205. מעשה וכוונה

מעשה נקרא בפשוט המעשים שעושים - אם עוסקים במעשים של קבלה, היינו לענג את עצמנו, או מעשים להשפיע להשפיע להזולת.

ויש בחינת כוונה, היינו שעושים מעשים של השפעה, היינו צדקה וגמילות חסדים וכדומה, אבל כוונתו לקבל תמורה, הנקרא על מנת לקבל. או שכוונתו גם כן על מנת להשפיע, שלא רוצה שום תמורה עבור המעשה של השפעה. כמו כן שעושה מעשים של קבלה, היינו לענג את עצמו, מטעם הכוונה שהוא רוצה להנות, למלא חסרון תשוקתו שהוא משתוקק להנות.

או שמענג את עצמו מטעם רצון ה'. זאת אומרת אם לא היה רצון ה' שאנשים יהנו, כמו שרצונו יתברך להטיב לנבראיו, לא היה רצון לקבל תענוג