ומורַאכֶם וחיתכֶם

252. ומורַאכֶם וחיתכֶם יהיה על כל חיית הארץ. מכאן והלאה יהיה לכם צורות בני אדם, שמהן יראים חיות השדה. כמו מקודם החטא דעצה"ד, שלא היו להם צורות בני אדם. כמ"ש, בצלם אלקים עשה את האדם. וכתוב, בדמות אלקים עשה אותו. וע"כ יָראו מהם חיות השדה. וכיוון שחטאו, השתנו צורותיהם מאותה צורה העליונה, והפכו הם לירוא מפני חיות השדה.

253. מתחילה כל בריות העולם נשאו עיניהם וראו צורה קדושה עליונה שבבני האדם, זעו ופחדו מפניה. כיוון שחטאו, הפכה צורתם לעיניהם של החיות, לצורה אחרת. וע"כ נהפך, אשר בני האדם זעים ומפחדים מפני שאר הבריות.

254. כל אלו בני אדם שלא חטאו לפני ריבונם, ולא עברו על מצוות התורה, זיו צורתם אינו משתנה מהמראה של צורה העליונה, צלם האלקים. וכל בריות העולם זעים ומפחדים מפניו. ובשעה שבני אדם עוברים על דברי התורה מתחלפת צורתם, וכולם זעים ומפחדים מפני בריות אחרות, משום שהתחלפה הצורה העליונה ועברה מהם. ואז שולטים בהם חיות השדה, כי אינם רואים בהם אותה הצורה העליונה כראוי.

255. וע"כ כשיצאו מן התיבה, כיוון שהעולם התחדש כבתחילה, בירך אותם ברכה זו, והמשיל אותם על כל הבריות, ואפילו על דגי הים. כמ"ש, וכל דגי הים בידכם ניתנו. בידכם ניתנו, מקודם לכן. כי כשברא הקב"ה את העולם, מסר הכול בידיהם, כמ"ש, וּרְדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשֹת על הארץ. הרי שניתנו בידיהם עוד מיום, שנברא אדה"ר.

כי האדם הוא האחרון שבבריאה. ונודע שכל ברייה היותר זכה, נבררת תחילה. ונמצא שבחינת האדם היא העבה ביותר מכל בריות העולם. גם נודע, שכל מסך היותר עב, הוא מקבל קומת זיווג יותר גבוה. וע"כ קיבל האדם קומת אור יותר גבוה מכל בריות העולם, שהוא צלם אלקים. וע"כ נפל פחדו על כל בריות העולם, כי מטבע הקטן להיכנע ולירוא מפני הגדול ממנו.

אמנם אחר שחטא בעצה"ד, ואיבד קומת האור, ונשארה לו העוביות הגדולה יותר מכל הבריות, ריקה בלי אור, ונגלה ששפל יותר מכל בריות העולם. וע"כ התהפכה השיטה, שהאדם מפחד מבריות העולם. וכמו שלומדים, אם חטא אדם, אומרים לו, יַתוש קָדְמְךָ.

כי אם אינו חוטא, ומחזיק לו מסך על עוביותו, נמצאת העוביות לשבח אליו, שהרי משיג משום זה קומת אור גבוה יותר. אבל כשהוא חוטא ואובד קומת אורו, ונשאר בעוביותו בלבד, הרי היא לגנאי לו, ואז היתוש קודם במעלה אליו, כי נברר תחילה, והוא זך ביותר.

256. כתוב, לדוד משכיל, אשרי נְשֹוי פשע כְּסוי חטאה. בעשרה מיני שבח שיבח דוד להקב"ה. ואחד מהם הוא משכיל, אשר מורה על החכמה. והוא מדרגה אחת מאלו עשרת המדרגות: ניצוח, ניגון, משכיל, מִכְתָם, מזמור, שיר, אשרי, תפילה, הודאה, הללויה. שבהם תיקן דוד ספר תהילים. ודוד תיקן את עצמו מטרם ששרתה עליו המדרגה הזו.

257. אשרי נשוי פשע. פירושו, כי בשעה שהקב"ה שוקל חובות וזכויות של בני אדם במאזניים, אשר הכף שבצד החובות עולה, והזכויות שבכף האחרת, מכריעות ונמשכות למטה, זהו נשוי פשע. כי הכף עם הפשעים נישאת ועלתה למעלה, להיותו רובו זכאי ומיעוטו חייב.

כי קו ימין הוא כף זכויות. וקו שמאל הוא כף חובות, מפני שרק ממנו כל הדינים. וקו האמצעי מכריע בין כפות המאזניים הללו, שממשיך אור ימין מלמעלה למטה, ואור השמאל מלמטה למעלה. והכרעה זו נקראת נשוי פשע. שבהיותו מעלה הארת השמאל, שלא תאיר מלמעלה למטה, נמצא מבטל כל העוונות והפשעים, כי אין אחיזה לדינים בהארה שמלמטה למעלה.

258. כסוי חטאה. פירושו, שבשעה שהדין שורה בעולם, יהיה מכוסה, שלא ישלוט עליו המחבל. כמו שהיה לנוח, שכיסה עליו הקב"ה, בשעת המבול, מאותו החטא דעצה"ד, שהמשיך אדה"ר על העולם. וע"כ לא ראה אותו המחבל. כלומר, שלא היה לו בו שום אחיזה, שיוכל להעניש אותו.

ומכיוון שאדם המשיך החטא הזה על העולם, נמצאו שאר הבריות שולטים והאדם מפחד מפניהם, והעולם אינו מתוקן בתיקונו. ומשום זה, כשיצא נוח מהתיבה, בירך אותו הקב"ה, כמ"ש, ויברך אלקים את נוח ואת בניו, ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית השדה. שהחזיר אותו לאותה בחינה, כמו שהיה אדה"ר קודם החטא דעצה"ד, שכל הבריות היו יראים מפניו.

259. כתוב, ויברך אלקים את נוח ואת בניו. וכתוב, ואתם פרו ורבו. ולמה באלו הברכות לא נזכרו הנקבות, אלא כתוב, את נוח ואת בניו? ואתם, כתוב בו ו' יתרה, שהוא כולל זכרים ונקבות יחד. כי האות ו' של המילה, ואתם, מרבה גם את הנקבות. את נוח, המילה אֶת, המיותרת כאן, שהיא שם הנוקבא, באה לרבות אשתו של נוח. ואת בניו, המילה את, באה לרבות הנשים שלהם.

260. ומשום זה כתוב, ואתם פרו ורבו, לעשות תולדות. הרי שגם הנקבות התברכו. מכאן והלאה שָׁרצו בארץ. וכאן מסר להם הקב"ה שבע מצוות התורה. להם ולכל הבאים אחריהם, עד שעמדו ישראל על הר סיני. וניתן לישראל, כל מצוות התורה ביחד.