ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט

174. ויהי רִב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. רִב כתוב חסר י', מורה שלוט רצה לחזור לעבודה זרה, שיושבי הארץ עבדו. וסוף הכתוב מוכיח זה, שכתוב, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. שזה מלמד, שלוט היה רוצה לעבוד עבודה זרה כמותם. ומה שאומר רִב חסר י', מורה על עבודה זרה. כמ"ש, ורַב יעבוד צעיר. וכן עשיו אמר ליעקב, יש לי רָב. ויעקב אמר לו, יש לי כל. וכן הוא, ועֵרב רב עלה איתם.

175. ומאין נשמע שלוט חזר לסורו לעבודה זרה? שכתוב, וייסע לוט מקדם, מקדמונו של עולם.

176. כיוון שידע אברהם, אשר לוט נטה ליבו אחר עבודה זרה, מיד, ויאמר אברם אל לוט, היפרד נא מעליי, אין אתה ראוי להתחבר עימי. אז נפרד אברהם ממנו, ולא רצה עוד ללכת להתחבר עימו. כי כל מי שמתחבר לרשע, סופו ללכת אחריו ולהיענש בשבילו.

178. וע"כ לא רצה אברהם ללכת עם לוט. ועכ"ז לא רצה לוט לחזור מחטאו. אלא כמ"ש, ויבחר לו לוט את כל כיכר הירדן, וייסע לוט מקדם. שפירושו, שנסע מקדמונו של עולם, ולא רצה להידבק באמונה השלמה, כמו אברהם.

179. אברם ישב בארץ כנען. ארץ כנען, הנוקבא. ישב בארץ כנען, כדי להידבק במקום האמונה, בנוקבא, ולדעת חכמת ריבונו. ולוט ישב בערי הכיכר ויֶאֱהַל עד סדום. כלומר, שהתחבר עם רשעי עולם האלו, שיצאו מהאמונה, שכתוב עליהם, ואנשי סדום רעים וחַטָאים לה' מאוד. כל אחד נפרד לדרכו כראוי לו, אברהם לקדושה ולוט לרשעי עולם.

בשביל זה, אשריהם החברים, שעוסקים בתורה יום ולילה, והתחברותם הוא בהקב"ה, שעושים כמעשה אברהם ולא כמעשה לוט. ועליהם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.