השושנה 1. רבי חזקיה פתח. כתוב, כשושנה בין החוחים. מהי שושנה? זוהי כנסת ישראל (כנ"י), מלכות. משום שיש שושנה ויש שושנה. כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן. כך כנ"י יש בה דין ורחמים. כמו שושנה, יש בה י"ג (13) עלים. כך כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים, הסובבות …
השושנה (מראות הסולם)
השושנה (מראות הסולם) 1. השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית. יש הרבה מספרים במניין הספירות: א. מספר עשר, כח"ב חג"ת נהי"ם, ב. מספר ז', חג"ת נהי"ם, ג. מספר ו', הנקרא ו' קצוות (ו"ק), חג"ת נה"י, ד. מספר חמש, ה"ח או ה"ג, חג"ת נו"ה, ה. מספר י"ג, י"ג …
הניצנים
הניצנים 4. בראשית. רבי שמעון פתח, הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו. הניצנים, זהו מעשה בראשית. נראו בארץ ביום השלישי, כמ"ש, ותוצֵא הארץ דשא. עת הזמיר הגיע, זהו יום רביעי, שהיה בו זְמיר עריצים, שע"כ כתוב בו, יהי מאׂרׂת, חסר ו', שהוא לשון קללה. וקול התור, …
מי ברא אלה
מי ברא אֵלֶה 7. בראשית. רבי אלעזר פתח, שְׂאו מרום עיניכם וראו, מי ברא אֵלֶה. שאו מרום עיניכם, לאיזה מקום? למקום, שכל העיניים תלויות אליו. והוא פֶּתח עיניים, מלכות דראש א"א. ושם תדעו, שעתיקא הסתום הזה, שנוהגת בו שאלה, ברא אלה. ומי הוא? הוא הנקרא מ"י, ז"ת דבינה, אותו הנקרא …
מי ברא אלה של אליהו
מי ברא אלה של אליהו 11. אמר רבי שמעון, אלעזר בני, עמוֹד מלדבר, ותתגלה סתימת הסוד העליון, שבני העולם אינם יודעים אותו. שתק רבי אלעזר. בכה רבי שמעון ואמר, אלעזר, מהו אל"ה? אם תאמר, שהוא הכוכבים והמזלות, הלוא תמיד הם נראים? ובמ"ה, שהיא מלכות, נבראו? כמ"ש, בדְבר ה' שמיים נעשו. …
אמא השאילה בגדיה לבתה
אמא השאילה בגדיה לבִתה [אמא אוזיפת לברתא מאנהא] 16. אמר רבי שמעון, ע"כ השמיים וצבָאם נבראו במ"ה, המלכות. כי כתוב, כי אראה שמֶיך מעשה אצבעותיך. ומקודם לכן כתוב, מ"ה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תְנָה הודךָ על השמיים. הרי השמיים נבראו בשם מ"ה, המלכות. ופירוש הכתוב, על השמיים, המורה על …
אותיות דרב המנונא סבא
אותיות דרב המנונא סָבָא 22. בראשית. רב המנונא סבא אמר, מצאנו במילים, בראשית ברא אלקים את, סדר האותיות שבהן, בהיפוך. שמתחילה כתוב ב' ואח"כ ב', בראשית ברא. אח"כ כתוב א' בתחילה ואח"כ א', אלקים את. כאשר רצה הקב"ה לעשות את העולם, כל האותיות היו עוד סתומות, ואלפיים שנה מטרם שנברא …
חכמה, שהעולם עומד עליה
חכמה, שהעולם עומד עליה [חכמה דעלמא קיימא עלה] 40. בראשית, פירושו בחכמה, שהעולם, ז"א, עומד עליה, להיכנס בתוך הסודות הסתומים העליונים, באורות הבינה. וכאן נחקקו שישה קצוות גדולים עליונים, ו"ק דבינה, שמהם יוצא הכול. ומהם נעשו שישה מקורות ונחלים, ו"ק דז"א, להביאם לתוך הים הגדול, למלכות. כלומר, ברא שית (6), …
מנעולא ומפתחא
מנעולא ומפתחא 41. רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך. כשהגיעו לשדה אחד, אמר רבי חייא לרבי יוסי, מה שאתם אומרים ברא שית, שמרומז בבראשית, ודאי כך הוא, משום שששת ימים עליונים, רק ו"ק דבינה, משפיעים לתורה, ז"א, ולא יותר. והאחרים, ג"ר דבינה, הם סתומים. ביאור הדברים. תורה, ז"א. ששת …
בהבראם באברהם
בְהִבָּראם - באברהם 45. ברא היא מילה סתומה המורה, שהמפתח סוגר ואינו פותח. ובעוד שהמפתח סוגר במילה ברא, לא היה העולם, ולא התקיים, ותוהו היה מחפה על הכול. וכשתוהו זה שלט, לא היה העולם, ולא התקיים. 46. ומתי פָתח המפתח ההוא את השערים, והוכן לשימוש ולעשות תולָדות? כשבא אברהם, חסד, …
החיזיון של רבי חייא
החיזיון של רבי חייא [חזווא דר' חייא] 49. השתטח רבי חייא על הארץ, ונשק את העפר, ובכה, ואמר, עפר עפר, כמה אתה קשה עורף, כמה אתה בעזות, אשר כל מחמדי העין יהיו בָּלים בך, כל עמודי האור שבעולם תאכל ותטחן. כמה אתה חצוף. רבי שמעון, שהיה מאיר לעולם, השליט הגדול, …
עימי אתה בשותפות
עימי אתה בשותפות [עימי אתה בשותפא] 61. רבי שמעון פתח, ואשׂים דבריי בפיך ובצל ידי כיסיתיך, לנטוע שמיים ולִיסוד ארץ, ולאמור לציון, עַמי אתה. כמה יש לו לבן אדם לעמול בתורה יום ולילה, כי הקב"ה מקשיב לקול העוסקים בתורה. ובכל מילה, המתחדשת בתורה ע"י האדם שעמל בתורה, עושה רקיע אחד. …
מוליך החמורים
מוליך החמורים [דטעין חמרי] 74. רבי אלעזר הלך לראות את רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא חותנו, ורבי אבא עימו. ואיש אחד היה מחמֵר אחריהם. כלומר, שהיה מוליך חמוריהם. מוליך, דוקר, הוא שם מושאל למוליך חמורים, מפני שדרכו לדקור את החמורים במחט, כדי שימהרו ללכת. אמר רבי אבא, נפתח …
שתי נקודות
שתי נקודות [ב' נקודין] 120. רבי חייא פתח, ראשית חכמה יראת ה', שֵׂכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד. פסוק זה, האם לא צריך היה לומר, סוף חכמה יראת ה', כי יראת ה' היא מלכות, שהיא סוף חכמה? אלא המלכות ראשית להיכנס לתוך מדרגת החכמה העליונה. כמ"ש, פִתחו לי שערי …
ליל הכלה
ליל הכלה [בליליא דכלה] 125. רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה, שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה. כל אותו הלילה, שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, כל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים להיות עימה, ולשמוח עימה בתיקוניה, שהיא מיתקנת בהם. כלומר, לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, …
שמיים וארץ
שמיים וארץ [שמיא וארקא] 151. פתח רבי שמעון ואמר, בראשית ברא אלקים. פסוק זה, יש להסתכל בו. כי כל מי שאומר, שיש אל אחר, נאבד מן העולם. כמ"ש בירמיהו, כזאת תאמרו להם, האלוהים, אשר לא עשו השמיים ואַרְקָא [והארץ], יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים אל"ה, משום שאין אל אחר, חוץ …
כי בכל חכמי הגויים מאין כמוך
כי בכל חכמי הגויים מֵאֵין כמוך 161. אמר רבי אלעזר, כתוב, מי לא יירָאךָ מלך הגויים, כי לך יָאָתָה. איזה שבח הוא זה? אמר לו רבי שמעון: אלעזר בני, פסוק זה נאמר בכמה מקומות. אבל ודאי אין הוא כך, כמשמעותו הפשוטה, כמ"ש, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מֵאֵין כמוך, …
מי זאת
מי זאת 169. פתח רבי אלעזר ואמר, מי זאת עולה מן המדבר. מי זאת, הוא כלל של שתי קדוּשות, של שני עולמות, בינה ומלכות, בחיבור אחד וקשר אחד. עולה, שעולה ממש להיות קודש קודשים. כי מ"י, בינה, קודש קודשים, והתחברה בזא"ת, מלכות, בשביל שהמלכות תהיה עולה, שהוא קודש קודשים. מן …
שמח במועדים ואינו נותן לעניים
שמח במועדים ואינו נותן לעניים [חדי במועדיא ולא יהיב למסכני] 174. פתח רבי שמעון ואמר, מי ששמח במועדים, ואינו נותן חלקו להקב"ה, אותו רע עין, השטן, שונא אותו ומשׂטין עליו, ומעבירו מהעולם. וכמה צרות על צרות מסבב לו. ביאור הדברים. יש בקליפות זכר ונוקבא, והזכר אינו כל כך רע, כמו …
תורה ותפילה
תורה ותפילה [אורייתא וצלותא] 180. פתח רבי שמעון ואמר, כתוב, ויַסֵב חזקיהו פניו אל הקיר, ויתפלל אל ה'. בוא וראה, כמה חזק כוח התורה, וכמה היא עליונה על הכול. כי כל מי שעוסק בתורה, אינו ירא מעליונים ומתחתונים, ואינו ירא מחולָיִים רעים שבעולם, מפני שהוא אחוז בעה"ח, ולומד ממנו בכל …
יציאת רבי שמעון מהמערה
יציאת רבי שמעון מהמערה 185. רבי פינחס היה מצוי לפני רבי רחוּמַאי, בשפת הים של כנרת. ואדם גדול ושְׂבע ימים היה רבי רחומאי, ועיניו כָּהו מראות. אמר לרבי פינחס, שמעתי בוודאי, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן. והסתכלתי באור המרגלית ההיא, שהוא יוצא כהארת השמש מנרתיקה, ומאיר את …
מצוות התורה, המצווה הראשונה
מצוות התורה, המצווה הראשונה [פקודי אורייתא פקודא קדמאה] 189. בראשית ברא אלקים. זו המצווה הראשונה לכולן, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. כמ"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם. למה כתוב …
המצווה השנייה
המצווה השנייה [פקודא תניינא] 198. המצווה השנייה זו מצווה, שמצוות היראה נאחזת בה ואינה יוצאת ממנה לעולם. והיא אהבה, שיאהב אדם את אדונו אהבה שלמה. ומהי אהבה שלמה? זוהי אהבה רבה, שכתוב, התהלך לפניי והיֵה תמים. תמים, פירושו, שלם באהבה. ושכתוב, ויאמר אלקים יהי אור, זוהי אהבה שלמה, הנקראת אהבה …
המצווה השלישית
המצווה השלישית [פקודא תליתאה] 204. המצווה השלישית, לדעת שיש אלקים גדול ושליט בעולם. ולייחדו בכל יום ייחוד כראוי, בו"ק עליונים, חג"ת נה"י דז"א, ולעשותם ייחוד אחד בשש מילים של שמע ישראל, ולכוון הרצון עימהם למעלה. וע"כ צריכים להאריך במילה, אחד, כשיעור שש מילים. הזוהר אומר ב' דברים: א. צריכים לדעת, …
המצווה הרביעית
המצווה הרביעית [פקודה רביעאה] 208. המצווה הרביעית, לדעת כי ה' הוא האלקים. כמ"ש, וידעת היום והשֵבותָ אל לבבך, כי הוי"ה הוא האלקים. שהשם אלקים יהיה נכלל בשם הוי"ה, לדעת שהם אחד, ואין בהם פירוד. פירוש. הוי"ה ז"א, ואלקים נוקבא דז"א. וצריכים לייחד הז"א והנוקבא, שיהיו אחד בלי שום פירוד ביניהם. …
המצווה החמישית
המצווה החמישית [פקודא חמישאה] 215. המצווה החמישית. כתוב, ישרצו המים שרֶץ נפש חיה. בפסוק הזה יש שלוש מצוות: א. לעסוק בתורה, ב. לעסוק בפרייה ורבייה, ג. למול לשמונה ימים ולהעביר משם את העורלה. וצריך לעסוק בתורה ולעמול בה ולהרבות אותה בכל יום, לתקן נפשו ורוחו. כי ארבע המצוות הקודמות, הנמשכות …
המצווה השישית
המצווה השישית [פקודא שתיתאה] 219. המצווה השישית, לעסוק בפרייה ורבייה. כי כל מי שעוסק בפרייה ורבייה, גורם לאותו הנהר, יסוד דז"א, שיהיה נובע תמיד. ומימיו לא יחדלו, והים, המלכות, מתמלא מכל הצדדים. ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מאותו האילן. וצבאות רבים מתרבים למעלה, עם אותן הנשמות, כדי לשומרן. כמ"ש, ישרצו המים …
המצווה השביעית
המצווה השביעית [פקודא שביעאה] 223. המצווה השביעית, למול לשמונה ימים, ולהעביר זוהמת העורלה. משום שאותה החיה, מלכות, היא המדרגה השמינית לכל המדרגות, כשמתחילים מבינה. ואותה הנפש, העפה ממנה, צריכה להיראות לפניה לשמונה ימים, כמו שהיא המדרגה השמינית. אין הנוקבא דז"א, נקראת חיה, זולת ע"י עלייתה והלבשתה את הבינה, שהיא מדרגה …
המצווה השמינית
המצווה השמינית [פקודא תמינאה] 228. המצווה השמינית, לאהוב את הגֵר, הבא להימול ולהיכנס תחת כנפי השכינה. והמלכות מכניסה תחת כנפיה, אותם המפרידים עצמם מצד האחר הטמא, ומתקרבים אליה, כמ"ש, תוצֵא הארץ נפש חיה למינה. עניין כנפי השכינה הוא עניין ארוך ועמוק מאוד, אבל אבאר אותו לפי הצורך, להבין המאמר שלפנינו. …
המצווה התשיעית
המצווה התשיעית [פקודא תשיעאה] 233. המצווה התשיעית, לָחוֹן את העניים, ולתת להם טרף. כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. נעשה אדם, בשיתוף, מפני שהוא כולל זכר ונקבה. בצלמנו, עשירים. כדמותנו, העניים. 234. כי מצד הזכר הם העשירים. ומצד הנקבה הם העניים. וכמו שהם בחיבור אחד, וחסים זה על זה, ונותנים זה …
המצווה העשירית
המצווה העשירית [פקודא עשיראה] 237. המצווה העשירית היא, להניח תפילין, ולהשלים עצמו בצורה העליונה. כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו. וכתוב, ראשֵךְ עלייך ככרמל. זהו ראש העליון, תפילין של ראש, של מלך העליון, הוי"ה, באותיות רשומות. כל אות שבשם הוי"ה, היא פרשה אחת בתפילין. וכך השם הקדוש חקוק בפרשיות התפילין, …
המצווה האחת עשרה
המצווה האחת עשרה [פקודא חדסר] 244. המצווה האחת עשרה, לעַשֵׂר מַעשׂר הארץ. כאן יש ב' מצוות: לעשר מעשר הארץ ולהביא ביכורי פירות האילן. על מעשר הארץ, שהותר לאדה"ר, כתוב, הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע. ועל ביכורי האילן, שהותרו לאדה"ר, כתוב, ואת כל העץ, אשר בו פרי עץ, …
המצווה השתים עשרה
המצווה השתים עשרה [פקודא תריסר] 245. המצווה השתים עשרה, להביא ביכורי האילן. כמ"ש, ואת כל העץ, אשר בו פרי עץ זורע זרע. כל מה שראוי לי, אסור לכם לאכול. התיר להם, ונתן להם כל המעשר שלו וביכורי האילן. כמ"ש, נתתי לכם. לכם, ולא לדורות שאחריכם. סובב על הפסוק, שסיים בו …
המצווה השלש עשרה
המצווה השלוש עשרה [פקודא תליסר] 246. המצווה השלוש עשרה, לעשות פדיון לבנו, לקשור אותו בחיים. כי שני ממונים הם, אחד על החיים, ואחד על המוות. והם עומדים על האדם. וכשאדם פודה את בנו, פודה אותו מידו של אותו הממונה על המוות. ואינו יכול לשלוט עליו. כמ"ש, ויַרא אלקים את כל …
המצווה הארבע עשרה
המצווה הארבע עשרה [פקודה ארביסר] 247. המצווה הארבע עשרה, לשמור את יום השבת, שהוא יום המנוחה מכל מעשה בראשית. כאן כלולות שתי מצוות: שמירת יום השבת ולקשור יום ההוא בקדושתו. כלומר, להמשיך המוחין דחכמה, הנקראים קודש, לשמור את יום השבת, כמו שנזכר, שהוא יום המנוחה לעולמות, וכל המעשים השתכללו בו, …
ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית
ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית 1. תרי"ג (613) המצוות שבתורה נקראות פקודין, וגם עצות. כי בכל דבר יש ההכנה להשגה הנקראת אחור, והשגת הדבר הנקראת פנים. ועד"ז יש בתורה ומצוות, נעשה ונשמע. כשמקיימים תורה ומצוות בנעשה, מטרם שזוכים לשמוע, נקראות המצוות תרי"ג עצות, הכנה, …
ביאור התחלקות י"ד מצוות בעשרה מאמרות
ביאור התחלקות י"ד מצוות בעשרה מאמרות אחר שהתבארו י"ד מצוות ואיך שהן מתחלקות לשבעה ימי בראשית, נבאר סדר התחלקותן בעשרה מאמרות, שבהם נברא העולם: מאמר א'. בראשית ברא אלקים. כי בראשית גם מאמר ומצווה ראשונה, יראה, משום שהוא גדול ומושל בכל. מדרגת או"א דאצילות, המרומזים בי' דהוי"ה, אבא י', אמא …