שבעה היכלות שבגן עדן [ז' היכלות דג"ע] 1. כשברא הקב"ה את העולם, חקק חקיקות של האמונה, המלכות, בתוך האורות בסודות העליונים, כלומר, שהעלה המלכות לבינה. ונמצא, שאותה החקיקה שהייתה במלכות, חקק אותה גם בספירות העליונות של הבינה, שהוא שיתוף מדה"ר דבינה בדין דמלכות, שעשה המאציל לצורך בניין העולם. וחקק למעלה, …
שבעה מדורים של הארץ העליונה והתחתונה
שבעה מדורים של הארץ העליונה והתחתונה [ז' מדורין דארץ העליונה והתחתונה] 35. והארץ הייתה תוהו ובוהו. והארץ, ארץ עליונה, נוקבא דז"א, שאין לה מעצמה שום אור. המילה, הייתה, מורה שהארץ כבר הייתה בתחילה בכל השלמות כראוי, אלא עתה נעשתה לתוהו ובוהו וחושך. הייתה, להשמיענו, שהייתה בשלמות, ואח"כ מיעטה את עצמה, …
שבעה מדורים של ארץ עליונה
שבעה מדורים של ארץ עליונה [שבעה מדורין דארעא עילאה] 39/2. שבעה מדורים הם למעלה, במלכות, מסודרים מדרגה על מדרגה כפי הסדר. ובכל המדורים נמצאים מלאכים עליונים אלו על אלו, לפי סדר מדרגתם. כן נמצאים מלאכים גם למטה, בשבע ארצות דעשיה. וכולם נאחזים זה בזה, כדי שיהיו כולם אחד. שבעה מדורים …
שבעה היכלות של ארץ עליונה
שבעה היכלות של ארץ עליונה [ז' היכלות דארעא עילאה] 55/1. שבעה מדורים, המדורים של הארץ העליונה, יש בתוכם שבעה היכלות מסודות האמונה, כלומר, של המלכות דאצילות, הנקראת אמונה, שהם כנגד שבעה רקיעים עליונים. רקיע הוא ז"א, ויש לו שבעה רקיעים, בינה וחג"ת נה"י שלו, והיכל הוא מלכות. ושבעה היכלות, שהם …
פתיחה לשבעת היכלות
פתיחה לשבעה היכלות 1. ויש להבין עניין היכלות, מה הם ולמה עומדים. ההיכלות הללו עומדים, לסדר בהם את סדר שִבחו של הקב"ה, בכל אלו הסדרים שבהיכלות. והם כלל אחד, כדי להכליל התחתונים בעליונים. כל הסידורים שבהיכלות הם סדר התכללות התחתונים בעליונים, שמטרת ההתכללות היא, כדי להשרות השכינה בעולם. ונשאר לנו …
שבעה היכלות של או"א דבריאה
שבעה היכלות של או"א דבריאה 60. מי הוא שיודע לסדר התפילה לריבונו כמו משה, בשעה שהיה צריך לו לסדר תפילתו באריכות הסדר? ובשעה שהיה צריך לו לקצר בתפילתו, ידע ג"כ לקצר. כי בשעה שמשה היה צריך להאריך, כתוב, ואתנפַּל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה. ובשעה שהיה צריך לקצר, …
יהי אור - א'
יהי אור – א' 147. ויאמר אלקים, יהי אור, ויהי אור. מכאן משמע שעקר הקב"ה אלו הנטיעות ממקומן, ושתל אותן במקום אחר. וזה משמע ממה שכתוב, יהי. כי זו"ן מכונים נטיעות, עה"ח. וכל עוד שהיו במקומם, מטרם עליית המלכות לבינה, לא היו זו"ן ראויים לקבל שום אור. ולפיכך עקר אותם …
ויהי ערב ויהי בוקר
ויהי ערב ויהי בוקר 151. ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד. ויהי ערב, נמשך מצד החושך, הנוקבא. ויהי בוקר, נמשך מצד האור, ז"א. ומתוך שז"א ונוקבא משתתפים יחד בזיווג, כתוב בהם, יום אחד, להורות, שהערב והבוקר הם כגוף אחד, ושניהם עושים את היום. כלומר, שאור היום בא מזיווג ז"א ונוקבא …
יהי אור - ב'
יהי אור – ב' 153. ויאמר אלקים, יהי אור. פירושו, שתימשך התפשטותו של האור הזה למטה. ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון, יש להם קיום להתקיים בצד ימין. כי יום ראשון חסד, הנבחן לצד ימין. וע"כ גם המלאכים הנמשכים בו, הם בחינת ימין. המילה יהי מורה, שהי' שבסוף המילה יהי, …
יהי רקיע
יהי רקיע 154. יהי רקיע בתוך המים. במאמר, יהי רקיע, נפרדו מים עליונים ממים תחתונים. רקיע, פירושו התפשטות של מים, ע"כ כתוב, ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים עליונים למים תחתונים. כמ"ש, יהי רקיע, שפירושו, שתתפשט התפשטות זו מזו. 155. ויעש אלקים את הרקיע. ויעש, מורה, שעשה בו פעולה …
תדשא הארץ
תַדְשֵׁא הארץ 158. תַדְשֵׁא הארץ דשא עשב מזריע זֶרע, עץ פרי עושה פרי למינו. מורה על התחברות המים העליונים במים התחתונים, כדי לעשות פירות. המים העליונים עושים פירות, והמים התחתונים קוראים אל העליונים, לקבל מהם הפירות, ולהוציא אותם בעולם. כיחס הנקבה אל הזכר, המקבלת ממנו היריון, ומוציאה תולדות לעולם. כי …
מארת חסר
מאֹרֹת חסר 161. הכתוב, יהי מאֹרֹת, בא לכלול את הנחש הרע, שהטיל זוהמה ועשה פירוד, שלא יזדווג השמש עם הלבנה. כי בכל המדרגות, הקודמות לנוקבא, המילה יהי מורה על מיעוט ונפילת ג' הכלים בינה ותו"מ למדרגה שלמטה. אמנם לא נפלו הכלים מחוץ לאצילות. משא"כ בנוקבא, שהיא מדרגה תחתונה מכל המדרגות …
ישרצו המים
ישרצו המים 165. ישרצו המים שרץ נפש חיה. אלו המים התחתונים שָׁרצו והולידו כמו המים העליונים. המים התחתונים הולידו את מה שקיבלו ממים עליונים. כתוב, ועוף יעופף על הארץ. וצריך לכתוב, ועוף יעוף, ולמה כתוב, יעופף? 166. כי הכתוב, ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים, רומז על בריאת …
נעשה אדם
נעשֹה אדם 172. הכתוב, נעשֹה אדם בצלמנו כדמותנו, מורה שהאדם נכלל מו"ק הכלולים מכל, הן מחכמה והן מחסדים, כעין של מעלה, ז"א דאצילות. כי ע"כ כתוב, בצלמנו כדמותנו, אשר צל"ם מורה על חב"ד דמוחין דז"א, ודמות על מוחין דנוקבא. באיברים מתוקנים בחכמה כראוי, הכול בתיקון העליון, כתיקון זו"ן דאצילות בכלים …
וירא אלקים את כל אשר עשה
ויַרְא אלקים את כל אשר עשה 173. ויַרְא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. כאן נתקן מה שלא נאמר, כי טוב, ביום שני, מטעם שנברא בו המוות. וכאן נאמר, כי טוב מאוד. ופירשו החברים את הכתוב, והנה טוב מאוד, שנאמר על המוות. וא"כ ראוי גם יום שני, שייאמר …
ויכולו השמיים
ויכוּלו השמיים 176. הקב"ה ברא את האדם בעולם, ותיקן אותו, שיהיה שלם בעבודתו, ושיתקן דרכיו, כדי שיזכה לאור העליון, שגנז הקב"ה לצדיקים. כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה לִמְחכֵּה לו. עין לא ראתה אלקים זולתך, הוא האור הגנוז. יעשה לִמְחכֵּה לו, הם הצדיקים. 177. ובמה יִזכה האדם באותו האור …
ויכל אלקים ביום השביעי
ויְכַל אלקים ביום השביעי 180. ויְכַל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. יום השביעי, תשבע"פ, המלכות. כי ז"א כולל ששת ימים, חג"ת נה"י, והנוקבא, מלכות, יום השביעי. ובו השתכלל העולם, כי הוא הקיום של הכול. כתוב, מלאכתו אשר עשה, ולא כתוב, ויכל אלקים ביום השביעי את כל מלאכתו אשר עשה, …
אשר ברא אלקים לעשות
אשר ברא אלקים לעשות 185. כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלקים לעשות. כי בו, ביסוד, נמצאת המנוחה לכל, לעליונים ולתחתונים, בו השבָּת למנוחה. כי ב' בחינות יש ביסוד: א. השביתה, שמקבל מיובֵל, ב. מה שהוא נושא למסך דחיריק, שבו מכריע ועושה שלום ומנוחה, הן בב' קווים ימין ושמאל …
סוכת שלום
סוכת שלום 192. בשעה שקידש היום בליל שבת, שורה סוכת השלום בעולם, והיא נפרסת בעולם. סוכת השלום היא שבת, מטעם, שכל הרוחות, ורוח סערות, ושדים, וכל צד הטומאה, כולם מסתתרים ונכנסים בעין הרחיים של הנוקבא דתהום הגדול. שהרי מאחר שהקדושה התעוררה לשרות בעולם, רוח הטומאה לא יתעורר עימה, כי זה …
וייבן ה' אלקים את הצלע
וייצר ה' אלקים את האדם
ויִיצֶר ה' אלקים את האדם 207. ויִיצֶר ה' אלקים את האדם. וייצר, כתוב עם שתי אותיות י'. מורה, שהשתכלל האדם בימין ובשמאל. כי נכלל ביצה"ט מעת בריאתו, ולא מיצה"ר. אבל בכתוב, וייצר, נכלל גם ביצה"ר. שזה שתי אותיות י' שבמילה, וייצר, האחת רומזת על יצה"ט, והשנייה על יצה"ר. ולמה ניתנו …
בעל ואשרה
בַּעַל ואֲשֵׁרה 209. כתוב, ויִיצֶר ה' אלקים את האדם עָפר מן האדמה. את האדם, כולל זכר ונוקבא יחד, דו פרצופים, ולא נפרדים זה מזה, להיות פב"פ. כתוב בהם, עפר מן האדמה, כי עתה הוא עומד להיתקן, שייפרדו זה מזה ויהיו פב"פ. וכאן מבואר התיקון, המרומז בכתוב, עפר מן האדמה. אישה …
פיוס ונטילת רשות
פיוס ונטילת רשות [פיוסא ונטילת רשות] 213. וייבן ה' אלקים את הצלע. בבניין הצלע כתוב שֵׁם מלא, כמו בכתוב, וייצר ה' אלקים את האדם. הוי"ה אלקים, הנבחן לשם מלא. כי או"א תיקנו אותה בבניין הצלע, מטרם שהנוקבא באה לבית בעלה, ז"א. וע"כ כתוב כאן שם מלא, כי הוי"ה אבא, אלקים …
מי שיצא לדרך
מי שיצא לדרך [מאן דנפיק לארחא] 222. רבי שמעון הלך לטבריה, והיו עימו רבי יוסי ורבי יהודה ורבי חייא. בינתיים ראו את רבי פינחס בא אליהם. כיוון שהתחברו יחד, ירדו מחמוריהם, וישבו תחת אילן אחד מאילני ההר. אמר רבי פינחס, הנה ישבנו. כלומר, שמוכנים אנחנו לשמוע דברי תורה, מאלו דברים …
קול ודיבור
קול ודיבור 236. התורה, ז"א, עומדת בין שני בתים, בין ב' נוקבאות, כי נוקבא נקראת בית, כמ"ש, והיה למִקדש, ולאבן נֶגֶף ולצוּר מכשול לשני בתי ישראל. בית אחד סתום העליון, אמא עליונה, בינה. ובית אחד מגולה יותר. סתום העליון, בינה, קול גדול, שכתוב עליו, קול גדול ולא יָסָף. 237. הקול …
נאום ה' לאדוני
נאום ה' לאדונִי 242. נאום ה' לאדונִי, שֵׁב לימיני עד אָשִׁית אויביךָ, הֲדום לרגליך. המדרגה העליונה, ז"א, אומרת למדרגה התחתונה, הנוקבא, שב לימיני, לייחד מערב, הנוקבא, השמאל, בדרום, חסד, ימין דז"א, כדי לשבור כוחן של האומות עובדי עבודה זרה. כמ"ש, עד אשית אויביך הדום לרגליך. כי נאום ה', זה יעקב, …
שלהבת העולה
שלהבת העולה [שלהובא דסלקא] 247. ב' כתובים נאמרו: הכתוב הראשון, כי ה' אלקיך אש אוֹכְלה הוא. שהמשמעות היא, שאי אפשר להידבק בו, כמו שאי אפשר להידבק באש. והכתוב השני, ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. הרי שאפשר להידבק בו. כתוב, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. שיש אש אוכלת …
במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם
במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם [במ"ה גווני זיני נהורין אתפליג עלמא] 269. במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם, הנוקבא דז"א. הבינה נקראת מ"י (50), והנוקבא נקראת מ"ה. מ"י, קצה השמיים למעלה. ומ"ה, קצה השמיים למטה. הנוקבא נקראת מ"ה, להורות שחסרים לה חמישה שערים אחרונים מנ' (50) שערי …
וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן
וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן 288. כיוון שחטאו והתדבקו באילן, שהמוות שורה בו למטה, כתוב, וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן. לא כתוב בלשון זכר, מהלֵך, אלא שכתוב, מתהלך, לשון נקבה, כי ת' הנוספת היא לשון נקבה. מטרם שחטא האדם, היה עולה במדרגותיו, והיה עומד בחכמה העליונה, …
ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
ויתנצלו בני ישראל את עֶדְיָם מהר חורב 294. כתוב בישראל, ויתנצלו בני ישראל את עֶדְיָם מהר חורב, שעברו מהם כלי זין, שנחגרו בהם בהר סיני, כדי שלא ישלוט בהם נחש הרע. כיוון שעבר מהם עדיָם, כתוב, ומשה ייקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה. מהי הסמיכות של הפסוק הזה להסרת …
ויתפרו עלי תאנה
ויתפרו עלי תאנה 311. ויתפרו עלה תאנה. שלמדו כל מיני כשפים וקסמים, ונאחזו בזה שלמטה, בס"א. ויתפרו עלה תאנה. שהתדבקו להתכסות בצללים של האילן, שאכלו ממנו. כי עלי האילן עושים צל מתחתיהם. צללים פירושם, העלָמות על אור פניו, כדמיון צל הנעשה מכוח המכסה על אור השמש. כי אור העליון נמשל …
ויגרש את האדם
ויגרש את האדם 312. ויגרש את האדם. מי עשה גירוש למי? האם הקב"ה עשה גירוש אל האדם, או לא? שהרי לא כתוב, ויגרש ה' את האדם, אלא, ויגרש את האדם, סתם. המילה, אֶת, שבכתוב, התהפכה. שהיה צריך לכתוב, ויגרש האדם את. אבל כתוב, ויגרש את, שהמילה אֶת היא לרמז על …
והאדם ידע את חוה
והאדם ידע את חוה 324. יש כמה פנים בכתוב, מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. וכן בכל דברי התורה יש כמה פנים, וכולם אמיתיים. 325. כל התורה מתבארת בע' (70) פנים, כנגד ע' קצוות וע' פנים שבז"א: ע' קצוות בז"ת שלו, שכל …
הלוא אם תטיב שאת
הלוא אם תטיב שֹאת 339. הלוא אִם תטיב, שֹאֵת, ואם לא תטיב, לַפֶּתח חַטָאת רובץ. המילה שֹאת פירושה, שתתנשא למעלה ולא תרד למטה, שתמשיך האורות מלמטה למעלה, ואל תמשיך עוד האורות מלמעלה למטה, שבזה הרג את הבל. אבל, שאת, פירושה גם הסרה וסליחה, שאמר לו הקב"ה, אם תטיב, תסור ממך …
שהרג קין את הבל
שהרג קין את הבל [דקטיל קין להבל] 341. בשעה שקין הרג את הבל, לא היה יודע איך תצא הנשמה ממנו, שלא היה יודע, שע"י מעשיו שעושה, יוציא מהבל את נשמתו, וימות. והיה נושך אותו בשיניו כנחש. כי קינא אותו על נוקבא יתרה, שפירושו, שרצה להמשיך האורות מלמעלה למטה, ולגלות את …
זה ספר תולדות אדם
זה ספר תולדות אדם 358. זה ספר תולדות אדם. לצורות בלבד, לנשמות, שכל הנשמות מתולדות אדם היו כתובות בו. הקב"ה הראה לאדה"ר הצורות של הנשמות, של כל הדורות העתידים לבוא לעולם, ושל כל חכמי העולם ומלכי העולם העתידים לקום בישראל. כשהגיע אדה"ר לראות את דוד מלך ישראל, שנולד ומת, שלא …
זכר ונקבה בראם
זכר ונקבה בְּרָאָם 366. זכר ונקבה בְּרָאָם. סודות עליונים נגלו בשני כתובים: זה ספר תולדות אדם, זכר ונקבה בְּרָאָם. כתוב, זכר ונקבה בראם, לדעת כבוד העליון, האמונה, אשר מזה נברא האדם, מזו"ן העליונים, הנקראים שמיים וארץ. 367. כמו שנבראו שמיים וארץ, זו"ן העליונים, כך נברא האדם. בשמיים וארץ, כתוב, אלה …
ויתהלך חנוך את האלקים
ויתהלך חנוך את האלקים 388. עַד שהמֶלך במְסיבּוֹ נִרְדִי נתן ריחו. כך דרכיו של הקב"ה. בשעה שהאדם מתדבק בו, והוא משרה שכינתו עליו, ויודע שאח"כ יחטא, הוא מקדים ולוקט ריחו הטוב ממנו, ולוקח אותו מהעולם. 389. עד שהמלך, זהו הקב"ה. במסיבו, זהו אותו האדם, שהתדבק בו והולך בדרכיו. נרדי נתן …
וירא ה' כי רבה רעת האדם
ויַרְא ה' כי רבּה רָעת האדם 393. כי לא אֵל חָפץ רֶשע אתה לא יְגוּרךָ רָע. אבל כל המתדבק ביצה"ר ונמשך אחריו, הוא יטמא ויטמאו אותו. 394. כי רבּה רָעת האדם בארץ, פירושו, כל העבירות היו עושים ולא נשלם עוונם, עד ששפכו דם לבטלה על הארץ. והם המשחיתים דרכם על …
ויתעצב אל ליבו
ויתעצב אל ליבו 399. הוי מושכי העוון בחַבלי השווא וכַעֲבוֹת הָעֲגלה חַטָאָה. הוי מושכי העוון, אלו הם האנשים, החוטאים לפני הקב"ה בכל יום. והחטאים נִדמו בעיניהם, שהם כחבלי השווא, כי חושבים את המעשה שעושים, ואותו העוון שעושים, שלא כלום הוא. ואין הקב"ה מסתכל בהם, עד שעושים את העוון הזה, לעוון …
לא ידון רוחי
לא ידוֹן רוחי 419. ויאמר ה', לא ידוֹן רוחי באדם לעולם בְּשַׁגַם, הוא בָשֹר. כשברא הקב"ה את העולם, עשה את העוה"ז, מלכות, להשתמש בה, כמו עולם העליון, בינה. כלומר, שכל האורות המאירים בבינה, עשה שיאירו גם במלכות, העוה"ז. וכשבני העולם הם צדיקים, שהולכים בדרך הישר, הקב"ה מעורר את רוח החיים, …
הנפילים היו בארץ
הנפילים היו בארץ 423. הנפילים היו בארץ. הם עזא ועזאל. משום שהפיל אותם הקב"ה מקדושה שלמעלה. ואיך יכלו להתקיים בעוה"ז? כתוב בהם, ועוף יעופף על הארץ, שהם נראים לבני אדם בצורתם של בני אדם. ואיך יכולים להתהפך מצורת מלאך לצורת אדם? הם מתהפכים לכמה צורות, ובשעה שהם יורדים לעוה"ז, מתלבשים …
אמחה את האדם
אמחה את האדם 425. כתוב, ויאמר ה', אמחה את האדם. וכתוב, כי לא מחשבותיי מחשבותיכם. כשבן אדם רוצה לנקום מאחר, הוא שותק ואינו אומר לו כלום, שאילו מודיע לו, ישמור עצמו ולא יוכל לו. 426. אבל הקב"ה אינו עושה כך. כי אינו עושה דין בעולם, עד שמכריז ומודיע להם. פעם, …
לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ
לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שֹם שַׁמות בארץ 432. לכו חזו מִפְעֲלות אלקים, אשר שֹם שַׁמות בארץ. אילו היה העולם נברא בפעולות השם הוי"ה, רחמים, היה שֹם קיום בארץ. אבל משום שמפעלות השם אלקים, דין, שֹם שַׁמות בארץ, כלומר שממה. 433. אלא שבין שם הוי"ה ובין שם אלקים, הכול הוא …