בוא אתה וכל ביתך

164. ויאמר ה' לנוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. בכל הכתובים נאמר כאן אלקים, ובפסוק זה כתוב השם הוי"ה, השם העליון של רחמים. אלא, שאינו דרך ארץ, שהאישה תזמין לה אורח, אלא רק ברשות בעלה.

165. אף כן, ביקש נוח להיכנס בתיבה, המלכות, להתחבר עימה. ולא היה נאה לו, עד שבעלה של התיבה ייתן לו רשות להיכנס, כמ"ש, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. ומשום זה כתוב בפסוק הוי"ה, שהוא בעלה של התיבה. כי הוי"ה הוא ז"א, והתיבה היא מלכות. ואז נכנס נוח והתחבר בתיבה. כי אין רשות לאורח להיכנס אל הבית, אלא ברשות בעלה, בעל הבית. וכמ"ש אח"כ, ויבוא נוח ובניו ואשתו ונשי בניו איתו אל התיבה.

166. כתוב, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה. מכאן, שלא יקבל אדם אורח לביתו, אם חושד שהוא רשע. אלא א"כ שהוא נחשב בעיניו לצדיק ואינו חושד בעיניו כלל. וכמ"ש, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. משום, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה.

167. אם נותן לאורח לבדו רשות, ולא נתן רשות לכל הבאים עם האורח, אל יכניס אותם לבית. כמ"ש, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה, אשר לכולם נתן רשות להיכנס. והפסוק הזה מלמדנו סדרי דרך ארץ.