והקימותי את בריתי

153. והקימותי את בריתי איתָך. מכאן נשמע, שקיום הברית של מעלה הוא כקיום הברית של מטה. ברית, יסוד. קיום הברית, זיווג זו"ן. והקימותי את בריתי, חל על זיווג זו"ן. איתך, ע"י התחברותך בתיבה. כי נוח ותיבה הם יסוד ומלכות שלמטה, ובהם תלוי זיווג יסוד ומלכות של מעלה, זו"ן.

כשיש צדיקים בעולם, מתקיים העולם למעלה ולמטה. הנוקבא נקראת עולם למעלה. וקיום, פירושו זיווג. כשיש צדיקים בעולם התחתון, הגורמים זיווג זו"ן למעלה, מתקיימת הנוקבא על ידיהם, כמ"ש, והקימותי את בריתי איתך.

154. התעוררות הזכר לנקבה היא בעת שמקנא אותה. כשיש צדיק בעולם, אין השכינה מסתלקת ממנו, ותשוקתה היא אליו. אז מתעוררת אליה התשוקה העליונה באהבה, כתשוקת הזכר לנקבה בעת שמקנא אותה. כמ"ש, והקימותי את בריתי איתך. שהתעוררה בי התשוקה בגללך. כמ"ש, ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא בגלל יצחק. כמו בנוח.

הנה הכול נמשך לעולם ע"י הנוקבא, בין התיקונים ובין הקלקולים, כמ"ש, ומלכותו בכל מָשָׁלָה. וכשהשפעה היא מתוקנת, היא נמשכת מזיווג זו"ן. וכשהשפעה היא מקולקלת, היא נמשכת מזיווג זו"ן דטומאה, הנקראים אל אחר, שהוא מתדבק בנוקבא דז"א, ומושך אליו השפע דקדושה, והופך אותה לטומאה ולקלקולים. וזאת הקנאה, שז"א מקנא את הנוקבא, שאל אחר לא יתדבק בה.

וכשיש צדיק בעולם, אז מתוך גודל חשק הנוקבא להשפיע לצדיק, היא מתרחקת מאל אחר, והאהבה של הז"א מתגברת עתה ביותר, להזדווג עם השכינה, להשפיע לצדיק, כמו שאהבת גבר מתגברת על אשתו בעת שמקנא אותה, ומפחד, שלא תיסתר עם אחר. כי כן ז"א היה מפחד, שהיא לא תידבק להשפיע לאל אחר.

155. כתוב, והקימותי את בריתי איתָך, שאתה תהיה בריתי בעולם. ואח"כ כתוב, ובאת אל התיבה. כי לולא היה צדיק, לא היה נכנס אל התיבה, כי לא יתחבר איש בתיבה אלא רק צדיק. ומשום זה כתוב, ובאת אל התיבה, אחרי שכתוב, והקימותי את בריתי איתך.

156. כל זמן שבני אדם מחזיקים בברית הזה, אין עם ולשון בעולם שיכול להרע להם. ונוח החזיק בברית הזה ושמר אותו. משום זה שמר אותו הקב"ה. וכל בני דורו לא שמרו הברית, משום זה העביר אותם הקב"ה מן העולם. באותו החטא שחטאו, באותו אופן ממש נמחו מהעולם.