310. הצדיק אבד ואין איש שם על לב

"הצדיק אבד ואין איש שם על לב... כי מפני הרעה נאסף הצדיק" (ישעיה נ"ז). ופרשו בזהר, בזמנא דקודשא בריך הוא אשגח בעלמא ולא הוי עלמא כדקא יאות ואזדמן דינא לשריא בעלמא, כדין קודשא בריך הוא נטיל זכאה דאשתכח בינייהו.

אפשר לפרש, אם צריכין לתת להאדם בחינת ירידה, אז לוקח ממנו את הצדיק, היינו שמקודם לכן נאבדת ממנו אמונת צדיקים, כי אחרת הוא יכול לקבל התחזקות מהצדיק. וזה פירוש "הצדיק אבד ואין איש שם על לב", היינו כי מפני הרעה נאבד לו אמונת צדיקים (וישב ד' ד').