נוח ותיבה 1. אשריהם ישראל שעוסקים בתורה, ויודעים דרכי התורה, שבשבילה יזכו לעוה"ב. 2. כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, משום שהם שומרים את הברית, שהעולם מתקיים עליו, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. ששומרים ברית מילה בקדושה שלא לטמא אותו בשכבת זרע לבטלה ובעריות. …
לכו חזו מפעלות
לכו חזו מִפְעֲלות 15. כתוב, לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שֹם שַׁמות בארץ. ע"י המעשים שהקב"ה עושה, מתגלה הנבואה לבני אדם. וכשהנבואה נגלית ע"י הֶקדם של מעשים קשים, היא נקראת חזות קשה או חיזיון. השם הוא הגורם לכל. ע"כ יש לבדוק בשם של הדבר, כי הקב"ה שם בפי בני אדם …
טוב איש חונן ומלווה
טוב איש חונֵן ומַלווה 18. טוב איש חונֵן ומַלווה יְכַלְכֵּל דבריו במשפט. טוב איש, זה הקב"ה, הנקרא טוב. כמ"ש, טוב ה' לכל. וכתוב, ה' איש מלחמה, והוא חונן ומלווה אל כל, אל יסוד. כי הוי"ה, ז"א, משפיע ומלווה שפע המוחין ליסוד, בשביל המקום, שאין לו משלו, הנוקבא. כי המקום, הנוקבא, …
שתה מים מבורך
שְׁתֵה מים מבורֶךָ 22. שְׁתֵה מים מבורֶךָ ונוזלים מתוך בארֶךָ. בור, מקום ריק שאינו נובע מים. ובאר, מים הנובעים. אלא הכול, באר ובור, מקום אחד הוא, הנוקבא. המקום, שעניים נאחזים בו. כשאינה מחוברת עם ז"א בעלה, והיא ענייה, נקראת בור, שאין לו משלו, אלא מה שמכניסים בו. ומי הוא? הוא …
ותישחת הארץ
ותישחת הארץ 28. ותישחת הארץ לפני האלקים. למה כתוב לפני האלקים, שהוא מובן מאליו? אלא כיוון שעשו את חטאיהם בגלוי לעיני כל, כתוב אז, לפני האלקים. 29. ותישחת הארץ לפני האלקים. מתחילה היה לפני האלקים, שלא חטאו בגלוי. כי לפני האלקים עשו מעשיהם, ולא לפני בני אדם. ולבסוף עשו מעשיהם …
אלמלא חטא לא הוליד תולדות
אלמלא חטא לא הוליד תולדות 35. אילו הוציא אדם תולדות מגן עדן, לא היו כָּלים לדורי דורות, ולא היה נחשך אור הלבנה, אור המלכות, לעולם. וכולם היו חיים לעולם. ואפילו המלאכים העליונים, לא היו יכולים לעמוד בפניהם, באור ובזיו ובחכמה, כמ"ש, בצלם אלקים ברא אותו. אבל כיוון שגרם החטא, ויצא …
וירא אלקים את הארץ
ויַרְא אלקים את הארץ 39. ויַרְא אלקים את הארץ והנה נשחָתה. למה נשחתה הארץ? האם הארץ בת עונשים היא? אלא כמ"ש, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. כשבני אדם הם צדיקים, ושומרים מצוות התורה, אז הארץ מתחזקת וכל חדווה נמצאת בה, משום שהשכינה שורה על הארץ. ואז העליונים …
עשה ה' אשר זמם
עשה ה' אשר זמם 46. עשה ה' אשר זמם, ביצַע אֶמרתו אשר ציווה מימי קדם. 47. ביצע אמרתו, קרע לבוש הכבוד שלו, שנקרא בגד מלכות. אשר ציווה מימי קדם. בגד מלכות זה ציווה אותה מאלו ימי קדם העליונים, מהספירות של פרצוף עתיק, הנקראות ימי קדם. וביום שנחרב ביהמ"ק, קרע אותה, …
כי לימים עוד שבעה
כי לימים עוד שִבעה 55. כי לימים עוד שִבעה, אנוכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה. ארבעים יום להלקות בהם רשעי עולם, כמ"ש, ארבעים יַכֶּנו לא יוסיף, כנגד ד' רוחות העולם, חו"ב תו"מ, לכל אחד עשרה, שהם ארבעים. משום שהאדם נברא מד' רוחות העולם. ועל זה כתוב, ומחיתי את …
ויולד נוח שלושה בנים
ויולד נוח שלושה בנים 61. ויולד נוח שלושה בנים. משל לבן אדם, שהכניס לנוקבא פרי הבטן בפעם אחת, ויצאו שניים או שלושה בנים, שאחד נבדל מחברו בדרכיו ובמעשיו: אחד הוא צדיק, ואחד הוא רשע, ואחד הוא בינוני. אף כאן ג"כ ג' קשרי הרוח הולכים ומעופפים ונכללים בשלושה עולמות בי"ע. ויולד …
דינו של גיהינום
דינו של גיהינום [דינא דגיהנם] 69. בגיהינום יש מדורים על מדורים. שנִיים שלישיים עד שבע. ואשריהם הצדיקים, המשמרים את עצמם מחטאי הרשעים, ואינם הולכים בדרכיהם, ואינם נטמאים בהם. וכל מי שנטמא, כשנפטר והלך לעולם האמת, הוא יורד לגיהינום, ויורד עד המדור התחתון. 70. ושני מדורים הם הסמוכים זה לזה, הנקראים …
קץ כל בשר
קֵץ כל בשר 75. הודיעֵני ה' קיצי, אמר דוד לפני הקב"ה. שני קיצים הם, אחד לימין ואחד לשמאל. והם שני דרכים לבני אדם, ללכת בהם לעולם האמת. יש קץ לימין, ויש קץ לשמאל, כמ"ש, קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר, אבן אופל וצַלמוות. קץ לשמאל, הוא החוקר, שמחשיך פניהם …
צהלי קולך, ענייה ענתות
צהלי קולך, ענייה ענתות 84. צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לַישָׁה ענייה ענתות. זה נאמר על כנ"י, המלכות. צהלי קולך בת גלים, בת אברהם אבינו, שהוא אבא יסד בת. והוא חסד, שעלה להיות חכמה. וכשיש לה מוחין דאבא, נקראת בת גלים. כמ"ש, גל נעול, שהמלכות נקראת גל, בעת שיש לה …
אותו היהודי
אותו היהודי [ההוא יודאי] 94. בעוד שהיו הולכים, ראו שהיה בא לנגדם יהודי אחד. אמר רבי יוסי, אדם זה הוא יהודי, שהוא נראה כיהודי. כשהגיע אליהם, שאלו לו, מי הוא. אמר להם, שליח מצווה אני, כי אנו יושבים בכפר דרָאמין, והגיע זמן החג, וצריכים אנחנו הלולב והמינים שעימו, ואני הולך …
סוד הקורבן
סוד הקורבן [רזין דקרבנא] 118. האם קץ כל בשר, הס"א, נהנה מהקורבנות, שהיו ישראל מקריבים על המזבח, או לא? כולם היו מקבלים סיפוקם ביחד, הן למעלה והן למטה. 119. כוהנים, לוויים, ישראלים, שהם ג' קווים, נקראים אדם, בחיבור של אלו רצונות הקדושים, העולים מהם למ"ן, מהכוהנים בעבודתם, ומלוויים בשירתם, ומישראל …
הרימותי ידיי בתפילה
הרימותי ידיי בתפילה [ארימת ידאי בצלותין] 122. אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי למעלה בתפילה. כי בא לגלות סדר אצילות ג"ר דא"א, הנקראים כִּתרא, מוחא דאוירא, ומו"ס. ואיך עולים לרדל"א, לא"ס, שהוא עניין גבוה ונסתר מאוד. ע"כ התפלל, שגילוי הסודות הללו יהיה לרצון לפני ה'. כאשר רצון העליון למעלה, הכתרא דא"א, …
ואני מביא מבול מים - א'
ואני מביא מבול מים – א' 134. ואני הנני מביא את המבול מים. מה הטעם, שאומר, הנני, אחר שכבר אמר, ואני? בכל מקום שכתוב, אני, נעשה גוף לנשמה, כלומר, אני, הנוקבא, היא גוף לז"א, הנבחן כנשמה שלה. שמקבלת ממה שלמעלה מז"א. ומשום זה מרומזת המילה, אני, באות הברית, ו', שהוא …
אמרתי לא אראה יה
אמרתי לא אראה יה 138. כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח מהם. 139. כי כשהאדם מסתלק מהעוה"ז, ונותן חשבון לריבונו, מכל מה שעשה בעוה"ז, בעודו נמצא ברוח ובגוף ביחד. והוא רואה מה שרואה, עד שבא לעולם האמת, ופוגע …
ואני מביא את המבול מים - ב'
ואני מביא את המבול מים – ב' 148. כתוב, הֵמה מֵי מריבה, אשר רבו בני ישראל את ה' וייקָדֵש בם. האם במקום אחר לא רבו בני ישראל את ה'? מה השתנה כאן, שאומר, המה מי מריבה, ולא אחרים? אלא אֵלו היו מי מריבה, שנתנו כוח וגבורה לבעל הדין להתחזק. כי: …
והקימותי את בריתי
והקימותי את בריתי 153. והקימותי את בריתי איתָך. מכאן נשמע, שקיום הברית של מעלה הוא כקיום הברית של מטה. ברית, יסוד. קיום הברית, זיווג זו"ן. והקימותי את בריתי, חל על זיווג זו"ן. איתך, ע"י התחברותך בתיבה. כי נוח ותיבה הם יסוד ומלכות שלמטה, ובהם תלוי זיווג יסוד ומלכות של מעלה, …
וירפא את מזבח ה' ההרוס
וירפא את מזבח ה' ההרוס 157. בימי אליהו, ישראל כולם עזבו את הקב"ה, ועזבו את ברית הקודש שלהם. כשבא אליהו, וראה, שבני ישראל עזבו את ברית הקודש, והברית הוסר מהם, בא לתקן הדבר אל מקומו, לתקן היסוד, שיהיה ראוי לזיווג עם המלכות, שזה נבחן לרפואת המזבח, המלכות. 158. כיוון שהקריב …
בוא אתה וכל ביתך
בוא אתה וכל ביתך 164. ויאמר ה' לנוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. בכל הכתובים נאמר כאן אלקים, ובפסוק זה כתוב השם הוי"ה, השם העליון של רחמים. אלא, שאינו דרך ארץ, שהאישה תזמין לה אורח, אלא רק ברשות בעלה. 165. אף כן, ביקש נוח להיכנס בתיבה, המלכות, להתחבר עימה. …
לה' הארץ ומלואה
לה' הארץ ומלואה 168. לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. לדוד מזמור, מורה שאמר שירה, ואח"כ שרתה עליו רוח הקודש. אם כתוב, מזמור לדוד, מורה, ששורה עליו תחילה רוח הקודש, ואח"כ אמר השירה. 169. לה' הארץ ומלואה. פסוק זה על ארץ ישראל נאמר, ארץ הקודש. ומלואה, זו השכינה. …
שהרשעים נאבדים מהעולם
שהרשעים נאבדים מהעולם [דאתאבידו חייבין מעלמא] 174. באותה שעה שהרשעים נאבדים מהעולם, הקב"ה מסתכל בעולם, ואינו רואה מי שיגן עליהם. והנה נוח, שהיה לו להגן על דורו בזמן המבול, ולהוציא תולדות אל העולם, למה לא הגן עליהם? ע"כ כתוב, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה. בדור הזה, שבדור אחר …
מה בין משה לשאר בני העולם
מה בין משה לשאר בני העולם [מה בין משה לשאר בני עלמא] 179. מוליך לימין משה זרוע תפארתו. זרוע תפארתו, זהו זכותו של אברהם, חסד, שהוא לימין ממשה, תפארת של משה. כלומר, משה הוא ת"ת, וחסד הוא לימינו של משה. וזרוע, הוא זרוע ימין, של תפארתו של משה. ומשום זה …
ויבוא נוח אל התיבה
ויבוא נוח אל התיבה 194. אם ייסָתר איש במסתרים, ואני לא אראנוּ, נאום ה'. כמה הם בני אדם אטומי לב וסתומי עין, שאינם מסתכלים ואינם יודעים את כבוד ריבונם, שכתוב בו, הלוא את השמיים ואת הארץ אני מלא. איך מבקשים בני אדם להיסתר מחטאם, ואומרים, מי רואנו ומי יודענו? וכתוב, …
ויישאו את התיבה
ויישאו את התיבה 204. אוי להם לרשעים, שהם חוטאים ומכעיסים את ריבונם בכל יום, ובחטאיהם דוחים את השכינה מהארץ, וגורמים שתסתלק מהעולם. והשכינה נקראת אלקים, ועליה כתוב, רוּמָה על השמיים אלקים על כל הארץ כבודךָ. 205. ויישאו את התיבה. שדחו אותה לחוץ. וַתָרָם מעל הארץ. התיבה, השכינה, לא שרתה בעולם …
ויימח את כל היקום
ויימח את כל היקום 211. ויימח את כל היקום אשר על פני האדמה. הכתוב בא לרבות כל אלו השליטים ששולטים וממונים על הארץ, כלומר, המלאכים, שהם ממונים על עמי הארץ. שגם הם נמחו. וזהו, את כל היקום אשר על פני האדמה. כי כאשר הקב"ה עושה דין בבני העולם, מעביר בתחילה …
וייזכור אלקים את נוח
ויזכור אלקים את נוח 213. ערום ראה רעה ונסתר. פסוק זה כתוב על נוח, שנכנס אל התיבה ונסתר בה. ונכנס אל התיבה בעת שהמים דחקו אותו. ומטרם שנכנס בתיבה, ראה את מלאך המוות, הולך ביניהם ומקיף אותם. כיוון שראה אותו, נכנס לתיבה ונסתר בה. וכמ"ש, ערום ראה רעה ונסתר. ראה …
וייבן נוח מזבח
וייבן נוח מזבח 228. וייבן נוח מזבח לה'. זהו המזבח שהקריב עליו אדה"ר. נוח, מפני מה הקריב עולה, הרי עולה אינו בא אלא בשביל לכפר על הרהורי הלב, ונוח, במה חטא? אלא נוח הרהר ואמר, הנה הקב"ה גזר דין על העולם שייחרב, אולי בשכר שהציל אותי, יצאה בזה כל זכותי, …
וירח ה' את ריח הנינוח
וירח ה' את ריח הניחוח 233. כתוב, וירח ה' את ריח הניחוח, וכתוב, אִשֵׁה ריח ניחוח. המילה, אשה, פירושה, אשר עשן ואש מחוברים כאחד, שהרי אין עשן בלי אש, כמ"ש, והר סיני עשן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש. 234. אש יוצא מבפנים, והוא דק, ונאחז בדבר אחר מבחוץ, …
ויברך אלקים את נוח
ויברך אלקים את נוח 248. ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה. ברכת ה' היא השכינה, שהיא הופקדה על ברכות העולם וממנה יוצאות הברכות לכל. 249. ויאמר ה' לנוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. בכניסה לתיבה כתוב, ויאמר הוי"ה, ז"א. וביציאה כתוב, וידבר אלקים, הנוקבא דז"א. בעל הבית, …
ומוראכם וחיתכם
ומורַאכֶם וחיתכֶם 252. ומורַאכֶם וחיתכֶם יהיה על כל חיית הארץ. מכאן והלאה יהיה לכם צורות בני אדם, שמהן יראים חיות השדה. כמו מקודם החטא דעצה"ד, שלא היו להם צורות בני אדם. כמ"ש, בצלם אלקים עשה את האדם. וכתוב, בדמות אלקים עשה אותו. וע"כ יָראו מהם חיות השדה. וכיוון שחטאו, השתנו …
את קשתי נתתי בענן
את קשתי נתתי בענן 261. ויאמר אלקים לנוח, את קשתי נתתי בענן. נתתי מורה, שנתן מקודם לכן. כי קשת היא אבן שתייה. ואבן שתייה נתקנה עוד מטרם שנברא העולם, שהרי עליה הושתת העולם. וע"כ כתוב, נתתי, בלשון עבר, שמכבר נתן זאת. כתוב, וממעל לרקיע אשר על ראשם, כמראֵה אבן ספיר …
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה 273. והאבן הזאת, אשר שמתי מצבה, יהיה בית אלקים. האבן היא אבן שתייה, שמשם נשתל העולם, ועליה נבנה ביהמ"ק. 274. הרי אבן שתייה הייתה מקודם שנברא העולם, וממנה נשתל העולם. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, איך אפשר שמשמע, שיעקב שם אותה עתה למצבה, ועד עתה …
ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה
ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה 293. כיוון שכתוב, ויהיו בני נוח, למה כתוב, היוצאים מן התיבה. הייתכן שהיו לו בנים אחרים שלא יצאו מן התיבה? 294. כן. שהרי בניו הולידו בנים, כמ"ש, ואלה תולדות בני נוח. והם לא יצאו מן התיבה, ומשום זה כתוב, היוצאים מן התיבה, שֵם חם …
שלושה אלה בני נוח
שלושה אלה בני נוח 302. שלושה אלה בני נוח. הם הקיום של כל העולם. קיום פירושו המוחין של הנוקבא, הנקראת עולם. הם הקיום של העליון, המוחין שבבינה. ומאלה נָפְצה כל הארץ, שכל הנשמות של בני אדם באים מהם. כי הם ג' צבעים העליונים שבבינה, ג' קווים. כי ג' קווים הללו …
ויחל נוח וייטע כרם
וַיָחֶל נוח וייטע כרם 307. וַיָחֶל נוח איש האדמה וייטע כרם. חולקים בזה החכמים. אחד אומר, שהגפן מגן עדן גורשה, ונטע אותה באדמה. ואחד אמר, שהגפן בארץ הייתה, ועקר אותה ממקומה, ושתל אותה במקום אחר. וע"כ כתוב, וייטע. ובאותו יום עשתה פירות, והנצה ציץ וענבים, והיה סוחט אותה, ושתה מהיין …
בת שבע ואוריה
בת שבע ואוריה 312. כי פשעיי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. כמה יש להם לבני אדם להישמר מפני הקב"ה מעוונותיהם. כי לאחר שחטא האדם, נרשם עוונו למעלה. ואינו נמחק, רק בכוחה של תשובה גדולה. 313. כיוון שחטא האדם לפני הקב"ה, פעם אחת עושה רושם. וכשחטא בו בפעם השנייה, מתחזק הרושם …
הוא היה גיבור ציד
הוא היה גיבור ציד 320. הוא היה גיבור ציד לפני ה', על כן ייאמר, כנמרוד גיבור ציד לפני ה'. הוא היה איש גיבור, ולבושים של אדה"ר היה לובש, והיה יודע לצוד בהם ציד של הבריות. כי כל הבריות נכנעו אליו בסיבת הלבושים הללו, הלבושים של כותנות עור, כמ"ש, ויעש ה' …
והבית בהיבנותו
והבית בהיבנותו 323. ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. כתוב, והבית בהיבנותו אבן שלֵמה מַסע נבנה, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו. והבית בהיבנותו, שמשמע שנבנה מאליו, והאם שלמה וכל האומנים שהיו שם לא בנו אותו? 324. אלא כך הוא, כמ"ש, מִקְשָה תיעשה המנורה. אם הוא …
עיר ומגדל
עיר ומגדל 335. כתוב, ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. כל האיברים הכפולים, כמו עיניים אוזניים שפתיים, הם מכוח התכללות שתי הנקודות בינה ומלכות זה בזה, אחת מבינה ואחת ממלכות. ולא היה גילוי לנקודה דמדה"ד, כלי ברזל, אלא הכול נעשה בנקודה דמדה"ר לבדה. נמצא שזיווג דהכאה, הנעשה בשפתיים, הדיבור, …
שער החצר הפנימית
שער החצר הפנימית 361. כה אמר ה' אלקים, שער החצר הפנימית הפונה קָדים, יהיה סגור ששת ימי המעשה. למה יהיה סגור? 362. אלא אלו הם ימי חול, שהשער הזה יהיה סגור, כדי שלא להשתמש חול בקודש. וביום השבת ייפתח, וביום החודש ייפתח, כי אז הוא השימוש של קודש בקודש. ואז …
ויאמר ה', הן עם אחד
ויאמר ה', הן עם אחד 368. ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם. משום שהם כולם כאחד בייחוד, יעשו ויצליחו במעשיהם. לפיכך, יָפוּצוּ המדרגות כל אחת לעֶברה. ומשום זה יפוצו גם כל אלו העמים של מטה, שהם ענפים של אותן המדרגות. כתוב, ויפץ ה' אותם משם, שהקב"ה עשה הדין …