חקק חקיקה באור עליון [גליף גלופי בטהירו עילאה] 1. כשעלה ברצונו של המלך להאציל ולברוא העולמות, הניצוץ הקשה חקק חקיקה באור העליון. חקק חקיקה, פירושו, הסתלקות וצמצום האור, המשאיר המקום פנוי וריק מאור, ונבחן כמו חקיקה, כי מטרם הבריאה היה אור העליון ממלא את כל המציאות. וכשעלה ברצונו לברוא העולמות, …
זוהר הרקיע
זוהר הרקיע 3. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. והמשכילים, זו"ן דאצילות או נשמות הצדיקים. זוהר הרקיע, הארת ג"ר, המתגלה ע"י שיתוף דמדה"ר. הכתוב מדבר כאן במיוחד על המלכות הממותקת במדה"ר, מלכות שבקעה כל המדרגה עם עלייתה לבינה, ועשתה סיום חדש באמצע הספירות של המדרגה, במקום בינה שבגוף, בחזה. והסיום החדש הזה …
טעמים נקודות ואותיות
והארץ הייתה תוהו - א'
והארץ הייתה תוהו – א' 17. והארץ הייתה תוהו ובוהו. המילה, הייתה, מורה על מקודם לכן, בעת שהייתה שלג בתוך מים, ויצאה ממנה הזוהמה בכוח של התהוות השלג במים. הפסוק בראשית כבר מדבר בתיקון שמיים וארץ, כמ"ש, המשכילים יזהירו. ולמה חוזר כאן לדבר מתוהו ובוהו בפסוק, והארץ הייתה תוהו ובוהו, …
יהי אור
יהי אור 28. ויאמר אלקים, יהי אור ויהי אור. מהמאמר, יהי אור, היא התחלה למצוא הסודות, איך נברא העולם בדרך פרט. שעד כאן נזכרה בריאת העולם בדרך כלל, בכתוב, בראשית ברא אלקים. ואח"כ חזר הכלל להיות כלל ופרט וכלל. פירוש. תחילה נזכרה בריאת העולם בדרך כלל, בכתוב הראשון, בראשית ברא …
יהי רקיע
יהי רקיע 44. ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. זהו התיקון בפרט, להבדיל בין מים עליונים לתחתונים, בשמאל. והוא הפרט השני של בריאת העולם, שכאן נעשתה מחלוקת בשמאל. כי עד כאן, ביום ראשון, זה הימין. וכאן, ביום שני, זו שליטת השמאל. ומשום זה פרצה מחלוקת …
יקוו המים
ייקוו המים 66. ויאמר אלקים, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. ייקוו, פירושו, שהמוחין, הנקראים מים, יתפשטו בדרך קו מדויק, באופן שיהיו ביושר. ולא יינטו, לא לצד ימין ולא לצד שמאל. בסדר יציאת המוחין מהנקודה הראשונה, שהיא א"א, יוצא הכול בהעלם. בתחילה נעלם האור בא"א, כי מעלה המלכות שלו …
תדשא הארץ דשא
תדשֵׁא הארץ דשא 75. תדשֵׁא הארץ דשא, הוא ייחוד עליון. כי עתה מגלה כוחה שבאלו המים, שנקוו למקום אחד. פירוש. כל הכוח, המוחין, שהנוקבא דז"א קיבלה בייחוד עליון, בעת שהייתה נכללת שם, כמ"ש, ותיראה היבשה, היא מוציאה אותם, כשירדה למקומה, שמחזה ולמטה דז"א, בייחוד התחתון. אז, כלפי מה שהייתה יבשה, …
יהי מאורות - א'
יהי מאֹרֹת – א' 98. ויאמר אלקים, יהי מאֹרֹת. מארת חסר ו' כתוב. מורה בזה, שנבראה מחלת אַסְכָּרָה לתינוקות. כי מאֹרֹת חסר ו' הוא לשון קללה, מלשון, מְאֵרת ה' בבית רָשע. כי אחר שנגנזה הארת אור קדמון, נבראה קליפה למוח. עד כאן התבארו ג' ימים ראשונים, שהם חג"ת דז"א. ועתה …
שני המאורות הגדולים - א'
שני המאורות הגדולים – א' 111. ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. ויעש, פירושו, גדלות ותיקון הכול כראוי. אשר המילה, יהי, מורה על קטנות, כי לשון עתיד, מורה על הכנה והֶכְשר, והקטנות היא הכנה לגדלות. אבל, ויהי, או ויעש, מורה על גמר הדבר וגדלות. כן מבאר כאן שהכתוב, יהי מאֹרֹת, …
ביאור השמות מצפ"ץ מצפ"ץ
ביאור השמות מצפ"ץ מצפ"ץ תחילה צריכים לדעת עניין פרצוף השערות דא"א. אע"פ שג"ר דע"ב אינן יכולות להישאר בא"א ובכל פרצופי אצילות, מ"מ הן מחויבות לצאת בו בתחילת הזיווג. ואי אפשר שיתגלו הו"ק דע"ב מבלי שיתגלו תחילה ג"ר דע"ב, אלא שהן מסתלקות תכף מהפרצוף. והוא מטעם, שאין להן כלים בפרצופי אצילות, …
שני המאורות הגדולים - ב'
שני המאורות הגדולים – ב' 113. לא שָׁקטה הלבנה אצל השמש, שהייתה בוֹשה מפניה. הלבנה אמרה לשמש, איכה תִרעה, איכה תַרבּיץ בצהריים. כלומר, נר קטן איך יאיר בצהריים? שַׁלָמָה אהיה כעוֹטְיָה על עדרי חבריךָ. איך אהיה בחרפה? אז מיעטה את עצמה, להיות ראש לתחתונים, כמ"ש, צאי לך בעִקְבֵי הצאן ורעי …
מאורי אור ומאורי אש
מאורי אור ומאורי אש 128. ויעש אלקים את שני המאורות. זה מאור וזה מאור, שהשמש הוא מאור והלבנה ג"כ מאור בפני עצמה. משום זה אלו האורות העולים למעלה, נקראים מאורי אור. ואלו האורות היורדים למטה, נקראים מאורי אש. כי אלו מאורי אש הם מדרגות שלמטה, ושולטות בכל ימות החול. אחר …
ג' אורות
ג' אורות [ג' נהורין] 137. בא"ס אין כלל איזה רושם לאחיזה, ולא שייכים בו שום שאלה או רעיון להשכלת המחשבה. מהסתום מכל סתום, מתחילת ירידת א"ס להתגלות, האיר אור דק ובלתי מושג, וסתום ברושם דק כפִתְחו של מחט. כלומר, שנפתח פתח צר מאוד בלתי מספיק לאחיזה. והוא עניין מחשבה סתומה, …
משה ויעקב
משה ויעקב 148. כמו שימין ושמאל שלמעלה מחזה, משה ואהרון, נאחזים ומתייחדים בימין ובשמאל שלמטה מחזה, שהוא שמואל, כך נאחזים ומתייחדים הקו האמצעי של מעלה, ת"ת, יעקב ומשה, עם הקו האמצעי שלמטה מחזה, יסוד, יוסף. הרי שכל הו"ק נכללו והתאחדו זה בזה. ד' קצוות של משה אהרון ושמואל, וב' קצוות …
נעשה אדם - א'
נעשה אדם – א' 159. בכתוב, ויאמר אלקים, נעשה אדם, יש סוד, שאינו נגלה אלא ליראיו. פתח אותו זקן הזקנים ואמר, שמעון שמעון, מי הוא שאמר, נעשה אדם, וכתוב בו, ויאמר אלקים, מי הוא כאן השם אלקים הזה? וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון, ולא רבי שמעון, אמר …
אני אני הוא
אני אני הוא 168. פתח עוד רבי שמעון ואמר, מי הוא שאמר, רְאו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עימדי? אלא זהו עילה על כל העילות. ואותו שנקרא עילת העילות, אינו למעלה מכל העילות, אלא עילה בין שאר העילות. המדרגות משתלשלות זו מזו בעילה ועלול, שכל תחתון עלול ומסובב …
נעשה אדם - ב'
נעשה אדם – ב' 177. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ביארו אותו החברים על מלאכי השרת, שאמרו הכתוב הזה אל הקב"ה. אמר להם רבי שמעון, מאחר שהמלאכים יודעים את ההווה ואת העתיד להיות, והיו יודעים שהאדם עתיד לחטוא, א"כ למה רצו לעשות את האדם, כי אמרו, נעשה אדם? 178. ולא עוד, …
תפילה לעני
תפילה לעני 184. ואם התפילה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה, כמ"ש, כל רודפיה הִשיגוה. ומשום זה מתפללים, והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והִרְבָּה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, כנגד ד' קליפות: א. יכפר עוון, כנגד ס"מ, הנחש, ב. ולא ישחית, כנגד הקליפה הנקראת משחית, ג. והִרְבָּה …
אבן הקלע
אבן הקלע [הקירטא] 200. פתח רבי שמעון ואמר, האזינו העליונים והיאספו התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. אליהו, אני משביע אותך, קבל רשות מהקב"ה וְרֵד לכאן. כי מלחמה גדולה הזדמנה לך. חנוך מט"ט, רד לכאן, אתה וכל בעלי הישיבה שתחת ידך. כי לא לכבודי עשיתי זאת, אלא לכבוד השכינה. …
בורא עולמות ומחריבן
בורא עולמות ומחריבן [ברא עלמין ומחריבן] 214. אלה תולדות השמיים והארץ. בכל מקום שכתוב, אלה, פוסל את הקודמים לו. אלה, שכאן, פוסל את התולדות דתוהו, מהמלכות דמדה"ד, הנקראת תוהו, שנרמז בכתוב, והארץ הייתה תוהו. ועל אלו תולדות דתוהו לומדים, שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן. ומשום זה כתוב, שהארץ הייתה תוהו ובוהו, …
ה' מינים דערב רב
ה' מינים דערב רב [ה' מינים דערב רב] 224. ה' מינים בערב רב: נפילים, גיבורים, ענקים, רפאים, עמלקים. ובסיבתם נפלה ה' קטנה ממקומה, מבינה, כמ"ש, זה לעומת זה עשה האלקים. וכמו שיש חמש בחינות כח"ב תו"מ בקדושה, כן יש כנגדן בקליפות. והם חמישה מינים שבערב רב, שראשי תיבות שלהם נג"ע …
משה וב' משיחים
משה וב' משיחים [משה וב' משיחין] 232. אלה תולדות השמיים והארץ. אלה, פוסל את הראשונים, כלומר את אלו שנאמר בהם, אלה אלוהיך ישראל, שהוא חטא העגל. והיום, שיִמְחה בו הקב"ה את חטא העגל, כאילו באותו יום עשה הקב"ה את השמיים והארץ, כמ"ש, ביום עֲשֹוֹת ה' אלקים ארץ ושמיים. כי בעת …
אבני שיש טהור
אבני שַׁיִשׁ טהור 252. אמר רבי אלעזר, יום אחד שאלו החברים, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שַׁיִשׁ טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. כי כתוב, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי. בינתיים ירד שם זקן הזקנים. חו"ב נקראים זקנים. וכתר, שלמעלה מחו"ב נקרא זקן הזקנים, והוא …
ונהר יוצא מעדן
ונהר יוצא מעדן 256. ונהר יוצא מעדן. ודאי שבעה"ח העליון, בז"א דאצילות, אין שם קליפות זרות, כמ"ש עליו, לא יְגוּרְךָ רָע. כי הקליפות מתחילות בעולם הבריאה שמתחת לאצילות. אבל בעץ שלמטה, כלומר בעץ שבעולם הבריאה, יש קליפות זרות. והעץ הזה נטוע בגן עדן דז"א שלמטה, ז"א דבריאה. והעץ אשר שם …
ויניחהו בגן עדן
ויניחהו בגן עדן 259. אחר שהזקן ביאר הכתובים, ונהר יוצא מעדן, על הקטנות והגדלות דאדה"ר, ביאר גם רבי שמעון, וייקח ה' אלקים את האדם, על הקטנות והגדלות דאדה"ר. ושואל, מהיכן לקח את האדם, ששָׁם היה מטרם שהניח אותו בגן עדן? לקח אותו מד' היסודות דפרודא, שעליהם כתוב, ומשם ייפרד והיה …
עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות
עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות 265. ויְצַו ה' אלקים על האדם לאמור, מכל עץ הגן אָכוֹל תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. ויצו, רומז על איסור עבודה זרה, הכלול בעצה"ד, כמו שלומדים, אין צו אלא עבודה זרה, שמעצה"ד נמשכים אלוהים אחרים. כי ג' עבירות כלולות בעצה"ד: עבודה …
וייצר ה' אלקים, כל חיית השדה
וייצר ה' אלקים, כל חיית השדה 274. ויִיצֶר ה' אלקים מן האדמה כל חיית השדה וכל עוף השמיים. אוי לבני העולם, שהם אטומי לב וסתומי עיניים, שאינם מסתכלים בסודות התורה ואינם יודעים, שהכתוב, חיית השדה ועוף השמיים, רומז על עמי הארץ. ואפילו אלו שזכו לנפש חיה, ועוד לא זכו לרוח …
וייבן ה' אלקים את הצלע1
וייבן ה' אלקים את הצלע 279. וייבן ה' אלקים את הצלע. רמז לעניין הייבום, שלומדים בו, כיוון שלא בָּנה, שוב לא יבנה. וזה כמ"ש, אשר לא יבנה את בית אחיו. שלמדו מהכתוב הזה, כיוון שלא בנה, שוב לא יבנה. אבל בהקב"ה, אע"פ שלא בנה את השכינה בשעת הגלות, מ"מ הוא …
הבל, משה
הֶבל, משה 285. ועל הערב רב כתוב, והנחש היה ערוּם מכל חיית השדה. כי הנחש היה ערום, לעשות רע יותר מכל החיות, שהם אוה"ע עכו"ם. והערב רב הם בניו של הנחש הקדמוני, שפיתה את חוה בעצה"ד. והערב רב, הם היו הזוהמה, שהטיל נחש בחוה. הערב רב, שהתערבו בנשמות, שהולידה חוה, …
ערבובים רעים
ערבובים רעים [ערבובין בישין] 290. וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן. רומז על ישראל, כשהתקרבו לקבלת התורה על הר סיני. כמ"ש, הֲשָׁמַע עָם קול אלקים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת אתה, וַיֶחִי. אבל הערב רב לא יכלו לשמוע קול אלקים, ומתו. ואלו שנשארו מהערב רב, שלא מתו, אמרו אח"כ …
התיקון של עולם התחתון מעולם העליון
התיקון של עולם התחתון מעולם העליון [תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה] 293. כל שלֹמֹה, הכתוב בשה"ש, פירושו, המלך שהשלום שלו, ז"א. ואם כתוב, מלך סתם, ולא המלך שלמה, פירושו הנוקבא דז"א, מלכות. המלך התחתון נכלל במלך העליון, והעניין הוא, שהתחתון יורש את העליון, ושניהם נעשו כאחד. מה שמבדיל בין המלך …
והארץ הייתה תוהו - ב'
והארץ הייתה תוהו – ב' 318. והארץ הייתה תוהו ובוהו. מטעם, שהמרירות והפסולת של הפירות, שאינם מתבשלים באילן, הנקראים טמונים, אינן יוצאות מהם אלא רק בקליטה המיוחדת להם, שהיא האדמה. אף המרירות וקשיות הדינים של המלכות, אינן יוצאות ממנה, זולת ע"י קליטתה של הבינה. שמדה"ד שבה נקלטת במדה"ר של הבינה, …
ג' אותיות טו"ב
ג' אותיות טו"ב [ג' אתוון טו"ב] 324. וירא אלקים את האור כי טוב. כל חלום, העומד בפתרון של כי טוב, מראה, ששלום לו למעלה ולמטה, בעולם העליון, שאין שם שום מקטרג עליו, ובעולם התחתון. כל אחד רואה אותיות בחלומו, לפי דרכיו ומעשיו. ראה ט' בחלומו, טוב לו וטוב לחלומו, שהרי …
תיקון פב"ב דז"ון
תיקון פב"פ דזו"ן 327. בראשית ברא אלקים. בראשית, כמ"ש, ראשית עריסותיכם, שזה חכמה עילאה, הנקרא ראשית. כי כמו שראשית שבכתוב, ראשית עריסותיכם, הוא חכמה עילאה, אף ראשית הכתוב כאן, הוא חכמה עילאה. בינה השבה להיות חכמה. ב' דבראשית מורה על הבית של העולם, הנוקבא דז"א, שבעת שמקבלת המוחין דחכמה, נעשית …
קול ה' על המים
קול ה' על המים 333. רבי אלעזר קפץ בתחילה ודרש הכתוב, קול ה' על המים. אשר קול ה', קול עליון, הממונה על המים. ז"א נקרא קול. כשעולה לבינה ומכריע שם במסך דנקודת חיריק, בין נקודת החולם, ימין, לבין נקודת השורוק, שמאל, אז נקרא ז"א קול עליון. והוא הממונה על המים, …
לעומת המסגרת
לעומת המסגרת 335. רבי שמעון ביאר התכללות ב' הקווים ימין ושמאל, שהיו במחלוקת, כמ"ש, לעומת המסגרת תהיינה הטַבָּעות. המסגרת הוא מקום סגור, שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד, שנודע בתוכו בצִנעה, ומכוחו התמלא באור, וציין שערים להדליק הנרות. ומשום שהוא מקום גנוז וסתום, נקרא מסגרת. וזהו עוה"ב, כי עוה"ב נקרא …
ב' ראשית
ב' ראשית 338. הב' של בראשית גדולה במָסוֹרָה. וששת ימי בראשית מיהם? כתוב, ארזי לבנון אשר נטע. כמו שארזים הללו יוצאים מלבנון, כך ששת ימי בראשית יוצאים מבראשית. בראשית היא חכמה. וששת ימי בראשית הם חג"ת נה"י דז"א, היוצאים מחכמה, הנקראת ראשית. 339. אלו ששת הימים העליונים דבראשית, מפרש אותם …
אור הגנוז
אור הגנוז 348. ויאמר אלקים, יהי אור. זהו האור, שברא הקב"ה בתחילה, אור העיניים, האור שהראה הקב"ה לאדה"ר, והיה רואה בו מסוף העולם ועד סופו. האור שהראה הקב"ה לדוד, והיה משבח ואומר עליו, מה רב טוּבְך אשר צָפנת ליראיך. והוא האור שהראה הקב"ה למשה, וראה בו מגלעד עד דן, כלומר …
אם לא בריתי יומם ולילה - א'
אם לא בריתי יומם ולילה – א' 358. רבי שמעון אומר, על הברית נברא העולם, הנוקבא בקטנות, ומתקיים. בריאה, קטנות. קיום, גדלות, המוחין דג"ר, קיומה של הנוקבא. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שֹמתי. ברית הוא צדיק יסוד העולם, זָכוֹר. רבי יוסי מפרש הכתוב, ויהי ערב …
רקיע המבדיל והמחבר
רקיע המבדיל והמחבר 365. ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. שבעה רקיעים הם למעלה, שזו הפרסא שבמקום הפה דא"א, המוציא הבינה מחוץ לראשו, וכולם עומדים בקדושה עליונה דראש א"א. והשם אלקים הקדוש בהם משתכלל, כלומר שמחזיר אותיות אל"ה למ"י, ונשלם השם אלקים. ורקיע זה שכתוב …
מים אלו הרו וילדו אפלה
מים אלו הָרוּ וילדו אפלה [מיין אעדו ואולידו חשוכא] 369/2. מים אלו הָרוּ וילדו אפלה. ועל זה כתוב, והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים. כי אחר שהרקיע העליון שבפה דא"א, יורד ומעלה כל המדרגות לראש דא"א, ששם חכמה בלי חסדים, נעשה אז חושך וקיפאון בכל בחינות המים התחתונים, …
אם לא בריתי יומם ולילה - ב'
אם לא בריתי יומם ולילה – ב' 388. בִּדְבַר ה' שמיים נעשו וברוח פיו כל צבאם. שמיים, הם שמיים תחתונים, מחזה ולמטה דז"א, שנעשו בדבר שמיים עליונים שמחזה ולמעלה דז"א, שנעשו ברוח המוציא קול, עד שמגיע לאותו הנהר, הנמשך ויוצא, שמימיו אינם נפסקים לעולם. שמיים ז"א, שמחזה ולמעלה נבחן לשמיים …
יהי מאורות - ב'
יהי מאורות – ב' 390. יהי מאֹרֹת ברקיע השמיים. כתוב מאֹרֹת חסר ו'. רבי חזקיה אומר, מארת ששרוי בה כוח הדין וקליטת הדין. מארת, המלכות, נוקבא דז"א. ע"כ חסר ו', שהוא לשון קללה. משום שיש במלכות ב' בחינות דינים: א. כוח הדין הרובץ עליה מכוח הצ"א, שלא תקבל לתוכה או"י, …
ישרצו המים
ישרצו המים 405. ישרצו המים שרץ נפש חיה. הם מים תחתונים, המולידים נפשות. כמו מים עליונים, בינה, שמולידים נשמות דזו"ן, כך מים תחתונים, זו"ן, מולידים נשמות הצדיקים. מים עליונים מולידים נשמות עליונים, זו"ן, ומים תחתונים מולידים נשמות התחתונים, נשמות הצדיקים. רבי חייא אמר, העליונים הוציאו נפש חיה, נפש של אדה"ר, …
ויברא אלקים את התנינים
ויברא אלקים את התנינים 408. ויברא אלקים את התנינים הגדולים. אלו הם לווייתן ובת זוגו. לווייתן, יסוד דגדלות דז"א. ואת כל נפש החיה הרומשֹת, זוהי נפש של אותה החיה הרומשת לד' רוחות העולם. רומשת כמו רומסת, שהיא רומסת ומחריבה כל רוחות העולם. החיה שרומשת היא לילית. 409. אשר שרצו המים …
נעשה אדם - ג'
נעשֹה אדם – ג' 412. בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם, הזדעזעו כל העליונים והתחתונים, מפני שכל העולמות תלויים במעשיו, אם לשבט ואם לחסד. ונמצא, בריאת האדם נוגעת לכולם. וע"כ הזדעזעו, כי יָראו, אולי יחטא. והיום השישי היה עולה במדרגותיו, עד שעלה ברצון העליון, והאיר ההתחלה לכל האורות. 413. ופתח …
כי לא המטיר
כי לא המטיר 418. וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, כי לא המטיר ה' על הארץ. וכל שיח השדה, אלו אילנות גדולים, לאחר שניטעו והיו עוד קטנים. וכל שיח השדה טרם יהיה, אין הפירוש שלא היו כל עיקר, אלא שהיו עוד קטנים. 419. אדם וחוה זה בצד זה נבראו. ולמה …
ויצו ה' אלקים על האדם
ויְצַו ה' אלקים על האדם 432. ויְצַו ה' אלקים על האדם לאמור, מכל עץ הגן אָכול תֹאכֵל. אין צו אלא עבודה זרה. ה', זו ברכת השם. אלקים, אלו הדיינים. על האדם, זו שפיכת דמים. לאמור, זה גילוי עריות. אין צו אלא עבודה זרה, כלומר, כל מקום שכתוב צו, רומז על …
והנחש היה ערום
והנחש היה ערום 437. והנחש היה ערום. הנחש הוא יצה"ר, המפתה לחטוא. והנחש היה נחש ממש. אלא ודאי הכול אחד. כי ס"מ היה ונראה רוכב על נחש. וצורת הנחש הוא השטן, היצה"ר, המפתה בני אדם לחטוא, ואח"כ עולה למעלה ומשֹטין. הרי שהכול אחד. ואפשר לומר, שהנחש הוא יצה"ר, ואפשר לומר, …
וישם ה' לקין אות
וישֹם ה' לקין אות 458. וישֹם ה' לקין אות. אות אחת מכ"ב (22) אותיות התורה, אות ו', נתן עליו, כדי להגן עליו. כי אות ו' זו אות ברית, שזכה בו אחר שעשה תשובה, וקיבל עליו שמירת הברית. אמר רבי יהודה, ויהי בהיותם בשֹדה וַיָקָם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. בשדה, …
לפתח חטאת רובץ
לַפֶּתח חַטָאת רובץ 460. לַפֶּתח חַטָאת רובץ. לפתח, פתח של מעלה, שממנו יוצאים דינים על המעשים הרעים של בני העולם. פֶּתח, כמ"ש, פיתחוּ לי שערי צדק, שערי המלכות, הנקראת צדק. ולאותו הפתח של המלכות, חטאת רובץ, מלאך המוות, שעתיד להיפרע ממך. 461. ברה"ש נולד אדם, למעלה ולמטה, בזו"ן, הנקרא אדם …
עזא ועזאל
עזא ועזאל 464. כשהדורות של קין היו הולכים בעולם, היו משווים ומחליקים את הארץ, והיו דומים למלאכי מעלה ולאנשים של מטה. מטעם שקין היה מהזוהמה של ס"מ, שבא על חוה, שהיה מלאך. וכן מזרע אדם. שמרוב גבורתם של בני קין, עשו עם הליכתם את ההרים והעמקים שבארץ למישור. כשנפלו עזא …
זה ספר תולדות אדם
זה ספר תולדות אדם 470. זה ספר תולדות אדם. ג' ספרים פתוחים ברה"ש, בנוקבא. אחד של צדיקים גמורים. אחד של רשעים גמורים. אחד של בינוניים. והזוהר מבאר רק אותו ספר של צדיקים גמורים. ספר עליון יש בנוקבא, בינה, שממנה יוצא הכול. וגם בחינת הכתיבה יוצאת ממנה. ספר אמצעי יש בנוקבא, …
לא ידון רוחי באדם
לא ידוֹן רוחי באדם 477. ויאמר ה', לא יָדוֹן רוחי בָאדם לעולם, בְּשַׁגַם הוא בשר. בעת ההיא לפני המבול, הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, כלומר מבינה, הוציא רוח עליון מעה"ח, ז"א. והשפיע באילן, בנוקבא. ונמשכו מהם רוחות החיים בתוך בני אדם. וחיו משום זה ימים רבים. ספירות הבינה הן מאות. ולפי …