אלקים, אַל דומי לָך

231. התעוררות העליון אינה, אלא ע"י התעוררות התחתון, כי התעוררות העליון בתשוקתו של התחתון תלויה.

232. אלקים, אַל דומי לָך. זהו התעוררות מלמטה, מצד הנוקבא, כדי לשלוט. אמר דוד, אלקים אל דומי לך, מלהתעורר אל העליון, לז"א, ולהתחבר בימין, בחסד שלו.

233. הנוקבא היא שמאל, חכמה בלי חסדים, ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ כל הקליפות ואויבי הקדושה מרימים ראש. ומשום זה, אלקים, אל דומי לך מלהתעורר ללמעלה, לז"א. כי אז מתעורר הימין דז"א, וקושר אותה עימו. וכשמתקשרת בימין, שהחכמה שבה מתלבשת בחסדים שבימין, אז נשברו השונאים, כי הארת החכמה משמידה כל אויבי הקדושה. כמ"ש, ימינךָ ה' נֶאְדָרי בכוח, ימינך ה' תִרעץ אויב.

234. בשעה שהתחברו כל אלו המלכים לעשות מלחמה עם אברהם, התייעצו להעבירו מהעולם. וכיוון ששלטו בלוט בן אחי אברהם, מיד הלכו. כמ"ש, וייקחו את לוט, ואת רכושו בן אחי אברם, וילכו. משום שצורתו של לוט הייתה דומה לאברהם. ומשום זה, וילכו. כי כל המלחמה הזו בשבילו הייתה. וחשבו שכבר נפל בידיהם.

235. רצו להרוג את אברהם, משום שאברהם הוציא את בני העולם מלעבוד עבודה זרה, והביאם לעבודת הקב"ה. וע"כ רצו להורגו. ועוד, כי הקב"ה עורר אותם בעולם להילחם באברהם, כדי לגדל שמו של אברהם בעולם, ולקרב אותו לעבודתו.

236. כיוון שהתעורר אברהם לרדוף אחריהם, אז נאמר, אלקים אל דומי לך. שהנוקבא התעוררה לז"א, והעלתה מ"ן אליו, להמשיך חסד, שהוא ימין. עד שהכול נקשר באברהם, חסד דז"א. שהחכמה שבה התלבשה בחסדים, והושלמה הארתה. וכשנקשר הכול באברהם, אז נשברו לפניו כל המלכים.