הקדמה כתבי היד של הספרים שלפנינו היו לפני אאמו"ר זי"ע, הוא הגיה אותם כפי שהגיה את הספרים הקודמים. באחד הימים כשהבאתי לו חלק כ"י להגיה, הוא נתן לי מאמר שלשה שותפין, ואמר לי שבדעתו לכתוב את ההקדמה לפי המאמר הזה, כי זה משקף את הספר שלפנינו. אך לא זכינו שהוא …
בריאת העולם במדת הרחמים
בריאת העולם במדת הרחמים "שבתחילה עלה במחשבה לבראתו (את העולם) במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין" (ב"ר ספי"ב, רש"י א א). והנה איתא (ב"ק נ.) "כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו וכו' מאי דכתיב ארך אפים ולא כתיב ארך אף ארך אפים לצדיקים …
צדיא וריקניא - 1
צדיא וריקניא - 1 "מרחפת על פני המים" (בראשית א ב). פירוש, השואל מתהא ונשאר בריקניא, ונדמה כמו חץ שנון, שנקרא צדיא, ונקבע חושך תמידי על פני תהום, נמצא "ורוח אלקים מרחפת על פני המים". וכיון שנקבע מקום החושך, אזי "ויאמר אלקים יהי אור". ונודע שה"ס שבירת הכלים אורו ופרשו …
מעשה בראשית
מעשה בראשית יום ראשון ה"ס כל"א (והארץ נבראת תחילה, כי השמים נבראו ביום שני, כמ"ש, (בראשית א ח) "ויקרא אלקים לרקיע שמים", ואח"כ ביום רביעי (שם טז) "ויעש אלקים את שני המארת" וכו', כמו שאבאר להלן). ואפשר לומר ששורש השמים, בסוד מים עליונים זכרים נבראו תחילה, והארץ נתגלתה שם בכל …
צדיא וריקניא - 2
צדיא וריקניא - 2 "ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא". והוא מכח המשכת האור מכל"א בבחינת, (דברים יט יד) "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים", שמזה נמשך אור מאליו מגבול דכל"א, בלי שום זריעה שהיא הכר הנקודה ונקרא דש"א בר"ת (דמות) דיוקנו של אביו (של אמו). דהיינו, דיוקן של אביו, …
נעשה אדם
נעשה אדם על הכתוב, (בראשית א כו) "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". איתא במדרש, (ב"ר פ"ח ה) "בשעה שבא הקב"ה לבראות את אדה"ר, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות. מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה יא) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. חסד אומר יברא שהוא …
בנין האדם ויצירתו
בנין האדם ויצירתו צא ולמד בחינת חומרו היה מכח הגדול ומגושם שבחומריים, דהיינו, בחינת עפר, שאינו יאות אפילו לזריעה, דהוא מיסוד הדומם, שלא יצלח לכלום, אבל בכח אלקי שנגע בו, נעשה בחינת קמח, (לשון מחק) ולכן נגיעה זו מיד הטביעה כחות ההפכים , שהם האש היסודי ומי תהום, ולכן אין …
תולדות השמים והארץ
תולדות השמים והארץ "אלה תולדות השמים והארץ" וכו' (בראשית ב א). פירוש, כל תכלית בריאת האדם כדי לגלות תולדות כאלו שיהיו כלולים משמים וארץ, דהיינו, מהעליונים והתחתונים ביחד, כי טרם שזכה לנשמת הוי' שיופיע בקרבו, לא היה מסוגל להעלאת מ"ן, בלתי להוי' לבדו, כי החומר היה עכור עליו, כי כל …
מלך לשדה נעבד
מלך לשדה נעבד "ויבן ה' אלקים את הצלע אשר 'לקח' וכו' 'ויביאה' אל האדם" (בראשית ב כב). זהו סוד, כל העבודה המוטלת על זרע ישראל, דהיינו 'תיקון המלכות להתקרב אל המלך'. וזה סוד, (קהלת ה ח) "מלך לשדה נעבד". שהנוקבא צריכה להבנות שתהיה ראויה לבא אל הז"א, להתחבר בו, וסוד …
בריאת אדם הראשון
בריאת אדם הראשון בריאת אדם הראשון, לא היה בסוד העבודה, שזה מתחיל בסוד ז"א, אבל בריאתו מתחילה לא היה אלא בסוד א"א, ותיקונו היה צריך להיות בסוד ע"ק, דהיינו, 'להשיג הקדושה הבאה אליו בהתגברות גדול', בבחינת 'יום השבת' שבזמן הזה, והיה די שלא ימנע לה, דהיינו, 'בשב ואל תעשה', היה …
חטא עץ הדעת
חטא עץ הדעת לשיקבהו"ש בדולשיקבו"ה בי"ש בשכי"ש לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי, שבסוד התורה שבתוך מעים, יש תיקון להפסיק זוהמת הנחש, שנמשך מחטא עץ הדעת. כי "תורה" בגימטריא תרי"א, וזה סוד שתרי"א אברים נמצאים בבני מעים, שעל ידם המזון מתברר לצורך כל התרי"ג איברים של הגוף כידוע, בסוד …
ויחל נח - ויטע כרם
ויחל נח - ויטע כרם "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם" (בראשית ט יט). פירוש, שרצה לבער כל הקוצים מן הכרם, לפיכך עשה את עצמו חולין, והתחיל מכח האדמה עצמה, לטעת הכרם כבתחילה, ועניין שהתעורר לדבר זה נמשך מסוד הפסוק, (תהלים מה י) "נצבה שגל לימינך בכתם אופיר". והוא לא …
ענין חטא דור המבול
ענין חטא דור המבול ענין חטא דור המבול, וכן דורו של ירמיהו, שאמרו לו: (איכ"ר פ"ב) "אנא מקיף לה חומת מיא וכו', אנא מקיף לה חומת נורא". הוא כמו שאמר רבי עקיבא, (חגיגה יד:) "וכשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים", פירוש, שהשגה אינה בבחינת מי החכמה …
עניין הסתלקות הקדושים
עניין הסתלקות הקדושים ליק"ו, עניין עקידת יצחק ומיתת שרה, היה תלוי זה בזה, כאמרם ז"ל. הטעם הוא, כי הקב"ה קבל גמר דעתו לשוחטו, כאילו נשחט, מיד האמינה שרה אמו. והבן. עניין הסתלקות הקדושים הם עליה במדרגה כידוע, וזהו, (בראשית כג ב) "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון", דהיינו, שנשלמו שנותיה, …
זכו אחישנה לא זכו בעתה
זכו אחישנה לא זכו בעתה "זכו אחישנה לא זכו בעתה" (סנהדרין צח.,ירושלמי תענית פ"א ה"א). נראה, כתוב, (ש"ב יד יד) "לבלתי ידח ממנו נדח". וכן, (איוב לה ו') "אם חטאת מה תפעל בו" וכו'. כי כבר ניתן כח יחודו ית' בבריאה הזאת לרגעיה שבו תשתלם מאליה ומעצמה, בסוד (שיר היחוד …
וירא
וירא ענין לקיחת שרה לפרעה ולאבימלך, הוא סימן לבנים שגואלם חזק הוא, וכל הגוים יהיו נחלתם, וינצלו מפרעה מלך מצרים ומסבלות מלכי בבל. והענין, (ישעיה נה ח) "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי". כי קדוש ונשגב ומרומם על כל העולמות א"ס וא"ת. (ברכות לד ב) "כל הנביאים כולן לא …
דבר אמת
דבר אמת "ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד א). פירש בנוע"א, (פרשת חיי שרה) שבא למדרגות ימים בחינת חסדים, וה' בירכו בכל, פירוש בכללות ישראל, דהצדיק המושך השפעות, אין כוונתו על עצמו כלל, כי לא יחסרו לו כלל, אלא כל כוונתו לישועת כלל ישראל, ולא …
וגם לגמליך אשאב
וגם לגמליך אשאב "ואבא היום אל העין וכו' ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב" (בראשית כד מב מד). פירוש, שבהיותו מתחת לחזה באומ"צ, לא היה לו לשתות, כי גם שם היה העבד אברהם בבחינת ו"ק. וגם לגמלים לא היה לשתות כי היה סתום מכל צד. לכן אמר העבד …
תולדות
תולדות "ואלה תולדות יצחק בן אברהם" (בראשית כה יט). פירוש, תולדות הצדיקים מראים לנו כל קשרים שברמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם, כי, "כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן שוין זה לזה" (במ"ר פכ"א). ואינו דומה כלל תולדות יצחק לתולדות של אברהם. אף על פי שקלסתר צורתם החיצונה שוה. …
שמש ולבנה - עשו ויעקב
שמש ולבנה - עשו ויעקב "קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה" (טוא"ח סימן רפא). ללמדך שעיקר ומקורו של האור הוא בשמש, אכן תוקף חומו גדול מאד והיה שורף העולם בחומו הגדול, על כן הותקן לו נרתיק שנקרא לבנה. (וה"ס יום השישי והבן).
נמרוד החל ועשו כלה
נמרוד החל ועשו כלה ויש לדעת כי, (עי' בראשית י, ח - ט) נמרוד החל להיות גבור ציד לפני הוי'. דהיינו, 'אור כשדים', 'כבשן האש', או 'כבשונו של עולם'. ועל כן הפיל את אברהם אבינו לאור כשדים, והשי"ת הוציאו משם במעשה שהיה במקוה"נ בשעה דל"ה ול"שעוד, דע"כ כתוב, "... ... …
ויאהב יצחק את עשו
ויאהב יצחק את עשו "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (בראשית כה כח). כי ציד, הידוע היה שורה בדיוק מפיו, בסוד אז "יוחן רשע", בהתנשא מי כמוני אני יועץ וכו'. "ורבקה אהבת את יעקב". להיותו איש חלק, וזה שתקן יעקב בקנייתו, (עיין זהר תולדות הסולם אות קלא) כי לעשו …
ויצא
ויצא "ויצא יעקב מבאר שבע", מבחינת יום א' ודרגת יצחק הכולל כל הימים כיום אחד. "וילך חרנה", שה"ס, חלק קטן והגרוע מכל ימיו של יצחק ששם חרון אף ממש. "ויפגע במקום", הרגיש חלל פנוי. "וילן שם", בכח, שרצה להמתיקו. "כי בא השמש", דאידכי יומא ונקי גברא. כאומר, (פסחים כב:, ש"נ) …
לא עת האסף המקנה
לא עת האסף המקנה "לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו" (ויצא כט ז), ידוע שכל דברי הצדיקים דיבורם פונה לעילא, וזה שנאמר לו, ונתגלה על ידי רועי חרן, כי אי אפשר להגלות (לגלול) את האבן, מעל פי בארה של גילוי רחל, עד שנאספו כל העדרים וגללו את האבן, …
שם המקום מחנים
שם המקום מחנים לאחר עבודת יעקב בזווג לאה ורחל והוליד השבטים והוליד את יוסף היה הולך לא"י, ולא ירא מעשיו אחיו, אבל "ויפגעו בו מלאכי אלקים וכו' ויקרא שם המקום מחנים" (בראשית לב, א–ב), שעדיין הם שני מחנות ע"כ שמע שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו, שחו"ג נחלקים לשתים …
וישלח
וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו" (בראשית לב, ד), טרם שיתחבר לעשו. "אל עשו אחיו ארצה שעיר", שכל רצונו לקלוע אל השערה. "שדה אדום: ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו", שמכיר אדנותו. "כה אמר עבדך יעקב עם לבן", רמאה. "גרתי", ותרי"ג מצות שמרתי. "ואחר עד עתה", לדרוש שלומך, הכל מחמת …
יעקב שהתקין עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה
יעקב שהתקין עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה בכתובים "ויעבר את אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו" (כ"ד כ"ה). לע"ד הפירוש, כשראה יעקב אבינו שע"כ צריך להפגש עם אחיו עשו הרשע, אז "ויירא שמא יהרג ויצר לו אם יהרוג" (שם רש"י ח). כי בעולם הזה היה צריך לקיומו ולקרבהו תחת …
ענין בקש יעקב לגלות את הקץ
ענין בקש יעקב לגלות את הקץ "בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה" (פסחים נו. זהר ויחי הסולם אות תקיז), ועיין במדרש (בראשית פצ"ח). וצריך להבין מדוע אלו י"ז שנים, נחשבו למנין שעבוד של רד"ו, הלא מבחר שני חייו היו, שנשכחו ממנו כל הצרות, ונגאל מכל רע, כדאיתא …
תבת משה
תבת משה "ותצפנהו שלשה ירחים" (שמות ב ב). פירוש, אחרי שראתה כי טוב הוא, ונתמלא הבית כולו אור, מכל מקום עלה בידי אימא עילאה להצפינו שלשה ירחים, דהיינו, ירח בן יומו, שנעתק האור על בסיס חזק, כמו שכתוב, (ישעיה כב כג) "ותקעתיו יתד במקום נאמן". ואחר כך (תהלים קז מ) …
סוד שובבי"ם ת"ת
סוד שובבי"ם ת"ת גלות מצרים היא שעבוד הקליפה על הקדושה, והגאולה היא השבת היוצר על כנו, (דברים כח י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך". התורה היא נצחית, וגלות וגאולה נוהגים בכל הדורות ובכל הזמנים. דהיינו, או בכלל ישראל, או בפרטים, כי כל פרט ופרט חשוב קמי …
ומשה היה רועה את צאן יתרו
ומשה היה רועה את צאן יתרו בפסוק (שמות ג א) "ומשה היה רועה את צאן יתרו וכו' ". איתא בזוהר, (נח הסולם מאות קפב - קפח) שהעובד צריך לתפוס במדתו של משה. כשאמר לו הוי' (שם לב י) "ואעשה אותך לגוי גדול", אז מיד מסר נפשו, בסוד (שם לב) "מחני …
שאלות משה במראה הסנה
שאלות משה במראה הסנה לשאלת משה, "מי אנכי" (שמות ג יא). ענה לו, "כי אהיה עמך וזה לך האות וכו' תעבדון את האלקים" וכו'. יש להבין מה ענין תשובה זו לשאלתו. אלא שכל ימיו חשק לקרב ישראל לעבודת אלקים, ועל כן היה מחויב לחשוק להקדמת יציאתם ממצרים, כי זה תלוי …
ארץ מתגלגלת, ומזלות קבועים
ארץ מתגלגלת, ומזלות קבועים הנה השפעות הבורא, אין לה זמן מוגבל כמו שמבואר, (תהלים כג ו) "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". ומה שהנברא אינו מקבל שפעו ית' תמיד, הוא מכיון שאינו מסוגל לזה תמיד, דהיינו, שהצנורות שלו צריכים להיות ישרים כראוי ונרצה לשפעו ית'. זה סוד, (שמות ג …
אהי' שלחני אליכם
אהי' שלחני אליכם ראש תוך סוף מאמר "אהי' שלחני אליכם" (שמות ג יד). זה סוד רישא דכל רישין, שהוא דקיק לא איתפס בשעתו אלא לאחוריו, כי הנברא אינו כדאי לראות פניו, מפני שהוא תכלית הדביקות האפשרי לכל נברא, ולכן הרגשתו הוא השלם שבהרגשות, ומיוחסת להשגת הבורא ית' בעצמו, דהיינו, שכל …
שלשת האותות
שלשת האותות בהתפשטות הקליפה, הנחש ישופך ראש. דהיינו, בהרהורים שלא יאמין רק מה שיראה בעיניו, כי (קהלת ב יד) "החכם עיניו בראשו". אמנם שורש הקליפה הוא להפך, כמו"ש בזהר (בלק הסולם אות רעו) "כחויא דמחי בזנבא דיליה", (דכפיף לרישיה) כלומר, שנותן לו להאמין, אך בדרכים שאינם מביאים תועלת, ובאנשים שאינם …
גשמיות ורוחניות
גשמיות ורוחניות איתא בנוע"א, (שמות ו כז) "הם המדברים אל פרעה וכו' הוא משה ואהרן", שהקשה האיך אפשר שמשה ידבר אל הערל והטמא, ותירץ "הוא משה ואהרן" שהמה היו דבוקים והדבור היה יוצא מבין שניהם, וממילא שמע פרעה כי אהרן היה לו לפה ע"ש. והכונה בסוד שחיקת מן לצדיקים, שמחליש …
לחם מן השמים
לחם מן השמים "לחם מן השמים" (שמות טז ד). בשעה שהלכו בארץ לא זרועה, בטרם שעברו הירדן היה כל הלחם היורד הכל משמים ממש, בסוד, טל השמים. ובסוד, (תהלים קמח א) "הללו את הוי' מן השמים". ולא היתה שום צמיחה מארץ גופיה. ולאחר שעברו הירדן, כי הבינו החרישה וזריעה, וכל …
וידי משה כבדים
וידי משה כבדים "וידי משה כבדים" (שמות יז יב). כלל ההשפעה, ה"ס, "ידי משה", הכוללים כ"ח עתים, יד ימין ויד שמאל. ובשעת מלחמת עמלק ברפידים ברפיון ידים. כי שלט ג"כ ביד ימין, ונרפו שני ידים. אז, (שם יד כה) "וינהגו בכבדות". בהסתרות ויסורים וחיי צער. שה"ס, "ידיו אמונה". ואז, "ויחלש …
ויסעו מרפידים
ויסעו מרפידים בשעת הנפילה האדם רואה בשני עיניו שאפס כל תחבולה, וישועתו לגמרי למעלה מהטבע, ובעת שנושע מיד רואה סדרי הטבע בפשיטות שגרמו לו ישועתו. והטעם, כי האדם במצבו נמצא כחומר ביד היוצר, ועיקר נפילתו הוא בדעת ישועתו, נפלאו מעיניו, (תמורה כה:) ו"גיטו וידו באין כאחת". שהידיעה מנפילתו זו היא …
מצות עשה, אנכי הוי' אלקיך
מצות עשה, אנכי הוי' אלקיך ידוע שבני ישראל תבעו, (מכילתא יתרו יט ט) "רצוננו לראות את מלכנו". ולא אמרו בוראנו, אלא מלכנו, פירוש, כדי לעבוד ולשרת לפניו ית' וית', ולכן באה להם ההבטחה במתן תורה, (שמות יט ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". פירוש, רואי פני המלך, וגם …
לחפשי חנם
לחפשי חנם "ובשבעת יצא לחפשי חנם" (שמות כא א). וקשה הרי זה מיותר, (מהיכי תיתי שהעבד יתן לו כסף בשביל יציאתו) כי כיון שכתוב, "יצא לחפשי". ודאי חנם משמע. התשובה היא, כי כל העובד הרי הוא עובד לתכלית מנוחתו, ובכל רגעי העבדות ימצא מנוחתו ותכליתו ברגע זה. יש שבעת ימי …
שכינתא בתחתונים
שכינתא בתחתונים פירוש ענין שכינתא בתחתונים. כמ"ש (שמות כה ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", דהיינו, (תהלים קלב יג) "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו". (ישעיה סו א) "אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי". צריכים לדעת, שהוא מאת כל איש אשר ידבנו לבו לשמוע לאהבה …
ביום השביעי שבת וינפש
ביום השביעי שבת וינפש "וביום שביעי שבת וינפש" (שמות לא יז). פירוש, וינפש כמו ויתפעל ויקבר, וינפש, מלשון פעול ונפעל, כי אינו פועל יוצא או פועל עומד כמו ישבות או שבת. וזה יורה עניין נכבד, כי בכל ששת ימי המעשה כתוב, (בראשית א ב) "ורוח אלקים מרחפת על פני המים". …
ושמרו בני ישראל את השבת
ושמרו בני ישראל את השבת "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם" (תק"ז תיקון ו כב:), לדרתם כתיב חסר, זכאה איהו מאןי דמתקן לה דירה נאה בליביה, כלים נאים באיברים דיליה, ואשה נאה דאיהי נשמתיה, דבגינה שריא שכינתא עלאה, דאיהי נשמת כל חי עליה". וזהו עצם החיבור לזכרונו, …
כבוד המלך
כבוד המלך אינו מן הנימוס להתראות לפני המלך, אם לא יתלבש בלבושי כבוד, כי תמיד, (דה"א טז כז) "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו". ומי פתי, ירהיב בנפשו עוז להתיצב לפני הדרת פניו ית' בלבושים בלתי מזהירים ומנצצים פאר וחדוה. אבל איך אפשר למצוא אותם בגדי כבוד, שיהיו מותאמים וראוים …
אור המנורה
אור המנורה "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה ה' את משה" (במדבר ח ג), ואמרו חז"ל, (ספרי בהעלותך ה ג) "להודיע שבחו של אהרן שכשם שאמר לו משה כן עשה". ועדיין היה די לומר "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה", ולמה הכפיל …
אלדד ומידד
אלדד ומידד עניין "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" (במדבר יא כז). פירוש, סוד, "הבמחנים או במבצרים". בסוד, (זכריה ב ח) "פרזות תשב" וכו'. שזה היה למעלה מנבואת משה, ולכן אמר, "אדני משה כלאם". והשיבו, "מי יתן כל עם הוי' נביאים כי יתן הוי' את רוחו עליהם". פירוש, שגילה אשר שורש נבואתם …
האיש משה ענו
האיש משה ענו קבלתי, כשבא משה רע"ה לכתוב, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" (יב, ג), התחילו ידיו מרתתין, כי איך אפשר שהעניו יאמר על עצמו שהוא עניו, ולא עוד, אלא שזו מידה חשובה, וזה תרתי דסתרי, כי אם יש לו מידה חשובה, אין לך גאות גדולה מזו. ומחמת הרתת …
תיקון המרגלים
תיקון המרגלים ידוע שכל אריכת הגלות הוא מחמת חטא המרגלים, והיו המאריכים הראשונים מיום לשנה, והם המה המאריכים האחרונים, ומי יודע עד כמה ח"ו, אשר על כן צריכים אנו לבאר חטא הזה בשורשו. הנה גלוי טענתם, "כי חזק הוא ממנו". יש לחקור כיון שהם היו בבחינה זו, כמו בית דין, …
ענין ציצית
ענין ציצית "דבר אל בני ישראל וכו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם" וכו', פירוש, אין עמידה בעולם הזה, והצדיקים מוכרחים לכתת רגליהם ללמוד תורה, ומורה לנו התורה הקדושה, אשר בכל הדורות הן דור חייב, והן דור זכאי, מוכרח צדיק הדור למצוא בחינת בגידה במעשים ודיבורים. עכ"ז, "ועשו להם …
סוד ציץ ופרח ושקדים
סוד ציץ ופרח ושקדים כתוב בתורה אות על הכהונה, בדבר שכל שבט ושבט יתנו מטות, ועל מטה אהרן כתוב, "ויצא פרח ויצץ ציץ, ויגמל שקדים". וצריך להבין בחינת ציור האות הזה, באופן זה, של ציץ, פרח ושקדים. ולע"ד נראה, שזה גילוי סוד כללות הבריאה, עד תיקונו. כי הנה יש סדר …
קרח
קרח "ויקח קרח", פירש"י ז"ל, "לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה". וקשה א. להלן אומר הכתוב, "כי כל העדה כולם קדשים ובתוכם הוי'", אם כן אדרבה קרח היה מתחבר עמהם. ב. כיון שלא האמין לנבואת משה, אם כן היה חולק על כל התורה כולה, …
קרח ועדתו
קרח ועדתו נמצאים חסידים שהם מגלגול קרח ועדתו, ואינם זוכים בימיהם לרבי אמיתי, לכן הגם שמאמינים ברבם, אבל כיון שהוא רבי שקר, נקראים סובלי אש הגיהנום כידוע. וזה סוד הגמרא (ב"ב עד.) "תא אחוי לך בלועי דקרח, והראה לה מקום במדבר וכו' וכל ל' יום מהפכים אותם כבשר הקלחת וצועקים …
יום הביכורים
יום הביכורים "וביום הבכורים" פירשו ז"ל (רש"י במדבר כח כו) שהוא, "בכורי קציר חטים". ועל פי פנימיות הענין הוא, כי בִּכּוּרִים כמו בְּכוֹרִים. הנה לוחות הראשונות הוכנה העבודה בבכורים להקריב קורבנות וכו'. ומעלת כלל ישראל היתה בקדושת כהנים, כמ"ש (שמות יט ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". אולם …
היום נמשך אחר הלילה
היום נמשך אחר הלילה באמור נבין סוד הלילה שקודמת ליום, כמ"ש (שם) "ויהי ערב ויהי בקר", והוא כי כל הבריאה היא במחשבה כדי להנות לנבראיו, הגם שהם בתכלית הקטנות, כמ"ש, לפי עצמת יכלתך כן ערכת שפלותינו. ועם כל זה, רצה הקב"ה להנותם מידו הרחבה, וכדי לאפשרם לקבלה הזו, על כן …
בכור ופשוט - הלילה אחר היום
בכור ופשוט - הלילה אחר היום באמור מובן שכל ההארות והטוב הנקראים יום, ה"ס (סנהדרין צ., אבות פ"א מ"א) "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", דהיינו, חלק של פשוט, (בסוד בהא"ה) שהוא מעשיהם של צדיקים, המכונה יום כנ"ל, אשר בהקדם הלילה זכו לזה. ובאופן זה נשאר הלילה בסוד (שבת …
תכלית הידיעה
תכלית הידיעה תכלית הידיעה, היא ההשבה אל הלב, פירוש, כמו שידבר איש אל רעהו פנים אל פנים, הרי הדיבור שגור בפיו, מחמת שמרגישו בעיניו המוחשים, שהוא בסמוך אליו, ומרגיש שיש לו כח השמיעה לשמוע את שיחתו, הרי הבירורים המוחשים האלו, שאין בגדרם מציאות הספק, הרי הידיעה הזו, שבה אל לבו …
את ה' אלקיך תירא
את ה' אלקיך תירא "שמעון העמסוני וכו', היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא, פירש. אמרו לו תלמידיו, רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה, עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא …
ענין בשר תאוה
ענין בשר תאוה ... שני בני אדם הלכו בדרך, אחד מצא נחש, לקחו לביתו, טפל בו תמיד, האכיל אותו והשקה אותו, עד שגדל בכל קומתו, קם עליו הנחש והרגו, הרי משלם רעה תחת טובה. חבירו מצא עגל קטן בדרך, לקחו לביתו טפל בו תמיד, האכיל אותו והשקה אותו, עד שגדל …
בנים אתם להוי' אלקיכם
בנים אתם להוי' אלקיכם "בנים אתם להוי' אלקיכם" (דברים יד א). ועי' בזהר (ויחי הסולם אות רעו, ועוד) כי בזמן שלמה שהיתה סיהרא באשלמותא, כמו בן שכל מה שחסר לו מיד הולך לאביו, וממלא לו, כן כל אחד ואחד מישראל בהרגישו איזה חסרון, מיד הולך לבית המקדש ומקריב קרבן והשי"ת …
סוד זווג קוב"ה ושכינתיה
סוד זווג קוב"ה ושכינתיה הר"א ז"ל מקוזניץ אמר, אשר עיקר הדעת. ואין דעת אחר, רק לדעת שכל העזר הוא מהשי"ת לבד, פירוש, שיאמר כל נעזר (תהלים קכא ב) "עזרי מאם הוי'. ובזה נבין איך איש מישראל שב לשורשו ונכלל בשכינה הקדושה, כי אין לך שום דבר מתגלה בעולם הזה זולת …