אהבת ה' ואהבת הבריות ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. (ב"ר כ"ד) כלל ופרט המאמר הנ"ל הגם שהוא אחד המאמרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בימינו. עכ"ז הוא בלתי מבואר לכולם על כל רוחבו והקיפו. כי מילת "כלל" יורה לנו סיכום פרטים שמתיחסים ל"כלל" הנשוא, אשר כל פרט …
אחור וקדם צרתני
אחור וקדם צרתני "אחור וקדם צרתני", פירושו בגילוי והסתר פנים של השי"ת, כי באמת "מלכותו בכל משלה" והכל ישוב לשורשו, כי "לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]", אלא ההבדל הוא, ב"הוה" ו"יהיה", כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב"הוה" מלבושו ב"ה, שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. …
בנין החברה העתידית
בנין החברה העתידית א. בנין החברה העתידית משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב ואז נזכר באחיו האומללים אמנם כבר נעתק מהם הרבה, עד שלא ידע מקום המצאם מה עשה? התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חבריו הרעבים והאומללים את קולו …
גוף ונפש
גוף ונפש בטרם אבאר את העניין הנשגב הזה, חשוב לי לציין, הגם שנדמה לכל מעיין שאי אפשר, לבאר ולקרב דבר כזה אל השכל האנושי, אלא על פי יסודות ועיונים פילוסופיים מפשטים, כרגיל בביאורים מסוג זה - אכן, מהיום שמצאתי טעם בחכמת הקבלה, והתמסרתי אליה, התרחקתי מהפילוסופיה המפשטת וכל אביזרייהו, כרחוק …
גילוי טפח וכיסוי טפחיים
גילוי טפח וכיסוי טפחיים מרגלא בפי הגדולים אנשי השם, במקומות שבאים שם לגלות איזה דבר עמוק, שמתחילים המאמר: "הנני מגלה טפח ומכסה טפחיים". והנה הקדמונים שלנו נשמרים מאד ממלה יתרה, כמו שהורונו ז"ל, "מלה בסלע, שתיקא בתרין [בשניים]" (מגילה יח ע"א; הקדמת הזוהר ע"פ הסולם אות י"ח). פירוש, אם יש …
דבר אמת
דבר אמת "ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד א). פירש בנוע"א, (פרשת חיי שרה) שבא למדרגות ימים בחינת חסדים, וה' בירכו בכל, פירוש בכללות ישראל, דהצדיק המושך השפעות, אין כוונתו על עצמו כלל, כי לא יחסרו לו כלל, אלא כל כוונתו לישועת כלל ישראל, ולא …
ד' עולמות
ד' עולמות הנה כלל ההשגה בא, בחומר וצורה שהתחלתם הוא הישות, וגם המושג מקיים "הישות" שהוא מופשט מחומר וצורה שזהו בחינת "ד' עולמות", המושגים בכל דבר נמצא (פי', עולם הוא משפיע ומקבל), וכל עסקינו הוא בחומר וצורה בחינת יצירה ועשיה, שעליהם נופל העבודה, כי הבריאה היא כלל שלהם, ואינה מתפשטת …
הגלות והגאולה
הגלות והגאולה ההרמוניה בין הדת לחוק התפתחות או אל הגורל העיוור ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך (דברים כ"ח ס"ה). והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות (יחקאל כ' ל"ב). הרי הוי' יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו …
הדור האחרון
כתבי הדור האחרון הקדמת העורך כתבים אלה מצויים בכתבי יד שבארכיון המכון למחקר ע"ש הרב אשלג. תהליך ההוצאה לאור היה מורכב למדי עקב מצבם של כתבי היד ומשום שהדברים נכתבו בצפיפות גדולה מאוד. תחילה אותרו כל החומרים השייכים ל"כתבי הדור האחרון" על פי תוכנם. לאחר מכן נעשתה העתקה מדוקדקת וקפדנית …
החומר והצורה בחכמת הקבלה
החומר והצורה בחכמת הקבלה המדע בכללה מתחלקת על שני חלקים: האחד נקרא השכלה חומרית, השני נקרא השכלה צורתית. פירוש, אין לך מהות בכל המציאות שלפנינו, שלא יהיה מובן בו חומר וצורה. למשל, השלחן: יש לו חומר, דהיינו עץ. ויש לו צורה, שהיא הצורה של השלחן. אשר החומר, שהוא העץ, נושא …
הסתר וגילוי פנים של השי"ת - א
הסתר וגילוי פנים של השי"ת - א' הסתר א' (ציור) שאין פניו יתברך מגולים, דהיינו שאין השם יתברך מתנהג עמו בהתאם לשמו יתברך הטוב ומטיב, אלא חס ושלום להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין, או שהוא מחוסר פרנסה, ויש לו בעלי חוב מרובים הממררים לו את חייו, והוא מלא …
הסתר וגילוי פנים של השי"ת - ב
הסתר וגילוי פנים של השי"ת - ב' ציור של הסתרת פנים א. קבלת יסורין, כגון מחסור בפרנסה או מחסור בבריאות, בזיונות, ואי הצלחה לגמור את תכניותיו, ואי סיפוק נפשי. ב. מתפלל ואינו נענה. בשעה שמיטיב מעשיו, למשל ששומר את עצמו שלא להונות חבריו, נמצא יורד אחורנית, ובשעה שמריע את מעשיו …
הערבות
הערבות (המשך ממאמר "מתן תורה") שכל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כ"ז ע"ב; שבועות ל"ט ע"א). וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך …
הפתרון
הפתרון נדרשתי לתת פתרון לפי השקפתי לבעיה הכאובה, בדבר אחוד כל המפלגות והזרמים על רקע אחד. והנני להודות מיד, שלשאלה הזו באותו הדרך שנשאלה, אין לי פתרון. גם לא יהיה לה פתרון לעולם. כי על מדוכה זו כבר ישבו חכמי אומות העולם שבכל הדורות והזמנים, ועוד לא מצאו פתרון טבעי, …
השלום
השלום (מחקר מדעי, על בסיס נסיוני, בדבר החיוב של עבודת השי"ת) "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נהג בם". "והיה ביום ההוא, יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו, אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים" (ישעיה …
השלום בעולם
השלום בעולם עיונים ובקורת בשאלות הגורמים להעדר שלום, הצעות מתקני עולם, והעמדתן במבחן המציאות. - התבוננות ב"טוב" הנשען על "חסד ואמת צדק ושלום" כנרמז בספר תהילים. חסד ואמת נפגשו. צדק ושלום נשקו, אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף, גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. (תהילים פ"ה) כל דבר מוערך …
וזאת ליהודה
וזאת ליהודה (מתוך פירוש על ההגדה של פסח) "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים [זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים]". כי מצות "אכילת מצה" ניתנה לבני ישראל עוד בטרם יציאתם ממצרים. והיינו על שם הגאולה העתידה, להיות בחפזון. נמצא, שמצות אכילת מצה ניתנה להם בעוד שהיו בשעבוד. …
זכו אחישנה, לא זכו בעתה
זכו אחישנה לא זכו בעתה "זכו אחישנה לא זכו בעתה" (סנהדרין צח.,ירושלמי תענית פ"א ה"א). נראה, כתוב, (ש"ב יד יד) "לבלתי ידח ממנו נדח". וכן, (איוב לה ו') "אם חטאת מה תפעל בו" וכו'. כי כבר ניתן כח יחודו ית' בבריאה הזאת לרגעיה שבו תשתלם מאליה ומעצמה, בסוד (שיר היחוד …
חכמת הקבלה והפילוסופיה
חכמת הקבלה והפילוסופיה מהו רוחניות? הנה עמל גדול פיזרה הפילוסופיה, כדי להוכיח, איך הגשמיות היא יליד הרוחני. ואיך הנפש מולידה את הגוף. ואחר כל אלה, אין דבריהם מתקבלים על הלב, ולא כלום. ועיקר טעותם היה בתפיסת הרוחניות, שקבעו שהולידה והוציאה את הגשמיות, שזהו ודאי בדותא. כי כל אב צריך שיהיה …
חכמת ישראל בערך חכמת חיצוניים
חכמת ישראל בערך חכמת חיצוניים אמת המידה להערכת חכמה כל חכמה שבעולם הערכתה היא לפי ערך התכלית שמביאה. שהיא המטרה, שכל חצי העיון קולעים אליה. ולכן לא יצוייר כלל חכמה, בלי איזו מטרה - זולת לתינוקות, בחכמת המשחקים, כי להבל זמן באה להם, וזו מטרתם, לפי ערכם. ועל-כן אין החכמה …
ירושת הארץ
ירושת הארץ [מתוך כתב יד] ישראל לא ישובו לארצם עד שיהיו כולם באגודה אחת. חז"ל אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם באגודה אחת. ב. ויש להבין מה ענין אחדות ישראל עם הגאולה. ג. ונקדים העניין בַּמָּה אֵדַע וכו', כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וכו', וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. וקשה איזו …
כל המצטער עם הציבור
כל המצטער עם הצבור "כל המצטער עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור וכל שאינו מצטער" וכו' (תענית כא.). פירוש, כבר אמרנו שגילוי אלקות לנבראיו בסוד הגאולה, בדבר עונה לקוראיו. וזה ענין, שכינה נקראת אשת חיל, וזו בחינת מקבל השפע בסוד נוקבא וז"א, שהגאולה שלימה בסוד יצחק, כי אתה אבינו. (שבת …
לא עת האסף המקנה
לא עת האסף המקנה "לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו" (ויצא כט ז), ידוע שכל דברי הצדיקים דיבורם פונה לעילא, וזה שנאמר לו, ונתגלה על ידי רועי חרן, כי אי אפשר להגלות (לגלול) את האבן, מעל פי בארה של גילוי רחל, עד שנאספו כל העדרים וגללו את האבן, …
מאמר החירות
החֵרות "חרות על הלוחות" אל תקרי חרות אלא חירות מלמד שנעשו חירות ממלאך המות. [שמו"ר מ"א] מאמר זה צריך באור, כי מה ענין קבלת התורה לשחרורו של האדם ממיתה? ועוד, לאחר שהשיגו על ידי קבלת התורה גוף נצחי, שאין המות חל עליו, א"כ איך חזרו ואבדו אותו, האם יוכל הנצחי …
מאמר לסיום הזוהר
מאמר לסיום הזוהר (נאמר לרגל סיום הדפסת ספר הזוהר עם פירוש "הסולם") נודע, כי התכלית הנרצית, מהעבודה בתורה ובמצוות, היא להדבק בהשם ית', כמ"ש "ולדבקה בו". ויש להבין, מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשי"ת. הלא, אין המחשבה תופסת בו כלל. אכן, כבר קדמוני חז"ל בקושיא זו, שהקשו כן על הכתוב …
מבשרי אחזה אלוקי
מבשרי אחזה אלוקי ההכשרה לגידול הנשמה כמו שלא יוכל לקיים גופו בעולם מבלי שיהיו בידו ידיעות בשיעור מסויים מסדרי הטבע הגשמיים, כמו ידיעות אלו המה סמים ממיתים, ואלו דברים שורפים ומזיקים, וכן ידיעה ואומד מה שבלב חברו אשר בלעדיהם אין לו זכות קיום בעולם החומרי. כמו כן ממש נשמתו של …
מהות הדת ומטרתה
מהות הדת ומטרתה כאן אני רוצה להשיב על ג' שאלות: האחת: מהותה של הדת, מהו? השניה: אם מטרתה מקווה בעולם הזה, או לעולם הבא דוקא? השלישית: אם מטרתה עומדת לטובת הבורא, או לטובת הבריות? ובהשקפה הראשונה, יתפלא כל מעיין בדברי, ולא יבין את ג' השאלות הללו, שהצבתי לי לנושא להמאמר …
מהותה של חכמת הקבלה
מהותה של חכמת הקבלה בטרם אבוא לבאר את תולדות חכמת הקבלה, שכבר דשו בה רבים, מצאתי לנחוץ לבאר מקודם היטב, את מהותה עצמה של חכמה הזו, אשר לדעתי, מועטים המה היודעים זאת. וכמובן, לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר, בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו, מהו? והגם שידיעה זו היא …
מצווה אחת
מצווה אחת "עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות". אין עבודת ה' וקיום המצוות, זולת לשמה, שפירושו: לעשות נחת רוח ליוצרו. אבל כבר הנהיגו חז"ל, לעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, מטעם - "שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה"... אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה …
מתן תורה
מתן תורה "ואהבת לרעך כמוך". (ויקרא, י"ט י"ח). "רבי עקיבא אומר: "זה כלל גדול בתורה". (ב"ר, פכ"ד). א) מאמר חז"ל הזה אומר לנו: בארוני! כי מלת "כלל" יורה על סכום של פרטים, שמבין השתתפותם יחד הועמד אותו הכלל. נמצא, כשהוא אומר על המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", שהוא "כלל גדול …
נבואתו של בעל הסולם
נבואתו של בעל הסולם [מתוך כתב יד] "ויהי בתוך שני המלחמה בימי הטבח האיום. ואני תפילה, ואבך בכי רב כל הלילה. ויהי כעלות הבוקר. והנה אנשי העולם כולו כמו מקובצים בקיבוץ אחד לפני דמיוני. ואיש אחד מרחף ביניהם בראש חרבו על ראשיהם, מצליף כלפי ראשיהם, והראשים פורחים למרום וגוויותיהם נופלים …
סגולת זכירה
סגולת זכירה זכירה ושכחה - שמירה ואבידה בזמן הגלות - בחינת עלמא דנוקבא, העבדות היא בשמירה. והפוגם בעבודתו יוכל לאבד מה שנותנים לו. וענין הדביקות בעולם הזה, הוא - בכח השמירה, ובעילוי הרגש יפוי כח השמירה. כמו כן עילוי שלימותו, וחוזק דבקות שלו. אמנם לעתיד לבא, אין פחד מאבידה וגניבה, …
סוד הכף דאנכי
סוד הכף דאנכי הנה בחינת מלכות המלובש בעולמות, נקרא אני. ומשתלשל עד העשיה, והיא היא, בחינת פירודא המורגש לכל אדם, לבחינת ישות לפני עצמו, בהרגש "האני" שבו ובהתפשטותו, רוצה לכבוש כל העולם כולו, לחפצו ולהנאתו, שזה ענין כח השבירה שבעשיה, אני אמלוך, דהיינו, מניצוצות קדושים שלא נבררו עוד, ונקרא משכא …
סוד העיבור - לידה
סוד העיבור - לידה א. כללים הכלל והפרט עיון המשכילים בבריאה, במושכל ראשון הוא מוגדר בהתחקות אחר מלאכת ה'. מלאכת ה' נקראת "השגחה", או טבע הבריאה. והמה לא יקראו "גוף" אלא, לחומר הפשוט של בשר ודם בתכונתו הדוממת, בלי שום צורה. כי כל מה שנקרא בשם "צורה", הוא נבחן לכח …
סוד שמותיו
סוד שמותיו ית' ישועה וצדקה כל שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו, כי לדבר ובירור הזה, נתהוה סוד הזמן, בחינת ביאת הנשמה, שהיא רוחנית נצחית, בגוף שהוא גשמי, בעל זמן, אשר מחיבור הזה תוכל הנשמה לקבל אורו ית', בצורה הנ"ל, סוד, ישועה וצדקה בבת אחת, כי לא יצויר …
עיתון "האומה"
האֻמה ירושלים, ד' סיוון, ת"ש (1940/6/5) מגמתנו עתון זה "האמה" הוא יצור חדש ברחוב היהודי, עתון שמסגרתו הוא "בין מפלגתי". ואם תשאלו, מה הפירוש של עתון "בין מפלגתי"? איך יתואר עתון, שיוכל לשמש כל המפלגות ביחד על אף כל הניגודים והסתירות שביניהם? אכן הוא מין בריה שנולדה בין המצרים בחבלי …
עת לעשות
עת לעשות זה זמן רב, אשר מוסר כליותי ירדפוני יום יום, לצאת מגדרי, ולחבר איזה חיבור יסודי, בדבר ידיעות מקוריות בחכמת הקבלה, ולהפיצו בקרב העם. באופן, שישיגו מתוכו היכרות והבנה בכלל הדברים, העומדים ברומו של עולם, כראוי, באופים וצביונם האמיתי. ולפנים בישראל, בטרם שנתגלה בעולם מלאכת הדפוס, לא היה בקרבינו …
פעולות האדם ותחבולותיו
פעולות האדם ותחבולותיו ציור אחד יוצא מכל המעשים הנה כל פעולות האדם הפרטי ותחבולותיו, הם סדר אחד שערך המאציל ב"ה, בסוד בחירתו בו באהבה. אשר מבין כל המעשים האלו יוצא ציור אחד, מזהיר כעצם השמים לטוהר, כי כולם מלוכדים ומשולבים זה בזה, בסוד עילה ועלול, סיבה ומסובב, עד שכל המעשים …
צדיקים ורשעים
צדיקים ורשעים (מאמר מכתבי יד נדירים של בעל הסולם שלא יצאו לאור) כשהאדם מזדכך להדבק בהשי״ת הרי הוא כולו להשפיע ואין בו מרצון לקבל כלום, וא״כ איך יקבל טובו ית׳ במה שרצה להנות לנבראיו? וע״כ הטביע השי״ת שכל אדם יהי׳ כלול מכל בריות העולם, כלומר, שדעות וטבעי כל בני העולם …
שופר של משיח
שופר של משיח גאולה רק בכח הקבלה ותדע שז"ס, שאין בני ישראל נגאלים, אלא אחר שיתגלה חכמת הנסתר בשיעור גדול, כמ"ש בזוהר: "בהאי חיבורא נפקין בנ' ישראל מגלותא" [בחיבור זה יצאו בני ישראל מהגלות]. כי היה בזמן הלז תקוה לגאולה, שכתיבת הזוהר, שהתחילה בימי רשב"י, היתה בזמן גילוי בר כוכבא, …
שישים ריבוא נשמות
ששים רבוא נשמות אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה"ר. ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב, ז) "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, …
שכל הפועל
שכל הפועל מה שכתוב, שכל אדם מחוייב להשיג שורש נשמתו, פירוש: שתכלית הנרצה והמקווה מהנברא, היא הדביקות במידותיו בו ית', כמו שכתוב "ולדבקה בו". ופירשו חז"ל, שזה הדביקות במידותיו ית': "מה הוא רחום" וכו'. וענין מדותיו ית' הם הספירות הקדושות, כידוע. שז"ס שכל הפועל, ומנהג עולמו, ומודד להם על ידם …
שפחה כי תירש גבירתה
שפחה כי תירש גבירתה דבר זה צריך הסבר גדול. וכדי שיהיה מובן לכל, אבחר לפרש הענין על פי המתגלה לנו מסיבה זו ונמשך אלינו כאן בהנהגת העולם הזה. פנימיות וחיצוניות והענין הוא, כי שורשים העליונים ממשיכים כחם בהשתלשלות עד לגילוי בענפיהם בעוה"ז, כמ"ש בביאור ענף ושורש. והנה העולמות בכללם נבחנים …
תולדות חוכמת הקבלה
תולדות חכמת הקבלה הנה הספר הראשון שיש לנו בחכמה זו הוא ספר היצירה, אשר יש מיחסים אותו לאברהם אבינו ע"ה וכן נדפס על השער של הספר, אולם רוב המחברים מיחסים אותו לתנא רבי עקיבא וכן הדעת נוטה, כי רק בימיו הותרה הכתיבה בתושבע"פ. וע"כ כמעט שאין לנו שום ספר חוץ …
תורת הקבלה ומהותה
תורת הקבלה ומהותה מה היא חכמת הקבלה? חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלקיית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות. תכלית הבריאה מתוך שאין לך פועל בלי תכלית של מה, אם כן ודאי שהיה …
תכונתה של חכמת הנסתר בכללה
תכונתה של חכמת הנסתר בכללה שני חלקים נוהגים בכל הבנה (בהכרת תבונה). הא' במושגים החומריים. דהיינו, בטבע של הגופים שבמציאות שלפנינו. הב' הוא, במושגים הצורתיים המופשטים מהגופים ההם. דהיינו, בצורות של שכל ותבונה עצמה. הראשונה נכנה השכלה החומרית, והיא נסיונית, ונקראה פיזיקא.... .. והשניה נכנה, השכלה הצורתית, והיא עיונית, ונקראה …