אלמלא חטא לא הוליד תולדות

35. אילו הוציא אדם תולדות מגן עדן, לא היו כָּלים לדורי דורות, ולא היה נחשך אור הלבנה, אור המלכות, לעולם. וכולם היו חיים לעולם. ואפילו המלאכים העליונים, לא היו יכולים לעמוד בפניהם, באור ובזיו ובחכמה, כמ"ש, בצלם אלקים ברא אותו. אבל כיוון שגרם החטא, ויצא מגן עדן, ועשה תולדות מחוץ לגן עדן, לא התקיימו בעולם, כי לא היו כראוי.

36. ואיך היו יכולים להוליד תולדות בגן עדן? הלוא אילו לא היה היצה"ר נמשך עליו וחטא, היה הוא לבדו מתקיים בעולם, ולא היה עושה תולדות? כעין זה, אלמלא חטאו ישראל, והמשיכו עליהם היצה"ר אחר קבלת התורה, לא היו עושים תולדות לעולם, ולא היו באים דורות אחרים בעולם. הרי עיקר כוח הזיווג בא רק מפאת היצה"ר ובלי יצה"ר אין תולדות.

37. אם לא חטא אדם, לא היה מוליד תולדות, מצד היצה"ר. אלא שהיה עושה תולדות מצד רוח הקדוש. כי עתה אינו עושה תולדות אלא רק מצד היצה"ר. ומשום שתולדות בני אדם כולם הם מצד היצה"ר, אין להם קיום, ואי אפשר להם להתקיים, כי הס"א התערב בהם.

38. אבל אם לא חטא אדם, ולא גורש מגן עדן, היה עושה תולדות מצד רוח קודש הקודשים כמלאכים העליונים. והיו חיים לדורי דורות, כמו שהוא למעלה. כלומר, שיש ב' זיווגים:

א. זיווג רוחני למלאכים,

ב. זיווג דיסודות לנשמות.

ושנאמר שצריכים יצה"ר, הוא רק לזיווג דיסודות, ולא לזיווג רוחני, שהוא מצד רוח הקודש. כיוון שחטא והוליד בנים מחוץ לגן עדן, ולא זכה להוליד אותם מגן עדן, לכן לא התקיימו, אפילו להשתרש בעוה"ז. עד שבא נוח ונכנס בתיבה, ומהתיבה יצאו כל דורות העולם, ומשם נפוצו לכל ד' רוחות העולם.