מַחזה שד"י, מַחזה סתם
338. כל עוד שלא נימול אברהם, היה הקב"ה מדבר עימו מתוך מחזה בלבד, שהוא הנוקבא במקומה, שעליה כתוב, ואל זועם בכל יום. כמ"ש, היה דבר ה' אל אברם במחזה, פירושו, באותה המראֶה, הנוקבא, שהיא מדרגה שכל הצורות נראות בה, כל ג' הקווים ימין שמאל אמצע. והמחזה הזה הוא הברית, הנוקבא, שהברית מאיר בה.
339. ונקראת הנוקבא בשם מחזה, משום שהוא מראֶה שכל הצורות נראות בה. ומקודם נאמר, שכל עוד שלא נימול אברהם, לא היה מדבר עימו, אלא רק מדרגת המחזה לבדה, שמדרגות אחרות אינן שורות עליה. ועתה אומר, שמחזה הוא מראֶה, שכוללת בה כל המדרגות העליונות. והאם לא מטרם שנימול כתוב, היה דבר ה' אל אברם במחזה?
340. אלא מדרגה זו היא ודאי המראֶה של כל מדרגות העליונות, ובמראֶה של מדרגות העליונות היא נתקנה. וגם באותו זמן שאברהם לא היה נימול, הייתה מדרגה זו במראֶה של המדרגות העליונות, ובכל אלו גוונים שבמדרגות העליונות הייתה עומדת. וכן המראֶה של אלו הגוונים עומדים תחתיה, מתחת הנוקבא. מימין גוון לבן, חסד. משמאל גוון אדום, גבורה. גוון הכלול מכל הגוונים, ירוק, ת"ת. והנוקבא הנקראת מחזה, המראֶה של כל גוונים העליונים, לבן אדום וירוק, העומדים עליה.
ולכן במראֶה ההוא עמד על אברהם ודיבר עימו, אע"פ שלא נימול. כיוון שנימול, כתוב, ויֵירָא אליו הוי"ה. כי התחבר בה השם הוי"ה, עצם המדרגות העליונות נכללו בה. משא"כ מטרם שנימול, רק הגוונים לבדם נכללו בה.
341. מחזה שד"י, כתוב בבלעם. ובאברהם כתוב, מחזה סתם. אלא, מחזה שד"י, הגוונים שמתחת הנוקבא, והם המראֶה שלה. מחזה סתם, זהו ה' של השם הוי"ה, הנוקבא, שכל הצורות העליונות, שהם ג' הגוונים, נראות בה. ומשום זה כתוב באברהם מחזה סתם, ובבלעם מחזה שד"י, שנכללת בעצמה מג' הגוונים לבן אדום ירוק. וע"כ נאמר, המראֶה של אלו הגוונים עומדים תחתיה, מתחת הנוקבא. ובזה מחלק בין נבואת אברהם, שהייתה מג' גוונים שבעצם הנוקבא, שנקראת מחזה סתם, לבין נבואת בלעם, שהיה ממראֶה ג' הגוונים שמתחת הנוקבא, שנקראת מחזה שד"י.
342. ע"כ, מטרם שנימול אברהם, הייתה לו אותה המדרגה מחזה סתם. כיוון שנימול, מיד, ויירא הוי"ה אליו, שכל המדרגות של הוי"ה נראות על מדרגה זו, הנוקבא, כלומר עצם המדרגות. ומדרגה זו דיברה עימו בשלמות, כי הנוקבא היא הדיבור. ואברהם התקשר ממדרגה למדרגה, ונכנס באות ברית הקדוש כראוי, בשלמות.
343. כיוון שנימול אברהם, יצא מקליפת העורלה, ונכנס בברית הקדוש, והתעטר בעטרה הקדושה, ונכנס בברית שהעולם עומד עליו, ואז התקיים העולם בזכותו. משום שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. הרי שבזכות ברית המילה מתקיים העולם.
וכתוב, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם, שהוא אותיות בה' בראם. וכן באברהם, להורות שבזכות אברהם נברא העולם. והכול בסוד אחד, בעניין אחד עם קיום ברית המילה. כי ע"כ נברא העולם באברהם, משום שנכנס בברית מילה, שעליה כתוב, אם לא בריתי.
344. בעת שהקב"ה הראה לאדה"ר כל אלו דורות שבעולם, וראה אותם כל אחד ואחד, כל דור ודור, כולם עומדים בגן עדן, באותה הצורה שעתידים לעמוד בה בעולם. כיוון שראה את דוד, שאין לו שנות חיים כלל, היה תוהה, והוא נתן לו משלו 70 שנים. משום זה היה לאדם רק 930 שנה. ואלו 70 שנים החסרים עד אלף שנה, ניתנו לדוד.
345. זה עניין החכמה, שאין לדוד אלא רק 70 השנים, שנתן לו אדה"ר, כי כל מה שלמטה, הכול הוא הנעשה מלמעלה, בעולם העליון.