889. מדת הרחמים

הקדוש ברוך הוא יושב על כסא דין, היינו שמגלה את עצמו לתחתונים. ורחום, היינו שהאדם צריך לעסוק בבחינת להשפיע. ותוקעין בשופר של איל וכו', היינו מתי יגיע למעשי אבותי, היינו שהקריב את עצמו לרשות שהיא כולה להשפיע.

וענין שהאדם צריך לזכות סדר עבודה. מלכות, קבל עול מלכות שמים. זיכרונות, היינו שהאדם ייתן את הכלי הטוב, כמו שכתוב "רחש לבי דבר טוב", "טוב עין הוא יברך". ובמה, בשופר, כמו שכתוב במדרש, בשופר תחדש מעשיכם, היינו בשופר. כסא דין היינו צר שאי אפשר שיקבל, ומדת הרחמים נקרא הרחבה.