מאמר במקום הקדמה ליקב"ו בדו"ר (לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו) מוצא שפתיך תשמור ב"נ בשא"ז להתגלות הוי', אלמדה פושעים דרכיך ... ובכל אוני אתפלל ואעבוד יום ולילה, עד אמצא מקום להוי', כי לא אתן שנת לעיני ולעפעפי תנומה ... נכון לבי לה', ואין חולה עליך ואין גולה …
שכל הפועל
שכל הפועל הנה מדרך ההכרה שמתחילה מזדמן גופו של חבירו, ואחר כך כשמתחיל התחברותו עמו מזדמן לפניו דעתו ושכלו גם כן. ואפילו כשנעלם חבירו מעיניו, הרי נעלם דוקא מעיני הגשמיים, אבל מעיני הרוחניים - שמתדבק דוקא בשכלו - הרי לא נעלם מהם כלום, כי שכלו נמצא בזכרונו כמאז, כן אתה, …
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה ג' חשון תרל"א לא ברא הקדוש ברוך הוא אלא שיהיה נמצא מי שיהיה כדאי ללכת בכל דרכיו ולהתדבק בו ית' דבקות שכלי … עכ"ל. לא נזהר בדבריו שכתב דביקות שכלי זה אינו מתקבל על הלב כל עיקר כי דימה בהשי"ת בחינת שכל ולכן מתאר שיעור …
לא כצורנו צורם
לא כצורנו צורם "לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים" (דברים ל לא). כי אל עובדי אלילים צורם ברשותם, כי יוכלו לתעב נפשם בכל שיקוציהם וצוריהם בידם, כי כיון שנדבו מרכושם על אלהיהם פעם אחת, נשאר אלהיהם בידם לעולם, מה שאין כן צורינו, אינו ברשותנו, אלא מזדמן ושוכן עמנו באותה עת שאנו …
אהי' שלחני אליכם
אהי' שלחני אליכם "ויאמר אלקים וכו' אהי' שלחני אליכם" (שמות ג יד). פירוש, שזה סוד נבואת משה , כי הידיעה היתה חזקה בכל הארץ, שעתיד להולד בן שיהיה מושיען של ישראל, ועל כן היו כל דברי משה ישועות, בבחינת הוי' ודו"ק. וז"ש, (זהר הסולם פנחס אות שעב) "שכינה מדברת מתוך …
תנועה גשמית ותנועה רוחנית
תנועה גשמית ותנועה רוחנית כי לא ראיתם כל תמונה הנה כתוב, (דברים ד טו) "כי לא ראיתם כל תמונה", וצריך פירוש, כי מי פתי יחשוב ויהרהר אשר שום דמיון גשמי יפול בהבורא ית', והאמת, אשר על כן יש בעולם, בחינת השגה בבורא ית', כי אין שום רצון מתעורר במה שאינו …
תיקון כלל ופרט
תיקון כלל ופרט ידוע כי מעלת השלימות ישקל לפי הפלגות החסרונות, ואם כן יהיה ח"ו יוצא מזה משפט הפוך, דיציבא בארעא, וגיורא בשמי שמיא, והבן. אלא האמת שצירופי אותיות התורה דלעילא, אינם נשלמים מנפש אחת, כמו שנפש אחת אינה נשלמת מזמן אחד ומקום אחד, כי כל שאינו בזה אחר זה, …
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך לשיקבו"ש (כתובות יז.) "ב"ש אומרים כלה כמות שהיא, וב"ה אומרים כלה נאה וחסודה". פירוש, בליל שבת כשמרקדים ומזמרים, "לכה דודי לקראת כלה", באיזה כלה הכונה, "בש"א כלה כמות שהיא", דהיינו, (תהלים קיט פא) "כלתה לתשועתך נפשי", כי צריך לשים לב בעיון, להבין להשלים החסר …
אמונה אומן
אמונה אומן ענין שם אומן, ושם נאמן, דרך משל, הרואה איש עני וגברא ערטלאי, ובקש מאחד להפקיד אצלו מעותיו, ונמשך אחר דבריו בלי דעת, והפקיד אצלו כל מה שצמצם מפרנסתו, גם לא הרהר אחריו אם ישלם לו פקדונו בחזרה או לא, ונמשך הדבר ימים ושנים, עד שנעלם אותו הנפקד, וכמעט …
צדיק מושל יראת אלקים
צדיק מושל יראת אלקים שעניין … בימים האחרונים, תלוי בסוד, "אלקי יעקב". שסודו, (ברכות יז.) "עטרותיהם בראשיהם". אבל לא תבין, … שבאמת שרשו כן לזה מסיק, (ש"ב כג א) "ונעים זמרות ישראל". שההמשכת השפע היא בסוד, הנעים לזמירות ישראל. וקאמר, (שם ב) "רוח הוי' דבר בי ומלתו על לשוני". דהיינו, …
וכאור בוקר יזרח שמש
וכאור בוקר יזרח שמש מה היה דברו, מפרש וקאמר, שדברו היה, (ש"ב כג ג) "צדיק מושל יראת אלקים". כי למד לנבראים הסוד, אשר יש כח ביד הצדיק, למשול ביראת רוממותו עין בעין, שסוד זה, לא היה מושג כלל טרם הצמצום, כי אדרבה, היה נראה כמעט בכבוד המאציל, וזה סוד, מי …
התהפכות הצורות
התהפכות הצורות "תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש" (איוב לח יד). כי שורש הכלי, הוא כמו שמבואר, (דברים יא כב, ל כ) "ולדבקה בו". אבל המניע לאותו השיעור האמיתי בפועל צריך לדעת, שיעור הדביקות כל צרכו, דהיינו, שיעור המכבד ושיעור המכובד, כי ידיעה זו, לפי מעלתה יתעלה שיעור הדביקות, כמובן. …
נעימות השירים והנגינה
נעימות השירים והנגינה עניין הניגון הוא הממוצע בין הרוחניים והגשמיים, פירוש, כל מה שנתפס במח הדמיון, וכל מה שהלב יכול לחשוב ולהרהר, והפה לדבר ואוזן לשמוע, המה הפועלים הראשים בלב, לכן כל הבחינות הנ"ל גשמיים, ואין ביניהם צורה רוחניית כלל, כי אם לא היו גשמיים לא היו מוצאים הרגש בבריה …
סיתומים
סיתומים ראוי שנדע שצורת הסיתומים הנוהג בנשמות, הם עצמם צורת המלך בתור גוף המלך, כמו הגשמי, הגם שבשר גופו סותם ומכסה על רוחניותו ונשמתו, מכל מקום עין המבט נופל על בשר גופו ותנועותיו, ואדרבה מגלה את רוחניותו, ואינו מכסה כלל. כן הסיתומים והקושיות הנוהג בנשמות, ערכם להבורא, כמו גוף לאדם …
המפורסם והמושכל
המפורסם והמושכל יש במפרוסמות מה שאין במושכלות, כי אין להם יגיעה מתחילה, וידיעתם ברורה עד תכליתם, ואין מקבלים כל תוספת, בעולם, שנה, נפש, ואין להם ערך וחשיבות כלפי עצמם, זולת במה שנוגע לתועלתם, ושימושם כלפי עצמם לא יצלח לכלום, כי אינם מסוגלים להרחבה בכמות ואיכות, ואינם מתיראים מהשכחה, וכל בחינת …
נחמה העתידה
נחמה העתידה דע אשר אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, פירוש, בסוד הכתוב, (ישעיה מט יח) "שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך וכו', ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה וכו', ואלה מי גדל" וכו'. כי, (חולין קכז.) "כל שיש ביבשה יש בים, …
חינוך הבנים
חינוך הבנים יש צדיקים שאינם משגיחים כל כך על בניהם, לגדלם ברב טוב ... להצילם מכל פגע רע. כי אומרים, שעובד השם, צריך רק להתאמץ ולעבוד, כשור לעול וכחמור למשא. אבל השלמים, נראה שמתקרבים מאוד לבניהם, ושמים עיניהם בם תמיד, להחזיקם ולגדלם בשמחה וטוב לבב, ומקרא מסייע להם, (עקב יא …
מזון גשמי ומזון רוחני
מזון גשמי ומזון רוחני אמרו, שיש בחינת דם לבן חריף בתוך בטן האדם, שזה עושה כח העיכול. ובו גם קשור כל חיות האדם. והוא הולך ומתמעט, על ידי עבודת העיכול, המוטל רק עליו. ולכן בעבור חשבון סעודות, בסכום שניטל ונשאב לגמרי, אז ימות החי. והם אמרו, שהגם שמורכב צריך להפרד, …
סוד מצוה דמגני
סוד מצוה דמגני (סוטה כא.) סוד מצוה דמגני ולא מצלי. אם כן מהו התועלת, אלא בסוד שסתימה מועילה בטריפות (הריאה) שאינו מחמת עצמו, כי כל הטריפות מחמת שאינה מניפה על הלב, ותרי רואין לא אמרין ע"ש.
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה אמרו, (עי' סנהדרין צא:) עתידים המתים להחיות במומם, כדי שלא יאמרו שאין זה אותו האדם שמת, וכיון שרואים גם מומם ידעו הכל שהוי' ממית ומחיה והוי' הוא אלקים. ומכל מקום חילוק גדול יש בין עולם התוהו לעולם התיקון. כי טרם שזכה לתשובה שלימה עליו הכתוב …
קנאה
קנאה מה שהאדם אינו מפקיד מהונו לאדם שאינו מכיר, אינו מטעם שמא יקחנו לעצמו, אלא מטעם שמא יחסר לו. ולכן לנאמן לו ילוה הונו, ואינו דואג שמא ירויח בהונו, מטעם, (ב"ק כ.,: כא. רמב"ם גזלה ואבדה פ"ג ה"ט) "שזה נהנה וזה אינו חסר". כמו כן ממש ברוחני, לא יאמין בשבחו …
דומם דקדושה
דומם דקדושה הנה לו התקבצו כל החרטומים, לא יבראו בריה חדשה, כי זהו ביד הבורא יתברך, ולא יועילו כל החכמות שבעולם. זה מקביל לחכמת האמת, כי לו יקבצו כל חכמי האמת לא ילמדו למי שיהיה החכמה הזו, כי העבריות חיות הנה וחכמת האלקים החיים, חיים הם. אלא שזה הניח הקב"ה …
אך בצלם יתהלך איש
אך בצלם יתהלך איש "אך בצלם יתהלך איש" (תהלים לט ז), נראה הפירוש, שנברא בצלם אלקים, אינו ענין אלא להשתלם במעשים טובים, להקרא איש אלקים, ויפה כוחו לבא לבחינה זו על ידי שנברא בסוד (בראשית ב ג) "אשר ברא אלקים לעשות". ודו"ק והבן.
אך טוב וחסד
אך טוב וחסד "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" (תהלים כג ו), הנה איתא שכל העולמות כגלדי בצלים נתונים זה בזה, ועולם הזה בתוך כמו נקודה. נמצא, שכל קוים וצינורות השפע, עוברים דרך נקודה זו, דמיון קוי עיגול האברים על נקודת המרכז מראש לסוף וכולם יפגשו בנקודה. וזה ענין …
מפלת הגאים - ירושת השפלים
מפלת הגאים - ירושת השפלים "באש הוי' נשפט" (ישעיה סו טז), פירוש, כי ב' מושלים הראשיים מתחילה באים ברעש גדול, כי מתגאים מאד, כאילו ניתנה להם ממשלה אמיתית בארץ, ואינם נכנעים בפני שום בריה שבעולם, וגאותם לדמות לעליון, בסוד, (ישעיה יד יד) "אעלה על במתי עב אדמה לעליון", אבל שם …
ספירות
ספירות סוד הספירות, הוא סוד אצילות, וגדרם הוא חלק שנתן האין סוף ואין תכלית, שדרך בו ישיגו אותם, ומחֵלֶק מכירים הכל, פירוש, שהספירות הם אלקיית, ולאלקיית אין גדר מקום, כי הגשמיים לא יפסיקו את הרוחניים, וכל הקירות לא יחלקוהו, על כן אינך צריך לרומם עולם האצילות למעלה מכיפת הרקיע, כי …
צמצום א' - 1
צמצום א' - 1 אמרו ז"ל, שנקודת הצמצום דאמצע אין סוף, דהיינו, שמקיפו מכל צד, שנראה אין סוף ב"ה בעולם, בדרך חוט המקיף מכל צד, ומחזיר כל חסרון לשלימותו יתברך, ואחר כך נעשה צמצום בהארה זו, דהיינו, שמסלק בחינת האור השלם, ומתגלה שמכבר הושרש באותו הצמצום, שהוא גם מקיים כל …
צמצום א' - 2
צמצום א' - 2 והוי יודע, שבזמן שליטת חוט המקיף, גם לא היה שינוי בעצם חלילה, אלא בסוד, הארה מרווחת והארה מצומצמת, כי כאשר מושפעים, הנבראים בהרחבה, ממילא השמרים שוקטים במקומם, ולא יעלה על דעתם להתערב ביין, אלא אדרבה, עומדים כפותים תחת הקדושה, וכל מגמתם לשבח הקדושה, כי כן טוב …
שלש מראות בצמצום
שלש מראות בצמצום שלש מראות בצמצום. א. שהצמצום נראה רק במקום אחד, אבל בכל סביבותיו אין סוף ברוך הוא. ב. שהאין סוף ברוך הוא, משאיר אותו מקום הימנו. ג. שבמקום הזה מתגלה שורש הדין. פירוש, המסתכל בתמונה א', הרי רואה, שנמצא הרבה כחות ופעולות לאין סוף ברוך הוא, אשר באותם …
עניין שני הקצים
עניין שני הקצים עניין שני הקצים, נראה כי טרם שנתגלו כסא דין, וכסא רחמים, היתה בחינת השפע בבחינת קץ הימים, ותכלית כל מעשה, ואם כן היה קץ בחייו, כי למה לו עוד לחיות, ומה ירויח באותו החיים, כי אין שלימות אחר שלימות כנודע. וזה עניין קץ הימים, שמזה התפשט בחינת …
סוד הצמצום
סוד הצמצום סוד הצמצום הוא נמשך מאור רשימו והרחבה מפעולת הקו. וכשאדם קורא בספר, מתדבק באור רשימו, שהוא רואה מעשה רשימות האותיות, שחכמת רבו מצומצם מאד בו. וכיון שכבר נמצא ברשימו יחוד קו רבו, על כרחו מתעורר גם בו כח הקו, ונעשה יחוד קו ורשימו, ומצמצום הזה הוא בא לאור …
דבר הצמצום
דבר הצמצום דבר הצמצום היה לגלות שמותיו יתברך לנבראים, שבהיות הנברא משתוקק לחזור לשורשו, הוא מסתייע הרבה על ידי הזכרת שמותיו יתברך, אבל לפני זה כשהיה מושפע מאין סוף, לא יתכן להזכיר שום שם וכינוי, אלא שם אחד, בסוד, (יחזקאל לז יז) "והיו לאחדים בידך". כי בכל מקום שנתן עיניו …
סוד הציץ
סוד הציץ ובזה נבין סוד הציץ שהיה על מצח אהרון הכהן, והיה חקוק עליו פתוחי חתם קודש להוי', שענינו הוא אזכרה קדושה, אשר בלעדי חקיקה זו, סוד פועל מוגבל, לא היה כל מציאות לעבודה, לשרת את פני הוי' ולעשות נחת רוח לפניו, ולכן נקרא, "נזר הקדש". סוד, כתר כהונה, לעמוד …
סבת הצמצום
סבת הצמצום הנה דרך המאציל היה לאט לאט, כדרך מחשבות בני אדם, שזה סוד, (אבות רפ"ה, זהר שמות הסולם אות רמט) "בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' ולתן שכר טוב" וכו'. ולכן מתחילה כאשר פעל בספירותיו בדרך השלילה, לא היה עוד שלימות לנברא, מפני שכל אור כדי להתישב בנברא, צריך שני …
חלל פנוי
חלל פנוי סוד כשמו הוא, מה שנשאר מאין סוף ברוך הוא בחלל, פירוש, כמו אדם הרואה עניין נחמד, רושם אותו דבר בעט ברזל, שלא ישכח ממנו לעולם. וכשמסתכל באותיות נזכר ומתחדש לפניו כל מה שראה, מ"ש שמלכות קבוץ מכל עטרות ישראל דזעיר, פירוש, מבחינת הגבול שהוגבל, … דרך השלילה, ובמלכות …
ולדבקה בו
ולדבקה בו מה שנאמר, שכל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו, פירוש, כי תכלית הנרצה והמקוה מהנברא, הוא בדביקות בו יתברך, כמו שכתוב, (דברים יא כב) "ולדבקה בו". ודרשו חז"ל, (ספרי שם) הדבק במדותיו וכו'. ועניין מדותיו יתברך, הם הספירות הקדושות כידוע, שזה סוד, שֵכֶל הפועל ומנהג עולמו, ומודד להם על …
תיקון המנצפ"ך
תיקון המנצפ"ך "ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום" (משלי ד יח) הנה מוזהר הייתי מבק"מ, שלא להוכיח לשום אדם, ואמר לי טעמו מאמר חז"ל, (ערכין טז:) "תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך, אמר לו טול קורה מבין עיניך". …
סוד "ונוגה כאור תהיה"
סוד "ונוגה כאור תהיה" עבודתו, ובדרך זה רוח לי עלמא למדי, וזה סוד, (תהלים קכח ה) "יברכך הוי' מציון". פירוש, בעמידתו בפנים הקדושה, ואז היה מקוים בו, "וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך", לרבות הלילות, כי גם חושך לא החשיך ממנו, (שם קלב ג) "כי שם צוה הוי' את הברכה …
שבע חומות
שבע חומות "מי יתנני כירחי קדם כימי אלוקי ישמרני, בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך". (איוב כט א ב) זה עניין שבע החומות המובאים בספרים, פירוש, שבסוד, (משלי כד טז) "שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה". וזה עניין, "תהלים ו א ב ( "למנצח בנגינות על השמינית הוי' …
סדר התיקון
סדר התיקון מתחילה היו המחשבות עושות פעולות בכח, ואותם הפעולות הטביעו בכח בבריאה, והמה כל המציאות שבבריאה הזאת, כמו האש, המים, הארץ וכל צבאיה וכו', ואז התעלמו המחשבות, ויצאו כחות הבריאה מכח אל הפועל, וזה עניין בי"ע בכל שליטתם, ובבא התיקון, התגלו אותם המחשבות מחדש על אותם הפעולות שהתגלו גם …
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה כל התכלית אשר מוכן לעולם אחר כל המעשים, הרי התענוג מחוייב להתלוות עמו, היות שבעולם מושג התענוג, ע"כ הוא חלק מן היחוד האמיתי, כי אין לך נותן מה שאין לו, ואם כן בהשבת הענפים לשורשם מתיחד בהם התענוג. צריכים להבין, שאין כל השארה לנצחיות, זולת לשכליים …
ממשלה
ממשלה בעניין המדרש (ילק"ש משלי פ"ה תתקלז, דברים פ"ז תתמו) "משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בה פועלים, ולא גלה להם שכר נטיעותיו, שאילו גלה להם רואין איזה נטיעה שכרה הרבה ונוטעין אותה נמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת, כך לא גלה הקב"ה שכר של מצות. [שאילו גלה נמצא …
והחוט המשולש לא במהרה יינתק
והחוט המשולש לא במהרה יינתק "והחוט המשולש לא במהרה יינתק" (קהלת ד יב). פירוש, כי סדר האדם וקניניו, מתחילה עוסק בחיצוניות ורע, ואחר כך קונה קדושה וטוב ופנימיות, ואחר כך מרכיב לו הקדוש ברוך הוא זה בזה, ושניהם מקודשים וקרואים ליחוד, ואחר כך יפרדו עוד הפעם זה לדרכו, וזה לדרכו, …
עליונים למעלה ותחתונים למטה
עליונים למעלה ותחתונים למטה מה שאמרו בכתבים אשר הגבורות ירדו ונתנו מקום פנוי לחסדים, נראה לעניות דעתי הקלוש, כמו שאמרו, (פסחים נ., ב"ב יז:) "עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה". פירוש, שבאותו מעמד המקודש, כשנתגלה אור קדמון, אז מסר כל ההשפעה העליונה בכלי, אך כי נאסר כל תמונה דרך …
ענין בת צור
ענין בת צור בעניין מים שאין להם סוף, ועניין אמם שירדה לב"ן, היה בדבר, "בת צור" שנתעלה. ודוקא בה היתה התרעומת בדבר ירידה לב"ן, ובאמת היתה גם במקומה הראשון, אלא בסוד, (תהלים מה יג) "במנחה פניך יחלו עשירי עם". בסוד המנוחה בענינה.
תיקון השמאל
תיקון השמאל אלא הבת שנתגלתה היתה חדשות שלא שמעתה אזן, סוד בת מלך, שזה אין עשר ולא תשע, שזה סוד תיקון הקץ וגם תיקון היום. פירוש, כי צור המעטירה, אם כל המדינות שהתעשרה מסחר כל הארץ וכל איי הים, היתה תפארתה מתפשט בעיקר עד קץ כל הימים אשר על כן, …
אצילות נשמה
אצילות נשמה כל אדם לא נברא, אלא להשגת נשמה שלימה ומאירה מהבורא יתברך, ראויה לדביקות תמידי ונצחי. טרם ישיג את נשמתו בפרוטרוט, ניתן לו ישר מהבורא יתברך, בחינת שורש נשמה, כולל כל הפרטיות עד גמירא. בשורש אין הבחנה בשום פרט, אלא שאחר כך נתנו לו הבחנה בפרטים, אור אחר אור, …
גבהות הלב
גבהות הלב "גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל" (תהלים כא ה), פירוש, דשכינה הקדושה, מתמרמרת כביכול, שבאמת חושקת מאד, להביא כל אדם בצל כנפיה הקדושים. אבל "גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל", בשום אופן כביכול, כי לא תסבול אותו בשום פנים. וז"ש, כשתנצלו מן כל החטאים, דואג אני …
גדול הנהנה מיגיעו
גדול הנהנה מיגיעו "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים" (ברכות ח.), פירוש, אמרו שלעתיד לבא נאמר, (יחזקאל לו כו) "ונתתי לכם לב בשר", להוציא בשר. כי בזה"ז כתוב, (שיר השירים א ז) "שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך", כי אפילו במצוה ראשונה לפרות ולרבות, אין האדם יכול להוציא בשר זולת …
השפעה ותענוג
השפעה ותענוג הנה בחינת התכלית המושג בעולם הזה, הוא התענוג ומנוחה בו, שזה נקרא, שלוה. כמו שכתוב (משלי יז א) "טוב פת חרבה ושלוה בה" וכו'. כי (ב"ר פפ"ד ג) "בקש יעקב לישב בשלוה", (בראשית מט טו) "וירא מנחה כי טוב", אז נתמלאה בקשתו על ידי שקפץ עליו רוגזו של …
אני הוי' לא שניתי
אני הוי' לא שניתי "אני הוי' לא שניתי" (מלאכי ג ו), פירוש, כתוב (תהלים נא יא) "הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה", כי מעיקרא אמר, (שם ז) "הן בעוון חוללתי" וכו', וכיון שכן, גם עתה אינו צריך לבקש יותר, רק "הסתר פניך מחטאי", פירוש, שלא יביט על החטאים, וברגע אחד …
פעולות האדם ותחבולותיו. ציור אחד יוצא מכל המעשים
פעולות האדם ותחבולותיו ציור אחד יוצא מכל המעשים הנה כל פעולות האדם הפרטי ותחבולותיו, הם סדר אחד שערך המאציל ב"ה, בסוד בחירתו בו באהבה. אשר מבין כל המעשים האלו יוצא ציור אחד, מזהיר כעצם השמים לטוהר, כי כולם מלוכדים ומשולבים זה בזה, בסוד עילה ועלול, סיבה ומסובב, עד שכל המעשים …
אחדות הפעולות
אחדות הפעולות ויש סוד אחדות הפעולות היוצאות מהפועל האמיתי, סוד בורא כל אלו הנבראים עושי מעשים הנ"ל, אשר ערך הנבראים אליו, הוא כמו ערך הפעולות לנבראים כמובן. לכן לאחר כל התאחדות מעשי הנבראים למעשה, בסוד (פסחים פו:, וש"נ) "אם למקרא", לאותו נברא פרטי, צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות …
הדבר שהיה בכלל
הדבר שהיה בכלל וזה סוד (תחלת ספרא) כלל ופרט, ואין בכלל יותר ממה שבפרט, לכן כל פרט ופרט מסוגל בעוד שהוא פרט, להכלל בכלל. וזה סוד, כל שהיה בכלל ויצא מהכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. פירוש, כל אדם הוא פועל מעשים ותחבולות, ולגבי …
ומבשרי אחזה
ומבשרי אחזה "ומבשרי אחזה" (איוב יט כו). ד"מ, אדם נברא מהרבה כלים, שהם משרתים לו, גרועים, או חשובים, כגון, הולכים בארץ, יושבים בראש, מוציאי סרחון, מעלי ריח וכדומה, שמצירוף כל המשרתים האלו מסודר מבניהם אדם אחד, כמו שנראה לעיניך. ובא וראה, שאין שכל כלל במשרתים האלו. והטעם, מפני שיש גם …
התאחדות המעשים למעשה אחד
התאחדות המעשים למעשה אחד וזה סוד, כל דנפח מתוכו נפח, ונעשה במקום זה כמו איפה, וזה סוד שורש ושורשו של כל הנבראים בבורא ית', בסוד להנות לנבראיו, שהוא לו ית', לנחת רוח, וזה שמו איפה של נחת רוח. וכמו כן, האדם בעולמו הנקצב לו מן השמים בורא תחבולות ומעשים רבים, …
התאחדות הנבראים
התאחדות הנבראים אבל התאחדות הנבראים, לפועל השלם ית' וית', הוא בדרך אחר, אינו ענין כלל לבחינת השגה בסוד חב"ד, אלא בסוד התענוג, בחינת נחת רוח, סוד המנוחה האמיתית, שזה סוד, האיפה של הבורא כנ"ל, שמשורש זה נברא הכל. וזה מגיע לכל הנבראים ביחד להשלים, שלאחר ככלות הכל, יוצא הנחת רוח …
ענין קטנות ב'
ברוך שם כבוד
ברוך שם כבוד עניין, (פסחים נו.) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", משלו לבת מלך שהריחה ציקי ובושה לומר וכו', התחילו עבדיה להביא בחשאי, ע"ש. הדמיון לציקי קדירה נראה, מפני שאין הגון לה כלל עניין הזה, כי דומה למלך ובנו חביבו המסובין בסעודה, ועליהם כל בני המדינה, קפץ איש בליעל …
שמירת התורה תלויה בארץ
שמירת התורה תלויה בארץ חטא הראשון שאנו מוצאים בדבר הארץ הזאת, הוא חטא המרגלים, שמיד נאמר עונשם, שלא לבא שם. וראינו שהיו מתחסדים, שאין דבר עומד מפני התשובה, ואמרו, (דברים א מא) "נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו הוי'". והיה סופם, וכו' וכו'. הרבה פעמים העיד משה רבנו בתורה, ששמירת התורה …
קב"ה וישראל חד הוא
קב"ה וישראל חד הוא "אל מעיד עלי שמים וארץ, בין ישראל בין עכו"ם, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה וכו' רוח הקודש שורה עליו" (תדא"ר פ"י). "אשרי אדם ששם עצמו כשור לעול וכחמור למשוי וישב ויהגה בדברי תורה בכל יום תמיד מיד רוח הקודש שורה עליו" וכו' (שם …
אם בארזים נפלה שלהבת
אם בארזים נפלה שלהבת "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר" (מו"ק כה:). שהגשמיים אשר לא זכו לשום תכלית נקראים "איזובי קיר", מלשון קרירות אי זוב. והארות דכללות עוה"ת נקראים "ארזים", בסוד (תהלים קד טו) "ארזי לבנון אשר נטע". ובסוד (ישעיה כד טז) "רזי לי", שה"ס "מב"י" שצריך רחמים …
ששים רבוא נשמות
ששים רבוא נשמות אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה"ר. ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב ז) "ויפח באפיו נשמת חיים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, …
גמר התיקון
גמר התיקון "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות" (ישעיה נו א). פירוש, ידוע (ע"ז ג.) "מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת". מכל מקום, ידוע, (עי' עירובין מג:) (שאין משיח בא בערבי שבתות) שאין אליהו בא בערבי שבתות, וזה פשוט. ברם בקושטא מלין אלין יהון …
סוד שמותיו ית'
סוד שמותיו ית' ישועה וצדקה כל שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו, כי לדבר ובירור הזה, נתהוה סוד הזמן, בחינת ביאת הנשמה, שהיא רוחנית נצחית, בגוף שהוא גשמי, בעל זמן, אשר מחיבור הזה תוכל הנשמה לקבל אורו ית', בצורה הנ"ל, סוד, ישועה וצדקה בבת אחת, כי לא יצויר …
גאוה, רצון בחירי ומחוייב
גאוה רצון בחירי ומחוייב עניין גאות , שהוא משבחי השם יתברך, הגם שמגונה בעד הבריות, הטעם, שלא נבחן אצל הבורא בחירה ורצון, כמו בבריות, הגם שאינו בעל חיוב כלל כמובן, מכל מקום, רצון הפשוט שלו דומה כמו חיוב שלנו, או כמו רצון בלי מניעה, שהוא גם מחויב לנו, כי זה …
אליהו ואלישע
אליהו ואלישע כתוב, (מלכים ב ב ט) "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי", פירוש, כי זה הבנתו למסירה מיד ליד, על כן שאל אותו שיבחר לו מה שירצה, כי עתה העת למלאות כל חפצו עד כמה שיעורר ויבחר לו, ואלישע השיב שרוצה 'פי שנים', באותו רוח הוי' שנוססה בו, ועל …
מי הקדמני
מי הקדמני "מי הקדמני ואשלם" וכו' (איוב מא ג). פירוש, שהכל בידי שמים, כי אפילו הקרוב למצב התחתונים, דהיינו, האמונה היא גם משמים, וזהו שכל אומות העולם, אינם מסוגלים כלל לקיים המצוות והתורה, כי לא יקבע הבורא בהם כח האמונה, וזה שאנו מתפללים (תפלה זו הובאה בספר אור לשמים והודפסה …
סוד הנבואה
סוד הנבואה האמונה והידיעה, הגם שלכאורה המה הפכיים, אבל כשנעיין נראה שהמה מין במינו, ולולא כן, לא היתה הידיעה משלמת את האמונה, כי כל חסרון צריך להשלימו ולמלאותו במינו דוקא. כמו ששביעה מחכמה, לא ימלא צער נפש כי ירעב ללחם וכדומה, אלא שבכל דבר נמצא גוף ונשמה, ושניהם צריכים מזון …
סגולות התורה
סגולות התורה יש אומרים שתורת משה וחוקיו היתה הכנה לגילוי שלימות ית', וכיון שנתגלה, צריך לאופנים אחרים, כי אין אור בעולם גדול מזה לקוות להמשיך אותו במצוות שבתורה, וטענו, (רות א יא) "העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים". ויש שיצאו והפקירו יותר, שאמרו הותרה הרצועה, וכל איש הישר בעיניו …
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות ביאור הפסוק, (מלאכי ג ו) "אני הוי' לא שניתי". סוד הוי', הוא חיבור הכללי של כל הבריאה, מתחילתו עד גמר התיקון, והשם הזה כנשמה לכל השמות כולם, פירוש, ששני ענינים נראים בעולם, אחד, שעובד אדמתו ומתיגע יש לו לחם, והמתעצל ביגיעה וחובק ידיו, הרי הוא …
סגולת השינה
סגולת השינה עניין (סנהדרין עא:) "יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים" וכו'. פירוש, שכל הברואים הוטבע בהם מהות השינה, שעניין השינה מרפא להם כל מיני עייפות, וכשמקיצים, הם כבריה חדשה, אשר לא עלה עליה עול ועבודה מעולם. וגם לרוחנים ניתן עניין זה, דרך משל, יש זמן לכל בעל …
חותמו של הקב"ה אמת
חותמו של הקב"ה אמת "חותמו של הקב"ה אמת" (שבת נה.), וכה"א, (תהלים פא יב) "אמת מארץ תצמח", פירוש, שעיקר החפץ הצריך להתגלות, היא מדת האמת, שאין שום נברא נשלם זולתה, וזה כמו חותם המלך, בסוד (אסתר ח ח) "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב". אבל …
שבח הנוסף על סוד השלימות
שבח הנוסף על סוד השלימות התורה והעבודה, הם ענין אחד, כמו הטרחה והסעודה, (ע"ז ג.) ו"מי שלא טרח בערב שבת" וכו'. כי הגוף מתיגע, וממציא מהות התענוגים המתלבשים בכלים המותאמים, שהוכשרו גם כן על ידי העבודה, וז"ס, "ולו לבדו ראוי לעבוד", היינו, בבחינת חי העולמים ביחוד. אבל בטרם שנבראו העולמות …
ענין זקנה
ענין זקנה זקן פירשו נוטריקין, זה קנה חכמה, ונראה לעניות דעתי, שרמזו דבר גדול, שסוד החכם השלם, שהגיע זמנו לצאת לעולם הזה, יש לו יראה מאיזה קטרוג, ואז מזכיר לו בוראו ימי הזקנה, דהיינו, שמסתכל על מי שקנה החכמה, בסוד, (כתובות סט.) "אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה". וזה …
כח הנשמה
כח הנשמה מתחילה בחינת הנשמה כעבד דשקיל וטרי אחורי רבו, שאין לו שום זכות, לכן הוחלה והוחק לה להיות ברשות המלאכים, תחת פקודתם ממש, ויש לה צער מזה, עד שאחר כל הסיבובים מרגישים המלאכים תענוג ושליטה גדולה, בזכות הנשמה דוקא, אז אדרבה, המה כמו נכנעים אליה, ואינם מרימים ידם ורגלם …
זכוך הגוף
זכוך הגוף הנה בי"ג ניתן בו הנשמה כידוע, ובודאי הוא עצם מזהיר, צריך להבין על מיעוט הרגשו. ולענ"ד נראה, שסודו, אור משלים חפצו לשם שמים. ואולם הגוף הוא עדיין בסוד העכירות, ואין לו חפץ כראוי לקדושה, לכן נמנע התפשטות אור נשמתו בתוכו.
מערכות הטבע
מערכות הטבע "ומלכותו בכל משלה" (תהלים קג יט), פירוש, שאותה הפסיעה לבר אחורי הדלת, מלכות שבמלכות מושלת על כל העולם הגשמי, שכל בריות העולם והנהגות הטבועות בהם מהבורא יתברך, מעידים ומגידים, שמתנהגים בגשמיותם כמו התנועה הרוחנית, המוכרחת מאותה נקודה, להגיע לבריות הרוחניים ולשנותם, עדי הביא אותם להשלמתם. ולכן אפילו האדם …
ענין פרס
ענין פרס "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס" (אבות פ"א מ"ג, ע"ז יט.). פירוש בת"ז חדש, דהוא שלש אחרונות בשמונה עשרה, דבה אתקריאת קבלה, דעבד מקבל פרס מרבו והולך לו. נראה הפירוש, שאל ידמה בנפשו כמי שנתקבל צלותיה, אלא כמי שלא קבל עדיין, ולכן יתאמץ ויחזור …
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים יש לשים לב בסוד התכלית המפורש במקוה, שאין חיים גשמיים אחריה, בשום פנים שבעולם. (בטרם שהרגיש החסרון אהי' שבראש המקו"ה) אלא להוליד בנים ויהיו צאצאי מעיו כמותו, כי כן דרך ברואי הגשמיות, שמתחילה צריכים בעצמם גידול ועבודה לבוא אל השלימות, ואחר כך צריכים גידול ועבודה בשביל …
שכל ומושכל
שכל ומושכל כמו שהגוף ישנה כוחותיו, ומשא שנשא אתמול, יכול להיות שלמחרת לא ישא כמובן. כמו כן, כחות בשכל ומושכל, שהשכל של אתמול, יכול להיות שיעלם לגמרי ממנו למחרת היום, אבל שינוי כח בשכל, נקרא מיתה באותו חלק, מה שאינו כן בשנוי כח גופני שנקרא חולשה בעלמא. וזה עניין, שלא …
דע את אלקי אביך ועבדהו
דע את אלקי אביך ועבדהו מה שמקשים על הפסוק (דה"א כח ט) "דע את אלקי אביך ועבדהו", שמשמע שבשכל האנושי הוא להשיגו ית'. והאמת היא שזה בלתי אפשרי כלל, שלכן נצטוינו בחוק האמונה, שהיא נגד הידיעה כנודע. עוד צריך להבין, רצון השי"ת נעשה קודם לנשמע, כמ"ש (תהלים קג כ) "עשי …
עבודה באהבה
עבודה באהבה עוד יש לפרש, "דע את אלוקי אביך ועבדהו". כי עניין העבודה צריכה להיות באהבה, ורק עבודה בדרך האהבה, היא העבודה המעולה, ומקווה. יש אהבה תתאה, פירוש, הנרגשת במדות, והיא על ידי קבלת טובות. אבל עיקר האהבה היא אהבה עילאה, שהיא למעלה מהמדות, ונרגשת רק בשכל חזק, כמו מושכל …
צדיק אוכל לשובע נפשו
צדיק אוכל לשובע נפשו "צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר" (משלי יג כה), צדיק הוא מי שזכך עצמו מכל תאות ותענוגים שבעולם, והם מאוסים ובטלים בעיניו כאילו עומדים להתבטל ולהשרף, וכל העומד להשרף כשרוף דמי. והדבוק ברוחניות, הוא למעלה מהזמן, לכן יחשב כמו שאינו בעולם. כמו כן הגוף עצמו …
הרה וילדת יחדו
הרה וילדת יחדו "צדיק הוי' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" (תהלים יא ז). הכל אומרים שהוי' צדיק, אפילו פרעה הרשע אמר כן, אבל לא באמירה ומחשבה מקרית פרטית תליא מילתא, כי אם שֶכָל שכלו ודעתו יבין בפשיטות והחלט, שמטוב לא יצא כל רע, לשום בריה מבריותיו, וכל עוד, שאבר אחד …
זמן ומקום
זמן ומקום לשלימות העבודה מוכנים שלשה כלים, שהם, חוש, דמיון, שכל, שהשלם עובד עמהם, ומעביר כל הצמצומים שמתפשטים מגבולי הזמן והמקום. ראוי שנדע, אשר כל שפע לא נשלם זולת נגיעתו ומפעלו בחוש, וכשמופיע בחושים נודע שבא "עד מקום ההשלמה". אבל, (תהלים מט יג) "ואדם ביקר בל ילין". כי מוכרח לתקן …
ענין צורה רוחנית
ענין צורה רוחנית ענין צורה רוחניית, המשיגה צריך להשיגה בשתי הצורות שלה, א. שלא יהיה דמיונית בשום פנים. ב. שלא יהיה מסופק בהכרתה, כמו שאינו מסופק בחיות שלו, ושמה יורה כן, שדמו אותה לרוח, שאף על גב, שאין לרוח כל קצה תמונה ומראה, מכל מקום, אין לך אדם שיהיה מסופק …
חסרון ושלימות
חסרון ושלימות כל הנתינות הניתנים מהבורא נקראים טבעיים, ואין בהם שלימות, כי סוד שלימות הוא תענוג ושעשועים, השורה אחר החסרונות, מדה במדה, והבן. בעולם הזה לא יצוייר כלל תענוג תמידי, כי בדרך הטבע אינם באים בבת אחת, (ברכות מח:, ש"נ) ו"אין מלכות נוגעת בחברתה". אבל מסר זה לעבודת הנשמות, דהיינו, …
חיצוניות ופנימיות-1
חיצוניות ופנימיות - 1 בחינת הפנימיות היא כל מה ששייך לעצם הגוף, ואין לו שום חשבון ממה שחוץ לו, דרך משל, תאות אכילה נחשב לפנימיות, ואפילו נברא אדם יחידי היה לו תאוה זו, מה שאין כן הקנאה והכבוד, אינו מצוייר באדם יחידי. ובחינת חיצוניות היא מה שחסר לגוף בערכו לגופים …
בן ועבד
בן ועבד עניין בן ועבד, צריך ביאור, כי נראה בספרים טעמים כאילו סותרים. כתוב, (שמות כ ב) "אנכי הוי' אלקיך וכו' מבית עבדים". וכן מברכים בכל יום, "שלא עשני עבד". וכמו כן כתוב, (במדבר יב ז) "עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא". האמת, שכאן כלפי העבדות, וכאן כלפי קבלת השפע. …
השלימות-1
השלימות - 1 תכלית השלימות המובטח לכל באי עולם הוא כח 'המדע'. אשר לפני התיקון כל בני עולם מסולקים הימנו לגמרי, כמו הדומם שמסולק מכח החיוני וההרגשה בו ובזולת, ולעתיד יבואו כל בני העולם לכח המדע, שהוא כמו חיות חדש, ובראיה חדשה מכל הרפתקאות העוברות על האנשים, וזה שכתוב, (ישעיה …
לימוד התורה הק'
לימוד התורה הק' שמעתי ממורי שליט"א, "כשנחרב הבית מיד אמר ר"ע לתלמידיו, נחרב הבית, (בלשון של מהו בכך) גשו ונלמד (פירוש התנועה כבלי משים כלל לזה)". ולע"ד נראה הפירוש של הדברים הקדושים האלו, דהנה הקדוש הזה, היה תמיד מורה את תלמידיו, (יומא פה:) "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין" וכו'. …
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד כל שזכה שהקב"ה משפיע לו רוח חכמה בינה ודעת, ואור תורה וטעמי המצות, (כדאי שידע) מחויב לדעת, איך להמשיך עבודתו. כי "מאן דלא ידע ציוויה דמאריה איך עביד ליה", כי בקל יכול להכשל, להמשך אחרי החסדים והתענוגים, כי כביכול, הוא מלא תענוג. והאדם בעת …
אם הוי' לא יבנה בית
אם הוי' לא יבנה בית כתוב (תהלים קכז א) "אם הוי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו", פירוש, כי הנה מי שעובד בעבודת ה' וחושב שעל-ידי זה ישיג חכמתו הגדולה, אינו אלא טועה ולשוא כל עמלו. ומלבד זה שבשום אופן לא ישיג כלום, אלא אפילו שהיה אופן להשיג החכמה …
רם הוי ושפל יראה
רם הוי ושפל יראה "רם הוי' ושפל יראה" (תהלים קלח ו), פירוש, כל עבודתינו להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכדי להבין איך אדם גשמי, מלובש בגוף וחומר עכור, יוכל להשפיע נחת רוח למלך מלכי המלכים הקב"ה, עד שהשי"ת יתפאר רק עמו. אלא כתוב (איוב יט כו) "ומבשרי אחזה אלו-ה". כי כשם …
רזא דכלים ריקים
רזא דכלים ריקים עיקר העבודה והדביקות, היא בחוכמתא דאורייתא וידיעת דרכו ית'. שבאתערותא דלתתא משתדלין להרבות כלים רקים, אשר על אותם הכלים מתישב השפע ומתברך בנביעו דמוחא וברכתא עילאה. ואם אין הדביקות על דרך ריבוי כלים לדקדוקי דרכיו ית', אלא בסתם באהבה והודיה, אין השפע המגיע, מוצא בו מקום להניח …
ג' עלמין אית ליה לקב"ה
ג' עלמין אית ליה לקב"ה "תלת עלמין אית ליה לקב"ה" וכו' (זהר שלח הסולם אות מו), ע"ש. פירוש, דהנה כלל הבריאה, (ישעיה מה ז) "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום", כמ"ש (חגיגה יב., השמטות הזהר רסב:) שמים שנטל אש ומים ובללן זה בזה, שעשה שלום ביניהם. ומובן בטוב, שחריצות הפעולה …
ענין חיצוניות ופנימיות - 2
ענין חיצוניות ופנימיות - 2 יש להבין בתורה הקדושה, שיש נסתר ונגלה, הנסתר נקרא פנימיות התורה. אם יש להם שיווי זה לזה או אין. כי ענין פנימי וחיצון אינו חֵלֶק וְכֹל, שנאמר, זה מתחיל וזה חכם שלם. אלא הענין כמו גוף ונשמתו, שהנשמה היא ענין נבדל מחומר, לא פחות מן …
אין בין תענוג לשמחה
אין בין תענוג לשמחה אין בין תענוג ושמחה, לעצב וצער, אלא הפירוד וחיבור, שהמתענג, כל אבריו מחוברים ומיוחדים, והמצטער, איבריו... ... מתחברים. דרך משל, האוכל מאכל למעדנים, הוא בהסכמת כל החלקים שבו, ועל כן מתענג, ושיעור תענוגו לפי קרבת החלקים זה בזה... ... דהיינו המאכל מיחדם, ולכן האוכל לרפואה מצטער …
חכמת הרגש התענוג
חכמת הרגש התענוג מורגש בשכל אדם חוצפה יתירה, המחייבת אותו להשיג מחשבותיו יתברך, בדומה לזולל, שכל מגמתו בשעת אכילתו, להתענג דוקא, ושוכח לגמרי שהיא מדת חייו, אשר על ידי זה ניזוק במילוי בטנו.(ראה מאמר מזון גשמי) טעם הדבר הוא, מפני שבהרגש התענוג מונח חכמה עמוקה, כדי לשער מדת המזון ובבירור …
מסירות נפש
מסירות נפש אמרו (עי' זהר צו הסולם מאות קלט) שברגע האחרון שבחייו יאמר, הריני מוסר נפשי על קדושת שמו. וצריך פירוש, האיך יתן מה שאין ברשותו אז. ובאמת שיעור הדברים, כמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ב י' זהר שם אות קמד) "שוב יום אחד לפני מיתתך" וכו'. כי אדם על כורחו …
באה שבת באה מנוחה
באה שבת באה מנוחה באה שבת באה מנוחה, פירוש בסוד הכתוב, (הושע יא ט) "בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר". דהיינו, שההתגלות השרשית, היתה בסוד "בקרבך קדוש", שמבהירות בסוד השורש הזה, נתהוה בחינת הדכר בלי גבול, ונקרא "עיר", מלשון התעוררות ומשמוש, וכו'. אבל דרגה זו אינה מיוחסת לאין סוף, שאין בו …
מעלת השבת
מעלת השבת ואהיה אצלו אמון "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום" (משלי ח ל). פירוש, להודיע שלפני ימות המשיח, כשמקבלים גרים, יוצאים לקראתו בעלי האומניות, וכל אומן משתעשע עמו ביומו, הראשון מגלה האור, השני עושה רקיע, וכו', שהמה ששה וכו', וכולם מתענגים לשבות ביום השביעי, ונותנים בו קדושה וברכה …
ענין אשת חיל
ענין אשת חיל "בעשרה מאמרות נברא העולם" (אבות פ"ה מ"א), דהיינו, אמירה באותיות, והעולם נברא בא"ב, פירוש, כל העולם בב' סוד ב' דבראשית, ואדם נברא בא' סוד א' דאנכי, וז"ס מב' זיווגים דכ"א אותיות שבא"ב, חוץ מא' ישר והפוך, וטפה א' מלמעלה הוא סוד הא'. ולכן עולם עשיה הוא סוד …
ביאור המדרש ויכל אלקים
ביאור המדרש ויכל אלקים במדרש (ב"ר פ"י י) "רבי שאליה לרבי ישמעאל בר"י, א"ל שמעת מאביך מהו (בראשית ב ב) ויכל אלקים ביום השביעי" אתמהא, וכו'. (כתיב (שם א') ויכלו השמים" וכו', דקאי ודאי אששת הימים .) גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה היתה חסרה כלה …
מאמר השבת
מאמר השבת איתא בגמרא, (סנהדרין צז.) "אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב וכו', תניא כותיה דרב קטינא, כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר, (ישעיה ב יא יז) ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא, ואומר, (תהלים צב א) …
ושמרתם את השבת
ושמרתם את השבת "כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו" (שבת קיח:), פירוש, כי גילוי התענוג בא על ידי שמירה וזכירה, ביום שכולו שבת בגמר התיקון, סוד גילוי תכלית שמים וארץ, ואם מתאמץ בתענוג הזה, אז אפילו עובד עבודה זרה בהיולו דעבידתא שמשתחוה לאלהים אחרים …
ב' שבתות
ב' שבתות ב' שבתות: שבת לה', ושבת לכם, שבת לה', ה"ס אלף השביעי, (שהש"ר פ"ד, פדר"א פי"ח) "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", שה"ס (ישעיה ל כ) "ולא יכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך" וכו'. (ירמיה לא לג) "ולא ילמדו וכו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". …
לכולם נתת בן זוג
לכולם נתת בן זוג וז"ס, שטען שבת לפני הקב"ה, (ב"ר יא ח) "לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג", כי אור הבת, שה"ס, שבת לה', בסו"ה, (ישעיה ל כ) "והיו עיניך רואות את מוריך", שהוא תפקיד יום השביעי כנ"ל, ראה שאין לה כלל בן זוג, כלומר, שאין העולם …
שבת ושמיטה
שבת ושמיטה … ועושים את השבת בקדושה וטהרה בלתי להוי' לבדו, אבל כאן מקום השאלה, (ויקרא כה כ) "מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף", ומי שזורע הוא האוסף, והוא האוכל, ולא נשאר לנו כלום כסריסים הנ"ל, אם כן מה נאכל, והאיך שומרים את השבת, כי הקב"ה שומר …
ערך התנועה - והמנוחה
ערך התנועה - והמנוחה ענין התנועה היא פחיתות גדולה כלפי השי"ת, שז"ס, "אתה קדשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ". שבמקום הגבורה במציאות המקווה אנו רואים רק מנוחה ושלוה, והיתרון לבעליו רק ראות עיניו מזווגים שבעתיד על המרירין דעבר, ששם שליטת עין הרוחני שאין לו הנאה אחרת מעולם …
ושמרו בני ישראל את השבת
ושמרו בני ישראל את השבת "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם, לדרתם כתיב חסר, זכאה איהו מאןי דמתקן לה דירה נאה בליביה, כלים נאים באיברים דיליה, ואשה נאה דאיהי נשמתיה, דבגינה שריא שכינתא עלאה, דאיהי נשמת כל חי עליה". וזהו עצם החיבור לזכרונו, כל מעי יהמו, היה …
השלימות - 2
השלימות - 2 בהשגת ההשגחה - מושג המשגיח שתי השגות מובטחות לעתיד. א. השגת המשגיח, ב. השגת ההשגחה, ועל זה צריכים שני זמנים, כי השגות המשגיח מכסה ברוב היקר וההדר את כל, עד שלא נשאר עוד מקום להשיג שום דבר, וזה עניין החרוז "בלט עשתה דרכה בארץ בתקופת השנה, ובכל …
פלאי פלאות ג' בחינות
פלאי פלאות ג' בחינות שלש בחינות בנמצאות, א. עצמות הבורא. ב. רצונו בכח (דהיינו כל מה שביכלתו לרצות). ג. רצונו המתגלה. ומאלו השלש ניתן לנו רשות לחשוב ולהרהר רק בבחינה ג'. דהיינו, מה שמתגלה מרצונו, דהיינו, מה שמגיע לנו מתכונת הראש, שיש בו ז' נוקבין, ומהיד שיש בו ה' אצבעות. …
מציאות העבודה
מציאות העבודה מציאות העבודה, היא בחינת הטבה בשלימות, שלא יהיה בושת למקבלים, כי במתנת חנם נמצא פגם הבושת. דרך משל, הנשמה שזכתה להיות מרואי פני המלך, עדיין אין הטבתה בשלימות, בשביל הרגשת הבושת שאינה כדאי לכך. לזה ניתנה לה בחינת יגיעה ורדיפה אחר הטוב הזה. אשר מחמת זה, גס לבה …
כל שיש לו מציאות יש לו אמת
כל שיש לו מציאות יש לו אמת כל שיש לו מציאות, יש לו אמת, ואת"ל שקר ואמת היא לפי ההתחלפות במקומות. למשל, כשאדם שואל לבתו הקטנה, למי כאב יותר כשנתן לה מכת לחי, לי, או לך, והיא עונה לו, שלו כואב יותר, אני יודע ששקר דברה הילדה, מחמת התפארות, או …
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית "אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד" (עיין חולין ס:), פירוש, שני מלכים, זה נשמה וגוף שבהתחברם הם שני הפכים, ומעכבים זה את זה, אז אמר לה, לכי ומעטי את עצמך, בבחינת נוקבא ב"ן, דהיינו, שתשתוה לבחינת הגוף, וכפי אשר ינקה הגוף את …
הבונה בית למלכו
הבונה בית למלכו "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" (ברכות ו:). ועל זאת יתפלל כל חסיד וכו', כמ"ש, (תהלים קלב ג ד) "אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה. עד אמצא מקום להוי' משכנות לאביר יעקב". אבל (משלי טו טו) "כל ימי עני רעים", …
יסוד אמא א-ל שד"י
יסוד אמא א-ל שד"י ב' דברים מושרשים ביסוד אמא, שהוא רבון כל המעשים, סוד ז' ימי בראשית. זו"ן העומדים, ומקימים את העולם ההוה הזה, במדות וקוים מצומצמים מאד. בסוד היום קצר, שמשפיע מעט בסיתום, והמלאכה לתקן מרובה מאד, אבל מזה נבא ליום שכולו ארוך. ואותו שיעור מדות בתחתונים, שורשם שם …
מצה למצוה
מצה למצוה והנה כשהציור הנזכר לעיל מתפשט בסוד המעשה, נקרא לחם עוני, סוד מצה. כי לא רצה הקדוש ברוך הוא, להשלים בעצמו את הבריאה, כי אם רצה לשתף עמו זרע ישראל, שישלימו הבריאה. וכלל השלמה שיגלו האות, בין קודשא בריך הוא לכנסת ישראל. ויהיה המצה למצוה, וסודו מלחמת מצוה, והבן. …
ה' ספירות
ה' ספירות וזה הטעם, שספירות ז"א לא מצטיירין יותר, אלא בה' ספירות, מפני שכל ענין ז"א המצטייר, אינו אלא לפי מצב הנוקבא. וכל עוד שאינה מתגלה יסוד נוקבא, אינו מתגלה יסודו גם כן.
הויות
הויות אבל על ידי עבודת האדם, מתגלה יסוד נוקבא בסוד מילה ופריעה. שסודו פריעת הערלה. ומתגלה עטרת יסוד דז"א, ונשלם שם שד"י ביסוד ז"א, ונעשים הספירות בסוד הויות. כי בהתגלות הנוקבא מצוה, יהיו ספירות ז"א בסוד יהי"ו. ונוקבא בסוד ה' אחרונה. ונמצא א"ל שנתחבר עם שד"י, מתחבר גם עם הוי', …
אדם הראשון נולד מהול
אדם הראשון נולד מהול וזה סוד (מדרש תהלים ט, ילק"ש ירמיה א רסא) "אדם הראשון נולד מהול". דהיינו, שלא היה נצרך לעבודה, להמשיך לעצמו אותיות היחוד לגלות עטרה, וכל עבודתו היתה, לבלי למנוע שפע הקדושה המתפשטת עליו. וכיון שחטא גרם להמשיך ערלה, ולא היה מוכן לקבל עליו, עול מצות והבן.
קשת
קשת וזאת היו"ד דשד"י המתגלית, היא סוד קש"ת, (בגוונין נהורין) דהיינו, על ידי המצוה שנעשית ממצ"ה. והבן סוד ז"א, המתגלה בבחינת אות בצבא שלו, וזווג יותר עליון הוא בסוד קול שופר, תקיעה, שברים, תרועה. סוד הקול קול יעקב, ז' הויות בז' קולות. וזהו בסוד אמא המוציאה את הקול, דהיינו, חג"ת …
מילה - פריעה - אטיפא דמא
מילה - פריעה - אטיפא דמא ויחוד קשת הזה מטעם הנזכר לעיל, אינו מתגלה רק על ישראל, ולא על אומות העולם שעומדים בסוד החיצוניות, ואין להם ענין לזה. כי זה בסוד הפנימיות, והוא המשכת אור שעומד למעלה מגדר הבריאה, בסוד, האות שממנו נמשכו כמה אותיות לישראל, בסוד, (שמות לג טז) …
קבלת התפילה
קבלת התפילה באמת הקב"ה שומע תפילת כל פה, חוץ מאותו שמבקש ממנו דבר בזוי, או מזיק, שמחמת שטותו אינו מרגיש בין טוב לרע, והבורא כאב רחמן לא יאבה לו, ולא ישמע לו, אלא לאט לאט ילמדו חכמה ומוסר, עד שיודע להבחין בין טוב לרע, ואז ידע לבקש מבוראו דברים טובים …
שינוי מקום ושינוי העתים
שינוי מקום ושינוי העתים (ענין תפילה ושומע תפילה) כל התפילות שאדם מתפלל כל ימי חייו, מתקבלים להבורא בשני פעמים, פעם אחד, נקרא עניה, דומה לאדם שעונה לחברו בשעה שקורא אותו. ופעם שני, נקרא שמיעה, דומה לאדם ששומע צרת חברו ופיוסו, וזה שכיון הנביא, (ישעיה סה כד) "טרם יקראו ואני אענה …
הוי' שפתי תפתח
הוי' שפתי תפתח איתא בספרים, בשעה שאומר, (תהלים נא יז) "אדנ"י שפתי תפתח", יכוון שהשכינה מתלבשת בו ומדברת בו השמ"ע ברכות, ולכן יתמלא פחד ורתת משכינתו ית' וית'. פירוש, שסוד כל הדינים הוא, "אש הגאות". בסוד, (ערכין טו:) "אין אני והוא וכו'", אבל השי"ת ברחמיו המרובים, בסוד, (שמואל ב יד …
בדחילו ורחימו
בדחילו ורחימו בדחילו ורחימו, פירושו לרחום את הדחילו כמו שפל וסבלן שסובל את השפלות.
עיון תפילה
עיון תפילה ענין התפילה, "ותצילני מדין קשה, כי אין אדם מתנועע בלי התעוררות במוחו, דהיינו, שצר לו המקום וכדומה, וזה נקרא דין או משפט. והדין הזה מתגלה בתנועות אבריו, ואם אדם מזיז אבריו בלא משפט, אלא על פי דימוי את עצמו לאדם אחר, הרי זה מעשה קוף ולא הדר לו, …
תקון הבושה "מאין באת"
תקון הבושה "מאין באת" בעולם הבא כשיתוקנו כל המעשים ישאר לתקן אותו הבושה של בחינת מאין באת מטפה סרוחה, וזה יתוקן בבחי' (ב"ב עה.) "שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דהיינו, מתוך אותו הבושה שמרגיש ומכיר מהיכן נתהוה חופתו של חבירו לעומתו, וזה ... ... ישוער לפי גדלו וקטנו …
רחמים
רחמים רחמי הבורא יתברך, מיוחסים רק אל השכל ולא לגוף הגשמי כידוע, אבל יש שני מצבים, א. מצב הגוף, דהיינו, טרם שהתגלה הוית השכל, ב. מצב השכל, וזה שאמרו חז"ל (זהר בלק הסולם אות שט) "ורחמיו על כל מעשיו כתיב". דהיינו, שהתפשטות רחמיו ית' אין לו כל גבול כנודע, ומענג …
מזמור לאסף
מזמור לאסף "מזמור לאסף, קינה לאסף מיבעי ליה אלא ששבח להקב"ה, שכלה חמתו בעצים ואבנים" וכו' (איכ"ר ד טו). "חמתו" פירוש, כלי שלו, כמו חמת מים, כי הנה אורו של משיח אין לו כלי בזמן הזה, שאם היה לו כלי, מיד היה מתגלה, כמו שכתוב, (תהלים צה ז) "היום אם …
ארבעה אין הדעת סובלתן
ארבעה אין הדעת סובלתן "ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן, דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס מתגאה על הצבור" (פסחים קיג:), פירוש, שמדלות נמשך גאות, ומגאות נמשך דלות, בעיני עצמו והבן. ומעושר נמשך הכחש, ומכחש נמשך העושר, ונאבד הכחש בעושר רב. וזקן מנאף, לבטל הניאוף בזקנה גדולה. וז"ע, (אבות …
רחמנא ליבא בעי
רחמנא ליבא בעי "רחמנא ליבא בעי" (זהר תצא הסולם אות קח, עיין תרומה אות תרסח, סנהדרין קו:), פירוש, שסדר הבריאה הוא, (רש"י במדבר טו לט) "עין רואה והלב חומד". אבל רחמנא בעי מכ"י שתשנה סדר הבריאה, שיהיה התחלה מן הלב, שמקודם יהיה הלב חומד, ואח"כ, (ישעיה נב ח) "כי עין …
פגימת עינים
פגימת עינים ענין פגימת עינים, פירוש, כי לא יצויר בגשמיים, רואה ואינו נראה, אבל בהשי"ת בודאי יצויר כן, כי הראיות לא יזדווגו ביחד, כי הגשם לא ידמה לעיני רוחני בשום פנים. לכן חביבים ישראל, שהקב"ה קרוב עליהם, ומשגיח עליהם בעינא פקיחא. באופן שהמה בעצמם ישיגו בחינת הרואה עד כמה שאפשר …
ב' יראות
ב' יראות "זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני ורוכב על חמור" (סנהדרין צח.), כי בראש מקוה ירש שתי היראות הנ"ל, א'. (זהר ויקהל הסולם אות רכ"ה) "דסגידנא קמיה", שה"ס (שמות ב יד) "אכן נודע הדבר", והיינו בסוד, (זכריה ט ט) "ורוכב על חמור", דומה לדברי חז"ל (ברכות ה.) "יזכיר …
הללו בוכין והללו בוכין
הללו בוכין והללו בוכין פירוש כי אפילו לאחר שחיטת היצר הרע, מתחילה עבודה חדשה, דהיינו, (סוכה נב.) לרשעים נדמה להם היצר הרע כחוט השערה, ואם כן הרווח מועט, ולכן בסגולת העבודה, יזכו לראותו כמו שהוא באמת. דהיינו, כהר גבוה. ואז ישמחו בפעולתם הגבוה מאד נעלה. והיינו, (שם) לצדיקים נדמה להם …
כל המצטער עם הצבור
כל המצטער עם הצבור "כל המצטער עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור וכל שאינו מצטער" וכו' (תענית כא.). פירוש, כבר אמרנו שגילוי אלקות לנבראיו בסוד הגאולה, בדבר עונה לקוראיו. וזה ענין, שכינה נקראת אשת חיל, וזו בחינת מקבל השפע בסוד נוקבא וז"א, שהגאולה שלימה בסוד יצחק, כי אתה אבינו. (שבת …
הויכוח שבין כ"י להשי"ת
הויכוח שבין כ"י להשי"ת ידוע הויכוח שבין כנסת ישראל להשי"ת, שהשי"ת טוען (מלאכי ג ז) "שובו אלי ואשובה אליכם", וכנסת ישראל טוענים (איכה ה כא) "השיבנו ה' אליך ונשובה". והכונה אשר כנסת ישראל מרוב אמיתיות התקשרותם בקדושה מתקנאים מאד לשמו ית', על האי שופרא דבלי בעפרא, אשר ע"ז שופכים לבם …
הכל בידי שמים
הכל בידי שמים "הכל בידי שמים" (ברכות לג:), דהיינו, הדבק במדותיו, שמה שהוא עושה, הקב"ה עושה ומצליח בידו, "חוץ מיראת שמים", שזה אפשר לעשות בעצמו, דהיינו, להכיר תמיד שפלותו שהוא עשוי, בסוד, אוצר לאצור בו כל טוב, דהיינו לדרוך הפורה בבצרה, ויקדיש ... ... ... גדולה לפני רוממותו, בגין דהוא …
תיקון הנשמות
תיקון הנשמות תיקון הנשמות בג' אופנים, או בצדקתם, או בתשובה, או בקבלת יסורין. וקבע זמן המוכרח להגיע תיקון לנשמות באחד מג' האופנים הנ"ל, במשך שיתא אלפי שני.
גילוי היחוד
גילוי היחוד היחוד ראוי להתגלות, או בדרך שכלי, או בדרך מופתי. ואלמלא לא חטא אדם הראשון, היה היחוד מתגלה דרך שכלי, ולא היה צריך לרדת ממדרגתו, לטעום הרע בפועל, ולהתעלות אחר כך על פי דרכי המופתים, אלא בדרך שכלי. פירוש, כיון שהשיג שיש רע ומתחזק באמונתו בלי נטות אחריו, היה …
היתרון שבהשבה
היתרון שבהשבה בהשבה נמצא יתרון, דהיינו, מלבד מה שמשלימהו שלא יהיה "בהית לאסתכולי באפיה", עוד יגדל היתרון, שמתענג מאד מהשגת יחודו, שמתעלה מכל פרטים מהרע ואין עוד מלבדו, שהשגה זו בחינת תענוג נוסף. כל בחינת השגות אינם דרכי הפועל, כי (תק"ז תקון ע' קכא.) "לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל", …
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג עם שני דרכים העולם מתנהג: א. באותה הנהגה הנראית ומתגלית לעינינו, בסוד (דברים ל טו) "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב", וכו', שהיא מציאות טוב ורע שכר ועונש. ויש במציאות דרך ב', בסוד, (משלי טז ד) "כל פעל הוי' למענהו", ושמה אין החשבון …
גילוי פנים
גילוי פנים "בשעה שהיה בית המקדש קיים, אדם חוטא ומקריב קרבן ומתכפר לו" (עי' במ"ר יח יז). אין לך הסברת פנים יותר מזה, וכן החסר, "נכנס למקדש ומתפלל ונענה", אין לך גילוי שכינה יותר מזה. וכן נמצאים הצדיקים נענים בכל מבוקשם, כמו שכתוב (ישעיה סה כד) "עוד הם מדברים ואני …