצד שמאל, גבורה. כי ד' רוחות, דרום צפון מזרח מערב, הם חו"ב תו"מ. ובו"ק הם חו"ג תו"מ. וע"כ מיכאל בדרום, גבריאל בצפון.

וכשהאוניות נוסעות לצד מזרח, הממונה העומד עליהם שם, הוא רפאל, והוא לימין, שנוטה לחסדים.

וכשהאוניות נוסעות לצד מערב, הממונה העומד עליהם לצד ההוא, אוריאל, הוא לאחרונה, כמ"ש, לאחרונה ייסעו, היות שמערב הוא האחרון לד' רוחות.

שבעה מדורים של ארץ עליונה

מדור שביעי, בינה

[מדורא שביעאה, בינה]

52. המדור השביעי הוא מדור העליון על כולם, שם נמצאות רק נשמות הצדיקים. שם מתעדנות הנשמות בזוהר העליון, ומתענגות שם במעדנים ובתענוגים עליונים. זוהר העליון, פירושו ג"ר. מעדנים ותענוגים, פירושם אורות חסדים.

ולא נמצאים שם אלא רק אלו הצדיקים בלבד. לא נמצאים שם מלאכים, אלא רק נשמות הצדיקים. ושם אוצרות השלום והברכה והנדבה, הכול שם כבחינה העליונה, בינה. כי המדור השביעי הוא בינה, ע"כ מקבל מהבחינה שכנגדו, בינה שלמעלה.

53. כך בשבעה מדורים של הארץ למטה. והם כולם כעין שבעה מדורים של מעלה. ששבעת המדורים שבארץ התחתונה, בעשיה, שווים בכל הבחינות שלהם לשבעה מדורים שבארץ העליונה, שהיא חיצוניות המלכות דאצילות.

ובכל שבעת המדורים של הארץ התחתונה יש מיני מלאכים כמראה בני אדם, שיכולים להתלבש בלבוש העוה"ז כמו בני אדם. ובזה יש הפרש משבעה מדורים של הארץ התחתונה, אל שבעה מדורים בארץ עליונה.

כי בארץ עליונה, רק במדור השני, שמחזה ולמטה של המדורים, נמצאים המלאכים שיש להם קירבה עם בני אדם. ומהמדור הרביעי ולמעלה, כבר אין להם קירבה לבני אדם, אלא בחיזיון בהתבוננות מרובה.

משא"כ בשבעה מדורים בארץ התחתונה, יש מלאכים כמראה בני אדם בכולם. ואפילו במדורים שמחזה ולמעלה. כי הארץ התחתונה כולה מחזה ולמטה של העליונה. ואפילו ד' מדורים עליונים נחשבים ג"כ למחזה ולמטה.

וכולם מודים ומשבחים להקב"ה. אבל בכל המדורים אין מי שישיג כבודו, כמו אלו שהם במדור העליון, ואלו רואים כבודו כראוי, לעבוד ולשבח אותו ולהכיר כבודו.

54. והעולם העליון הזה, שנקרא תבל, אינו מתקיים על עומדו אלא רק בשביל הצדיקים, שהם גופים קדושים, המצויים בעוה"ז, שבשבילם העולם נברא, ובשבילם הוא מתקיים. כמו שלמעלה, במדורים של הארץ העליונה, אינו עומד המדור השביעי, אלא רק בשביל נשמות הצדיקים, כך במדורים של הארץ התחתונה, אינו עומד המדור השביעי, תבל, אלא רק בשביל הגופים של הצדיקים.

כלומר שבשבילם מתקיים העוה"ז, ובשבילם נברא, להיותם שווים כאחד, זה כעין זה. כלומר, ששבעה מדורים של הארץ התחתונה נמשכים ויוצאים משבעה מדורים של הארץ העליונה, כל בחינה מהבחינה שכנגדה בעליונה.

וע"כ יחס כל מדור של הארץ התחתונה צריך להיות שווה לאותו המדור של הארץ העליונה. וכיוון שבמדור השביעי של ארץ עליונה, אין שם אלא נשמות בני אדם בלבד, כן המדור השביעי של הארץ התחתונה, אינו אלא רק בשביל גופים של בני האדם הצדיקים בלבד.

ואע"פ שיש כאן שאר מיני בעלי חיים, וכן גופים של רשעים, אמנם לא בשבילם נברא העולם, והם עומדים רק לשמש את הגופים של הצדיקים, כמו שלומדים, והם לא נבראו אלא לשַׁמְשני ואני לשַׁמש את קוני. ולפי שאין לכל שאר הבריות שום ערך לפי עצמן, הן נחשבות כמו שאינן כאן.