א. אין עוד מלבדו שמעתי א' יתרו תש"ד הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה …
ענין שכינתא בגלותא
ב. ענין שכינתא בגלותא שמעתי תש"ב הזה"ק אומר "איהו שוכן ואיהי שכינה". ויש לפרש דבריו. ידוע, דלגבי אור העליון אומרים, שאין שום שינוי, כמ"ש "אני הוי"ה לא שניתי". וכל השמות והכנוים הוא רק בערך הכלים, שהוא בחינת הרצון לקבל, הכלול במלכות, שהיא שורש הבריאה. ומשם משתלשל ויורד עד לעולם הזה, …
ענין ההשגה הרוחנית
ג. ענין ההשגה הרוחנית שמעתי אנו מבחינים בהרבה מדרגות ובהרבה הבחנות בהעולמות. ויש לדעת אשר כל המדובר במדרגות וההבחנות, הכל מדובר מענין השגת הנשמות בערך מה שמקבלים מהעולמות, וזה לפי הכלל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם. והוא, כי המלה "שם", יורה על השגה, כמו אדם הנותן שם לאיזה דבר …
מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה
ד. מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה שמעתי י"ב שבט תש"ד צריכים לדעת, כי סיבת הכבידות, שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב, כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדתו, רק הוא כאילו נעדר עכשיו מעולם הזה, ועוזב את …
לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?
ה. לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא? שמעתי תש"ה הנה, בכדי לזכות לבחינת לשמה, אין זה בידי אדם להבינה. כי אין זה בשכל אנושי להבין, איך אפשר להיות דבר כזה בעולם. וזהו מטעם, כי כל מה שנותנים לאדם להבין, שאם יעסוק בתו"מ ישיג משהו, מוכרח להיות שם תועלת …
מהו סמכין בתורה, בעבודה
ו. מהו סמכין בתורה, בעבודה שמעתי תש"ד כשהאדם לומד תורה והוא רוצה להגיע לבחינת, שכל מעשיו יהיו בע"מ להשפיע, אז הוא צריך להשתדל, שיהיה לו תמיד "סמכין בתורה". שסמכין הוא בחינת מזונות, שהיא אהבה, ויראה, והתרוממות רוח, ורעננות, וכדומה. וכל זה הוא צריך להוציא מהתורה. כלומר, שהתורה צריכה לתת לו …
מהו, ההרגל נעשה טבע שני, בעבודה
ז. מהו, ההרגל נעשה טבע שני, בעבודה שמעתי תש"ג ע"י ההרגל שהאדם מרגיל עצמו באיזה דבר, אז הדבר הזה נעשה אצלו טבע שני. לכן אין שום דבר שהאדם לא יוכל להרגיש בו את מציאותו. זאת אומרת, אף על פי שאין להאדם שום הרגשה בדבר, מכל מקום על ידי התרגלות בהדבר, …
מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א
ח. מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א שמעתי תמוז תש"ד הכתוב אומר, "עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים ב'). ויש להבין מהו "צללים" בעבודה, ומהו ב' צללים. והענין הוא, כי בזמן שאין האדם מרגיש את מציאות השגחתו ית', שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, זה נבחן כמו …
מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה
ט. מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה שמעתי אלול תש"ב הזה"ק מפרש מה שאמרו חז"ל "ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם. והם אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים". ואומר, "אשה נאה" היינו השכינה הקדושה. "דירה נאה" דא ליביה [זה לבו]. ו"כלים" דא אברים דיליה [זה אבריו]. עד כאן …
מהו, ברח דודי, בעבודה
י. מהו, בְּרַח דודי, בעבודה שמעתי תמוז תש"ד יש לדעת, כי בזמן שהאדם מתחיל ללכת בדרך, שרוצה להגיע לעשות הכל לשם שמים, הוא בא למצבים של עליות וירידות. ויש לפעמים, שהאדם בא לידי ירידה כל כך גדולה, שיש לו מחשבות לברוח מתו"מ. כלומר, שבא לו מחשבות, שאין לו חפץ להיות …
ענין גילה ברעדה, בעבודה
יא. ענין גילה ברעדה, בעבודה שמעתי תש"ח שמחה נקרא בחינת אהבה, שהיא בחינת ישות. וזה דומה למי שבונה לו בית ולא עושה בקירות הבית שום חסרון. נמצא, שאין לו שום אפשרות להכנס להבית, כי אין מקום חלל בקירות הבית, שיהיה לו מקום להכנס להבית. ולכן צריכים לעשות מקום חלל, שעל …
עיקר עבודת האדם
יב. עיקר עבודת האדם שמעתי בסעודה יום ב' דר"ה תש"ח עיקר עבודת האדם צריך להיות, איך לבוא ולהרגיש טעם בלהשפיע נחת רוח ליוצרו. היות שכל מה שהאדם עושה לתועלת עצמו, מרחקת אותו מה', מטעם שינוי צורה. מה שאין כן, אם הוא עושה מעשה לתועלת ה', אפילו שהמעשה תהיה הכי קטנה, …
ענין רמון
יג. ענין רמון שמעתי בסעודת ליל ב' דר"ה תש"ח ענין רמון, אמר, זה הוא רמז למה שאמרו חז"ל "שאפילו הרקנין שבך מלאין מצות כרמון" (עירובין י"ט). ואמר "רמון" הוא מלשון רוממות, שהוא סוד למעלה מהדעת. ויהיה הפירוש "שהרקנין שבך מלאים מצות". ושיעור המלוי הוא, כפי שהוא יכול ללכת למעלה מהדעת, …
מהו רוממות ה'
יד. מהו רוממות ה' שמעתי תש"ח רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים: א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה …
מהו, אלהים אחרים, בעבודה
טו. מהו, אלהים אחרים, בעבודה שמעתי כ"ד מנחם אב תש"ה כתוב "לא תעשה אלהים אחרים על פני". והזה"ק מפרש, שצריך להיות "אבנין למשקל בה [אבנים לשקול בהן]". ושאל על זה, איך שוקלים את העבודה באבנים, שעל ידי זה ידע את מצבו בדרכי ה'? והשיב, שזה ידוע, שבזמן שהאדם מתחיל לעבוד …
מהו יום ה' וליל ה', בעבודה
טז. מהו יום ה' וליל ה', בעבודה שמעתי תש"א ירושלים רז"ל אמרו על מה שכתוב וזה לשונו "הוי המתאוים את יום ה', למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור". (עמוס ה'). משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא. …
מהו, שהס"א נקראת, מלכותא בלי תגא
יז. מהו, שהס"א נקראת, מלכותא בלי תגא שמעתי תש"א ירושלים הנה תגא פירושו כתר. וכתר הוא סוד מאציל ושורש. והקדושה היא מחוברת עם השורש. כלומר, שקדושה נקראת, שהיא בהשתוות הצורה עם השורש שלה. שפירושו, כמו שהשורש שלנו, היינו הבורא, רצונו הוא רק להשפיע, כמ"ש "רצונו להטיב לנבראים", כמו כן הקדושה …
מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א
יח. מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א שמעתי ת"ש ירושלים הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין הוא מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, אז אין לו שום עצה, רק לבכות לה', …
מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה
יט. מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה שמעתי תש"ג ירושלים הנה הזה"ק אומר, שהקב"ה שונא את הגופים. אמר, שיש לפרש הכוונה על הרצון לקבל, הנקרא גוף. והיות שהקב"ה ברא את עולמו לכבודו, כמ"ש: "כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו", לכן זה הוא בסתירה למה שהגוף טוען, שהכל בשבילו, …
ענין לשמה
כ. ענין לשמה שמעתי תש"ה דענין לשמה. בכדי שהאדם יזכה לשמה, הוא צריך לאתערותא דלעילא [להתעוררות מלמעלה], כי זהו הארה ממרום, ואין זה בשכל האנושי להבין, אלא מי שהוא טועם, הוא יודע. ועל זה נאמר: "טעמו וראו כי טוב ה'". ומשום זה, צריך האדם, בזמן קבלת עול מלכות שמים, שיהיה …
בזמן שהאדם מרגיש את עצמו בבחינת עליה
כא. בזמן שהאדם מרגיש את עצמו בבחינת עליה שמעתי כ"ג חשון תש"ה בזמן שהאדם מרגיש את עצמו בבחינת עליה, שיש לו מצב רוח מרומם, ואז מרגיש את עצמו, שאין לו שום תשוקה רק לרוחניות, טוב אז לעיין בסתרי תורה, בכדי להשיג את פנימיותה. ואפילו שרואה, שאף על פי שמתיגע את …
תורה לשמה
כב. תורה לשמה שמעתי ט' שבט תש"א עיקר "תורה לשמה" נקרא בזמן שלומדין בכדי לידע בבירור גמור בתוך הדעת ממש, בלי שום ספיקות של בירור האמת "שאית דין ואית דיין [שיש דִּין ויש דַּיָּן]". "אית דין [יש דין]" נקרא, שרואים את המציאות, כמו שהוא נראה לעינינו. היינו שאנחנו רואים, בזמן …
אוהבי ה' שנאו רע
כג. אוהבי ה' שנאו רע שמעתי י"ז סיון תרצ"א בפסוק "אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם". ופירש, שלא מספיק בזה שהוא אוהב ה', שרוצה לזכות לדביקות ה', אלא שצריך להיות גם שונא את הרע. וענין שנאה מתבטא בזה, שהוא שונא את הרע, הנקרא "רצון לקבל". והוא …
מיד רשעים יצילם
כד. מיד רשעים יצילם שמעתי ה' אב תש"ד בסיום לזהר הנה כתיב "אוהבי ה' שנאו רע וכו', ומיד רשעים יצילם", והקשה איזה קשר יש בין "שנאו רע" ל"מיד רשעים יצילם". ובכדי להבין זה צריכים להקדים את מאמר חז"ל, "לא אברי עלמא, אלא או לצדיקי גמירי או לרשעי גמירי [לא נברא …
דברים היוצאים מהלב
כה. דברים היוצאים מהלב שמעתי ה' מנחם אב תש"ד בסעודה של גמר חלק הזהר ענין "דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב". אם כן, מדוע אנו רואים, אפילו אם כבר הדברים נכנסו להלב, ומכל מקום האדם נופל ממדרגתו? והענין הוא, שבזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו, תיכף מסכים לדעת רבו, …
העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר
כו. העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר שמעתי תש"ג הנה כתוב "רם ה' ושפל יראה", שרק השפל יכול לראות את הרוממות. והנה אותיות יקר הם אותיות יכיר, שפירושו שעד כמה שיש לו יקר בהדבר, כך הוא מכיר את רוממותו, שדוקא לפי שיעור חשיבותו שבדבר, הוא מתפעל. וההתפעלות מביא …
מהו רם ה' ושפל יראה - א
כז. מהו רם ה' ושפל יראה - א שמעתי שבת תרומה תש"ט ת"א "רם ה' ושפל יראה". איך אפשר להיות השתוות עם ה', בזמן שהאדם הוא מקבל, והשם ית' הוא משפיע. ולזה אומר הפסוק "רם ה' ושפל...". אם האדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו שום רשות להיות מפריד בינו …
לא אמות כי אחיה
כח. לא אמות כי אחיה שמעתי תש"ג בפסוק "לא אמות כי אחיה". האדם בכדי להגיע להאמת, צריך שיהיה בהרגשה, שאם לא ישיג את האמת, הוא מרגיש את עצמו למת, כי רוצה לחיות. זאת אומרת, שהפסוק "לא אמות כי אחיה" נאמר על מי שרוצה להשיג את האמת. וזה סוד "יונה בן …
כשבאים הרהורים לאדם
כט. כשבאים הרהורים לאדם שמעתי תש"ג "ה' צלך". אם האדם מהרהר, גם הבורא ית' מהרהר בו. וכשהבורא ית' מהרהר, נקרא זה "הר ה'". וזה סוד "מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קודשו". "נקי כפים", שזה סוד "וידי משה כבדים". "ובר לבב" שזה סוד ליבא.
עיקר לרצות רק להשפיע
ל. עיקר לרצות רק להשפיע שמעתי מוצש"ק ויקרא, תש"ג עיקר שלא לרצות שום דבר, רק להשפיע מטעם גדלותו ית', היות שכל קבלות נפסלות. ולצאת מבחינת קבלה אי אפשר, רק ללכת בקצה השני, היינו בבחינת השפעה. וכח המנענע, היינו כח המשכה וכח המחייב להעבודה, הוא רק מטעם גדלות ית'. שצריכין לעשות …
כל שרוח הבריות נוח הימנו
לא. כל שרוח הבריות נוח הימנו שמעתי "כל שרוח הבריות נוח הימנו". והקשה, הלא מצאנו אצל הגדולים המפורסמים ביותר, שהיו להם מחלוקת. אם כן "אין רוח הבריות נוח הימנו". ותירץ, שלא אמרו "כל שהבריות", אלא "רוח הבריות". שהכונה, שרק הגופות הם במחלוקות. זאת אומרת, שכל אחד משמש עם הרצון לקבל. …
גורל הוא סוד אתערותא דלעילא
לב. גורל הוא סוד אתערותא דלעילא שמעתי ד' תרומה תש"ג גורל הוא סוד אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שאין התחתון מסייע כלום. וזה סוד "הפיל פור" הגורל, שהמן היה מקטרג ואמר: "ואת דתי המלך אינם עושים". שפירושו, שתחילת העבדות מתחיל אצל העובד בבחינת שלא לשמה, היינו לשם קבלה עצמית. ואם כן, …
ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן
לג. ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן שמעתי ו' תרומה תש"ג כמ"ש "ונתן אהרן על שני השעירם גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" (פרשת אחרי, ראשון). ואצל המן כתוב "והפיל פור הוא הגורל" (מגילת אסתר ג, ז). גורל הוא נוהג במקום שלא יכולים לברר בשכל, מטעם שאין הדעת …
יתרון ארץ בכל הוא
לד. יתרון ארץ בכל הוא שמעתי טבת תש"ב ידוע, כי אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר והפוכו, "כיתרון האור מתוך החושך". זאת אומרת, שכל דבר מראה על חבירו, שדוקא על ידי דבר והפוכו, אפשר להשיג את מציאותו האמיתי של המושג הנגדי. ומשום זה אי אפשר להשיג את …
בענין החיות דקדושה
לה. בענין החיות דקדושה שמעתי בשנת תש"ה ירושלים הכתוב אומר "זה הים גדול ורחב ידים, שם רמש ואין מספר, חיות קטנות עם גדולות" (תהילים ק"ד). יש לפרש: א. זה הים הכונה על הים דס"א. ב. גדול ורחב ידים היינו שהיא מתגלית עצמה לכל וצועקת הב הב, שכוונתו על כלי קבלה …
מהו, ג' בחינות גופים באדם
לו. מהו, ג' בחינות גופים באדם שמעתי כ"ד אדר תש"ד ירושלים האדם מורכב מג' בחינות גופים: א. גוף הפנימי, שהוא לבוש לנפש דקדושה, ב. מקליפת נוגה, ג. ממישכא דחויא [עורו של הנחש]. ובכדי שהאדם יהיה ניצול מב' גופים, שלא יפריעו להקדושה, ושיהיה לו היכולת לשמש רק עם גוף פנימי, העצה …
מאמר לפורים
לז. מאמר לפורים שמעתי בשנת תש"ח יש להבין כמה דיוקים בהמגלה: א. הנה כתוב "אחר הדברים האלה גדל המלך את המן". ויש להבין, מהו "אחר הדברים", היינו לאחר שמרדכי הציל את המלך, השכל מחייב, שהמלך היה צריך להגדיל את מרדכי. ומה כתוב, שגדל את המן. ב. בשעה שאסתר אמרה למלך …
יראת ה' הוא אוצרו
לח. יראת ה' הוא אוצרו שמעתי י' ניסן תש"ז אוצר נקרא הכלי, ששם נותנים את הרכוש. למשל, תבואות נותנים במחסן, ודברים יקרי ערך נותנים במקום יותר שמור. זאת אומרת, שכל דבר המתקבל נקרא בשם יחס לאור. והכלי מוכרח להיות, שיוכל לקבל את הדברים, כמו שלומדים "אין אור בלי כלי". זה …
ויתפרו עלה תאנה
לט. ויתפרו עלה תאנה שמעתי כ"ו שבט תש"ז ענין "עלה" הוא סוד צל, שעושה על האור, היינו על השמש. ויש ב' צללים: א. צל הבא מצד הקדושה, ב. צל שבא מחמת חטא. זאת אומרת, שיש ב' מיני העלמת האור. כמו בגשמיות, הצל עושה העלמה על השמש, כן יש העלמה על …
אמונת רבו, מהו השיעור
מ. אמונת רבו, מהו השיעור שמעתי תש"ג ידוע שיש דרך ימין ודרך שמאל. ימין נקרא מלשון הֵימין. שעל הפסוק "והאמין בה'" אומר התרגום "והֵימין". בזמן שהרב אומר להתלמיד ללכת בדרך ימין, שבדרך כלל נקרא ימין "שלימות", ושמאל - "בלתי שלם", אלא שחסר שם תיקונים, אז התלמיד צריך להאמין לדברי רבו, …
מהו קטנות וגדלות באמונה
מא. מהו קטנות וגדלות באמונה שמעתי מוצאיו"ט דפסח תש"ה הנה כתיב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". צריכים לדעת, שאורות דפסח סגולתן הוא לזכות לאור האמונה. אבל לא לחשוב, שאור האמונה הוא דבר קטן, כי הקטנות והגדלות תלוי רק בהמקבלים. כי בזמן שהאדם אינו עובד על דרך האמת, אזי הוא חושב שיש …
מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה
מב. מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה שמעתי ט"ו אלול תש"ב כדי להבין זה, יש להבין עוד כמה דברים: א. ענין מלכויות זכרונות שופרות. ומהו הפירוש מה שאמרו חז"ל "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצונו מפני רצונך"? ב. מה שאמרו חז"ל "רשעים לאלתר למיתה וצדיקים …
ענין אמת ואמונה
מג. ענין אמת ואמונה שמעתי ענין אמת, הוא מה שהאדם מרגיש ורואה לעיניו. ובחינה זו נקראת "שכר ועונש". היינו, שאי אפשר להרויח שום דבר בלי יגיעה. וזה דומה לאדם, שיושב בביתו ואינו רוצה לעשות שום דבר בשביל פרנסתו. ואומר, מאחר שהשי"ת הוא טוב ומטיב ומפרנס לכל, לכן בטח ישלח לו …
מוחא ולבא
מד. מוחא ולבא שמעתי י' טבת תרפ"ח גבעת שאול צריכים לראות אם האמונה הוא בסדר, היינו אם יש לו יראה ואהבה, כדכתיב "אם אב אני איה כבודי, ואם אדון אני איה מוראי". וזה נקרא בחינת מוחא. כמו כן צריכים לראות, שלא יהיה שום רצוניות להנאת עצמו, אפילו מחשבה לא יעלה …
ב' בחינות בתורה ובעבודה
מה. ב' בחינות בתורה ובעבודה שמעתי א' לחדש אלול תש"ח יש ב' בחינות בתורה, ויש ב' בחינות בעבודה: א. הוא בחינת יראה. ב. הוא בחינת אהבה. תורה נקרא מצב של שלימות, היינו שלא מדברים מעבודת האדם, באיזה מצב שהוא נמצא, אלא מדברים מבחינת התורה כשלעצמה. א' נקרא בסוד אהבה, היינו …
שליטת ישראל על הקליפות
מו. שליטת ישראל על הקליפות שמעתי ענין שליטת ישראל על הקליפות, וכן להיפך שליטת הקליפות על ישראל. ומקודם צריך להבין, מהו ענין ישראל, ומהו אומות העולם. ובכמה מקומות מבואר, שישראל נקרא בחינת פנימיות, הנקרא כלים דפנים, שעמהם מסוגלים לעבוד בע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואומות העולם נקרא בחינת חיצוניות וכלים …
במקום שאתה מוצא גדלותו
מז. במקום שאתה מוצא גדלותו" שמעתי "במקום שאתה מוצא גדלותו, שם אתה מוצא ענוותנותו". פירוש: האדם, שנמצא תמיד בדביקות אמיתית, רואה שהשם ית' משפיל את עצמו, דהיינו שהקב"ה נמצא במקומות השפלים. והאדם אינו יודע מה לעשות. לכן כתוב "המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ". שהאדם רואה גדלות הבורא, ואחר כך …
עיקר היסוד
מח. עיקר היסוד שמעתי מוצש"ק וירא תשי"ג עיקר היסוד הוא דרך הידוע לכל. וענין הזהירות והשמירה, שיש בענין מוחא, הוא מסיבת, שהוא נבנה על יסוד השאלה. ואם נזדמן לו השאלה הידוע, צריך להיות מזוין ומחוסן לעמוד על המשמר, ולענות על המקום את התשובה הידוע. זאת אומרת, שכל הבנין נבנה על …
עיקר הוא מוחא וליבא
מט. עיקר הוא מוחא וליבא שמעתי יום חמישי וירא תשי"ג ועל בחינת מוחא צריך להיות הכנה, באותו עבודה המתיחס לבחינת אמונה. זאת אומרת, שאם הוא מתרשל בעבודת האמונה, הוא נופל למצב, שהוא רוצה רק בחינת ידיעה. שזה קליפה, שהוא נגד השכינה הקדושה. לכן עבודתו הוא להתחזק בכל פעם, לחדש את …
שני מצבים
נ. שני מצבים שמעתי כ' סיון הנה להעולם יש שתי מצבים: א. במצב הא' העולם נקרא בשם "יסורים", ב. ובמצב הב' הוא נקרא בחינת "שכינה הקדושה". כי מטרם שהאדם זכה לתקן את מעשיו שיהיו בעמ"נ להשפיע, אז הוא מרגיש את העולם רק לבחינת יסורים ומכאובים. אלא אח"כ הוא זוכה ורואה, …
אם פגע בך מנוול זה
נא. אם פגע בך מנוול זה שמעתי אסרו חג דפסח תש"ג "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש וכו'. ואם לא, יזכיר לו יום המיתה". פירושו, שיזכיר לו, שהעבודה צריך להיות במקום, שהוא לא נמצא שם, שהוא לאחר עורו של אדם, שזה נקרא שהוא "עובד מחוץ לגופו", שאין לו …
אין עבירה מכבה מצווה
נב. אין עבירה מכבה מצווה שמעתי עש"ק ט' אייר תש"ג "אין עבירה מכבה מצוה, ואין מצוה מכבה עבירה". הנה דרך העבודה הוא, שצריכים ללכת בדרך הטוב. אבל הרע שבאדם אינו נותן לו ללכת בדרך הטוב. אבל צריכים לדעת, שאין האדם צריך לעקור את הרע, כי דבר זה הוא בלתי אפשרי. …
ענין הגבלה
נג. ענין הגבלה שמעתי עש"ק א' סיון תש"ג ענין הגבלה, הוא להגביל את מצבו, שבו הוא נמצא, ולא לרצות גדלות. אלא בהמצב הנוכחי, שבו הוא נמצא, הוא רוצה להשאר לנצחיות. וזה נקרא "דביקות תמידית". ולא חשוב את השיעור של גדלות, שיש לו. אלא אפילו שיהיה הקטנות הכי קטנה, ואם זה …
מטרת העבודה - א
נד. מטרת העבודה - א מה ששמעתי ט"ז שבט תש"א זהו ידוע, שעיקר העבדות הוא להשפיע נחת רוח ליוצרו. אבל צריך לדעת, מהו הפירוש של להשפיע, היות שדבר זה מורגל בפי כל. וידוע, שההרגל מפיג את הטעם. לכן צריכים לבאר היטב, מה ענינו של מלת להשפיע. והענין הוא, שברצון להשפיע …
המן מן התורה מנין
נה. המן מן התורה מנין שמעתי ט"ז שבט תש"א המן מן התורה מנין? "המן, העץ, אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו, אכלת" (בראשית ג', י"א). ויש להבין, מהו הקשר בין המן לעץ הדעת. אלא, עץ הדעת הוא בחינת גדלות הקבלה, שאינו בקדושה. וצריכים להכניסה לתוך הקדושה ע"י תיקונים. ובחינת המן הוא …
תורה נקרא יורה
נו. תורה נקרא יורה שמעתי א' בשלח תש"א תורה נקרא "יורה" מלשון "יָרׂה יִיָּרֶה", שכוונתו, שבזמן שהאדם עוסק בתורה, בשיעור השתדלותו בתורה, באותו שיעור הוא מרגיש את התרחקותו. היינו, שמראים לו את האמת, שפירושו, כי מראים לו את שיעור האמונה שלו, שזה כל היסוד של האמת. שבשיעור שיש לו האמונה, …
יקריב אותו לרצונו
נז. יקריב אותו לרצונו שמעתי א' יתרו תש"ד על פסוק "יקריב אותו לרצונו" דרשו חז"ל: "הכיצד? כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני". וכן יש להבין, מה שאנו מתפללים "יהי רצון". הלא "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". אם כן, בשביל מה אנו צריכים להתפלל "יהי רצון למעלה"? הנה ידוע, …
השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים
נח. השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים שמעתי ד' דחוה"מ סוכות הנה השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים: אם המעשים הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, שיש גם כן בחינת קליפה. ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא ב"דעת", שבקדושה יש דעת, מה שאין …
ענין מטה ונחש
נט. ענין מטה ונחש שמעתי י"ג אדר תש"ח "ויען משה ויאמר, והן לא יאמינו לי וכו'. ויאמר אליו ה', מה זה בידך. ויאמר, מטה. ויאמר, השליכהו ארצה ויהי לנחש. וינס משה מפניו" (שמות ד'). ויש לפרש, שאין יותר מב' מדרגות: או קדושה, או ס"א. ומצב של בנתיים אין. אלא, מאותו …
מצוה הבאה בעבירה
ס. מצוה הבאה בעבירה שמעתי א' תצוה תש"ג ענין "מצוה, הבאה בעבירה" פירושו, באם האדם מקבל עליו את העבודה בעמ"נ לקבל תמורה, אז מתחלק זה לשני דברים: א. קבלת העבודה, והוא נקרא מצוה. ב. הכוונה, שהוא לקבל תמורה. נקרא עבירה, מטעם שקבלה מעביר אותו מקדושה לס"א. וכיון שכל היסוד והסיבה, …
וסביביו נשערה מאד
סא. וסביביו נשערה מאד שמעתי ט' ניסן תש"ח על פסוק "וסביביו נשערה מאד" דרשו חז"ל, שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. ושאל: "מדוע מגיע להם עונש גדול, אם הם צדיקים באופן כללי"? והענין הוא, שכל הגבולים, שמדברים במציאות העולמות, הכל הוא בערך המקבלים. היינו ע"י שהתחתון עושה לעצמו איזה הגבלה …
יורד ומסית עולה ומקטרג
סב. יורד ומסית עולה ומקטרג שמעתי י"ט אדר א' תש"ח "יורד ומסית עולה ומקטרג". האדם צריך לבדוק את עצמו תמיד, אם התורה והעבודה שלו לא יורדים לעמקי התהום, כי מדת גדלותו של האדם נמדדת בשיעור הדביקות בה', היינו בשיעור התבטלות לה'. היינו, שאהבה עצמית אינו עולה אצלו בשם, אלא שהוא …
לוו עלי ואני פורע
סג. לוו עלי ואני פורע שמעתי מוצש"ק תרצ"ח להבין מאמר חז"ל "לוו עלי ואני פורע". פירוש, הנה תכלית מעשה שמים וארץ הוא אור השבת, שאור הזה צריך לבוא לידי גלוי לתחתונים, והתכלית הזה מתגלה ע"י תו"מ ומעשים טובים. וגמר התיקון נקרא, כשהאור הזה יתגלה בשלימותו ע"י אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה], …
מתוך שלא לשמה באים לשמה
סד. מתוך שלא לשמה באים לשמה שמעתי ויחי י"ד טבת תש"ח בסעודת שחרית "מתוך שלא לשמה באים לשמה". ויכולין להגיד, אם משימין לב ביותר, שבזמן השלא לשמה הוא הזמן יותר חשוב, מטעם שיותר קל ליחד את המעשה להשם ית'. מטעם שבלשמה, אז הוא אומר, שהוא עשה את המעשה הטוב הזו, …
ענין נגלה וענין נסתר
סה. ענין נגלה וענין נסתר שמעתי כ"ט טבת תש"ב ירושלים כתוב "הנסתרות לה' אלקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי תורה הזאת". וצריך לשאול: מה בא הכתוב להשמיענו, שהנסתרות לה'? ואין לומר, שענין נסתר פירוש בלתי מושג, וענין נגלה היינו בחינת המושג. הלא אנו רואים, שיש אנשים, …
ענין מתן תורה - א
סו. עניין מתן תורה - א שמעתי בסעודת ליל שבועות תש"ח עניין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז נתנה התורה פעם אחת, ואחר כך נפסקה הנתינה. אלא, אין העדר ברוחניות, כי רוחניות זה עניין נצחי, שאינו נפסק. רק מפני שמצד הנותן אין אנו מוכשרים לקבל התורה, אנו …
סור מרע
סז. סור מרע שמעתי אסרו חג סוכות תש"ג ירושלים צריכים להזהר ב"סור מרע". לשמור את הד' בריתות. א. ברית עינים, שהוא להזהר מהסתכלות בנשים. והאיסור מלהסתכל הוא לאו דוקא משום שיכול לבוא לידי הרהור. והראיה לזה הוא, שהרי האיסור חל גם על זקן בן מאה שנים. אלא הטעם האמיתי הוא, …
קשר האדם אל הספירות
סח. קשר האדם אל הספירות שמעתי י"ב אדר תש"ג קודם החטא של אדם הראשון: א. היה גופו מבינה דמלכות דמלכות דעשיה. ב. והיה לו נר"ן מבריאה, ונר"ן מאצילות. ואחר שחטא נפל גופו לבחינת משכא דחויא [עור הנחש], שהוא הקליפה דבחינה ד', המכונה עפרא דעולם הזה [עפר של עולם הזה]. ובתוכו …
מקודם יהיה תיקון העולם
סט. מקודם יהיה תיקון העולם שמעתי סיון תש"ג אמר, שמקודם יהיה תיקון העולם, ואח"כ יהיה הגאולה השלימה, שהוא סוד ביאת המשיח, שהוא סוד "והיו עיניך רואות את מוריך" וכו', "ומלאה הארץ דעה". שזה ענין מה שכתב, שמקודם יתוקן פנימית העולמות ואח"כ חיצוניות העולמות. אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות, שיתקנו, זהו …
ביד חזקה ובחימה שפוכה
ע. ביד חזקה ובחימה שפוכה שמעתי כ"ה סיון תש"ג להבין מה שכתוב "ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם". ויש להבין, הלא יש כלל, אין כפיה ברוחניות, על דרך "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל". וידוע הפירוש של המגיד מדובנא ז"ל. אם כן מהו הפירוש "ביד חזקה ובחימה שפוכה …
במסתרים תבכה נפשי - ב
עא. במסתרים תבכה נפשי - ב שמעתי כ"ה סיון תש"ג "במסתרים תבכה נפשי, מפני גאוה, מפני גאותן של ישראל". ומקשה: "והאיכא בכיה קמיה קוב"ה [והאם יש בכיה לפני הקב"ה], והלא "עוז וחדוה במקומו"? וצריך להבין ענין בכיה למעלה. שענין בכיה הוא במקום, שאינו יכול לעזור לו בעצמו, אז בוכים, שהשני …
הבטחון הוא הלבוש להאור
עב. הבטחון הוא הלבוש להאור שמעתי י' ניסן תש"ז הבטחון הוא הלבוש להאור, הנקרא חיים. כי יש כלל "אין אור בלי כלי". נמצא, שהאור, הנקרא אור החיים, אינו יכול להתלבש, אלא שמוכרח להתלבש באיזה כלי. והכלי, שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל "בטחון". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה …
לאחר הצמצום
עג. לאחר הצמצום שמעתי תש"ג לאחר הצמצום נעשה הט' ראשונות למקום קדושה. והמלכות, שעליה היה הצמצום, נעשה מקום להעולמות. ויש בה להבחין ב' בחינות: א. מקום חלל, שהוא מקום לקליפות, שמהותן הוא הרצוניות אך לקבל לעצמן. ב. מקום פנוי, היינו שנעשה מקום פנוי להכניס שם מה שבוחרים: קדושה או חס …
ענין עולם שנה נפש
עד. ענין עולם שנה נפש שמעתי תש"ג זה ידוע, שאין שום מציאות בלי שיהיה מי שירגיש את המציאות. לכן, כשאנו אומרים "נפש דאצילות", פירושו שמרגישים בחינת השגה במידת מה בהשפע העליונה, ששיעור הזה אנו מכנים בשם "נפש". ועולם, פירושו הכלל שבאותה השגה. דהיינו, שכל הנפשות יש להן אותה הצורה, שכל …
יש בחינת עולם הבא, ויש בחינת עולם הזה
עה. יש בחינת עולם הבא, ויש בחינת עולם הזה שמעתי בסעודת ברית ירושלים יש בחינת עולם הבא, ויש בחינת עולם הזה. "עולם הבא" נקרא בחינת אמונה. ו"עולם הזה" נקרא בחינת השגה. ובעולם הבא כתוב "ישבעו ויתענגו", היינו שאין קץ להשביעה. והוא מטעם, כי כל מה שמקבלים על ידי אמונה, אין …
על כל קרבנך תקריב מלח
עו. על כל קרבנך תקריב מלח שמעתי ל' שבט בסעודת גמר כריכת חלק שש, טבריא. "על כל קרבנך תקריב מלח", שפירושו "ברית מלח". שענין ברית הוא כנגד השכל. כי מדרך העולם הוא, כי כששני אנשים עושים טובות אחד להשני, בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם, לא צריכים אז לכריתת ברית. …
נשמת אדם תלמדנו
עז. נשמת אדם תלמדנו שמעתי ח' אלול תש"ז "נשמת אדם תלמדנו". ידוע שכל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה, היינו לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה. ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים אחרים, בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, מה שהקודמים המציאו מחידושי תורותיהם. ועל ידי זה יהיה בנקל, …
אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא
עח. אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא שמעתי סיון תש"ג "אורייתא [תורה] וקב"ה וישראל חד הוא". לכן כשהאדם לומד תורה, הוא צריך ללמוד לשמה. שפירושו, שלומד על הכוונה, שהתורה ילמוד את האדם. היינו כשם התורה, שפירושו מורה. וכיון ש"אורייתא [תורה] וישראל וקב"ה חד הוא", לכן התורה לומד את האדם את דרכי …
אצילות ובי"ע
עט. אצילות ובי"ע שמעתי ט"ו תמוז א' פנחס תש"ג אצילות הוא בחינת מחזה ולמעלה, שהוא רק כלים דהשפעה. בי"ע הוא סוד קבלה בעמ"נ להשפיע. עליית ה' תתאה למקום בינה. כיון שהאדם מוטבע ברצון לקבל עמ"נ לקבל, לכן אין האדם מסוגל לעשות איזה דבר, בלי שיהיה שם קבלה לעצמו. לכן אמרו …
ענין אחור באחור
פ. ענין אחור באחור שמעתי פנים ואחור. פירושו קבלת השפע או השפעת השפע, נקרא בחינת פנים. ובחינת שלילה נקרא בחינת אחוריים, היינו שאינו מקבל או שאינו משפיע. לכן כשהאדם מתחיל בעבודה, נמצא שהוא בבחינת אחור באחור, מטעם כיון שיש לו עוד הכלים של הרצון לקבל, ואם הוא ימשיך שפע לתוך …
ענין העלאת מ"ן
פא. ענין העלאת מ"ן שמעתי ידוע, שע"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי"ע. ושם בבי"ע אין הם יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים מצות ומעשים טובים בכוונה עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות. ואז הם נכללים במסך דעליון, שבראש המדריגה, ששם נשאר …
התפילה שצריכין להתפלל תמיד
פב. התפילה שצריכין להתפלל תמיד מה ששמעתי ביחידותי וירא תשי"ג האמונה נקראת בחינת מלכות, שמתפרשת בבחינת מוחא - וליבא, ז"א בחינת השפעה - ואמונה. וכנגד האמונה יש בחינת ערלה, שהיא בחינת ידיעה. שדרך להחשיב את בחינת הערלה, מה שאין כן בחינת אמונה, הנקראת בחינת שכינה הקדושה, היא בעפרא [בעפר], היינו …
ענין ו' ימינית, ו' שמאלית
פג. ענין ו' ימינית, ו' שמאלית שמעתי י"ט אדר תש"ג יש בחינת "זה" ויש בחינת "זאת". משה רבינו עליו השלום נקרא בחינת "זה", שהוא סוד שושבינא דמלכא [שושבין המלך]. ושאר הנביאים הם בחינת "זאת", או בחינת כ"ה, שזה סוד "יד-כה", ו' שמאלית. ויש בחינת ו' ימנית. וזה סוד "זיינין דכנישין …
מהו, ויגרש את האדם מגן עדן, מטעם שלא יקח מעץ החיים
פד. מהו, ויגרש את האדם מגן עדן, מטעם שלא יקח מעץ החיים שמעתי כ"ד אדר תש"ד כתוב "ויאמר לו, איכה וכו', ויאמר, את קלך שמעתי וכו', ואירא כי ערום אנכי ואחבא וכו', ויאמר, פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים וכו', ויגרש את האדם". ויש להבין ענין היראה, שהיה לאדם, …
מהו, פרי עץ הדר, בעבודה
פה. מהו, פרי עץ הדר, בעבודה שמעתי א' דחוה"מ סוכות תש"ג כתוב "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל" (אמור, שישי). ויש לפרש: "פרי עץ הדר": עץ הוא בחינת צדיק, הנקרא "עץ השדה". "פרי" הם התולדות של העץ, היינו תולדותיהם של צדיקים, שהם …
ויבן ערי מסכנות
פו. ויבן ערי מסכנות שמעתי מאאמו"ר זצ"ל ג' שבט תש"א הנה הכתוב אומר "ויבן ערי מסכנות לפרעה, את פתום ואת רעמסס" (שמות א'). ויש לשאול, הלא פתום ורעמסס משמע שהם ערים יפים. וערי מסכנות משמע שהיא עניות ודלות. וגם מלשון סכנה. וכן יש להבין, במה ששאל אברהם אבינו עליו השלום: …
שבת שקלים
פז. שבת שקלים שמעתי כ"ו אדר תש"ח בשבת שקלים, בעת שנכנס לקידוש. .. אמר, מנהג היה אצל אדמורים בפולניא, שכל העשירים היו באים לרבם בשבת שקלים, כדי לקבל שקלים מרבם. ואמר, הרמז לזה הוא, משום שאי אפשר להיות מחית עמלק בלי שקלים. מטעם כי מטרם שמקבלים שקלים, אין עדיין קליפת …
כל העבודה הוא רק במקום שיש ב' דרכים - א
פח. כל העבודה הוא רק במקום שיש ב' דרכים - א שמעתי מוצש"ק בשלח תש"ח כל העבודה הוא רק במקום שיש ב' דרכים, כמ"ש וחי בהם ולא שימות בהם. וענין יהרג ואל יעבור אינו נוהג, אלא בג' מצות לבד, שהם עבודה זרה, ושפיכות דמים, וגלוי עריות. ויחד עם זה אנו …
בכדי להבין את דברי הזה"ק
פט. בכדי להבין את דברי הזה"ק שמעתי ה' אדר תש"ח בכדי להבין את דברי הזה"ק, צריכים להבין מקודם, מה שזה"ק רוצה לומר. ובכדי להבין, מה שזה"ק רוצה לומר, זה תלוי במדת התמסרות לתורה ומצות. שתו"מ יביא לו בחינת נקיות, היינו שיהיה נקי מאהבה עצמית. ולצורך זה הוא עוסק בתו"מ. ובשיעור …
בזהר בראשית
צ. בזהר בראשית שמעתי י"ז אדר ב' תש"ח בזוהר בראשית דף קס"ה, בסתרי תורה "מתניתין, תוקפי דהורמני, זקיפין מלעילא, ושננא דחרבא דמלהטא ממנא על כל חילין ומשרין, וכו' בסטרין סגיאין מתפרשן גוונין אחרנין לכמה דרגין [מגיני השרים, זקופים ממעלה, ולהט החרב הלוהטת ממונה על כל הצבאות והמחנות וכו', ובבחינה זו …
ענין בני תמורה
צא. ענין בני תמורה שמעתי ט' ניסן תש"ח בזה"ק אומר טעם על ראובן, שנולד מלאה. והוא חשב בעת מעשה על רחל. והדין הוא, אם הוא חשב באחרת, אז הולד נקרא בן תמורה. ותירץ הזה"ק, היות שהוא חשב על רחל, והוא היה חושב שבאמת למעשה הוא רחל. ובני תמורה נקרא, שמחשבתו …
ביאור לבחינת מזלא
צב. ביאור לבחינת מזלא שמעתי ז' סיון תש"ח "מזל" נקרא דבר שהוא למעלה מהשכל. דהיינו, אף על פי שמצד השכל היה צריך להיות כך וכך, אלא מצד המזל גרם, שהצליח במעשה ידיו. כי שכל נקרא סיבה ומסובב. שפירוש, שהסיבה הזה גרם, שיצא תוצאה כך כמו שהוא. אבל למעלה מהשכל, היינו …
ענין סנפיר וקשקשת
צג. ענין סנפיר וקשקשת שמעתי תש"ה להבין מה שאמר חז"ל "כל שיש לו קשקשת, בידוע שיש לו סנפיר. וכל שיש לו סנפיר, אינו ידוע אם יש לו קשקשת". על דרך העבודה יש לפרש, ענין קשקשת, היינו קשיות, שיש לו בעבדות ה'. שהקשיות הם כלים לקבל תירוצים. משום שהתירוצים אינם מתמלאים …
ושמרתם את נפשותיכם
צד. ושמרתם את נפשותיכם שמעתי תש"ה בפסוק "ושמרתם את נפשותיכם" עיקר השמירה הוא על נפש הרוחני. מה שאין כן על נפש הגשמי, האדם שומר אותו, אפילו בלי צווי מן התורה. כי זה כלל: כי עיקר היכר מצוה, שפירושו שיהיה ניכר שהוא עושה את הדבר מטעם מצוה, הוא, שאם לא היה …
ענין הסרת הערלה
צה. ענין הסרת הערלה שמעתי בסעודת ברית תש"ג ירושלים מלכות מבחינתה עצמה נקראת "חכמה תתאה [תחתונה]". ומבחינת שהיא קשורה ביסוד, היא נקראת בחינת "אמונה". ועל היסוד יש בחינת ערלה, שמתפקידה להפריד המלכות מהיסוד, ולא נותן לה להתקשר עם היסוד. וכוחו של הערלה הוא בזה, שמצייר שבחינת אמונה, היא בחינת עפר, …
מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה
צו. מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה שמעתי ערב סוכות בתוך הסוכה תש"ג גורן הוא סוד דינין דדכורא [דינים של זכר], שהיא בחינת "ונסתרה ולא נטמאה". שהוא מרגיש, שהוא בחינת גורן, היינו גר בעבודה. יקב היא בחינת דינין דנוקבא [דינים של נקבה], שהיא בחינת "ונסתרה ונטמאה", שיקב הוא בחינת נקב. ויש …
ענין פסולת גורן ויקב
צז. ענין פסולת גורן ויקב שמעתי גורן פירושו מיעוט מעשים טובים, שהאדם מרגיש בחינת גרונות (גרעונות) עם השם ית'. לכן הוא ממעט במעשים טובים. ואחר כך הוא בא לבחינת יקב, שהוא ענין "ונוקב שם ה'". סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו …
רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם
צח. רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם שמעתי תש"ח רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם. לכן הרצון לקבל בהצורה שהוא נמצא, שהוא עמ"נ לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו, ויקבל צורה בעמ"נ להשפיע. מציאות מקום ברוחניות נקרא מקום מציאות, מטעם שכל מי שבא לשם, היינו למקום ההוא, רואה …
רשע או צדיק לא קאמר
צט. רשע או צדיק לא קאמר שמעתי כ"א אייר ירושלים "דדריש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך, הממונה על הריון, לילה שמו. ונוטל טיפה, ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה: גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק …
תורה שבכתב ותורה שבעל פה - א
ק. תורה שבכתב ותורה שבעל פה - א שמעתי משפטים תש"ג תורה שבכתב הוא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה]. ותורה שבעל פה הוא אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. ושניהם יחד נקרא בחינת "שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי". כי עיקר עבודה שייך דוקא במקום שיש התנגדות. ונקרא עלמא, מלשון העלם. שאז, …
ביאור להזמר "למנצח על שושנים"
קא. ביאור להזמר "למנצח על שושנים" שמעתי כ"ג אדר א' תש"ג למנצח, מי שכבר ניצח. על שושנים, היינו השכינה הקדושה, שענינה הוא התהפכות מאבל ליום טוב וששון. וכיון שיש בה הרבה מצבים עליות וירידות, הירידות נקראים "שושנים", מלשון "הכהה את שניו". שאין לענות על שאלות רשע, אלא הכהה את שיניו. …
ולקחתם לכם פרי עץ הדר
קב. ולקחתם לכם פרי עץ הדר שמעתי באושפיזא דיוסף בפסוק "ולקחתם לכם פרי עץ הדר". היינו בחינת צדיק שנקרא "עץ עושה פרי", שזהו כל ההבדל בין קדושה לס"א, ש"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]". מה שאין כן צדיק נקרא הדר, משום שהוא עושה פרי, …
ידבנו לבו
קג. ידבנו לבו שמעתי עש"ק בראשית תש"ג בפסוק "מאת כל איש, אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". זה סוד "חומר תרומה מקודש". זאת אומרת, ע"י מה האדם מגיע לבחינת תרומה, הוא ע"י הקודש. פירוש, שאם האדם מקדש את עצמו במותר לך, על ידי זה הוא בא לבחינת תרומה, שהוא בחינת …
והמחבל הוי יתיב
קד. והמחבל הוי יתיב שמעתי עש"ק בראשית תש"ג בזוהר, נח. טופנא הוי, ומחבל הוי יתיב בגויה [מבול היה, ומחבל היה יושב בתוכו]. ושאל, הלא טופנא, שפירושו מבול מים, זה עצמו הוא מחבל וממית. ומאי פירושו, שבתוכו, היינו שבתוך המבול, היה יושב מחבל. וב', ומהו הפרש בין מבול להמחבל. והשיב, שטופנא …
ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ
קה. ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ שמעתי תש"ה ט"ו חשון תל-אביב "ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ". ממזר, היינו אל-זר, אך-זר. פירושו ממזרות, שעל ידי זה שהאדם עובר על הלאו ד"לא תפנו אל האלילים", אזי הם מולידים לו את הממזר. ד"פניית להאלילים" היינו, שמזדווג את …
מהו הרמז של י"ב חלות בשבת
קו. מהו הרמז של י"ב חלות בשבת שמעתי אלול תש"ב בזמירות דשבת כתוב "יגלה לן טעמיה דבתריסר נהמי" (יגלה לנו הטעם של י"ב חלות), "דאינון אות בשמיה כפילא וקלישא [שהן אות בשמו, כפולה וקלושה]". ויש לפרש דברי האר"י הקדוש. ידוע, שע"י צמצום ב' נעשה ב' ווין, היינו צד ימין וצד …
ענין ב' המלאכים
קז. ענין ב' המלאכים שמעתי תצוה תש"ג ירושלים ענין ב' המלאכים, שמלוין את האדם בערב שבת, מלאך טוב ומלאך רע. מלאך טוב נקרא ימין, שעל ידו הוא מתקרב לעבדות ה'. וזה נקרא "ימין מקרבת". ומלאך רע, הוא בחינת שמאל, מרחקת. היינו, שמביא לו מחשבות זרות, בין במוחא ובין בליבא. וכשאדם …
אם תעזבני יום, יומים אעזבך
קח. אם תעזבני יום, יומים אעזבך שמעתי תש"ג ירושלים כל אדם מרוחק מה' עם בחינת הקבלה שיש בו. אבל סתם הוא מרוחק מטעם הרצון לקבל שבו. אבל היות שהאדם אינו משתוקק לרוחניות, אלא לתאוות עולם הזה, נמצא שמרוחק מה' יום אחד. היינו מרחק של יום, שהוא רק עם בחינת אחת …
ב' מיני בשר
קט. ב' מיני בשר שמעתי כ' חשון ובדרך כלל אנו מבחינים ב' מיני בשר, בשר בהמה ובשר של דגים. ובשניהם יש סימנים של טומאה. והתורה נתנה לנו סימנים, בכדי לידע, איך להתרחק מהם, ולא ליפול לרשות הטומאה שבהם. בדגים נותן לנו סימנים של סנפיר וקשקשת. בזמן שהוא רואה את הסימנים …
שדה אשר ברכו ה'
קי. שדה אשר ברכו ה' שמעתי תש"ג "שדה אשר ברכו ה'". השכינה הקדושה נקרא שדה. ולפעמים נעשה מן שדה שקר, שה-ו' שבתוך ה' הוא סוד הנשמה, שה-ד' הוא סוד השכינה הקדושה. ובזמן שהנשמה מלובשת בה נקרא ה'. ובזמן שהאדם רוצה להוסיף על האמונה, אז הוא ממשיך ה-ו' למטה ונעשה ק'. …
הבל, קול ודיבור
קיא. הבל, קול ודיבור שמעתי כ"ט סיון תש"ג ירושלים יש בחינת הבל קול ודיבור. ויש בחינת קרח. ויש בחינת נורא. "הבל" נקרא אור חוזר, היוצא מהמסך, שהוא בחינת כח הגבלה. וכל זמן שלא נתקבל לשיעור לבחינת "שלא ישוב לכסלה עוד", נקרא הבל. וכשנתמלא לשיעור שלם, אז נקרא הגבלה זו, שהוא …
שלשת המלאכים
קיב. שלשת המלאכים שמעתי וירא תש"ג להבין, א. ענין שלשת המלאכים, שבאו לבקרו את אברהם בזמן המילה, ב. וענין שהקב"ה בא לבקרו, ומה אמר לו בזמן הביקור, ג. ושהמבקר, אמרו חז"ל, נוטל א' מששים מחוליו, ד. וענין הפירוד עם לוט, ה. וענין הפיכת סדום ועמורה, ו. וענין בקשת אברהם, שלא …
תפילת שמונה עשרה
קיג. תפילת שמונה עשרה שמעתי ט"ו כסלו שבת בתפילת שמונה עשרה: "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". ולכאורה קשה, מקודם אנו אומרים: "כי אתה שומע תפילת כל פה". היינו, אפילו פה שאינה רצויה, גם כן הקב"ה שומע, כתוב: "כל-פה". אפילו שאינה רצויה משמע. ואח"כ אומר: "עמך ישראל …
ענין תפילה
קיד. ענין תפילה שמעתי תש"ב יש להבין, איך שייך ענין תפילה, שהוא בחינת רחמים. הלא יש כלל "מצאתי ולא יגעתי אל תאמין"? והעצה, שהאדם צריך להבטיח להשם ית', שיתן לו את היגיעה לאחר מכן.
ענין דומם, צומח, חי, מדבר
קטו. ענין דומם, צומח, חי, מדבר שמעתי ת"ש ירושלים דומם: הוא בחינת שאין לו רשות בפני עצמו. אלא רשות של בעל הבית עליו. והוא מוכרח למלאות כל חשקו ורצונו של בעל הבית. לכן, היות שהשם ית' ברא את הבריאה לכבודו, כמ"ש "כל הנקרא בשמי וכו' לכבודי בראתיו", היינו שהשם ית' …
למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה
קטז. למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה שמעתי "מצות אין צריכות כוונה" ו"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא [בעולם הזה אין]". פירוש, דלמאן דאמר [שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר], מצות אין צריכות כוונה, הוא סובר, ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא [בעולם הזה אין]. דענין כוונה, היינו השכל והטעם שבמצוה. והוא באמת השכר של המצוה. …
יגעת ולא מצאת אל תאמין
קיז. יגעת ולא מצאת אל תאמין שמעתי התצרוכת להיגיעה הוא דבר הכרחי. מאחר שהשם ית' נותן מתנה להאדם, הוא רוצה שירגיש בטוב המתנה. אחרת הוא יהיה בחינת שוטה, כמו שאמרו חז"ל: "איזהו שוטה, המאבד מה שנותנין לו". מאחר שאינו מחשיב את חשיבות שבהדבר, לכן אינו שם לב שישמור את המתנה. …
להבין ענין ברכים אשר כרעו לבעל
קיח. להבין ענין ברכים אשר כרעו לבעל שמעתי הנה, יש בחינת אשה, ויש בחינת בעל. אשה נקרא "דלית לה, אלא מה שיהיב לה בעלה [שאין לה אלא מה שנותן לה בעלה]". ובעל נקרא, שהוא עצמו ממשיך לתוך בחינתו כל טוב. הנה ברכים נקרא בחינת הכנעה, כמ"ש "וכל ברך לך תכרע". …
ההוא תלמיד דלמד בחשאי
קיט. ההוא תלמיד דלמד בחשאי שמעתי ה' תשרי תש"ג "ההוא תלמיד דלמד בחשאי, בטש ביה [הכתה בו] ברוריה ואמרה "ערוכה בכל", אם ערוכה ברמ"ח, מתקיים". חשאי, פירוש קטנות, מלשון חש-מל. חש נקרא כלים דפנים. ומל נקרא כלים דאחור, שהם כלים למטה מחזה, המביאים בחינת גדלות. התלמיד הנ"ל היה חושב, שאם …
טעם על מנהג שלא אוכלין אגוזים בראש השנה
קכ. טעם על מנהג שלא אוכלין אגוזים בראש השנה שמעתי מוצאי ראש השנה תש"ג ירושלים טעם על מנהג, שלא אוכלין אגוזים בראש השנה. משום שאגוז גמטריא חטא "חט". והקשה, הלא אגוז גמטריא טוב. ואמר, שאגוז רומז לעץ הדעת טוב ורע. וטרם שהאדם עשה תשובה מאהבה, אצלו האגוז עדיין חטא. ומי …
היתה כאניות סוחר
קכא. היתה כאניות סוחר שמעתי בפסוק "היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה". הנה בזמן שהאדם דורש ועומד בתוקף ש"כולה שלי", היינו שכל הרצוניות יהיה מוקדש כולה לה', אזי הס"א מתעורר כנגדו וטוענת גם כן "כולה שלי". ואז יש מסחר. מסחר נקרא, שהאדם רוצה לקנות איזה חפץ, והקונה והמוכר מתדיינים על …
להבין מה שמבואר בשולחן ערוך
קכב. להבין מה שמבואר בשולחן ערוך שמעתי עש"ק ניצבים כ"ב אלול תש"ב להבין מה שמבואר בשולחן ערוך, שהדין, שהאדם צריך לחזור ולעיין בהתפילות של ימים נוראים, מסיבת, כשיבוא זמן התפילה, אזי כבר יהיה זקן ורגיל בתפילה. והענין הוא, שתפילה צריך להיות בלב, שהוא סוד עבודה שבלב. היינו, שהלב יסכים למה …
ענין גיטו וידו באין כאחד
קכג. ענין גיטו וידו באין כאחד שמעתי זכרונות מאדמו"ר זצ"ל ענין "ה' תתאה [תחתונה] בעינים". היינו, שנעשה בחינת מסך וכסוי על העינים. שהעינים הוא סוד ראיה והשגחה, שרואה בחינת השגחה מסותרת. ענין נסיון. היינו, שאין לו צד הכרעה, לא לכאן ולא לכאן. שאין הוא יכול לברר את רצון ה' ואת …
שבת בראשית - ודשיתא אלפי שני
קכד. שבת בראשית - ודשיתא אלפי שני שמעתי יש ב' בחינות שבתות: א. דבראשית, ב. דשיתא אלפי שני [של ששת אלפי השנים]. וההבדל ביניהם הוא זה: ידוע, שיש בחינת שביתה ובחינת נפישה. שביתה נקרא במקום שאין כבר מה להוסיף. מה שאין כן נפישה, שהוא מלשון עמד לפוש, זאת אומרת שהוא …
המענג את השבת
קכה. המענג את השבת שמעתי ח' סיון תש"ט תל אביב "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר, אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך, וגו'. לא כאברהם, שכתוב בו, קום התהלך בארץ לארכה, וגו'. ולא כיצחק, שכתוב, כי לך ולזרעך אתן את …
חכם בא לעיר
קכו. חכם בא לעיר שמעתי סעודת חג השבועות תש"ז תל אביב "חכם בא לעיר". חכם נקרא הקב"ה. בא לעיר. שבשבועות מתגלה עצמו להעולם. "אמר עצל, ארי בדרך, שמא החכם אינו בביתו, שמא הדלת נעול". והענין הוא, חז"ל אמרו "יגעת ולא מצאת אל תאמין". לכן, אם הוא רואה, שעדיין לא מצא …
להבין ההפרש בין עיקר ועצמות, ותוספת שפע
קכז. להבין ההפרש בין עיקר ועצמות, ותוספת שפע ד' דחוה"מ סוכות תש"ג ירושלים זה ידוע שהסתלקות המוחין והפסק הזווג נוהגין רק בתוספות המוחין, ועיקר המדרגה בזו"ן הוא ו' ונקודה. זאת אומרת שהמלכות בבחינת עיקר מציאותה אין לה יותר מנקודה, שהיא בחינת נקודה שחורה דלית [שאין] בה לבנוניתא. ואם האדם מקבל …
מהאי גלגלתא נטיף טלא לז"א
קכח. מהאי גלגלתא נטיף טלא לז"א שמעתי ג' משפטים ת"א תש"ג מהאי גלגלתא נטיף טלא לז"א. ענין שערא וחוורתא [לבנונית], שתחת כל שערא יש גומא מתחתיו. והוא ענין "אך בשערה ישופנו". וזה סוד "ויען ה' אל איוב מן הסערה". וזה פירוש "זה יתנו כל העובר על הפקודים, מחצית השקל בשקל …
בחינת שכינתא בעפרא
קכט. בחינת שכינתא בעפרא שמעתי "חביבין עליך יסורים. אזי אמר, לא הן ולא שכרן וכו', על האי שופרא דבלא בעפרא [על יופי זה שֶבַּלֵּה בעפר]". דהנה עיקר היסורים הן במקום שלמעלה מהדעת. ושיעור היסורים תלוי בשיעור שהוא בסתירה להדעת. וזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ומעבודה זו יש נחת רוח …
טבריא דרז"ל, טובה ראיתך
קל. טבריא דרז"ל, טובה ראיתך שמעתי א' אדר תש"ז בנסיעת טבריא טבריא דרז"ל טובה ראיתך. "ראיה" היא סוד חכמה. "טובה", ששם מסוגל לזכות לבחינת חכמה. ורבי שמעון בר יוחאי היה מטהר את שוקי טבריא, שענין טומאה של מתים, היינו של הרצון לקבל, שהוא בחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים". וכל הטומאות, …
הבא לטהר
קלא. הבא לטהר שמעתי תש"ז "הבא לטהר מסייעין אותו". היינו, שתמיד צריך האדם להיות בחינת "הבא". ואז ממה נפשך, אם הוא מרגיש שטהר, הרי אינו צריך כבר לסייעו, כיוון שטהר והלך. ואם הוא מרגיש, שהוא בבחינת בא והולך, אז מסייעין אותו בודאי, כי אין מניעה בפני הרצון, כיון שהוא מבקש …
בזיעת אפיך תאכל לחם - א
קלב. בזיעת אפיך תאכל לחם - א שמעתי י"ד אדר תש"ז ת"א "בזיעת אפיך תאכל לחם". לחם היינו התורה, שהוא סוד "לכו לחמו בלחמי", שלימוד התורה צריך להיות באימה, ברתת, ובזיעה, שעל ידי זה נמתק החטא דעץ הדעת.
אורות דשבת
קלג. אורות דשבת שמעתי תש"ז אורות דשבת מגיעות לבחינת גוף. לכן בשבת אומרים "לדוד ברכי נפשי וכל קרבי", היינו לבחינת גוף. מה שאין כן בראש חדש הוא בחינת נשמה, המגיע רק לבחינת נשמה ולא לגוף. לכן אומרים "ברכי נפשי" לבד, ולא "וכל קרבי", משום שאינו מגיעות לגוף (עיין זוהר א' …
יין המשכר
קלד. יין המשכר שמעתי תש"ז אי אפשר לזכות לבחינת תורה בשלימות. וע"י השיכרות של יינה של תורה, שירגיש שכל עלמא דיליה [שכל העולם שלו], אף על פי שאין לו עדיין את החכמה בשלימות, יחשוב וירגיש שיש לו הכל בשלימות.
נקי וצדיק אל תהרוג
קלה. נקי וצדיק אל תהרוג שמעתי ב' ניסן תש"ז ת"א "נקי וצדיק אל תהרוג". "צדיק" פירוש, שמצדיק את ה', שכל מה שהוא מרגיש, בין טוב בין רע, הכל הוא לוקח למעלה מהדעת. והוא בחינת ימין. "נקי" פירוש נקיות הדבר, המצב איך שהוא רואה. כי "אין לדיין, אלא מה שעיניו רואות". …
החילוק בין אגרות הראשונות לאגרות האחרונות
קלו. החילוק בין אגרות הראשונות לאגרות האחרונות שמעתי פורים תש"ז החילוק בין אגרות הראשונות לאגרות האחרונות, הוא רק שפתשגן הכתב. פירושו תוכן הכתב, הניתן מבית המלך. והסופרי המלך מרחיבין את התוכן, שיהיה מובן לכל. התוכן היה כתוב סתם "להיות עתודים ליום הזה". והסופרים פירשו, שקאי על הגויים, שהם יהיו עתודים …
צלפחד היה מקושש עצים
קלז. צלפחד היה מקושש עצים שמעתי תש"ז צלפחד היה מקושש עצים. ופרשו בזוהר, שהיה מודד, איזה עץ יותר גדול, עץ החיים או עץ הדעת. דהנה צדיק נקרא "עץ החיים", שכולו להשפיע. ובזה אין שום אחיזה לחיצונים. אבל השלימות הוא בעץ הדעת, שהוא סוד המשכת חכמה למטה, שהוא סוד להטיב לנבראיו. …
ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם
קלח. ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם שמעתי תש"ב בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד מלבדו" כתוב. ואפילו מעשי כשפים. ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, אזי הוא צריך לומר, שאין חס ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' הזדמנות משמים. והוא צריך לעיון ולמוד, לאיזה …
הבדל מששת ימי המעשה לשבת
קלט. הבדל מששת ימי המעשה לשבת שמעתי ששת ימי המעשה הם בחינת ז"א, ושבת נקרא בחינת מלכות. והקשה, הלא בחינת ז"א הוא מדרגה יותר גבוה ממלכות. ולמה שבת היא יותר חשובה מימי החול? ועוד, למה נקרא ימין דחול? והענין הוא, דהעולם ניזון רק ממלכות. ולכן נקראת מלכות "כנסת ישראל", שמשם …
מה אהבתי תורתך
קמ. מה אהבתי תורתך שמעתי מוצאי שביעי של פסח תש"ג "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי". אמר, שדוד המלך, אף על פי שזכה כבר לשלימות, מכל מקום היה משתוקק לבחינת תורה, משום שתורה היא יותר גדולה וחשובה מכל שלימות שבעולם.
ענין חג הפסח
קמא. ענין חג הפסח שמעתי ענין חג הפסח הוא על מוחין דחיה. וענין הספירה הוא מוחין דיחידה. לכן, בזמן הספירה יש הסתלקות המוחין, משום שענין הספירה הוא בחינת עליית מ"ן. וידוע, שבזמן עליית מ"ן יש הסתלקות האורות. אבל לאחר הספירה חוזרת המוחין למקומה. כי ענין הקטנות שבזמן הספירה, הוא קטנות …
עיקר המלחמה
קמב. עיקר המלחמה שמעתי עיקר המלחמה צריך להיות במקום הרשות. מה שאין כן במצוה ועבירה, שם קרוב להפסד ורחוק משכר. לכן שם הוא צריך לקיים, כמו שהוא בלי שום שקולים. מה שאין כן בדבר הרשות, שם שייך לעשות מלחמה ולקיים מצות בחירה. מטעם, כיון שהמעשה הוא רק דבר רשות. לכן, …
אך טוב לישראל
קמג. אך טוב לישראל שמעתי מאאמו"ר זצ"ל "אך טוב לישראל אלקים לברי לבב". הנה ידוע, שאכין ורקין המיעוטין. היינו, כל מקום שכתוב "אך" ו"רק" בהתורה, זה בא למעט. אי לזאת, בעניני עבודה יש לפרש, שבזמן שהאדם ממעט עצמו, ומשפיל עצמו. וענין השפלה שייך לומר, בזמן שהאדם משתוקק להיות בגאוה. היינו, …
ישנו עם אחד
קמד. ישנו עם אחד שמעתי ליל פורים, אחרי קריאת המגילה, תש"י "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". המן אמר, שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם בפירוד בין אדם לחבירו. על כן הכח שלנו נגדם בטח נצליח, כי זה גורם פירוד בין אדם למקום, וממילא ה' לא יעזור …
מהו יהיב חכמתא לחכימין דוקא
קמה. מהו יהיב חכמתא לחכימין דוקא שמעתי ה' תרומה תש"ג "יהיב חכמתא לחכימים [נותן חכמה לחכמים]". והקשה: הלא יהיב חכמתא לטיפשים [נותן חכמה לטיפשים], היה צריך לומר? ואמר, ידוע ש"אין כפיה ברוחניות". אלא נותנים לכל אחד כרצונו. והטעם הוא, היות שרוחניות הוא מקור החיים ועונג, ואיך שייך לומר כפיה על …
פירוש על זהר
קמו. פירוש על זהר שמעתי שנת תרצ"ח בזהר: "כד אתיליד יהבין ליה נפשא מסטרא דבעירא דכיא [כאשר נולד, נותנים לו נפש מצד בהמה טהורה]". ופירש, שגם הנפש הבהמי שלו מסכים להיות עובד ה'. "זכה יתיר יהבין ליה נפשא מסטרא דאופנים [זכה יותר נותנים לו נפש מצד אופנים]". פירוש, שיש לו …
ענין העבודה של קבלה והשפעה
קמז. ענין העבודה של קבלה והשפעה שמעתי כ"א אדר תשי"ג ענין העבודה של קבלה והשפעה, תלוי בליבא. וזהו בחינת ו"ק. מה שאין כן עבודה של אמונה וידיעה הוא בחינת ג"ר. והגם שהוא בחינת אחת, היינו שלפי ערך העבודה בבחינת קבלה והשפעה, כן מקובלת אצלו בחינת אמונה, מכל מקום הם ב' …
יש בירור מר ומתוק, אמת ושקר
קמח. בירור מר ומתוק, אמת ושקר שמעתי יש בירור "מר ומתוק". ויש בירור "אמת ושקר". הבירור של "אמת ושקר" הוא במוחא. והבירור של "מר ומתוק" הוא בליבא. לכן צריכים לתת תשומת לב בעבודה שבלב, שיהיה בבחינת השפעה ולא בבחינת קבלה. ומצד הטבע "מתוק" להאדם רק קבלה, ו"מר" הוא השפעה. והעבודה, …
למה צריכים להמשיך בחינת חכמה
קמט. למה צריכים להמשיך בחינת חכמה שמעתי כ"ב אדר תשי"ג ת"א הקשה: למה צריכים להמשיך בחינת חכמה, שהיא בחינת ידיעה, אם כל עבודתינו הוא בבחינת אמונה למעלה מהדעת? ותירץ: באם לא היה צדיק הדור בבחינת ידיעה, אזי הכלל ישראל לא היו יכולים לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא דוקא בזמן …
זמרו לה', כי גאות עשה
קנ. זמרו לה', כי גאות עשה שמעתי י"ד שבט בפסוק "זמרו לה' כי גאות עשה". נראה לומר, ש"זמרו" פירושו, כמו "עזי וזמרת". והיינו, שצריכים לזמור תמיד ולהכרית הקוצים מן כרם ה'. ואפילו בו בזמן שמרגיש בעצמו שהוא שלם, ונדמה לו שכבר הכרית את הקוצים, על זה מסיק הפסוק "כי גאות …
וירא ישראל את מצרים
קנא. וירא ישראל את מצרים שמעתי בשלח בפסוק "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ויראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו". יש להבין: מה שייך כאן לומר ענין "ויאמינו", שמובן, שהנס של יציאת מצרים וקריעת הים, הביא את ישראל לאמונה גדולה יותר ממה שהאמינו קודם? והלא אמרו …
כי השוחד יעור עיני חכמים
קנב. כי השוחד יעור עיני חכמים שמעתי כ"ד טבת תש"ח בש"ה "כי השוחד יעור עיני חכמים". בזמן שהאדם מתחיל לבוא לבקר את העבודה ותנאיה, אזי הוא בא ליד סיכום, שאין באפשרות לקבל את העבודה, מב' טעמים: א. שהשכר העבודה אינה בטוחה במאה אחוז. שהוא לא רואה את מי שכבר קיבל …
המחשבה היא תולדה מהרצון
קנג. המחשבה היא תולדה מהרצון שמעתי ז' שבט תש"ח תל-אביב המחשבה היא תולדה מהרצון. לדבר שיש לו רצון, בזה הוא מהרהר. ולא יהרהר בדבר שאינו לרצונו. היינו לדוגמא: מיום המיתה לא יהרהר אף פעם. אלא להיפך, שהוא תמיד יהרהר בנצחיותו, מטעם שכך הוא רוצה. נמצא, שתמיד מהרהר בדבר שהוא לרצונו. …
אי אפשר להיות חלל ריק בעולם
קנד. אי אפשר להיות חלל ריק בעולם שמעתי ז' שבט תש"ח תל אביב אי אפשר להיות חלל ריק בעולם. ומכיון שעיקר האדם הוא הרצון, שזהו עיקר הבריאה, ובזה נמדדת גדלות וקטנות של האדם, נמצא שמוכרח להיות לו איזה הרצון, או לגשמיות או לרוחניות. ומי שמופשט מאלו הרצוניות נבחן למת, מטעם …
נקיות הגוף
קנה. נקיות הגוף שמעתי בסעודת שבת י"ג שבט נקיות הגוף מורה על נקיות הדעת. נקיות הדעת נקראת בחינת אמת, שלא יהיה מעורב בו בחינת שקר. ובזה לא כולן שוין. שיש מקפידין בהשיעורין. אבל בנקיות הגוף לא כדאי כל כך להקפיד. משום שענין הליכלוך, מה שאנו מואסין בו כל כך, הוא …
פן לקח מעץ החיים
קנו. פן לקח מעץ החיים שמעתי ט"ו שבט בש"ה "פן לקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם". ופירש אאמו"ר, אולי יקח מבחינת חסדים מכוסים, שהוא בחינת מחזה ולמעלה. שבזה יש הספקה גמורא, ועל ידי זה לא יתתקן את החטא של עץ הדעת, שהוא בחינת מחזה ולמטה. נמצא לפי זה, שעץ החיים …
אני ישנה וליבי ער
קנז. אני ישנה וליבי ער שמעתי ט' ניסן תש"ח בזוהר (פרשת "אמור", צ"ה ע"א, ד"ה "ובחודש"): "אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלותא דמצרים דהוו בני בשעבודה דקשיו [אמרה כנסת ישראל, אֲנִי יְשֵׁנָה, בגלות מצרים שהיו בָּנַי בַּשִּׁעְבּוּד הקשה]". שהמוחין היו בבחינת שינה. כמו שדרשו על פסוק "ישנו", אלקיהם של אלו …
טעם שלא נוהגים לאכול אחד אצל השני בפסח
קנח. טעם שלא נוהגים לאכול אחד אצל השני בפסח שמעתי בסעודת שחרית דחג פסח תש"ח אומר טעם על מנהג, שנוהגין, שלא לאכול אחד אצל השני, מטעם כשרות. ולמה לא נוהגין כך כל השנה? וכמו כן מי שיודעין בו, ששם כשר בתכלית, אפילו יותר טוב מבאצלו בבית, ומכל מקום נוהגין שלא …
ויהי בימים הרבים ההם
קנט. ויהי בימים הרבים ההם שמעתי "ויהי בימים הרבים ההם, וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלוקים את נאקתם" (שמות ב' כג). זאת אומרת, שכל כך היו סבלו יסורים, עד שאין באפשרות לנשוא אותם. וכל כך הפצירו בתפילה עד "ותעל …
טעם הצנע במצות
קס. טעם הצנע במצוות שמעתי אמר טעם, למה נוהגין שהמצות מונחים תמיד בהצנע, דהיינו במצה-טש או בדבר אחר מכוסה. כתוב: "וישא העם בצקו טרם יחמץ, משארתם צרורות בשמלתם על שכמם", שהרמז הוא מ"צרורות בשמלתם". וענין, שבפסח עדיין לא היו הכלים מתוקנים כראוי. לכן באה ענין הספירה, לתקן הכלים. שזה ענין, …
ענין מתן תורה - ב
קסא. ענין מתן תורה - ב שמעתי בשבועות בסעודה ענין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז ניתנה התורה, ועכשיו אינו כן. אלא שנתינת התורה הוא ענין נצחי, שהשם ית' נותן תמיד. אלא שאנחנו אינם מוכשרים לקבל. ואז, במעמד הר סיני, היינו אנו מקבלי התורה. שזהו כל המעלה, …
ענין "חזק" שאומרים אחר סיום הסדרה
קסב. ענין "חזק" שאומרים אחר סיום הסדרה שמעתי ב' דמנחם אב ת"א סעודת שחרית דשבת ענין "חזק", מה שאומרים אחרי סיום הסדרה הוא, שמהסיום צריכין לקבל חיזוק לגמור את כל המדריגות. שכמו שיש להגוף רמ"ח אברים ושס"ה גידין, כן יש להנשמה גם כן בחינת תרי"ג, שהם צינורות הנשמה, שעל ידם …
ענין מה שאמרו בעלי זהר
קסג. ענין מה שאמרו בעלי זהר שמעתי במוש"ק פ' מסעי תש"ח ת"א ענין מה שאמרו בעלי הזהר את דבריהם על דרך המוסר, אינו דבר הכרחי, שסודותיהם הם היו יכולים לגלות ע"י לבושים אחרים גם כן. אלא שרצו לתת על סודותיהם לבוש של מוסר, בכדי שיהיה להמעיין גלוי, שעיקר הוא לא …
יש הפרש בין גשמיות לרוחניות
קסד. יש הפרש בין גשמיות לרוחניות שמעתי ג' מנחם אב תש"ח יש הפרש בין גשמיות לרוחניות: שבגשמיות אזי הכח לפני העשיה, כמ"ש "טרם יקראו ואני אענה". ששם כבר הסדר לפי הגמר התיקון. שלא עושין שום דבר, מלפני שיהיה להם כח לעשות. מה שאין כן ברוחניות, ששם עדיין לא מתוקן לפי …
ביאור לבקשת אלישע מאליהו
קסה. ביאור לבקשת אלישע מאליהו שמעתי אליהו שאל לו: "מה אעשה לך?" והוא השיב לו: "פי שניים ברוחך". והוא השיב לו: "הקשית לשאול". והענין, שיש בירור רפ"ח. ויש בחינת לב האבן, שלא ניתן להתברר. אלא, כשמבררין את הרפ"ח, מתברר על ידו גם הלב האבן. אבל בו עצמו אסור ליגע. ומי שמברר …
ב' בחינות בהשגה
קסו. ב' בחינות בהשגה שמעתי יש ב' בחינות: א. בחינת השתלשלות העולמות מלמעלה למטה, ב. בחינת מלמטה למעלה. בחינה א' - "אשר ברא אלוקים לעשות". היינו, שהשם ית' הכין לנו מקום לבחינת עבודה. בחינה ב' - שאנחנו מתחילין לעסוק ולהלביש מלמטה למעלה. אבל מטרם שבאים לשלימות המדרגה, לא יכולים לדעת …
טעם למה שקורין שבת תשובה
קסז. טעם למה שקורין שבת תשובה שמעתי שבת תשובה תש"ט ת"א טעם, למה שקורין "שבת תשובה". כי (בעשרת ימי תשובה, בסופו ביום כיפור) אומרים "על חטא". וכל מי שמביט ב"על חטא", אינו מוציא שם את מקומו בששים אחוז ודאי. וארבעים אחוז אפשר לתרץ וליישב, אולי נמצא שם בספק, שהוא לא …
מנהגי ישראל
קסח. מנהגי ישראל שמעתי מנהגי ישראל הם כל כך חשובים, עד שיכולים לומר, שהם נותנים יותר רוחניות להאדם, מהמצות עצמן. אף על פי שאם עוברים על מנהגים, אין עליהם עונשים. ואם עוברים על דינים, יש עונשים. מכל מקום לגבי להביא תועלת, זאת אומרת להביא יראת שמים, אזי המנהגים מביאים יותר …
ענין צדיק גמור
קסט. ענין צדיק גמור שמעתי ענין "צדיק גמור", היינו שלא חטא. והלא כתוב "אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא". והשיב, שבכל מדרגה ומדרגה יש בחינת "צדיק גמור", ששם לא שייך חטא. ובמדרגה הזאת לא חטא מעולם. היינו בחינת מחזה ולמעלה דכל מדרגה, ששם נבחן לעץ חיים ולחסדים מכוסים. …
לא יהיה בכיסך אבן גדולה
קע. לא יהיה בכיסך אבן גדולה שמעתי "לא יהיה בכיסך אבן גדולה ואבן קטנה". "אבן" נקרא בחינת אמונה. (שהוא אבנא למשקל בה). שהוא בחינת קטנה, שהוא למעלה מהדעת. אבל יחד עם זה, אזי תגיד שיש לך "אבן גדולה", היינו שיש לך דעת. היינו, שכבר מה שאתה עושה, אינו דומה לכל …
זהר, אמור - א
קעא. זהר, אמור - א שמעתי ד' דחוה"מ פסח תש"ט בזהר פרשת "אמור": "אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלותא דמצרים" (זהר, אמור, דף מ"ג, ד"ה "ובחודש הראשון"). הסתלקות המוחין נקרא "שינה". "ולבי ער". לב הוא בחינת ל"ב נתיבות חכמה. היינו שהיה מאיר בהם בחינת חכמה. אבל היתה בלי התלבשות בחסדים, …
ענין המניעות והעיכובים
קעב. ענין המניעות והעיכובים שמעתי בשביעי של פסח תש"ט ת"א כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא בחינת התקרבות, שהבורא ית' רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות להתקרבות אליו. כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו …
מדוע אומרים לחיים
קעג. מדוע אומרים לחיים שמעתי בסעודת שבת פ' אח"ק כ"ג למב"י תש"ט אמר, על מה שאומרים "לחיים", בזמן ששותים יין, הוא על דרך מאמר חז"ל, שאמרו: "חמרא וחיי לפום רבנן ותלמידיהון [יין וחיים לפי החכמים ותלמידיהם]". שלכאורה קשה: למה דוקא לפום רבנן [לפי החכמים] וכו'? ולמה לעמי הארץ לא? אלא, …
ענין הסתר
קעד. ענין הסתר שמעתי בענין ההסתר, שהוא דבר תיקון, כי לולי זה לא היה האדם יכול להשיג שום שלימות, מטעם שאין הוא ראוי להשיג את החשיבות שבהדבר. מה שאין כן כשיש הסתרה, אז נעשה אצלו הדבר לחשיבות. אף על פי שמצד עצמו, אין האדם מסוגל להעריך את החשיבות, כמו שהוא …
והיה כי ירחק ממך
קעה. והיה כי ירחק ממך שמעתי בסעודת שבט פ' בהר בחוקתי כ"ב אייר תש"ט "והיה כי ירחק ממך הדרך, לא יוכל שאתו". ופירש, למה הדרך כל כך רחוק, מטעם כי "לא יוכל שאתו". משום שלא יכול לישא את העול של תו"מ. לכן הדרך נחשב לו לרחוק. והעצה לזה, אומר הפסוק, …
בעת שתיית י"ש אחר ההבדלה
קעו. בעת שתיית י"ש אחר ההבדלה שמעתי מוצאי יום כפור תשי"א "ויום טוב היה עושה בצאתו מן הקודש". כי קודש הוא בחינת חכמה, ובחינת קו שמאל. ששם יש פחד מן הדינין. לכן, אין שם מקום של יום טוב. אלא "בצאתו מן הקודש" הנקרא חכמה וקו שמאל. אז היה עושה בחינת …
ענין כפרות
קעז. ענין כפרות שמעתי ענין "כפרת עונות" הוא ע"י גלוי אור החכמה. וזהו ענין הוידוי, שהוא המשכת החכמה. ולפי כמה וידוי שהוא מתוודה, כך מתגלה עליו בחינת החכמה. שעל זה נאמר: "ביום ההוא יבוקש עון יעקב ואיננו". כי על כל החטא, שהוא נמחל, אינו נמחל, עד שימשיכו עליו בחינת החכמה. …
ענין ג' שותפין באדם
קעח. ענין ג' שותפין באדם שמעתי ג' אייר תשי"א הסעודה של סיום חלק ט' של הזוהר ענין ג' שותפים שבאדם: הקב"ה, ואבא, ואמא. והוא אמר, שיש שותף רביעי, שהוא הארץ. שאם אין האדם לוקח מזונות מהארץ, אינו יכול להתקיים. שענין "ארץ" הוא בחינת מלכות. שבאופן כללי נבחן, שיש ד' בחינות, …
ענין ג' קוין
קעט. ענין ג' קוין שמעתי ב' דמב"י דחוהמ"פ תשי"א יש ענין ג' קוין. וענין ישראל אחידן בגופא דמלכא [נאחזים בגוף המלך]. ענין גלות מצרים, שהעם ישראל היו מוכרחין לירד למצרים. וענין יציאת מצרים. וענין "האי מאן דבעי ליקדש אשה, לידכיר עם הארץ בהדיה [מי שהולך לקדש אשה, יביא איתו עם …
בזהר, אמור - ב
קפ. בזהר, אמור - ב שמעתי ב' דחוה"פ תשי"א ת"א בזוהר, אמור: "ר' חייא פתח, אני ישנה ולבי ער וכו'. אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלותא דמצרים, דהוו בני בשעבודא דקשיו [שהיו בָּנַי בשעבוד הקשה]. ולבי ער, לנטרא להו דלא ישתצון בגלותא [לשמור אותם שלא יִכְלוּ בַּגָּלוּת]. קול דודי דופק, …
ענין כבוד
קפא. ענין כבוד שמעתי כ"ה ניסן תשי"א ענין כבוד הוא, דבר שמשבית את הגוף. ובשיעור זה הוא מזיק להנשמה. לכן כל הצדיקים שנתפרסמו ושיש להם כבוד, הוא מחמת עונש. אבל הצדיקים הגדולים, מה שהבורא ית' רוצה, שהם לא יפסידו, בזה שהם נתפרסמו לצדיקים, אז הבורא ית' שומר עליהם, שלא יקבלו …
משה ושלמה
קפב. משה ושלמה שמעתי ג' אייר תשי"א משה ושלמה הוא בחינת פנים ואחוריים. במשה כתוב "וראית את אחורי". מה שאין כן שלמה הוא בחינת פנים. ורק שלמה השתמש עם האחוריים של משה. וזה סוד ש"שלמה" הוא אותיות "למשה".
בחינת משיח
קפג. בחינת משיח שמעתי יש בחינת: א. משיח בן יוסף, ב. ומשיח בן דוד. ושניהם צריכים להתאחד. ואז יש בהם השלימות האמיתי.
ההבדל בין אמונה להשכל
קפד. ההבדל בין אמונה להשכל שמעתי ט"ו שבט תש"ט טבריא ההבדל בין האמונה להשכל. יש מעלה בהאמונה, שהוא פועל על הגוף יותר משכל, מסיבת שהיא קרובה להגוף. שהאמונה היא בחינת מלכות, והגוף מתיחסת להמלכות. לכן היא פועלת עליו. מה שאין כן השכל, שהוא מיוחס לט"ר, אינו יכול לפעול כל כך …
עם הארץ, אימת שבת עליו
קפה. עם הארץ, אימת שבת עליו שמעתי חז"ל אמרו: "עם הארץ, אימת שבת עליו". הנה תלמיד חכם הוא בחינת שבת. הנה שבת היא בחינת גמר התיקון. היינו, כמו שבגמר התיקון, אז כבר יהיו הכלים מתוקנים ומוכשרים לקבל ולהלביש את אור העליון. כמו כן שבת הוא בחינת גמר. היינו, שאור העליון …
עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות
קפו. עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות שמעתי בשבת אסור בעשיית מלאכה, היינו איתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. ותלמיד חכם, היינו תלמיד שזכה להיות תלמיד הבורא ית', הנקרא חכם, שהוא גם כן בחינת איתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה]. היינו, ע"י שמגלין רזי תורה. לכן, בזמן שבא בחינת התעוררות מלמעלה, גם זה נקרא …
להכריע ביגיעה
קפז. להכריע ביגיעה שמעתי עניין ה' תתאה בעיניים. היינו, שנעשה בחינת מסך וכיסוי על העיניים, שהעיניים הוא סוד השגחה, שרואה בחינת השגחה מסותרת. עניין ניסיון. היינו, שאין לאדם צד הכרעה, לא לכאן ולא לכאן. שאינו יכול לברר את רצון ה', ואת כוונת רבו. הגם שמסוגל לעשות עבודות במסירות נפש, אבל …
כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים - ב
קפח. כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים - ב שמעתי מוצש"ק בשלח י"ד שבט תש"ח כל העבודה היא רק במקום שיש ב' דרכים, כמו שמצינו: "וחי בהם, ולא שימות בהן". וענין "יהרג ואל יעבור" אינן נוהגין אלא בג' מצות לבד. ויחד עם זה אנו מצינו, שחסידים הראשונים היו …
המעשה פועל על המחשבה
קפט. המעשה פועל על המחשבה ז"ך תשרי להבין סיבת החריפות וההתלהבות והתחבולות, שכל האברים פועלים כסדרן במלוא הקצב בזמן שאדם חושב על קניינים גשמיים. מה שאין כן בעניני דנשמתא אזי האדם על כל דבר-קנין לצרכי הנשמה, הגוף עם כל החושים פועלים בכבדות. והענין הוא, כי השכל והמחשבה של האדם, אינם …
כל פעולה עושה רושם
קצ. כל פעולה עושה רושם שמעתי א' פסח תש"ט בסעודה שאל, אם פועל עלינו את התֵירה של ארצנו מידי המשעבדים. שזכינו, שנעשו בני חורין מעול העמים. ואנחנו נעשו כמו כל הגוים, שאין אחד משעובד לחבירו. ואם החירות הזה פעל עלינו, שיש לנו מזה איזה הרגשה בעבדות השם ית'. ואמר, שאל …
זמן הירידה
קצא. זמן הירידה שמעתי י"ד סיון תרח"צ קשה לצייר המצב של זמן הירידה, שבו אובדין את כל העבדות והיגיעות, שהושקעו במשך כל הזמן, שמתחילת העבדות עד זמן הירידה. ונידמה, למי שלא טעם טעם של עבדות ה' מעולם, וכאילו דבר זה חוץ לו. זאת אומרת, שזה נעשה לבעלי מדרגות גבוהות. אבל …
ענין הגורלות
קצב. ענין הגורלות שמעתי שנת תש"ט ת"א ענין הגורלות. שהמשמעות הוא, ששניהם שוים, ואי אפשר לברר בשכל, איזה יותר חשובה. לכן צריכין לגורל. ובזהר אמור, מקשה: איך אפשר להיות, ששעיר לה' ושעיר לעזאזל יהיו שניהם שוים? והענין הוא, ששעיר לה' הוא בחינת ימין. ושעיר לעזאזל הוא בחינת שמאל, ששם יש …
ענין כותל אחד משמש לשניהם
קצג. ענין כותל אחד משמש לשניהם ענין אחוריים הוא בעיקר על חסרון אור החכמה, שהוא עצמות החיות, שנקרא בחינת אור ישר. ועל האור הזה היה הצמצום, בכדי שלא יבוא חס ושלום לידי שינוי צורה. ומשום זה זו"ן בזמן שאינם כתיקונם אין להם בחינת ג"ר, מטעם שלא יינקו הסטרא אחרא. אבל …
ז' שלמים
קצד. ענין ז' שלמים העתק מכתב"י של אאמו"ר זצ"ל ענין ז' שלמים של קידוש לבנה, שנוהגים לחכות על ז' שלמים, וגם על מוצאי שבת קדש. ולא כמו שנוהגים, שבאם חל מוצאי שבת קדש באמצע הז' ימים, אז מקדשים את הלבנה, או כשמלאו לה ז' ימים מעת לעת, אינם מחכים על …
זכו אחישנה
קצה. זכו אחישנה שמעתי שנת תרח"צ "זכו, אחישנה", היינו דרך תורה. "לא זכו, ע"י יסורים", שהיא דרך התפתחות, שסוף כל סוף יבוא הכל לתכלית השלימות. וענין דרך תורה, היינו שנותנים לאדם פשוט סגולות, שיכול לעשות לעצמו כלים מוכנים לזה. וענין כלים נעשה ע"י התפשטות האור והסתלקותו. שענין כלי נקרא דוקא …
אחיזה לחיצונים
קצו. אחיזה לחיצונים שמעתי שנת תרח"צ צריך לידע, שאין להקליפות אחיזה רק במקום חסרון. ובמקום שיש שלימות, הם בורחים ואי אפשר להם לנגוע. ועם זה נבין ענין השבירה, שכתוב בכמה מקומות, שהוא ענין הפרשת אור החכמה מאור דחסדים. היינו, כיון שנעשה פרסא בין אצילות לבי"ע, ממילא אין אור החכמה יכול …
ספר סופר סיפור
קצז. ספר סופר סיפור שמעתי שנת תרח"צ ספר, סופר, סיפור. ספר נקרא כמו מטרם הבריאה. סופר הוא בעל הספר. סופר הוא יחוד של סופר וספר, שצריכים לקבל בחינת סיפור. זאת אומרת, התורה עם הנותן התורה ביחד.
חירות
קצח. חירות שמעתי שנת תרח"צ "חַרות". אל תקרא חַרות, אלא חירות. פירוש דהנה כתוב "כתבם על לוח לבך". דהנה כתיבה היא בדיו, שהוא בחינת שחרות. וכל פעם שהאדם כותב, זאת אומרת שעושה איזה החלטות איך להתנהג, ואח"כ הוא חוזר לסורו, הוא מטעם שנמחק הכתב. וצריך בכל פעם לכתוב, אך שיהיה …
לכל איש ישראל
קצט. לכל איש ישראל שמעתי ג' דחוה"מ לכל איש ישראל יש נקודה פנימית שבלב, שהיא בחינת אמונה פשוטה. והיא מירושת אבותינו, שעמדו על הר סיני. רק שמכסין עלי' הרבה קליפות, שהם הרבה מיני התלבשות משלא לשמה. וצריכין להסיר כל הקליפות. והיסוד שלו, יהיה נקרא, שהוא בבחינת אמונה בלבד, בלי שום …
הזדככות המסך
ר. הזדככות המסך שמעתי טבריא א' כסלו שבת ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. …
רוחניות וגשמיות
רא. רוחניות וגשמיות שמעתי א' דחנוכה תרצ"ט למה אנו רואים, שעל גשמיות יש הרבה אנשים שעובדים במרץ רב, אפילו במקום שיש סכנת נפשות, וברוחניות כל אחד ואחד נותן על נפשו שמירה ובדיקה יפה? ועוד, על גשמיות יכול אדם לעבוד, אפילו שלא נותנין לו מחיר רב חלף עבודתו, ומה שאין כן …
בזיעת אפיך תאכל לחם - ב
רב. בזיעת אפיך תאכל לחם - ב שמעתי המעטת האור הוא תיקונו. היינו, ששום דבר לא משיגים בלי יגיעה. וכיון להשיג האור בשלימות, בתכלית הבהירות, הוא דבר בלתי אפשרי, היה העצה להמעיט האור. ובאופן כזה יהיה אפשר להשיגו, עם מעט יגיעה שמסוגל התחתון לתת. בדוגמת, שמי שרוצה להעביר בנין גדול, …
גאות אדם תשפלנו
רג. גאות אדם תשפלנו שמעתי ב' דחוה"מ סוכות תרצ"ט "גאות אדם תשפלנו". פירוש בזה דבר ידוע, שהאדם נברא בתכלית השפלות. אלא, אם השפל מכיר מקומו, אזי אין לו יסורים, במאי שהוא שפל. יען שזהו מקומו. כדמיון הרגלים, שאין להם שום שופלות, במה שהם הולכים תמיד בהאשפות. והם מוכרחין לשאת על …
מטרת העבודה - ב
רד. מטרת העבודה - ב שמעתי שנת תרח"צ הנה, בזמן ההכנה, כל העבודה היא בהלאוין. זאת אומרת, בה"לא", כמ"ש "וענו אותם בארץ לא". מה שאין כן בענין הלשון, שהוא בחינת אנכי, צריכים מקודם לזכות לבחינת אהבה. מה שאין כן בההכנה יש רק עבודה בבחינת "לאוין", שהוא בחינת "לא יהיה לך", …
החכמה בחוץ תרונה
רה. החכמה בחוץ תרונה שמעתי שנת תרח"צ "החכמה בחוץ תרונה, וברחובות תתן קולה, מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו". פירוש, כשהאדם זוכה לדביקות השם ית', אזי השכינה הקדושה אמרה לו, שזה שהיה צריך מקודם להיות בבחינת פתי, זהו לא מפני שהאמת הוא כך, אלא שהסיבה היתה, מטעם חסר …
ענין אמונה ותענוג
רו. ענין אמונה ותענוג שמעתי שנת תרח"צ שאף פעם לא ישאל אדם על בחינת תענוג: מה יהיה התכלית של תענוג הזה? ואם נופל בדעת מחשבה הכי קטנטנה, לשאול על תכליתה, סימן לדבר, שאין זה תענוג אמיתי. כי ענין תענוג, ממלא כל המקומות הריקים, ממילא לא יש מקום ריקן במוח, לשאול …
ענין קבלה להשפיע
רז. ענין קבלה להשפיע שמעתי י"ג טבת שבת הנה בני העולם הולכים על שני רגלים, הנקרא תענוג ויסורים. שלמקום התענוג רודפין תמיד, וממקום היסורים בורחין תמיד. לכן בזמן שהאדם זוכה לטעום טעם בתו"מ, כמ"ש "טעמו וראו כי טוב ה'", אז הוא רודף אחר עבדות ה'. ובזה נמשך, שזוכה לדרגות בתו"מ …
ענין היגיעה
רח. ענין היגיעה שמעתי ענין היגיעות, שהאדם מתיגע, הוא רק הכנה לבוא למסירות נפש. לכן צריך האדם להתרגל בענין מסירות נפש תמיד, שלא יכולים לבוא לשום מדרגה בלי מסירות נפש. שרק זהו כלי, המכשיר לזכות לכל המדרגות.
ג' תנאים בתפילה
רט. ג' תנאים בתפילה שמעתי יש ג' תנאים בתפילה: א. להאמין, שהוא יכול להושיע לו, אף על פי שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' תקצר מלהושיע לו". שאם לא כן, הרי, חס ושלום, "אין בעל הבית יכול להציל את כליו". ב. שכבר אין לו …
מום יפה שבך
רי. מום יפה שבך שמעתי בתלמוד: "ההוא דאמר לה לדביתהו וכו' [אותו אחד שאמר לה לאשתו], עד שתראי מום יפה שבך. אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי, שהשם ית' אומר, שלא תוכל להתדבק אליו, עד שתראי מום יפה שבך" (נדרים ס"ו ע"ב). היינו, לפי פירוש הראשון של התוספות, היינו שאסרה …
כעומד בפני מלך
ריא. כעומד בפני מלך שמעתי א' אלול תרח"צ אינו דומה היושב בביתו, כאילו עומד בפני מלך. זאת אומרת, שהאמונה צריך להיות, שירגיש כל היום, שהוא עומד בפני המלך. שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לבחינת אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, מטעם "כי זה חיינו …
חיבוק הימין וחיבוק השמאל
ריב. חיבוק הימין וחיבוק השמאל שמעתי ח' כסלו תש"ב יש חיבוק הימין, וכן יש חיבוק השמאל. ושניהם צריכים להיות לנצחיות. זאת אומרת, שבזמן שהוא בבחינת ימין, אזי יחשב בדעתו, שאין בחינת שמאל בעולם. וכמו כן, בזמן שהוא עוסק בשמאל, יחשב בדעתו, שאין בחינת ימין בעולם. ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. …
ענין גילוי החסרון
ריג. ענין גילוי החסרון שמעתי דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון. כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין. וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד. יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין. הגם שמשלא לשמה באים לשמה, אבל לאריכות …
נודע בשערים
ריד. נודע בשערים שמעתי שבועות תרצ"ט, ירושלים "אנכי ה' אלקיך". וכן בזוהר: "נודע בשערים". מקשה: למה שינו חז"ל מלשון הכתוב, לקרות את "חג העצרת" בשם "מתן תורתינו"? שבהתורה נדגשה חג הזה בשם "הבאת ביכורים", כמ"ש "וביום הביכורים". ובאו חז"ל וקראו בשם "מתן תורתינו". והענין הוא, דחז"ל לא שינו כלום, רק …
ענין אמונה
רטו. ענין אמונה שמעתי ענין אמונה הוא דוקא עבודה טהורה. משום שאין הרצון לקבל משתתף עם העבודה זאת, אלא אדרבא, שהרצון לקבל מתנגד לו. שטבע של הרצון הזה, הוא רק לעבוד במקום שהוא רואה ויודע, מה שאין כן למעלה מהדעת. לכן, בזה האופן יכול להיות הדביקות בשלימות, מטעם שיש בזה …
ימין ושמאל
רטז. ימין ושמאל שמעתי ו' טבת הנה יש בחינת ימין ושמאל. בימין יש בחינת חכמה, חסד, נצח. ובשמאל יש בחינת בינה, גבורה, הוד. וימין נקרא בחינת "השגחה פרטית". ושמאל נקרא "שכר ועונש". ובזמן שעוסקים בימין, צריך לומר, שהכל בהשגחה פרטית. ואז ממילא, שאין הוא עושה כלום. נמצא, שאין לו שום …
אם אין אני לי מי לי
ריז. אם אין אני לי מי לי שמעתי כ"ז אדר א' "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני". זהו תרתי דסתרי [שנים שסותרים]. והענין הוא, שהאדם צריך לעשות כל עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי". שאין מי שיכול להושיע לו, אלא "בפיך ובלבבך לעשותו". זאת …
אורייתא וקוב"ה חד הוא
ריח. אורייתא וקוב"ה חד הוא שמעתי "אורייתא וקוב"ה חד הוא [תורה והקב"ה אחד הוא]". הנה ודאי, שבזמן העבודה הם ב' דברים. ולא, אלא שסותרין זה את זה. דבחינת "קוב"ה" הוא ענין דביקות, שענין דביקות הוא בחינת השתוות, בחינת ביטול במציאות. (וצריך תמיד לצייר, איך היה אצלו הזמן, בזמן שהיה לו …
ענין מסירות נפש
ריט. ענין מסירות נפש שמעתי הנה העבדות צריך להיות ביראה ואהבה. הנה על בחינת אהבה, לא שייך לומר, שצריכים ליתן מסירות נפש על זה. מטעם שזהו דבר טבעי. שהאהבה עזה היא ממש כלות הנפש, כמ"ש: "עזה כמות אהבה". אלא עיקר מסירות נפש הוא בבחינת יראה. זאת אומרת, שעדיין אינו מרגיש …
ענין יסורים
רכ. ענין יסורים שמעתי ענין יסורים קשים, שמרגישים, הוא רק מטעם שחסר חיות. אבל מה לו לאדם לעשות, הלא אין זה בידו ליקח חיות. וזמן כזה הוא בא לידי שעמום. וזה דוקא שבזמן כזה צריכין להתחזקות יתירה, אבל אינך לוקח.
רשות הכל
רכא. רשות הכל שמעתי אין כלי יוצא מרשותו, אלא כשממלאים אותה בדבר אחר. אבל בריקנות אי אפשר לה להיות. לכן, כיון שהוא ברשות הס"א, וודאי הוא שצריכין להוציאה, לכן צריכין להשתדל למלאותה בדברים אחרים. לכן ההכרח הוא שימלאנה באהבה. כתוב, ואז ימשוך אחריה מאהבת עצמו.
ענין חלק שנותנין לס"א, כדי שיפרד מהקדושה
רכב. ענין חלק שנותנין לס"א, כדי שיפרד מהקדושה שמעתי הנה: "מתחילה ברא את העולם במדת הדין. ראה, שאין העולם מתקיים". פירוש: דמדת הדין היא המלכות, ששם היתה מקום הצמצום, שמשם ולמטה עומדים בחינת חיצונים. מה שאין כן בט"ר יכולים לקבל השפע בלי שום פחד. אבל לא היה העולם מתקיים, היינו …
לבוש - שק - שקר - שקד
רכג. לבוש - שק - שקר - שקד שמעתי "אין לבוא בשער המלך בלבוש שק". היינו, שבזמן שהאדם מעורר את עצמו, איך שהוא מרוחק מהשם ית', והוא מלא עונות חטאים ופשעים, אזי אי אפשר לו להיות דבוק, ואי אפשר לו לקבל שום ישועה מהשם ית', יען שיש לו לבוש שק, …
ענין יסוד נוקבא ויסוד דדכורא
רכד. ענין יסוד נוקבא ויסוד דדכורא שמעתי שענין עליית מלכות למקום עינים נקרא "יסוד דנוקבא [של נקבה]". יען, שענין נוקבא הוא בחינת חסרון, ששם המיעוט הוא בחינת חסרון. יען, שהוא בעינים, שהוא חכמה, נקרא על כל פנים בחינה א' דד' בחינות. מה שאין כן כשה' תתאה [תחתונה] בכתר, שענין כתר …
להגביה את עצמו
רכה. להגביה את עצמו שמעתי אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו.
תורה שבכתב ותורה שבעל פה - ב
רכו. תורה שבכתב ותורה שבעל פה - ב שמעתי ג' משפטים תל אביב תש"ג "תורה שבכתב" הוא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה]. ו"תורה שבעל פה" הוא בחינת אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. ושניהם יחד נקרא בחינת "שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי". כי ענין עבודה שייך דוקא במקום שיש התנגדות. ונקרא …
שכר מצוה, מצוה
רכז. שכר מצוה, מצוה שמעתי האדם צריך להשתוקק לזכות לשכר מצוה, שפירושו, שעל ידי קיום המצות, יזכה להיות דבוק בהמצוֵה.
דגים קודמים לבשר
רכח. דגים קודמים לבשר שמעתי א' אדר תש"ז טבריא ענין, מה שאוכלין בסעודה מקודם דגים, הוא משום שענין דגים זוכים בחינם, בלא הכנה. לכן אוכלין זה מתחילה, בשביל שלא צריכין הכנה. כמ"ש: "זכרנו הדגה, אשר אכלנו במצרים חנם". ופרשו בזוהר, היינו חינם, בלא מצוות, היינו בלא הכנה. ולמה אין צריכין …
כיסי המן
רכט. כיסי המן שמעתי ליל פורים אחרי קריאת המגילה תש"י על ענין שאוכלים המן-טשים, היינו כיסים של המן, אמר, היות ש"חייב אדם לבסומא בפוריא [להשתכר בפורים], עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", לכן אוכלים "כיסי המן", בכדי שנזכור, שהמן לא הביא לנו יותר מהכיסים, שנקרא כלים, ולא הפנימיות. …
רם ה' ושפל יראה - ב
רל. רם ה' ושפל יראה - ב שמעתי שבת תרומה תש"ט ת"א "רם ה' ושפל יראה". איך אפשר להיות השתוות עם ה', בזמן שהאדם הוא מקבל והשי"ת הוא משפיע. ולזה אומר הפסוק: "רם ה' ושפל יראה". אם האדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו שום רשות מפריד בינו לה'. אז …
טהרת הכלי קבלה
רלא. טהרת הכלי קבלה שמעתי טבת תרפ"ח גבעת שאול צריכים להזהר בכל דבר שהגוף נהנה. שיצטער האדם על זה. מטעם שעל ידי הקבלה, הוא נעשה מרוחק מה'. היות שה' הוא המשפיע. ואם יהיה עכשיו מקבל, על ידי זה באים להופכיות הצורה. ושנוי צורה ברוחניות הוא התרחקות, וממילא אין לו דביקות …
השלמת היגיעה
רלב. השלמת היגיעה שמעתי "יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין". וצריך להבין, מהו הפירוש "מצאתי". מה צריכים למצא? אלא "מצאתי" הוא ענין מציאת חן בעיני השם ית'. "מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". צריך לשאול: הלא הוא אינו משקר, הלא אינו מדבר מאדם כלפי עצמו בבחינת פרט, אלא שהוא הדין גבי הכלל. …
ענין מחילה סליחה וכפרה
רלג. ענין מחילה סליחה וכפרה שמעתי "מחילה" מלשון מכליא לשבח. היינו, דוקא ע"י תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות, נמצא שהוא מכליא את הזדונות לשבח, היינו לזכיות. "סליחה" מלשון "ושלח את בעירו" (ס' וש' מתחלפין). היינו, ששולח את הזדונות ממנו, ואומר, שמהיום והלאה הוא יעשה רק זכיות, שזה נבחן לתשובה …
הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה
רלד. הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה אדר א' ת"ש בדרך לעזה "הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה, מאכילין אותו גחלי רתמים", פירוש, שבזמן שהאדם עוסק בתורה ואינו מפסיק, אזי התורה אצלו בבחינת אש שלהבת, היינו ששורפת את היצר רע, וממילא הוא יכול להמשיך בעבודתו. אבל אם פוסק באמצע לימודו, …
מסתכל בספר מחדש
רלה. מסתכל בספר מחדש אחר שהאדם ראה איזה דברי תורה בספר וזוכר אותם בעל-פה; היות מה שנכנס בראש כבר פגם, לכן כשמסתכל בספר מחדש הוא יכול להוציא את המאור, שיקבל הארה ממה שרואה עכשיו. וזה כבר נקרא חדש, ולא פגום.
כי חרפוני צוררי כל היום
רלו. כי חרפוני צוררי כל היום ו' תשרי תש"ג "כי קנאת ביתך אכלתני, כי חרפוני צוררי כל היום" (תהלים סט). הצורה של חירוף וגידוף מתראה בכמה אופנים: א. בזמן העבודה, שעושה איזו עשיה של מצוה, אזי הגוף אומר לו: מה יהיה לך מזה, איזו תועלת תצמח מזה? לכן אפילו כשמתגבר …
כי לא יראני האדם וחי
רלז. כי לא יראני האדם וחי "כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ). היינו שאם האדם יראה התגלות אלוקות בשיעור יותר מכפי שהוא מוכן עבורו לראות, הוא יכול לבוא לידי קבלה, שהיא בחינת הפכיות מחיי החיים, אז הוא בא לידי מיתה. לכן עליו ללכת בדרכי האמונה.
אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך
רלח. אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך י' אלול "אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך" (מוסף לר"ה). הנה בזמן שהאדם הולך בבחינת לבן, צריך לזכור תמיד, שכל מה שזכה הוא רק מסיבת שקבל עליו את בחינת השחרות. וצריך להתאמץ בבחינת "בך" דוקא. על דרך "וכל מאמינים …
החילוק בין מוחין דשבועות לדשבת במנחה
רלט. החילוק בין מוחין דשבועות לדשבת במנחה חילק בין שבועות, שהוא בחינת עליית הז"א עד אריך אנפין לבחינת דיקנא, לשבת במנחה שאז הוא גם כן בחינת עליה לאריך אנפין. שבועות הוא בחינת מוחין דחכמה מבחינת ישסו"ת, זאת אומרת מבחינת בינה השבה להיות חכמה. מה שאין כן (שבת) הוא בחינת ג"ר …
דרוש נא דורשיך בדרשם פניך
רמ. דרוש נא דורשיך בדרשם פניך א' סליחות צ"ו, מכבוד אאמו"ר שליט"א "דרוש נא דורשיך בדרשם פניך, הדרש למו משמי מעונך, ולשוועת חינונם אל תעלם אזנך" (סליחות ליום ראשון). הנה. .. שתכלית בריאת העולם היתה להטיב לנבראיו. אך כדי שיהא התיקון השלם בכל שלמותו, צריך שיהא בחינת מיתוק דמדת הדין …
קראוהו בהיותו קרוב
רמא. קראוהו בהיותו קרוב "קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיהו נה, ו). צריך להבין מהו בהיותו קרוב, הלא "מלא כל הארץ כבודו", ונמצא שתמיד הוא קרוב, אם כן מהו "בהיותו", משמע שיש זמן שאינו קרוב. והענין הוא, שתמיד מחשבים את המצבים כלפי האדם המשיג והמרגיש, שאם אין האדם מרגיש את קרבתו יתברך …
מהו הענין לשמח העניים ביום טוב, בעבודה
רמב. מהו הענין לשמח העניים ביום טוב, בעבודה ג' דחוה"מ סוכות בזהר: חולקיה דקודשא בריך הוא למחדי למסכני [חלקו של הקב"ה - לשמח את העניים] וכו'. ופירש שם בהסולם: כיון שראה הקדוש ברוך הוא, שהלא לשמה אין מביאו לשמה וכו', סליק לחרבא עלמא [עלה להחריב העולם]. היינו שמפסיקין לו השפע …
ענין בדיקת הצל בליל הושענא רבה
רמג. ענין בדיקת הצל בליל הושענא רבה כ"ד אדר א' תש"ג ת"א ענין הצל, שנוהגין שבליל הושענא רבה כל אחד בודק את עצמו אם יש לו צל ואז הוא בטוח שיהיה לו כל טוב (שער הכוונות דרושי סוכות ו - ז). ענין הצל הוא סוד הלבוש, שבלבוש הזה מתלבש האור. …
כל העולמות
244. כל העולמות שמעתי י"ב אדר תש"ג ת"א כל העולמות, אשר אנו מבחינים בהם מדרגות רבות וכסויים רבים, הכל הוא בערך הנשמות, אשר המה הם המקבלים מהעולמות. לפי זה נבין לנו הכלל "כל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם". כי שם יורה השגה. זאת אומרת, כל השמות, והספירות, והמספרים, הכל …
קודם יצירת הולד
245. קודם יצירת הולד שמעתי ירושלים כ"א אייר "קודם יצירת הולד מכריזים על הטיפה, תהיה טיפש תהיה חכם וכו', אבל צדיק ורשע לא קאמר". ויש לשאול לפי זה: הלא אי אפשר לטיפש שיהיה צדיק, מטעם ש"אין אדם חוטא, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות"? וכמ"ש: "זה ששוטה כל ימיו, …
ביאור על מזלא
246. ביאור על מזלא שמעתי ז' סיון המילה "מזלא" מתבטא על דבר, שהוא למעלה מהשכל. זאת אומרת, שאף על פי שהשכל מחייב אחרת, מכל מקום המזל שלו גורם כך. ועם זה נבין מה שכתוב: "בנֵי, חיֵי ומזונא לאו בזכות, אלא במזלא תליא". שזה ידוע, שכל השפעות באים בעיקר מבחינת חכמה, …
מחשבה היא בחינת מזונות
247. מחשבה היא בחינת מזונות שמעתי כ"ד אדר תש"ד ירושלים יש ג' גופי בחינות גופים באדם: א. גוף הפנימי, שהוא לבוש להנפש דקדושה, ב. מקליפת נוגה, ג. ממישכא דחויא. ובכדי להנצל מב' גופים, ושיהיה יכולת לשמש רק עם הגוף הפנימי, אזי סגולה לחשוב מחשבות, שהוא נוגע רק להגוף הפנימי. זאת …
שחברו יתחיל
רמח. שחברו יתחיל אהבת חברים הוא בחינת טבע, שהוא "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם", אלא כל אחד ואחד רוצה שחברו יתחיל. ועל זה נאמר: כל הזריז נשכר.