וייקח אברם את שרי

58. וייקח אברם את שרי אשתו. כלומר, שהמשיך אותה בדברים טובים. כי אין רשות לאדם להוציא אשתו ללכת לארץ אחר בלי רצונה. וכן כתוב, קח את אהרון, קח את הלוויים. משום זה, וייקח אברם את שרי, המשיך אותה בדברים טובים, והודיע לה, כמה רעים הם דרכי בני הדור. וע"כ כתוב, וייקח אברם את שרי אשתו.

59. ואת לוט בן אחיו. למה ראה אברהם, להדביק את לוט אליו? משום שצפה ברוח הקודש, שדוד עתיד לצאת ממנו.

ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלו הם גרים וגיורות, שתיקנו את הנפשות שלהם. אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה הייתה מגיירת את הנשים. וע"כ מעלה עליהם הכתוב, כאילו עשו אותם.

60. הרבה אנשים היו אלו הגרים, איך אפשר לומר, שכולם הלכו עימו. ומשום זה כל האנשים שהלכו עימו, נקראו, עַם אלקי אברהם, והיה עובר בארץ ולא היה מתיירא. כמ"ש, ויעבור אברם בארץ.

61. לא כתוב, והנפש אשר עשו בחרן, שמפאת הריבוי שלהם, לא היה מתיירא לעבור בארץ. אלא, ואת הנפש, כתוב. המילה אֶת באה לרבות זכותן של כל אלו הנפשות, שהיו הולכות עימו. וע"כ עבר אברהם בארץ בלי פחד. כי כל המזכה את האחר, אותה הזכות עומדת לו ואינה סרה ממנו. כי כתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. הזכות של אלו הנפשות הייתה הולכת עם אברהם.

62. מה הטעם, שהגילוי הראשון, שנגלה הקב"ה על אברהם, פתח בלך לך? עד כאן עוד לא דיבר הקב"ה עם אברהם, מה הטעם שפתח בלך לך? אלא שרמז לו בחשבון של לך לך, שבגי' מאה, כי ייוולד לו בן למאה שנים.

63. כל מה שעושה הקב"ה בארץ, הכול הוא בחכמה. משום שאברהם עוד לא היה דבוק אז בהקב"ה כראוי, אמר לו, לך לך. וזהו רומז לאותו המקום, שהיה צריך להתקרב להקב"ה. והוא מדרגה ראשונה לבוא להקב"ה, משום זה כתוב, לך לך.

64. במדרגה הזו לא יכול אברהם להיאחז, מטרם שייכנס לארץ ישראל, כי שם מקבלים המדרגה הזו. כעין זה כתוב, וישאל דוד בה'. וכי מאחר ששאול מת, ודוד היה ראוי לקבל המלכות, למה לא קיבל מיד את המלכות על ישראל, אלא שנצרך למלוך מקודם שבע שנים בחברון?

65. כי לא היה לו לקבל המלכות, עד שיתחבר מקודם באבות, שהם בחברון, ואז יקבל המלכות בהם. וע"כ התעכב שם בחברון שבע שנים, כדי שיקבל המלכות כראוי, משום שתתוקן מלכותו. כעין זה גם אברהם, לא בא בקיום שלם להקב"ה עד שנכנס לארץ.

כי מתחילה נבנית המלכות, הנוקבא דז"א, בב' המאורות הגדולים, שקומתה שווה לגמרי כמו ז"א, ושניהם משתמשים בכתר אחד, שמקבלים שניהם הארתם ממקור אחד, מבינה, שהימין שבה, החסדים, מקבל ז"א, והשמאל שבה, הארת חכמה, מהשורוק, מקבלת הנוקבא. ואז נבחנים שניהם לארבעה רגלי כיסא העליון, הבינה. ז"א, חג"ת, נבחן לג' רגלי הכיסא. הנוקבא, המלכות, נבחנת לרגל רביעי של הכיסא. ומשם אין הנוקבא יכולה להשפיע מוחין לעולם, כי אין זה מקומה. וע"כ הם מכונים מוחין דאחוריים, חברון, מטעם היותה מחוברת עם האבות, חג"ת, בקומה שווה.

ואח"כ יורדת משם, ונבנית מחזה ולמטה דז"א כמאור הקטן. ואז מקבלת ע"י ז"א ב' מיני מוחין: אחוריים ופָנים. ונשלמת במוחין דגדלות השלמים, ומשפיעה לעולם. ואז נבחנת לבחינת ארץ ישראל. שאין הארת החכמה מושפעת אלא רק ממנה.

והנה דוד הוא מרכבה אל המלכות, הנוקבא דז"א. ולפיכך לא יכול לקבל מלכות על כל ישראל, ולהיעשות מרכבה אל המלכות, הנקראת ארץ ישראל, מטרם שמלך בחברון, ונעשה מרכבה שם אל המלכות, הנקראת חברון, שמשם המוחין הראשונים של המלכות, המקבלת מבינה, שחזרה להיות חכמה. וכיוון שדוד קיבל המוחין דחברון, היה יכול לקבל אח"כ המוחין השלמים מבחינת ארץ ישראל. וקיבל המלכות על כל ישראל. ולולא קיבל המוחין דחברון, לא היה יכול לקבל המוחין דארץ ישראל, כי היה חסר לו המוחין דהארת השמאל של הבינה, שאינם מתקבלים אלא בחברון.

ואברהם היה מרכבה לחג"ת דז"א, שעיקרו בחסד דז"א. ונודע שז"א תמיד בחסדים מכוסים. זולת בעת שמשפיע אל הנוקבא, שאז מקבל מוחין דהארת חכמה בשביל הנוקבא, ונכלל גם הוא מהם.

ומשום שאברהם עוד לא היה דבוק אז בהקב"ה כראוי, אמר לו, לך לך. כי מטרם שהשפיע המוחין בשביל הנוקבא, לא היה לו, אלא, חסדים מכוסים מחכמה. וכיוון שהיה חסר לו הארת החכמה, לא היה אז דבוק בהקב"ה כראוי. כי לא גרם הזיווג של הקב"ה ושכינתו. וע"כ אמר לו, לך לך, שרמז לו, שילך ויקרב השכינה אל הקב"ה, שהוא מדרגה הראשונה לבוא ולהיעשות מרכבה לקב"ה. כי מטרם שיגרום זיווג הקב"ה ושכינתו, לא יוכל להידבק בהקב"ה.

במדרגה הזו לא יכול אברהם להיאחז, מטרם שייכנס לארץ ישראל. מדרגה זו, לזכות במוחין דהארת חכמה ע"י שגורם זיווג של הקב"ה ושכינתו, לא יוכל להמשיך, אלא כשהוא בארץ ישראל. כי שָׁם הנוקבא מתוקנת במוחין דפב"פ עם הקב"ה, ויכולה להשפיע לעולם. ולכן משווה ביאת אברהם לארץ ישראל למלכות דוד בחברון.

כי כמו שדוד המלך, המרכבה לנוקבא, לא יכול לקבל המלכות השלמה, שהיא ארץ ישראל, מטרם שקיבל הארת חכמה מבינה, בעניין רגל רביעי לכיסא עליון, שהיא מלכות חברון. כן אברהם, המרכבה לז"א, לא היה ראוי לדבקות שלמה בז"א, מטרם שבא לארץ ישראל וגרם זיווג של הקב"ה ושכינתו, שמשם נכלל גם הוא בהארת החכמה. כמו שדוד לא היה ראוי להידבק במלכות השלמה, שהיא ארץ ישראל, מסיבת חיסרון של המוחין דהארת חכמה, שאינם נמשכים לו אלא רק בחברון, כן אברהם לא היה ראוי להידבק בהקב"ה, מסיבת חיסרון של מוחין דהארת חכמה, שאינם נמשכים לו אלא רק בארץ ישראל.