<- ספריית הקבלה
המשך קריאה ->

836. עבד ובן

"כל מה שקנה עבד, קנה רבו".

כי יש בחינת עבד ויש בחינת בן. עבד נקרא בזמן שהאדם אומר, שאין לו שום רשות לעצמו. וזה נקרא "מה שקנה עבד, קנה רבו". שאין לו רשות לעצמו, אלא כל מגמתו הוא לעשות נחת רוח לרבו. ואז נקרא שהוא עובד רק בבחינת יצר טוב.

ובן נקרא כשהוא זוכה כבר לעבוד ה' גם עם יצר הרע, היינו בזה שהוא זוכה לקבל כל טוב מהקדוש ברוך הוא, שאז הוא זוכה, שהקב"ה הוא נותן לו, כמו שהאב דואג רק למלאות את רצון בניו, כמו שכתוב "כרחם אב על בנים". נמצא, שבן נקרא בזמן שהאדם מקבל, אלא בעל מנת להשפיע.