<- ספריית הקבלה
המשך קריאה ->

אצילות היא השגחה פרטית
1. אצילות היא השגחה פרטית בתע"ס (דף קי"ב) כתוב שבעולם אצילות אור עצמו הוא, ונראה לי שכוונתו, מה שאין כן האור המאיר בעולם הבריאה, נקרא אור של תולדה ולא אור בעצם, כמו שכתוב. ויש לפרש, שאצילות נקרא בחינת השגחה פרטית, ששם נקרא ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים". ומשום זה …
הכאת המחשבות לאדם
2. הכאת המחשבות לאדם "מחמת אותה הכאה של אור עליון, שמכה בפרגוד ההוא, הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא" (תע"ס דף קט"ו אות ו'). ואפשר לפרש, ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך. ואם הוא …
בעל כורחך - א
3. בעל כורחך - א "בעל כורחך אתה נולד, ובעל כורחך אתה חי, ובעל כורחך אתה מת". ענין לידה הוא כענין "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". היינו, כל פעם שמקבלים את בחינת אמונה מחדש, נקרא "לידה חדשה". וענין הקבלה של בחינת מוחא, הוא למעלה מהדעת. והיות שהגוף אינו יכול לעשות …
כי יהיה נערה בתולה
4. כי יהיה נערה בתולה "כי יהיה נערה בתולה מאורסה לאיש, ומצאה איש בעיר ושכב עמה". אפשר לבאר שהשכינה הקדושה נקרא נערה. ויש ג' בחינות: פנויה, ארוסה, ובעולה. במצב הדומם דקדושה, אזי הוא נקרא "פנויה". מטעם שכל המעשים שעושה עבורה, הוא רק בכדי לקבל תמורה, היינו או עולם הזה או …
ענין זדונות נעשו כזכיות
5. ענין זדונות נעשו כזכיות ענין "זדונות נעשו כזכיות" אפשר להבין, אם באה לאדם איזו קושיא, שבטח שזהו עוון גדול, שהקושיא הזאת יכולה להביא לו שיפול חס ושלום להקליפה, הנקרא "תוהה על הראשונות". ואם הוא עושה תשובה מיראה, היינו שמחזק את עצמו ולא מתפעל מהמחשבה זאת, אזי "נעשו לו כשגגות", …
גוי ששבת חייב מיתה
6. גוי ששבת חייב מיתה "גוי ששבת חייב מיתה". "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". "קבלת שבת צריכה להיות מבעוד יום". קללת הנחש, שעפר יהיה מאכלו. "תלמיד חכם בחינת שבת". "עם הארץ, אימת שבת עליו". יש בחינת חול ויש בחינת שבת. חול הוא ששת ימי המעשה, שאז הוא זמן העבודה, …
תיקון קוים
7. תיקון קוים תיקון קוים. ענין קו ימין, הוא בחינת לובן דאבא, היינו על ידי הופעת אור החכמה לתוך הש"ך נצוצין, אזי המלכות דכל מלך יורדת חזרה למקומה, מטעם שיש צמצום על בחינת עוביות, ובזמן שהעוביות אינו ראוי, אזי היא מוכרחה לרדת. ואפשר לפרש איך שעל ידי זה, שאור החכמה …
כך היא דרכה של תורה - א
8. כך היא דרכה של תורה - א "כך היא דרכה של תורה, חיי צער תחיה". והוא משום שעובד לשם ה', אין לגוף תענוג, משום שהוא אינו מקבל כלום. אבל כשמרגילים את הגוף לעבוד בבחינת השפעה, בעל כורחו, זוכין אחר כך לבחינת "אז תתענג על ה'". היינו כשעובדים לשם ה' …
סייג לחכמה שתיקה - א
9. סייג לחכמה שתיקה - א "סייג לחכמה שתיקה", פירוש, כדי לזכות לחכמה, מוכרחים מקודם לתקן את הכלים שיהיה בבחינת השפעה. לכן התיקון הוא "שתיקה", היינו שעל כל דבר יתרץ את עצמו, שזהו בחינת "שתוק כך עלה במחשבה".
כי את אשר יאהב ה' יוכיח - א
10. כי את אשר יאהב ה' יוכיח - א "כי את אשר יאהב ה' יוכיח", היינו מי שה' יתברך אוהב, הוא שולח לו יסורים, היינו שירגיש יסורים בזה שהוא לא הולך בדרך ה'. מה שאין כן, מי שלא מרגיש שום יסורים בזה שלא הולך בדרכי ה', אף פעם לא קיבל …
ומוראכם ואימתכם יהיה על כל חיות הארץ - א
11. ומוראכם ואימתכם יהיה על כל חיות הארץ - א "ומוראכם ואימתכם יהיה על כל חיות הארץ". ופרש רש"י, "שכל זמן שתינוק בן יומו חי, אין צריך לשמרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת, צריך לשומרו" (סנהדרין צ"ח). ענין חיות, היינו שכל מלחמת היצר היא רק בזה, שמראה להאדם שיש …
כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - א
12. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - א "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת". יש לפרש על דרך העבודה, היינו מי שהולך בדרכי ה', אז בזמן העבודה הנקרא ימי חול, בסוד "מי שלא טרח בערב שבת", אז די לו, …
כי יד על כס י-ה - א
13. כי יד על כס י-ה - א "ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". ופירש רש"י, "נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק", היינו שהשם נחלק לחציו. להבין את זה צריכים להקדים את הפסוק, "בי-ה ה' צור …
כה תאמר לבית יעקב
14. כה תאמר לבית יעקב "כה תאמר לבית יעקב", אלו הנשים, אמר לו, אמור להן ראשי דברים, שהן יכולות לשמוע, "ותגיד לבני ישראל", אלו האנשים, אמר לו, אמור להם דקדוקי דברים, שהם יכולים לשמוע. דבר אחר, למה לנשים תחילה, שהן מזדרזות במצוות. דבר אחר, למה לנשים, כדי שיהיו מנהיגות את …
משפטים
15. משפטים במדרש רבה כתוב, "דבר אחר, ואלה המשפטים, יש לעכו"ם שופטים ויש לישראל שופטים, ואין אתה יודע מה ביניהם. משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו, אמר לבני ביתו, האכילוהו כל מה שהוא מבקש. נכנס אצל אחר, אמר להם הזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני. אמרו לו, לראשון אמרת שיאכל …
אלה פקודי המשכן - א
16. אלה פקודי המשכן –א "אלה פקודי המשכן משכן העדות". במדרש רבה כתוב, "מהו משכן ב' פעמים. אמר רבי שמואל שנתמשכן ב' פעמים. זהו שאנשי כנסת הגדולה אומרים "חבול חבלנו", ואין חבול אלא משכון שנאמר "לא יחבול". מהו העדות, אמר רבי שמעון, עדות הוא לכל באי עולם שיש סליחה לישראל". …
ענין שכינה
17. ענין שכינה ענין שכינה היינו מקום שהשוכן מגולה. הנה כתוב "מלא כל הארץ כבודו, לית אתר פנוי מיניה". ויחד עם זה שורה בחינת הסתרה. ובמקום שיש גילוי אלקותו יתברך, המקום הזה נקרא שכינה, היינו שכאן מגולה השוכן. נמצא לפי זה כשמדברים מהשכינה, היינו שמדברים מהשוכן, היינו מהקדוש ברוך הוא, …
ענין לבושי הנשמה - א
18. ענין לבושי הנשמה - א ענין לבושי הנשמה, "רבי שמעון אומר, כפי שהאדם התיגע בקיום תורה ומצוות נעשה לו בהיכל הזה (שהוא היכל עצם השמים בחינת הוד) למעלה, מלבוש להתלבש בו בעולם ההוא" (עיין בהסולם פקודי ד' קס"ו). צריך להבין ענין לבוש מהו. זה ידוע ששום דבר אי אפשר …
מתחילים לדבר מהקשר עם הבורא
19. מתחילים לדבר מהקשר עם הבורא לפי הכלל, שאנו מתחילים לדבר רק ממעשים, הקשר שבין בורא לנבראים, הנקרא בחינת אין סוף, שהוא הרצון דלהטיב לנבראיו, ולא לפני כן. לפי זה יוצא, שאין לשאול מהי הסיבה שרוצה ה' להטיב, היינו מה הסיבה שגרמה לזה, מטעם שאנו מתחילים מהרצון דלהטיב ולמטה, ולא …
ענין הרצון לקבל - א
20. ענין הרצון לקבל - א יש להבין בענין שמבואר שתכלית המטרה היא, שהאדם צריך להגיע למצב, שיהיה מקבל על מנת להשפיע. והנאה זאת מותרת, מה שאין כן הנאה לעצמו אסורה. ויש להבין הלא סוף כל סוף הוא נהנה מזה, כי אחרת אין שום מציאות שיוכל להשפיע. כי אין שום …
קידוש החודש
21. קידוש החודש "החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות י"ב). ופירש רש"י, "נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזה שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש. והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו "כזה ראה וקדש"". המפרשים שאלו, מה הוא שהיה קשה כל כך למשה ענין קידוש הלבנה. ועוד מה הענין, "והראה …
ואתה ישראל
22. ואתה ישראל "ואתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים ... לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצוות ה' אלקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם". יש להבין, מה זה חוק ומה זה משפט. והכתוב מדייק, "לא תוסיפו.. ולא תגרעו.. אשר אנכי מצוה אתכם", ובשניהם, …
ראה אנכי נותן לפניכם
23. ראה אנכי נותן לפניכם "ראה אנכי נותן לפניכם". פתח בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים, וכמו כן יש להבין ענין "ראה", לשון ראיה. לשון יחיד, היינו שכל פרט צריך לזכות לבחינת ראיה על דרך, "ואהבת את ה' אלקיך". לשון יחיד, ומדבר לכלל ישראל, היינו שכל פרט מן הכלל, צריך לזכות …
עיקר מה שחסר לנו
24. עיקר מה שחסר לנו עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו …
ענין הזמנה לברכת המזון
25. ענין הזמנה לברכת המזון ענין הזמנה לברכת המזון, שאנו אומרים, "רבותי נברך", שזהו כאילו עושים הכנה והזמנה לברכת המזון. אאמו"ר זצ"ל אמר, אנו רואים שלפעמים אדם עושה טובות להשני, אף על פי שהוא לא שומע שמקבל הטובה מברך אותו, אבל ודאי בלבו הוא מברך אותו אף על פי שהוא …
אשר לא ישא פנים
26. אשר לא ישא פנים בפסוק "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד". ויש להבין מהו הפירוש, "אשר לא יקח שוחד", איך אפשר לתת שוחד להבורא יתברך, שהפסוק משמיענו, "אשר לא יקח שוחד". והענין, שכל המדות שאנו אומרים כלפי ה' יתברך הכוונה בערך האדם. שאם האדם רגיל לקבל שוחד, היינו …
ג' קוים - א
27. ג' קוים - א הנה יש ב' קוים. ויש ביניהם מחלוקת, היינו שכל אחד רוצה לבטל את השני. ומזה נמשך ג' אופנים: א. שאחד מבטל את השני. ב. שכל אחד רוצה לבטל ואינו יכול לבטל ונשארו במחלוקת. ג. שנעשה שלום ביניהם. הנה ימין נקרא בחינת שלימות. היינו שהאדם מצייר …
ארץ יָראה ושָקטה
28. ארץ יָראה ושָקטה אמר רבי חזקיה, מאי דכתיב "משמים השמעת דין, ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה, אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה, כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי", ה"א יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקדוש …
הסתכל הקדוש ברוך הוא במעשיהן
29. הסתכל הקדוש ברוך הוא במעשיהן "הסתכל הקדוש ברוך הוא במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, ואינו יודע במה רוצה הקדוש ברוך הוא אם במעשיהן", כשהוא אומר, "וירא ה' את האור כי טוב, ויבדל", הוה אומר במעשיהן של צדיקים. ויש להבין, איך אפשר להיות ספק ולומר, אינו יודע במה רוצה …
סור מרע ועשה טוב - א
30. סור מרע ועשה טוב - א עבודת האדם מתחילה ב"עשה טוב". ואז הוא יכול לקיים את ה"סור מרע", היות שמצד החינוך אין לו להבין את הרע לבחינת רע, אלא אדם משתוקק למלא את תאוות לבו, היות שמרגיש תענוג גדול בזה שממלא את תשוקותיו. ובזמן שאומרים לו כי מילוי תאות …
מה אהבתי תורתך
31. מה אהבתי תורתך "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, מאויבי תחכמני". יש הרבה בחינות "מה": א. "מה העבודה הזאת לכם". ב. "מה ה' אלקיך דורש מעמך". שה"מה" בסתירה זה לזה, ש"מה" אחד מדבר מהתרחקות מהבורא, ו"מה" הב' מדבר מהתקרבות להבורא יתברך. כי "דורש", הוא מלשון דורש בשלומך. אבל …
גדלותו של האדם היא לפי עבודתו
32. גדלותו של האדם היא לפי עבודתו הנה איתא, רבי יוסי אומר, "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו, שכן מצינו בהר סיני, שכל זמן שהשכינה שרויה עליו, אמרה תורה "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". נסתלקה שכינה ממנו, אמרה תורה "במשוך היובל המה …
מהו עמלק שצריכים למחות זכרו
33. מהו עמלק שצריכים למחות זכרו "רשעים נדמה להם כחוט השערה" (סוכה נ"ב), היינו שמראים להם שאין לעמלק כל כך כח, שלא יכולים לנצח אותו. "וצדיקים - כהר גבוה", היות שהם בעלי כח, בזה שרוצים להיות צדיקים ולעבוד כך לתועלת ה', לכן נותנים להם כל פעם יותר רע, בכדי להתגבר …
טנת"א
34. טנת"א "טעמים", היינו מי שרוצה לטעום טעם בחיים, אז הוא צריך לשים לב לנקודה שבלב שלו. שלכל אדם יש נקודה שבלב, אלא שהיא לא מאירה, שהיא כמו נקודה שחורה. כי הנקודה שבלב היא בחינת נפש דקדושה, שטבעה הוא כלי דהשפעה. אבל היא בבחינת שכינתא בעפרא, שאין האדם מחשיב אותה …
ומצא חן ושכל טוב
35. ומצא חן ושכל טוב "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם" (משלי ג'). ויש להבין מהו ענין למצוא חן בעיני ה', היינו לעשות מעשים, שעל ידי המעשים יוכשרו מעשי אדם בעיני ה'. איך אדם שהוא בעל חסרון יכול לעשות מעשים שלמים. לכן אנו מבקשים לנשיאת חן. וענין חן כמו …
שומע תפילה
36. שומע תפילה "שומע תפילה". מקשים העולם מדוע כתוב תפילה כלשון יחיד, הלא הקדוש ברוך הוא שומע תפילות, כמו שכתוב, "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". ויש לפרש, שאין לנו להתפלל אלא תפילה אחת, שהיא לאוקמא שכינתא מעפרא, שעל ידי זה יבואו כל הישועות.
דגים - ענין דאגות
37. דגים - ענין דאגות דגים הוא ענין דאגות על רוחניות, היינו חסרונות. ובשבת שהכל מקבל תיקון, נמצא שהדאגות נעשות בחינת מאכל. ובמצרים היה הדאגות חינם, היינו בלי מצוות. אם הדאגות הן על קבלה עצמית, אז הגוף דואג ואין צריכים לעבודה יתירה. מה שאין כן לדאוג מטעם מצוה, אז אין …
ברכת תורה
38. ברכת תורה "ברכת תורה" פירושה, שהגוף מחייב אותו לברך. היינו הגוף שהבורא ברא אותו בטבע שאם הוא מקבל טובות ממישהו, אזי הוא מברך אותו. וזה נקרא ברכת המזון מדאורייתא. "אינו מצוה", היינו הגוף אינו מחייב אותו לברך, כיון שהוא מרגיש שחסרים לו עוד כמה דברים, מה שהשני היה יכול …
כל שרוח הבריות נוחה הימנו - א
39. כל שרוח הבריות נוחה הימנו - א "כל שרוח הבריות נוחה הימנו". והקשה, הלא מצינו אצל הגדולים המפורסמים ביותר שהיתה להם מחלוקת, אם כן אין רוח הבריות נוחה הימנו. ותירץ, שלא אמרו, כל שהבריות, אלא "רוח הבריות", שהכוונה, שרק הגופים הם במחלוקות, זאת אומרת שכל אחד משמש עם הרצון …
ענין ב' עדים
40. ענין ב' עדים הס"ם מבקש דין על ישראל, אז הקדוש ברוך הוא אומר לו שיביאו עדים, אז הוא מביא עמו השמש, הלך להביא את הלבנה, והוא אחריה, והוא עולה למקום שנאמר בו, "במופלא ממך אל תדרוש". ענין שמש הוא בחינת תורה, והלבנה היא בחינת מצוה, שהיא בחינת אמונה למעלה …
נשיאת כפים
41. נשיאת כפים כתוב "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'". וכמו כן תפילה גם כן בהרמת ידים, כמו שכתוב "והיה כאשר ירים משה את ידיו וגבר ישראל". הרמת ידים נקרא בחינת הכנעה, כי בזמן שהאדם רואה, שאין הוא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, אז הוא מרים את הידים ואומר, …
עבדו ה' בשמחה
42. עבדו ה' בשמחה הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב "קרוב ה' לנשברי לב". העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך. לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, …
בחינת אשה ובנים בתורה
43. בחינת אשה ובנים בתורה אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לבנים, אין אשה אלא לתכשיטי אשה. ופרש רש"י, שיקנו לה תכשיטין להתנאות בהן (כתובות דף נ"ט ע"ב). ימים טובים מרמז על עליות העולמות, שכל אחד ואחד עולה בדרגה, ועולה קצת למעלה מהמצב שבו הוא נמצא. זהו הזמן שכל …
סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה
44. סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה "סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה" (מגילה ל"א ע"ב). זקנים, אלו שרגילים בעבודת ה'. נערים, אלו שבתחילת עבודתם. סתירה נקראת ירידה או נפילה. שקודם היתה להם איזו עליה בעבודה, שנחשב זה לבנין, כלומר שהם החשיבו את העליות. אבל הסתירה בזמן שהרגישו איזו נפילה, …
בניהם של תלמידי חכמים
45. בניהם של תלמידי חכמים אמרו חז"ל "מפני מה בניהם של תלמידי חכמים אינם תלמידי חכמים, מפני שלא ברכו בתורה תחילה" (נדרים פ"א ע"ב). תלמיד חכם נקרא מי שלומד תורה. "בניהם" נקרא מה שנולד לו אחר הלימוד. ושלא ברכו בתורה תחלה, היינו שלא נותן תודה תחילה, היינו מטרם שהתחיל ללמוד, …
רגע זה, ורגע שני
46. רגע זה, ורגע שני רגע זה נקרא אור פנימי, ורגע שני נקרא אור מקיף. אדם שאין לו סיפוק מההוה מתחיל לחשוב מתי יבוא רגע שני, שאז יהיה לו סיפוק. ובעבודה, זה נקרא דווקא להמשיך אור מקיף פנימה, לעשות תחבולות, שיהיה לו טוב ברגע זה.
גרוע מכולם
47. גרוע מכולם האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מכולם, משום שהוא מרגיש שלכל האנשים אין החסרונות מה שיש לו, הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו.
ימין, שלמות ואמת
48. ימין, שלמות ואמת אם האדם מאמין בגדלות וחשיבות הקדוש ברוך הוא, ומאמין, שבזה שמקיים מצוותיו יתברך יש הנאה להבורא, כי הוא משמש אותו. וזה נוהג בזמן שהאדם מרגיש, שהוא כלפי הבורא כמו קטן לגבי גדול הדור. מפני שיש חוק בטבע שקטן מתבטל לגבי הגדול, אז אפילו שרות קטן ביותר …
אמונתנו בספרים וסופרים
49. אמונתנו בספרים וסופרים אנשי העיר קנו יהלום וכולם שמחו שקנו יהלום בזול ביותר, ואחד מהם התעורר בשאלה, האם היהלום שקנו הוא אמיתי. אבל כל בני העיר אינם מבינים ביהלומים, והלכו מפני זה לאחד סוחר מומחה, שיגיד להם האם היהלום אמיתי או מזויף. ושמחו בתשובתו, שהיהלום אמיתי. ואחד מהם התעורר …
הרגשת הזמנים באדם
50. הרגשת הזמנים באדם כשאדם נהנה מאיזה דבר זה נמשך מבחינת אור פנימי, שהאור מאיר בכלי. כשהאדם נהנה מהעבר, האדם נהנה מהרשימות שנשאר מהאור פנימי. וכשהאדם נהנה ממה שמאיר לו, שהוא עומד לקבל בעתיד, זה נמשך מאור מקיף. נמצא שאלו ג' דברים, מדברים מהרגשת הנאה באדם בהווה, באלו ג' כלים, …
בחינת שבת
51. בחינת שבת תוספת שבת - בדבר טוב מוסיפים מלפניו ומאחריו. מה שאין כן בדבר רע, מסתפקים כמו שהוא, היינו אין נותנים הוספות, אלא שבוחרים את הרע במיעוטו. והיות ששבת הוא דבר טוב, לכן יש תוספת שבת מלפניו ומלאחריו. ומהו הטוב של שבת, אמר הכתוב "טוב להודות לה'". אם אדם …
אלקים עשה שיראו מלפניו
52. אלקים עשה שיראו מלפניו "אלקים עשה שיראו מלפניו", כי אחרת אין דרישה להמשכת האורות. וזה ענין דלת, שצריכים לסגור, בכדי שלא יכנסו אורחים בלתי קרואים, ולעשות דלת כזו קשה מאוד!
הקול קול יעקב והידיים ידי עשו
53. הקול קול יעקב והידיים ידי עשו חז"ל אמרו, שעשו עמד לקבל את ברכת יצחק, מטעם שלא היה כלים ליעקב, אבל כשקיבל יעקב ידי עשו, היינו כלים דקבלה של עשו, ואמרו בקולו של יעקב, היה זה תיקון, ולא הכירו על ידי התיקון, שעשה יעקב, שכבר יש לו כלים דקבלה על …
תשועת עולמים
54. תשועת עולמים תשועת עולמים - עולם הזה הוא בהווה, ועולם הבא בעתיד. בתוך הדעת הוא בהווה. למעלה מהדעת נקרא בעתיד, שהוא מאמין מה שיהיה לו אחר כך כאילו שיש לו עכשיו.
שמחם בבנין שלם - א
55. שמחם בבנין שלם -א "שמחם בבנין שלם", ויש להבין, מהו הפירוש בנין שאינו שלם. הלא בנין שאינו שלם אינו ראוי לכלום. ויש לפרש, בזמן דקדושה הוא בנין שאדם בונה בלבו מקום להשרות שם קדושה. כי יש בלב האדם ב' כוחות, דיצר הטוב ודיצר הרע. ובנין שאינו שלם, הכוונה שהוא …
שאלות בעבודה
56. שאלות בעבודה מדוע על עבודה גשמית, לאחר שנה שלמה שהוא עובד, אין האדם שואל לעצמו מה הרווחתי בשנה זאת. וברוחניות, האדם כן שואל, מה הרויח בשנה זאת שחלפה. האם השאלה מה שהרויח באה מצד הקדושה או מצד הסטרא אחרא. ידוע שעולם הזה נקרא עולם השקר. לכן על שקר לא …
כלי מחזיק ברכה
57. כלי מחזיק ברכה בענין כלי המחזיק ברכה, שברכה נקראת האור, ושלום נקרא הכלי, שנעשה שלום על ידי זה שרוצה להשפיע. וזה בא על ידי האור. נמצא, מי בא קודם, האור או הברכה. תשובה: האור. וכשהאור בא צריכים לחשוב מקודם על תקון הכלי. נמצא שהאור מקודם בא לצורך הכלי, ואחר …
אני ואין
58. אני ואין "אני" היינו הרצון שלנו. "אין" הוא ביטול הרצון שלנו. הרצון שלנו הוא לקבל הנקרא נוקבא. הרצון של הבורא יתברך הוא להשפיע. נמצא, בזמן שהאדם מבטל את ה"אני", נעשה מצורף "אני" ו"אין". לרמז שהעבודה שלנו לעשות מ"אני" "אין", כלומר מהרצון של נוקבא יהיה רצון להשפיע. אבל בלי רצון …
כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה
59. כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", כי בכל העבירות יש סך הכל עבירה אחת, היינו תאוה. אבל אין בהן גאוה, כי אין אדם מתגאה, בזה שלא יכול להתגבר על התאוה. מה שאין כן כעס, מלבד זה שנהנה מהתאוה של כעס, הוא עוד מתגאה …
בקשה לעזרה
60. בקשה לעזרה בזמן שיש לאדם צער גשמי, הוא צריך להצטער על זה שהקדוש ברוך הוא נתן לו עונש, שהוא מרגיש צער. ואם הוא לא מצטער, אם כן אין זה עונש. כי עונש נקרא מה שכואב לאדם ואינו יכול לסבול את מצבו, הן צער פרנסה, והן צער של מחלה. ואם …
ימין ושמאל
61. ימין ושמאל זווג להחיות העולמות, זווג דלא פסיק, שהוא חסדים מכוסים. זווג להולדת נשמות, זווג פסיק, שהוא בחינת חכמה. מימין יכולים לחיות אבל לא להוליד. מה שאין כן שמאל, חכמה, הנקרא חסרון, יכולים להוליד מצב ב'. מה שאין כן חפץ חסד, שמח בחלקו, חיים יש לו, אבל לא להוליד, …
שכר ועונש
62. שכר ועונש בבחינת עבודה משתמשים שכר ועונש בעולם הזה, ובבחינת עולם הבא לא משתמשים, הגם שישנו. מה שאין כן בבחינת הכלל משתמשים בעיקר שכר ועונש בעולם הבא, ולא משכר ועונש בעולם הזה. כי שכר נקרא תענוג, ועונש נקרא יסורים. ובבחינת הכלל, שעובדים לתועלת עצמם אז משתמשים בשכר ועונש של …
אתם נצבים היום - א
63. אתם נצבים היום - א "אתם נצבים היום כלכם". מלמד שכינסם... להכניסם בברית (רש"י). "כלכם" פירושו, שכולם נכנסו בערבות ("אור החיים" הקדוש). מקשים, מדוע מתחיל ברבים "כלכם", ואחר כך לשון יחיד "כל איש ישראל". הכונה, "כלכם", נכנס בכל איש ישראל, היינו שכל איש ישראל יהא כלול מכלכם, כמו שכתוב …
שהכל נהיה בדברו
64. שהכל נהיה בדברו על ברכת "שהכל נהיה בדברו" הדין, שאם היה לו לאדם הפסק, צריך לברך פעם שניה. יש לפרש, על שאר ברכות הנהנין, אף על פי שהיה לו הפסק הוא עוד יכול לברך, משום שיש לו על מה לברך בתוך הדעת. מה שאין כן "שהכל נהיה בדברו", היינו …
סור מרע ועשה טוב - ב
65. סור מרע ועשה טוב - ב אם האדם רוצה להיות "סור מרע", אינו צריך לעשות שום פעולות בכדי להסיר מעצמו את הרע. כי יש כלל בטבע, שאין האדם יכול לסבול דבר רע בעצמו. אלא בה בעת שהאדם בא לידי הכרה, שדבר זה הוא מזיק ורע לו, שמדבר זה הוא …
הוי המחכים ליום ה'
66. הוי המחכים ליום ה' "הוי המחכים ליום ה', חושך הוא ולא אור. משל לתרנגול ועטלף, ששניהם היו מצפים לאור היום. אמר לו התרנגול לעטלף, בשלמא שאני מצפה, שאורה שלי" (בגמרא, סנהדרין צ"ח ע"א). פירוש שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מה הוא מרויח מאור השמש. וצריך להבין: א. איזו …
מהי אמת
67. מהי אמת על פי רוב נקבע היופי, מה שהרבים קבעו, שזה יפה וזה לא יפה, בלבושים וברהיטי בית. אנו רואים שכל דור מבטל את ציור היופי של דור הקודם. למשל בדור הקודם היו יודעים שרהיטי בית צריכים להיות מעץ, וחרוט על העץ מיני ציורים. וכיום הארונות שעושים בבית הם …
סדר העבודה
68. סדר העבודה מתחילה מוטל על האדם להאמין למעלה מהדעת, שהבורא רצה להטיב לנבראיו, לכן ברא נבראיו, והטביע בהם את הרצון וההשתוקקות לקבל הנאה. וזה מסיבה כי רק זהו הכלי לקבל הנאה, כי אין האדם נהנה, אלא ממה שמשתוקק. ולדבר שאין בו השתוקקות, הוא יכול לקבל אבל אין הוא יכול …
השכר תמורת עבודה ברוחניות
69. השכר תמורת עבודה ברוחניות באופן כללי יש להבחין בעולם ג' דברים: א. הבורא. ב. הנבראים. ג. הטוב ועונג מה שהבורא נותן לנבראים. ומבחינה זו אנו מבחינים עולם אין סוף ממלא כל המציאות, אין שם ראש וסוף. וכאן אין עוד מקום לעבודה, כי אין מה להוסיף. המקבל הראשון, המכונה מלכות, …
הבדל בין קדושה לסטרא אחרא
70. הבדל בין קדושה לסטרא אחרא ההבדל בין הרצון לקבל, הנמצא בקדושה, לרצון לקבל, הנמצא בסטרא אחרא - שבקדושה לא משתמשים רק בחלק הרצון שיכולים לכוון עליו בעל מנת להשפיע. ואילו החלק בעל מנת לקבל לא נמצא בקדושה. וממילא אי אפשר לומר שהרצון לקבל בעל מנת לקבל יתוקן, הלא אין …
ענין גלות
71. ענין גלות "ישראל שגלו שכינה עמהם", שפירושו שאם האדם מגיע לידי ירידה, גם הרוחניות אצלו בבחינת ירידה. ולפי הכלל, "מצוה גוררת מצוה", מדוע הוא בא לידי ירידה. תשובה, שמלמעלה נותנים לו ירידה, בכדי שהוא ירגיש שהוא נמצא בגלות, ושיבקש רחמים שיוציאו אותו מהגלות, שזה נקרא גאולה. ואי אפשר להיות …
הסתר ונגלה בהשגחתו יתברך
72. הסתר ונגלה בהשגחתו יתברך בכללות העולם השגחתו הוא בהסתר מהכלל. כלומר, שאין העולם מאמינים, שיש השגחה על העולם, אלא חושבים שהכל הולך בלי שום מנהיג, חס ושלום. לכן הבורא מנהיג את העולם בשכר ועונש המגולה. כלומר שהנבראים מוכרחים לשמור את חוקי אלקים, הנקראים טבע, אחרת הם נענשים תיכף על …
טעמי תורה
73. טעמי תורה אוכלים, בכדי שיהיה כח לעבודה, ועובדים, בכדי שיהיה מה לאכול. אוכלים, שיהיה כח לעבוד. וחוזר חלילה. ויש להבין, מה הוא העיקר ומה הטפל. זה פשוט, אם שואלים את האדם על מה משתיהן אתה רוצה לוותר, היינו רוצים לתת לך דבר אחד משתיהן, ולא שאתה כורך אחד בשני. …
אבא ואמא
74. אבא ואמא "אבא נותן הלובן", הזכר מוריד הכלי קבלה דבחינה ד', הנקרא אהבה עצמית. "אמא נותנת האודם", הנקבה נותנת כלים, אבל הם כלים דהשפעה. נמצא שאי אפשר להשיג כלים דהשפעה, מטרם שמחליטים שכלים דקבלה אינם ראויים לשימוש. כלומר שאי אפשר להשיג כלים דהשפעה, שהיא אהבת ה', מטרם שיודעים שאהבה …
פעילות גדולי האומה
75. פעילות גדולי האומה בעל הסולם פעל שאדם פשוט, שאם הולך בדרכו, יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, מה שאין כן לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעל שם טוב היה צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות.
המעשים עולים למעלה
76. המעשים עולים למעלה כשהולכים על דרך להשפיע, לא נשאר אצל האדם כלום מהמעשים טובים שלו, אלא הכל עולה למעלה, כמו שכתב הזהר הקדוש, המעשים של יראה ואהבה פרחת לעלמא עולה למעלה. מה שאין כן מעשה בשלא לשמה נשאר למטה, כלומר שאז האדם מרגיש שיש לו רכוש של תורה ומעשים …
יוונים נקבצו עלי
77. יוונים נקבצו עלי "יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים". יוונים הם הקליפה נגד הקדושה. הקדושה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת, והיוונים הולכים דווקא בתוך הדעת. ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי "זה לעומת …
מלחמת היצר
78. מלחמת היצר מלחמת היצר היא בפנימיות וחיצוניות, כמו שאנו רואים במלחמת אגרופים, שכל אחד רוצה שהשני יכנע לפניו, היינו שלא רוצה להרוג את השני. ואז המלחמה היא בלי לבושים, אלא מלחמת כח, למי שיש יותר כח הוא מכניע את השני. לזאת גם במלחמת היצר אין צריך להרוג אותו, אלא …
מהו יפת תואר בעבודה
79. מהו יפת תואר בעבודה הנה הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, היא בשביה בין העמים. פירוש, כי כל אדם הוא עולם קטן ונכלל מע' אומות העולם. וכולם שולטים על נשמתו, שהיא נקראת, נקודה שבלב. ולכן "כי תצא" - למלחמת הרשות, ששם מקום לגלות את הכוונה בעל מנת להשפיע, שעל ידי …
קבלות האדם
80. קבלות האדם בקבלות האדם יש להבחין ז' אופנים, שבכל אופן יש תנאים מיוחדים: א. המקבל צדקה, ב. המקבל מתנה, ג. המקבל על ידי קנין כסף, ד. המקבל על ידי חלופין, ה. המקבל שכר עבור העבודה, ו. המקבל בחזרה חוב, ז. המקבל הלואה. בהמקבל חוב, יש להבחין לאו דווקא בחוב …
בעל כורחך אתה חי, בעל כורחך אתה מת
81. בעל כורחך אתה חי, בעל כורחך אתה מת "בעל כורחך אתה חי", אם האדם לא רוצה לקבל חיים עבור עצמו, אז הוא חי. "בעל כורחך אתה מת". אם אין האדם רוצה למות, היינו על דרך שאמרו חז"ל "רשעים בחייהם קרויין מתים", אזי כל כמה שהוא לא רוצה להיות רשע, …
סוס לרכב עליו
82. סוס לרכב עליו האבות הן הן המרכבה, כמו שכתוב "ויעל ה' מעל אברהם". הסוס חשוב זה שבעל הבית נותן לו כל הצרכים בגלל שאוהב אותו, כמו הבנים שלו. ומדוע הבנים הם בבית והוא בארווה, משום שהוא ילכלך הבית, לכן בעל הבית שם אותו מחוץ לבית, במקום המיוחד לו. ואמנם …
תפילה לחיים ומזונות
83. תפילה לחיים ומזונות חז"ל שאלו: אם צריכים לחיים וגם למזונות, להתפלל על מזונות, כי מזונות נותנים למי שחי (תענית ח' ע"ב). חיים נקרא הכרחיות, היינו אמונה. מזונות, היינו טעמי תורה ומצוות, הנקרא "צוויא דמארי". וכשמתפללים על צוויא דמארי, אז ממילא נותנים בחינת אמונה, כי אסור ללמד תורה לעכו"ם, כמו …
מישוש בתפילין
84. מישוש בתפילין "צריך למשמש בתפילין כדי שלא יסיח דעתו". לכאורה אם היה מסתכל על התפילין היה יותר מועיל להיסח הדעת. אלא ענין דעת פירוש שצריך לזכור שענין תפילין הוא סגולה, וממשמש נקרא מעשה. מעשה נקרא אמונה, שהיא ההיפך מהדעת, שהיא נגד הדעת.
קיום תורה רק בארץ ישראל
85. קיום תורה רק בארץ ישראל אין התורה כולה מתקיימת אלא בארץ ישראל (זהר, ריש האזינו). יש בחינת מדבר, ישוב, עולם, ארץ ישראל. פירוש, כל המצוות יכולים לקיים אפילו שנמצא בחוץ לארץ, כלומר אפילו שעדיין לא נכנס לקדושת ארץ ישראל, הנקרא בחינת מלכות שמים. אבל מצוות יראה ואהבה אי אפשר …
דרגת הרשע
86. דרגת הרשע "ולרשע אמר אלקים, מה לך לספר חוקי", "לא איברי עלמא אלא לצדיקי... ולרשיעי גמירי". אצל רשע גמור, כשהוא מרגיש, ואם כן הוא משמש בתרי"ג עיטין, שהם מצוות. ולצדיקא - תרי"ג פקודין
בחינת ירושלים
87. בחינת ירושלים ירו-שלם. ירא היינו חסרון, שהוא הסיבה לפחד. וירא שלם זה שאין לו שום יראה. ימין, נקרא שלם. שמאל, נקרא פחד, כ"פחד יצחק". עשיית קו אמצעי הוא שניהם ביחד, היינו כשמתאחדים, אז נעשה צירוף אחד ירו-שלם. "עינים להם ולא יראו" זה ימין, שלם, לכל מקום שאתה פונה צריך …
מלחמה בעמלק
88. מלחמה בעמלק "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל". ושאלו "וכי ידיו של משה עושות מלחמה". והתשובה - "בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה, מתגברין" (ראש השנה כ"ט ע"א). פירוש מסתכלים כלפי מעלה, היינו להשפיע, שענין הסתכלות פירושו שמסתכל על הדבר שזה בסדר, היינו כמו שכתוב אצל יוסף ובנימין "ואשימה …
שמחה ויראה
89. שמחה ויראה הנה כתוב "עבדו את ה' בשמחה", "עבדו ה' ביראה". האדם כשהולך להתפלל על חסרון לרוחניות, הוא צריך להיות בשמחה, היות שעכשיו הוא בבחינת הכרה, שחסר לו רוחניות. מה שאין כן לפני זה, היה בבחינת חולה מחוסר הכרה. ואחר כך יש מקום להתפלל, ואז צריך להיות לו יראה.
הבדל בין כסף לכבוד
90. הבדל בין כסף לכבוד כסף בא מצד התחתון, שהוא כוסף ומייגע את עצמו להשיג את מבוקשו. כבוד לא תלוי בתחתון, אלא שבא חוץ ממנו, כמו בעולמנו, שאנשים מבינים שכדאי לכבדו. לכן לאחר שיש לאדם כסף, אז מגיע הזמן לעבוד עבור הכבוד. בזמן שהאדם מתחיל להשתוקק לקרבת ה', שה' יקרב …
כולו מרור
91. כולו מרור היינו שבזמן הגאולה מרגישים, שהגלות היתה כולה מרור. מה שאין כן לפני הגאולה, עוד לא יכולים לדעת שהגלות היא כל כך מרור. וזהו "כיתרון האור מן החושך", שבזמן שרואים את האור, אז יכולים לראות את החושך. שזה סוד "אם אין דעת, (שהדעת עדיין בגלות), הבדלה מנין
ישן - חדש
92. ישן - חדש כלים ישנים שנשברו, אם סיבת השבירה בגלל כלים דקבלה, אז תדע להזהר מחדש, היינו תקבל כלים חדשים לעבוד בעל מנת להשפיע.
מלך פורץ גדר
93. מלך פורץ גדר "מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו". מלך, הוא הקדוש ברוך הוא. פורץ גדר, זהו המפסיק בין קבלה להשפעה. ואין מוחין בידו, היינו הגוף הנקרא רצון לקבל, אלא שהוא נכנע.
חתן דומה למלך
94. חתן דומה למלך חתן דומה למלך, מפני שמוחלין לו עונותיו. נמצא בזה שהוא דומה למלך, היינו שיש לו כח השפעה. וזה דווקא בזמן שהחתן מרגיש שהוא נחות דרגא, ושהוא מתבטל להמלך, אז הוא דומה למלך, שאין לו שום רשות. ועיין בתוצאות מכאן.
מלכות שמים מתחילים בחסד
95. מלכות שמים מתחילים בחסד "מלכות שמים מתחילים בחסד", היינו חסדים מכוסים. זכרונות, זה גבורה, שיודעים שהבורא זוכר בנו. שופרות, זה קו אמצעי. בשופר, היינו שפרו מעשיכם. אם הכוונה בתחילה לשפר את המעשים שיהיו בעל מנת להשפיע, מתחילים בחסדים, ולבסוף מגיעים לשיפור המעשים, שיהיה בעל מנת להשפיע.
צער קודם לרחמים
96. צער קודם לרחמים "כשמקדים תורה למצוה, או חכמה ליראה... וכעין זה תהיה הגאולה, אם זכו יצאו ברחמים... ואם לא מקדים רחמים יצאו בצער, וטוב שהקדים צער ודין להמשיך רחמים... לפום צערא אגרא" (זהר כי תצא, דף י"ט, אות נ"ב). ויש להבין: א. מדוע בכדי להמשיך רחמים מוכרח להיות מקודם …
צריכים לקבל תורה בשתי ידים
97. צריכים לקבל תורה בשתי ידים ענין שאומרים, שצריכין לקבל התורה בשתי ידים. הנה הפסוק אומר "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד". ענין אריכות ימים על דרך המוסר הוא, שאין להפסיק עבודת ה' אלא תמיד הוא בדביקות ה'. וטעם שענין ימין נקרא בחינת חסד, הוא ביטול המציאות, שהוא רוצה רק …
תיקון חצות
98. תיקון חצות חצות נקרא "מחצה על מחצה", היינו באמצע לילה. לילה נקרא חושך. ובאמצע חושך, הנקרא מחצה על מחצה, חצי טוב וחצי רע, היינו שקצת מאיר לו אור הקדושה וקצת הוא מרגיש שנמצא בחושך, אז הזמן שיתאבל על חורבן בית המקדש בכלל. ובפרט, כי לבו של אדם נקרא בית, …
שלמות וחסרון - א
99. שלימות וחסרון - א במקום חסרון יש אחיזה להסטרא אחרא. לכן בזמן הבקורת, שאז האדם נמצא בחסרון, יש שם אחיזה לסטרא אחרא. ואז האדם, אף על פי שלא מרגיש, מכל מקום הוא נמצא בפרודא. מה שאין כן בקו ימין, שהאדם נמצא במצב של שלימות, אין שום אחיזה להסטרא אחרא, …
אמונה ודעת
100. אמונה ודעת כ"ב אדר תשי"ג ת"א הקשה, למה צריכים להמשיך בחינת חכמה, שהיא בחינת ידיעה, אם כל עבודתו של האדם היא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ותירץ, דאם לא היה צדיק הדור בבחינת ידיעה, אזי הכלל ישראל לא היו יכולים לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא דווקא בזמן שצדיק הדור …
אמונה למעלה מהדעת
101. אמונה למעלה מהדעת דוגמא, למטה מטבור דא"ק, למדנו שיש שם עשר ספירות דסיומא. היינו כל זמן שהוא אומר שלא רוצה לקבל, מסיבת שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע, אז יש לו אור דחסדים והארת חכמה. אבל בה בעת שנופל במחשבתו ענין של קבלה, תיכף נופל ממדרגת הקדושה.
מעשים טובים נקראים בנים
102. מעשים טובים נקראים בנים מעשים טובים נקראים בנים. ובנים גם כן נקראים, הבנה וידיעה. ואבות נקראים הסיבות, שמולידים את ההבנה. לכן כשעוסקים בתורה, רוצים שעל ידי התורה ומצוות שעוסקים, יהיו הבנה וידיעה. ... מה שאין כן צדיקים ... הבנים של ... מעשים טובים, כמו שפירש רש"י, "ללמדך, שעיקר תולדותיהם …
יחוד זו"ן
103. יחוד זו"ן "ויגש אליו יהודה". רבי אלעזר פתח, "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך". ובהסולם, אתה אבינו, אתה היינו המלכות, פירושו אתה שורשנו, שמלכות נקראת אתה הוא שורשנו. "אברהם לא ידענו". כי אף על פי שבו קיום העולם, שהוא …
אסור ללמד תורה לגוי
104. אסור ללמד תורה לגוי אסור ללמד תורה לגוי, שנאמר "לא עשה כן לכל גוי" (חגיגה יג ע"א). וענין איסור, לפי מה שפרש זצ"ל, בכל מקום שכתוב "אסור", פירוש שאינו יכול. לפי זה יוצא, שפירוש שאסור ללמד תורה לגוי, ואפילו מי שנימול ואינו שומר מצוות התורה, הוא לא יכול ללמוד …
ברוך אלקינו שבראנו לכבודו
105. ברוך אלקינו שבראנו לכבודו האדם נותן תודה לה' בזמן שהקדוש ברוך הוא נותן לו את ההרגשה הזאת, ויכול לעבוד בדרך זה, היינו שכל מה שהוא עושה הוא להרבות כבוד שמים, ולא לתועלת עצמו.
חורבן דקדושה
106. חורבן דקדושה האדם צריך להתפלל על חורבן בית המקדש, שהקדושה, היא בחינת חורבן ונמצאת בשיפלות, ואין איש שם לב לשיפלות הזאת, שהקדושה מונחת בארץ וצריכים להרים אותה משיפלותה. כלומר כל אחד ואחד מכיר בתועלת עצמו ויודע שזה דבר חשוב מאוד, וכדאי לעבוד בשביל זה, מה שאין כן להשפיע לא …
את גולן בבשן
107. את גולן בבשן א' אדר תש"ז "בשן" הוא לשון בושה, "גולן" לשון גאולה, פירוש שעל ידי הבושה נגאלין. "חרמון ותבור ירננו". תבור מלשון בתר, שהוא סוד "הרי בתר" (שיר השירים ב'). הרים נקראים הרהורים, היינו מחשבות שבאות לאדם. "בתר" מלשון "ויבתר אותם בתווך" (לך לך). שעל ידי ההרהורים, נחתכים …
האדם הוא הקובע
108. האדם הוא הקובע האדם הוא הקובע את הצורה, היינו אם זה טוב או רע. דהיינו אם היסורים באים למתקו, זה נקרא טוב, ואם לא אומר כך באמת הוא מרגיש אותם כיסורים.
טעם שהולכין על קברי אבות
109. טעם שהולכין על קברי אבות פעם אאמו"ר זצ"ל נסע לחברון לפני שעבר לגור בת"א. וכשחזר ממערת המכפלה, אמר טעם למה נוסע לקברי אבות, שהוא כדי לומר, "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי".
דרך תורה
110. דרך תורה דרך יסורים, היינו בזמן שנמצא תחת היסורים. דרך התורה, שהוא יכול לצייר לעצמו את היסורים שעברו עליו, ואז הוא מרויח שאינו צריך ליסורים חדשים.
אין חדש תחת השמש
111. אין חדש תחת השמש "אין חדש תחת השמש". חידוש, נקרא דבר חדש, מה שלא היה עד עכשיו. "תחת השמש" לא נקרא חידוש, כי זהו טבע, שצריך לעבוד לתועלת עצמו. למעלה מהשמש, שהוא למעלה מהדעת, זהו חידוש, היות שזהו נגד הטבע.
השבת הגזל
112. השבת הגזל "והשיב את הגזילה אשר גזל". גזילה יקרא אשר הוא מקבל בכח, אף על פי שהנותן לא רוצה. העליון רוצה שהתחתון יקבל רק בזמן שמשלם תמורה, היינו על מנת שהמוכר יהנה. בגשמיות הוא נותן לו כסף, וברוחניות תמורה נקרא בעל מנת להשפיע. וזהו, והשיב, היינו את כל מה …
הזקן מחפש יראת שמים
113. הזקן מחפש יראת שמים "אדלא אבידנא בחישנא". פירוש, שהזקן שהולך מסתכל תמיד לארץ, כאלו מחפש דבר (שבת קנ"ב). יש להבין, מה בא זה להודיענו. אלא, זקן זהו מי שקנה חכמה. ומטרם שנאבד לו את היראת שמים הוא מחפש בארץ, שארץ רמז ליראת שמים, ואינו מחכה עד שיאבד את היראת …
ג' שותפים
114. ג' שותפים "ג' שותפים באדם: הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו" (קידושין ל' ע"ב). ימין נקרא אבא, שנותן הלובן. האדם צריך לתת אתערותא דלתתא, כי זהו הכלי, היינו החסרון, וזהו "כיתרון האור מן החושך". ואמא נותנת האודם, היינו שמאל, היינו אור אדם, שרואים שלא יכולים ללכת בדרך הזאת. וזה נקרא …
פירוש "תורה לשמה"
115. פירוש "תורה לשמה" זכה, התורה לשמה נעשית לו סם חיים (יומא ע"ב ע"ב). פירוש, שטועם טעם בתורה, שהיא בחינת חיים. לא זכה, נעשה לו סם המוות. כלומר, בעבודה דלהשפיע הוא מרגיש טעם מוות.
מי הם הרשעים
116. מי הם הרשעים רשעים נקראים אלה, שלא יכולים לומר, שיש סדר של טוב ומיטיב.
המאור שבה מחזירו למוטב
117. המאור שבה מחזירו למוטב כלומר כשהעוסק בתורה ומצוות ולא מרגיש עצמו בטוב, המאור שבה מחזירו למוטב, שירגיש עצמו בטוב. כלומר, שבזמן שמרגיש עצמו ברע, אין הוא יכול לתת תודה למחזירו למוטב, שיהיה בידו לתת תודה על מה שטוב לו.
חוץ מ"צא"
118. חוץ מ"צא" האדם הוא רק אורח. וה' הוא בעל הבית. וידוע מה שאמרו חז"ל, "כל מה שאומר לך בעל הבית עשה", שכך נהוג, "חוץ מצא". כי בזמן שהאדם יוצא מרשותו של בעל הבית, כבר אין הוא בעל הבית שלו, שישמע בקולו.
מתוך שלא לשמה בא לשמה
119. מתוך שלא לשמה בא לשמה לעולם מוכרח להיות ההתחלה, אחרת אי אפשר להגיע לשמה. פירוש, האדם צריך להאמין שבכל התאוות גשמיות, היינו אכילה, שתיה, שינה ושאר תאוות, וכמו כן תענוגים שיש בהשכלה בחכמות חיצוניות, ובשליטה, ובנקימה, וכל כיוצא בזה, כמו שכתוב בכללות "הקנאה, התאוה והכבוד מוציאים את האדם מן …
שמחה הבאה מריקוד
120. שמחה הבאה מריקוד בגשמיות רואים שמרימים הרגלים מהארץ, זהו מרמז חיות, שהרגלים מרמזות על בחינת מרגלים, על דרך המרגלים שהלכו לתור הארץ, שהלכו לראות, אם כדאי לתת יגיעה ולזכות לבחינת ארץ דקדושה. ובתוך הדעת יש תמיד דעות הפוכות מהקדושה, אלא רק צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהיא ארץ זבת חלב …
ב' כוחות באדם
121. ב' כוחות באדם ב' כוחות האדם מבחין בעולם: א. כח הדוחה לאדם, שיזוז ממצב זה שבו הוא נמצא. ב. כח המושך, שמושך האדם, שמסיבה זאת הוא מוכרח לזוז מהמצב שבו הוא נמצא. כח הדוחה נקרא יסורים. וזה שהוא סובל יסורים במצב שבו הוא נמצא, זה גורם לו שיעזוב את …
ענין זכה לחיים
122. ענין זכה לחיים "זכה", כלומר, שאם האדם אומר, זה שיש לו רצון ללמוד תורה, אף על פי שאינו מוצא בה טעם, מכל מקום זה שישוב לעיין בספר ונתנו לו מחשבה ורצון לבוא לבית המדרש, זאת זכיה גדולה אצלו, ונותן תודה לבורא על זה, זה נקרא "זכה", שאומר שיש לו …
בלי ידים ובלי רגלים
123. בלי ידים ובלי רגלים יכולים לחיות בלי ידים ולא להרגיש חסרון, כדוגמת העופות. ויכולים להיות בלי רגלים כדוגמת הנחש, שנאמר בו "על גחונך תלך". "ידים" הן הכלים שמשיגים בחינת חיוב. "רגלים" הן בחינת בקורת ובחינת שלילי. "למעלה מהדעת" הוא בלי ידים ובלי רגלים.
לשמשני
124. לשמשני "כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשני". לפי מה שפרש אאמו"ר זצ"ל, הכוונה, שכל החסרונות שהאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו …
הגדרות - א
125. הגדרות - א סטרא דטובו נקרא תמיכה. יש לו על מה לסמוך, היינו יש לו יסוד. סטרא דדינא קשיא, היינו שאין לו שום יסוד לבנות את בנין המלכות שמים, שאז הוא נמצא בבחינת "תולה ארץ בלי-מה". קו האמצעי זה הקדוש ברוך הוא, היינו שהוא עוזר. "מודה על העבר", זהו …
ביקור חולים
126. ביקור חולים ה' הוא למעלה מראשו של חולה. "חולה" נקרא שחש בראשו, היינו מחשבות זרות, וחש במעיו, היינו בכלי קבלה. ואת הידיעה הזאת, שהוא חולה, נותן ה'.
אשרי אדם
127. אשרי אדם "אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון, ואין ברוחו רמיה" (זהר נשא דף א' אות א'). פירוש, מדוע לא יחשוב לו ה' עון, אף על פי שיש לו עונות, מטעם שאין רוחו רמיה. "רם", נקרא גדלות, שאין הוא גדול מסיבה שיש לו עונות. כי יש לפעמים שאדם …
רוממו ה' אלוקינו
128. רוממו ה' אלוקינו "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש ה' אלקינו". "רוממו". פירושו, אם האדם רוצה לדעת רוממות וגדלות ה' אלקינו, זה יכולים להשיג רק על ידי דביקות והשתוות הצורה. אם כן מהו השתוות הצורה, ואיך מגיעים להשתוות הצורה. "והשתחוו להר קדשו". עניין השתחויה היא הכנעה, היינו …
ידיעה ואמונה
129. ידיעה ואמונה האדם עובד ומתיגע לשמור את חוקי מזונות הגוף, בין מדעתו ובין שלא מדעתו, מסיבת שהשכר ועונש מגולים. לכן אפילו שאין לאדם טעם באכילה ושתיה, למשל כשהוא חולה, מכל מקום האדם מכריח עצמו לאכול ולשתות, אפילו שלא נהנה מהמזונות האלו, מטעם שאם לא יקיים החוקים האלו הוא יקבל …
עדות ה'
130. עדות ה' "עדות ה' נאמנה מחכימת פתי". אם האדם יודע שהוא פתי, אז התורה מחכימה אותו. פירוש "תורת ה' תמימה", יש לפעמים שאדם לומד תורה, אבל האם הכוונה שזוהי תורת ה', היינו שכל התורה כולה הם שמותיו יתברך. ויש תורת ה', היינו שכל התורה אינה מדברת אלא מבחינת שמותיו …
ראה חיים עם אשה אשר אהבת
131. ראה חיים עם אשה אשר אהבת פירוש, שצריך האדם לכלול חיים מעץ החיים, שהוא זעיר אנפין, במקום זה, שהיא מלכות, הנקראת אשה. וזה בלא זה, זעיר אנפין בלי מלכות אינו הולך. וצריך האדם לכלול מדת יום בלילה, כי חיים שהם הארת חכמה, אינם שורים אלא על המלכות. ביאור הדברים: …
עליון ותחתון
132. עליון ותחתון כלים של קונה וכלים של מקנה. העליון הוא המקנה והתחתון הוא הקונה. המסך של התחתון שיש לו בעיניים, הנקרא "סתימת עינים", הוא רואה שגם לעליון אין יותר מגלגלתא ועינים. נמצא, שהמסך דתחתון מכסה על העליון. ובזמן שהעליון נותן את המסך, שמכסה את העליון לתחתון, היינו שמסיר מעצמו …
הכל תיקונים
133. הכל תיקונים "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" (בשלח). קושיית חז"ל, אם אני לא אשים המחלה, בשביל מה צריכים לרופא (סנהדרין ק"א ע"א). ויש לפרש, היות שאני הרופא, ולמה אני אשים עליך מחלה, אם אני מוכרח לרפא את המחלה. ומה אני מרויח אם …
בג"ר אין תשובה מועילה
134. בג"ר אין תשובה מועילה כשהאור מאיר בכלים, אין הבדל בין אור לכלי, אלא כשהאור מסתלק אז ניכר ההיכר. לכן כשזוכין לתשובה מאהבה, הזדונות נעשו לזכיות, מטעם שאור העליון מאיר לכל הכלים, היינו לכל המעשים שעברו. נמצא שכל המעשים נעשים כלים להאור, אם כן אפילו הזדונות נעשו לזכיות, היינו לכלים …
צדיקים נוטלים בזרוע
135. צדיקים נוטלים בזרוע יש ג' בחינות בקבלה: א. מקבל צדקה, ב. מקבל מתנה, ג. ומקבל בזרוע, היינו שתובע מטעם שמגיע לו. א. בצדקה. מתביישים בעת קבלת צדקה, אבל אדם תובע, הגם שמתבייש. ב. מתנה. אין מדרך העולם לבקש מתנה, אלא שנותנים מתנה בלי תביעה מצד המקבל. אלא למי שאוהבים, …
עקידת יצחק
136. עקידת יצחק עקידת יצחק, שאברהם, שהוא קו ימין, שהוא בחינת למעלה מהדעת, עקד את הקו שמאל, שהוא בחינת השכל, שעושה ביקורת על כל דבר. ונתן לו תמונה כללית מהמצב שבו הוא נמצא. והוא עזב את כל השמאל, וקיבל על עצמו בחינת ימין, שהוא למעלה מהדעת. על ידי זה זכה …
החסרון זהו הכלי
137. החסרון זהו הכלי עיקר הוא החסרון, והוא נקרא כלי לקבלת המילוי, וגודל המילוי נמדד לפי מדת החסרון. נמצא, שאם יש אותו מילוי, לא פחות ולא יותר, ומכל מקום אחד נהנה מהמילוי ושש ושמח, ואין מלים להביע את שמחתו, והשני מרגיש עצמו שאין לו שום תענוג וחיות להחיות את נפשו, …
דרך קרובה ורחוקה
138. דרך קרובה ורחוקה דביקות נקרא חיים, קדושה. פרודא, דהיינו קבלה עצמית, נקרא מות, פירוד מחיי החיים. ונפרד מהקדושה נבחן לטומאה. השאלה, "למה נגרע", היה על טמא לנפש, ותשובת ה' היתה הן על טמא נפש, והן מי שהיה בדרך רחוקה. דרך הקרובה לקדושה, זה שהולך על דרך השפעה. ו"דרך רחוקה", …
בחינת רגל ונעל
139. בחינת רגל ונעל "מה יפו פעמיך בנעלים" (זהר חקת). נעל, היא על רגלו של אדם. יש כאן להבחין ענין רגלים וענין נעלים. בגשמיות, הנעלים הן השומרות על הרגלים שלא יזוקו. אחרת, היינו אם אין נעלים על הרגלים, שדורכין על הארץ, יש לפעמים דברים המזיקין, ועל ידי זה ניזוק האדם. …
הבדל בין קנאה לתאוה
140. הבדל בין קנאה לתאוה בעל ספר "ראשית חכמה" (בשער הענוה פ"ז) מביא משל: מעשה על החומד (היינו מי שחומד לכל דבר מה שהוא רואה) והקנאי (פירוש שתמיד הוא מתקנא בזה שיש לשני, אף על פי שהוא לא צריך להדבר, אבל מדוע יש דבר זה לשני). הלכו יחדיו, בדרך פגע …
אין רוח חכמים נוחה הימנו
141. אין רוח חכמים נוחה הימנו הנה רוח, נקרא רוח חכמים, המאיר בכלים דלמעלה מהדעת, הנקרא חסדים. לכן בזמן שהאדם צריך לקבל את רוח חכמים, אינה נוחה הימנו. כלומר זהו לא לפי רוחם, והם רוצים לקבל בחינת חכמים, ולא רוח חכמים, שהכוונה שרוצים לקבל בתוך הדעת. אבל לקבל את רוח …
צער השכינה - א
142. צער השכינה - א צער השכינה. למלך שיש לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים, במשל למי שעשה חתונה לבנו, והזמין מאות מנות, ועכשיו אין לו אורחים, שאין לו מי שירצה לבוא ולהנות מהמגדל. וזהו צער השכינה.
צורך בהכרת הרע
143. צורך בהכרת הרע למה אנו צריכים להכרת הרע, שאנחנו מונחים כל כך בבוץ ואין מוצא, זהו המשל, והכל בשביל שצריך לתת תודה רבה. ויש הבדל על מה שעזר לו, וכפי ערך הטובה שקיבל, כך נעשה לו אוהב ודבוק בו. ויכול לעבוד בשבילו, בגין דאיהו רב ושליט. פירוש, גדלות הבורא …
נגלה ונסתר
144. נגלה ונסתר התורה מתחלקת לב' אופנים, לבחינת מעשה המצוות, שהן חלק הנגלה, שזה מעשה שרואים. ויש חלק תורה שנקרא "נסתר", שאינם רואים. וחלק תורה הזה שייך לכל הכלל, מה שאין כן חלק התורה שאין לה שייכות למעשה, זה נקרא נסתר, שזה שייך רק לבחינת מחשבה ולבחינת רצון, היינו מוחא …
תשוקה לידיעה
145. תשוקה לידיעה התשוקה לידיעה באה במי שעושה פעולות בכדי לדעת, היינו שמתייגע עצמו, ומעיין כפי כוחו. הפעולות האלו גורמות לו תשוקה לדעת ידיעת התורה. ובזה מתרקם בו כלי, שהוא רצון וחשק. אבל הידיעה בעצמה באה מלמעלה, ואין אדם יכול לסייע לידיעה, רק להכלי הוא יכול לסייע, על ידי היגיעה …
יסורים ושמחה
146. יסורים ושמחה ענין יסורים הוא קו שמאל, כלומר בזמן שהאדם עושה ביקורת על מעשיו, אם הם על דרך האמת, בעל מנת להשפיע. ואז הוא רואה את כל חסרונותיו. וזה נקרא יסורים, כלומר שכואב לו על מה שהוא כל כך חלש בענין דלהשפיע. כי אז הוא רואה את האמת, שאין …
קו העבודה
147. קו העבודה קו אחד נקרא שלימות. הכלל הולך לפי קו אחד, כלומר דרך אחד, כלומר שכל אחד ואחד יש לו חלק בתורה ומצוות. וכל אחד ואחד משער בנפשו, כמה יגיעה הוא צריך לתת בכדי שירגיש, שכבר יצא ידי חובתו. וכל אחד עושה לו חשבון נפש, אם הוא קיים מה …
אמונה נקרא מעשה
148. אמונה נקרא מעשה אמונה, נקרא מעשה ולא שכל. ואמונה, כשאין הגוף מסכים, הוא צריך ללכת בדרך הכפיה, שהיא למעלה מטעם ודעת, רק מעשה לבד. וזה דומה שנותנים לילד לאכול, וההורים נותנים לו להבין שזה לטובתו, כלומר אף על פי שהילד לא מוצא בזה שום טעם. אלא עד כמה שההורים …
ארץ זה מלכות שמים
149. ארץ זה מלכות שמים "וגם הקמותי בריתי איתם לתת להם ארץ כנען". משום שנימולו לכן ירשו ארץ, כמו שכתוב "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ" (זהר וארא דף ו' אות כ'). ויש לשאול, מה השייכות של מילה לארץ. כמו שכתוב, בשביל מילה, כלומר היות שנמול, לכן ירשו ארץ. והענין …
סכין לשחיטה
150. סכין לשחיטה סכין נקרא במה ששוחטים. וענין מסירות נפש צריך להיות הסיבה שלא יהיה שום פגם. למשל המאבד עצמו לדעת הוא מסיבת פגם, היות שאין לו טעם בחיים מכמה סיבות, לכן הוא מוסר עצמו למיתה. לכן צריכים לראות זה שאדם מקבל ענין מסירות נפש, שהסיבה לא תהיה שום פגם, …
ענין רצון להשפיע - א
151. ענין רצון להשפיע - א השאלה: כשאומרים רצונו להטיב לנבראים, וכשנבראים מקבלים את הטבתו, אם כן נתמלא רצונו, היינו שהוא מקבל הנאה מזה שהוא משפיע. והרי יש לנו כלל שהבורא הוא רק משפיע, ולא מקבל חס ושלום. אם כן עולים ב' פירושים בקנה אחד. ואמנם אותה הקושיא יש לשאול …
הצנע לכת
152. הצנע לכת הצנע לכת, היינו הכוונה, ש"עשיית משפט ואהבת חסד" צריכה להביא את האדם לידי כוונה. שענין כוונה מכונה "הצנע לכת", מטעם שאין האדם יכול לראות את כוונת חבירו.
טוב תורה עם דרך ארץ
153. טוב תורה עם דרך ארץ "טוב תורה עם דרך ארץ". ארץ נקרא מלכות. והדרך של המלכות היא בחינת אמונה למעלה מהדעת. "טוב תורה עם דרך ארץ", היינו אם יש לו נקודה שבא לקיים התורה בחינת אמונה, אחרת אינו יכול להגיע לידי קיום התורה, היינו להשיג בחינת תורה. כי אסור …
יושבי קרנות
154. יושבי קרנות "יושבי קרנות", ויש תלמידי חכמים: קרן, נקרא בחינת אמונה, ועדיין לא זכו לבחינת תורה. כי תורה, נקרא בחינת ריוח, ואמונה, נקרא קרן. וצריכין להשתדל לזכות לבחינת תורה.
אתה בחרתנו - א
155. אתה בחרתנו - א האדם צריך לעשות את הבחירה. אלא כשהאדם עושה את הבחירה, אז הקדוש ברוך הוא בוחר בבחירה, שהאדם עשה, ונותן לו את השפע השייך לבחירה שלו, כמו שמבואר "אשה כי תזריע וילדה זכר".
קידוש הלבנה
156. קידוש הלבנה ויש להבין מהו שיש לקדש הלבנה דוקא. ידוע ששמש ולבנה רומזים על זעיר אנפין ומלכות, היינו מבחינת ענף ושורש, אנו מתפללים בקידוש הלבנה, יהי רצון שימלא פגימת הלבנה. ויש להבין מה איכפת שיש פגם ללבנה, שניתן לנו לקדש את הלבנה, ולבקש מה' שימלא את הפגם שלה. ומהו …
מה קודם, הברכה או השלום
157. מה קודם, הברכה או השלום הברכה בא קודם, אבל אינו מחזיק. לכן נסתלקה ממנו הברכה. לכן צריך להשתמש על הברכה שיהיה שלום, היינו שלא יהיה שינוי צורה. לכן כל פעם שמקבל ברכה, צריך להשתמש עם הברכה שיזכה לשלום, ששלום נקרא השתוות הצורה. וכשתהיה לו השתוות הצורה, הנקרא שלום, אז …
לפום צערא אגרא
158. לפום צערא אגרא על ידי תורה ומצוות שאדם עושה, הן מביאות עליו מחשבה ורצון, שירצה לטהר עצמו. וזה נקרא "הבא לטהר". זהו הזמן שהוא משקיע כוחות, בכדי לטהר עצמו מאהבה עצמית. ואז הוא בא לידי צער ומכאוב מזה שלא יכול לבוא לידי טהרה, אלא להיפך. כי כל פעם הוא …
צורך וחשיבות לימוד האמונה
159. צורך וחשיבות לימוד האמונה "ובחרת בחיים". תנא רבי ישמעאל, זו אומנות. מכאן אמרו חכמים, חייב אדם ללמד את בנו אומנות, ואם לא למדו, חייב ללמד את עצמו, מאי טעמא, למען תחיה אתה כתיב (ירושלמי קדושין פ"א ה"ז). משמע מכאן, שמצוה ללמוד אומנות. וזה נכנס בגדר של "ובחרת בחיים". אם …
וכל העם נצב עליך
160. וכל העם נצב עליך יתרו, באר שבע תשכ"ב "וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב". וכי אפשר לומר כן, אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום, וכאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר בו "ויהי …
התעוררות - א
161. התעוררות - א לכל אדם דתי יש זמן או רגע בחיים שלו שיש לו קצת התעוררות מלמעלה, שירגיש חיות בזה שהוא יהודי. והגם שבאופן כללי, האדם נמצא בכמה מצבים, שאין בו שום חן דקדושה, ולפעמים יש שהוא שוכח בכלל שיש קדושה בעולם, ואפילו שזוכר הוא רק מטעם חינוך, היינו …
אהבת הזולת
162. אהבת הזולת מסתכל אני על נקודה קטנה הנקראת אהבת הזולת. ואני חושב עליה: מה אני יכול לעשות בכדי להנות את הכלל. היות שאני מסתכל על הכלל כולו, אני רואה יסורי הפרט, מחלות ומכאובים, ויסורי הפרט מהכלל כולו, היינו מלחמות בין העמים. ומלבד תפילה אין מה לתת, וזה נקרא "מצטער …
גוונים בעבודה
163. גוונים בעבודה שמאל נקרא גוון אדם, שהוא הארת חכמה, מבחינת ג"ר דחכמה. האדם הזה מוקף מחוט שחור, שהוא סוד הדינים דמסך דחיריק הממעטו מג"ר. אוכמא דכל אוכמין: מחמת הגלל של תוספת דין מתוך גלגולה במי הים, מחמת "יעלו שמים ירדו תהומות", האדום הזה קיבל צורת שחור, הנבחן שהאדם שלקה …
מה לבקש מה' - להיות עובדו
164. מה לבקש מה' - להיות עובדו כשהאדם רואה שיש לו הפרעות בעבודת ה', והוא רוצה להתפלל לה' שיהיה לו כח לעבודה, מה עליו לבקש. כלומר, יש ב' אפשרויות: א. שה' יסלק ממנו את ההפרעות, ממילא הוא לא יצטרך לתת כוחות גדולים בכדי ללכת בדרכי ה'. ב. שה' יתן לו …
יש ענין שמירה
165. יש ענין שמירה בעץ הדעת יש ענין של שמירה, היינו שהאדם צריך לשמור עצמו ממחשבות זרות. היות שעץ הדעת, נקרא טוב ורע, לכן צריכים לשמור את עצמו, מהרע אשר שם. שעץ הדעת, נקרא מלכות דמדת הדין, שנקרא מקבל בעל מנת לקבל, וכל התיקונים הוא שיהיה בעל מנת להשפיע. ומטרם …
איזו תשובה מועילה
166. איזו תשובה מועילה תשובה מועילה רק על מלכות הממותקת בבינה, שיש זמן קטנות. ובגדלות, אח"פ חוזרים להמדרגה, שהם שבים, כלומר שיכולים להשתמש עמהם בעל מנת להשפיע. וזה נקרא שמועילה תשובה, היינו שיכולים לתקן, שיוכלו להשתמש עם כלים דקבלה. מה שאין כן אח"פ, ששייכים לבחינת ג"ר, שאינו יכול להאיר אלא …
מחמיר על עצמו, ומברך
167. מחמיר על עצמו, ומברך ברכת חובה פירושה שהגוף מחייב אותו לברך. היינו הגוף שהבורא ברא אותו בטבע, שאם הוא מקבל טובות ממישהו, אזי הוא מברך אותו. וזה נקרא ברכת המזון מדאורייתא. ואינה מצווה, היינו שהגוף אינו מחייב אותו לברך, כיון שהוא מרגיש שחסר לו עוד כמה דברים מה השני …
ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו
168. ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו פירוש, ברוך האדם, אשר ה' שם בלבו את הבטחון, שיהיה לו בטחון. כי למדת הבטחון, צריכים שה' יתן את הבטחון. אולם צריך להיות אור וכלי. לכן כשהאדם עובד ורוצה להשיג בטחון בה', על ידי זה ה' נותן לו זה במתנה.
ענין המטה
169. ענין המטה כרעי המטה שקראן ה' שהיו קושרים אותו לרגלי המטה. "מטה", נקרא מטה בחשיבות, היינו אמונה. כמו שאמרו חז"ל, שהיו רואים שהמלאכים נושאים את מטת משה, לכן עשו את העגל, שפירושו שבחינת אמונה של משה רבנו עליו השלום היתה אצלם בחינת שיפלות. רגלי המטה, כלומר על מה שמונחת …
ענין אמונה בתוך הדעת
170. ענין אמונה בתוך הדעת אמונה בתוך הדעת, נקראת רצועה בישא לאלקאה בה חיביא [רצועה רעה להלקות בה את הרשעים[. והטעם הוא, משום שעל ידה משועבדים בתוך הגלות, שלולי זאת היו יוצאים תיכף לחירות. כמו בישראל שהיו במצרים רד"ו שנה, או כמו שכתוב "ועינו אותם ארבע מאות שנה", שהענין הוא …
מה טובו אוהליך יעקב - א
171. מה טובו אוהליך יעקב - א "מה טובו אוהליך יעקב". יעקב הוא מלשון עקביים וסוף. היינו מצב השיפלות הכי גרוע שהאדם מרגיש, היינו שאין הוא רואה שיהיה בעולם משהו, שיהיה בידו לקחת מהם תענוג. והוא אומר, הלא תכלית הבריאה היא להיטיב לנבראיו, וכמו שכתוב שעיקר טוב ועונג הוא בתורה …
אדם ותורה
172. אדם ותורה כשאדם לומד תורה, הנה האדם נקרא תחתון, כלומר שהוא דואג רק לתועלת עצמו. ובענין דביקות בה' אין לו שום מושג. והתורה שהוא לומד, היא מאלה אנשים שהיו דבוקים בה'.
תפילין
173. תפילין תפילין של יד מניחין על יד כהה, שהוא שמאל. ויש שם ז' כריכות, שהם נגד ז' מדות. וכל כריכה היא בחינת עליות וירידות. אבל יחד עם זה מתקדמת, היינו שכל גלגל וגלגל כשעולים למעלה מוכרח להיות נקודת ירידה, אחרת אין מקום לעלות. כי אם אין כלי אין אור, …
המצוות הן מפי ה'
174. המצוות הן מפי ה' ניתנו לנו מצוות מפי ה', שהן דאורייתא, וגם מצוות דרבנן, ומנהגי ישראל, שעל ידיהן יש לנו מה להנות להבורא. שאחר כך יתגלו האורות שנמצאים במצוות האלו.
ג' מדרגות דאדם
175. ג' מדרגות דאדם "דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולן" (מכות י' ע"א). רבי לתלמיד הוא על דרך השפעה. "ומחבירי יותר". חבר מבקש מחבירו שילמד עמו, שבכך יעשה לו טובה. "ומתלמידי יותר מכולם". תלמידים נקראים שרוצים ללמוד, אלא שרוצים להבין, שאומרים "ילמדנו רבינו מהיכן …
אמונה בחינת למעלה מהטבע
176. אמונה בחינת למעלה מהטבע אמונה נקרא בחינת שלא כדרך הטבע, היות שזהו למעלה מהדעת. ובתוך הדעת נקרא טבע, שמוטבע כח באדם שאת מה שהוא מבין ומרגיש הוא יכול לעשות. בחינת משה רבנו עליו השלום, נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת, וקרח, נקרא בחינת דעת, על דרך שאמרו חז"ל "קרח פקח …
פרי תורה
177. פרי תורה פרי חכם ח"ב דף ל"ו (ד"ה ובדרך) אין לה מעצמה כלום אלא מה שנותנים לה אחרים. מלכות הנקראת רצון לקבל, אסור לקבל לעצמה, היינו לבחינתה משום הצימצום. ועל ידי זה שהיא לא רוצה לקבל, היינו להמשיך לבחינתה, אז היא מקבלת מאחרים, היינו מה שמשפיעים לה. וזה כמו …
אבא הוציא את אמא לחוץ אודות בנה
178. אבא הוציא את אמא לחוץ אודות בנה אבא נקרא שלם א'. הוציא את הבינה, היינו השכל לחוץ, מהמדרגה, ולא להשתמש עם השכל. מדוע אודות בנה, כדי שיוכל לקבל את ההבנה, היינו הדעת, ושלא יפגום עם הכלי קבלה שלו. לכן מתחילים עם עבודה שלמעלה מן הדעת, שאין הכלי דקבלה יכולים …
עיבור - א
179. עיבור - א הכלים השבורים והמתים עולים עם הנצוצין לעיבור על ידי הרשימות שקיבלו את האור שלהם. למשל, הנבראים, לאחר חטא אדם הראשון, נבחנים לכלים שבורים ומתים, היינו הכלים שלהם הם רק בקבלה עצמית, שנפרדו מהחיי החיים. רק יש בהם ניצוץ, שהוא מהרשימות דאור חוזר, שנשאר וירד להחיות הכלים, …
דוד המלך אין לו חיים
180. דוד המלך אין לו חיים רבי שמעון אמר, שדוד המלך לא היה לו חיים כלל, מלבד שאדם הראשון נתן לו משלו ע' שנה. עוד פירוש, האבות הניחו לו מחייהם כל אחד מהם, אברהם יעקב יוסף. יצחק לא הניח לו משום שהוא בא מצדו. היינו מצד שמאל. פירוש, ששמאל נקרא …
בחינת אדם הראשון - א
181. בחינת אדם הראשון -א אדם הראשון בחינתו הוא עפר, כמו שכתוב "ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה", שפירוש עפר, שאינו ראוי לזריעה. שפירוש, שמלכות מבחינתה עצמה, שהוא הרצון לקבל שעל זה היה צמצום, אין שם חיים כלל, שזה נקרא חלל פנוי מאור.
כפירה היא העונש
182. כפירה היא העונש כפירה היא עונש, שהוא צריך להסתכל על גוף שני, איך שהוא מדבר נגד הדעת, שצריכים לרחם עליו, ולעורר רחמים עליו, שיחזור למוטב.
עבודה היא העיקר
183. עבודה היא העיקר עבודת האדם צריכה להיות עיקר בכדי להגיע לבחינת "לאוקמא שכינתא מעפרא". שפירושו, ענין מלכות שמים, היינו לקבל עול המלכות, שהיא אמונה בה' לצורך שמים, ולא לתועלת עצמו. והיות שהאדם נברא ברצון לקבל לעצמו, אין האדם מסוגל מצד הטבע לעבוד לתועלת ה'. לכן עבודת האדם היא לעשות …
זמן הנחת תפילין
184. זמן הנחת תפילין זמן הנחת תפילין הוא מזמן שמתחיל לראות חבירו בד' אמותיו. ומה מרמז לנו זה בעבודה. חבירו נקרא הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב "רעך ורע אביך אל תעזוב", "למען אחי ורעי". ד' אמות, נקרא האדם, שהוא בחינת ד' אמות. ואם הוא רואה ומרגיש את מציאות ה' בד' …
ענין שקלים - א
185. ענין שקלים - א שקלים, שענין שקל פירוש שהאדם שוקל בדעתו מה לעשות. ו"מחצית השקל", פירושו מלשון תפלה עושה מחצה, שהוצרך להתפלל שה' ישלים את רצונו.
שובה ישראל - א
186. שובה ישראל - א "שובה ישראל עד ה' אלקיך". דרשו חז"ל "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר עד ה' אלוקיך" (יומא פ"ו ע"א). כסא הוא מלשון כיסוי ומלשון כסא (עיין בהקדמת הזהר, בהסולם). "כי כשלת בעונך", כי "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" …
גדלות ה' היא ענותנותו
187. גדלות ה' היא ענותנותו לפי מה שהאדם מעריך את גדלותו יתברך, ממש באותו שיעור הוא רואה את ענותנותו. כלומר שהבורא הוא עניו, שפונה להאדם. אם הבורא לא כל כך גדול, ממילא הוא לא כל כך עניו, משום שהאדם גם גדול במידה כלשהי. מה שאין כן כשאדם מעריך שהבורא גדול, …
מגלה טפח ומכסה טפחיים - א
188. מגלה טפח ומכסה טפחיים - א ויש לשאול למה גילו, אם חזרו וכיסו יותר. ויש לפרש שהכונה למי שראוי גילו טפח. ולמי שאינו ראוי, בכדי שלא יראה את האמת, לכן הוצרכו לכסות טפחיים.
בענין לימוד חכמת הקבלה
189. בענין לימוד חכמת הקבלה בהקדמה לספר אמרי יוסף מאדמו"ר מספינקא, מביא שם בשם הרה"ק מהר"ח מצאנז זצ"ל פירוש הפסוק, "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר" (משלי כ"ה). ופירש, דאם האדם רוצה ללמוד חכמת הקבלה, לדעת כמה עולמות וכמה ספירות יש, היינו כבוד אלקים, לדעת גודל כבודו יתברך, …
מקום בעלי תשובה
190. מקום בעלי תשובה "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בה" (ברכות ל"ד ע"ב). בזמן שהאדם לומד, נקרא צדיק גמור. ובזמן שלא יכול ללמוד, נקרא רשע. ואם הוא מתגבר, זהו נקרא בעל תשובה. וזה כלל "לפום צערא אגרא", לכן אין הצדיק גמור יכול לעמוד במקום בעל תשובה.
תפקידים לאור חכמה
191. תפקידים לאור חכמה לאור החכמה יש ב' תפקידים. כשהוא מאיר, באים לידי הכרת הרע. ואחר כך, כשכבר יש לו לאדם הכרת הרע, יודע שלא יכול להשתמש בכלים דקבלה. ואחר כך הוא מאיר ונותן כח בכלי דקבלה, שיוכלו לקבל בעל מנת להשפיע. נמצא שיש כאן ב' פעולות לצורך הכלים. ג' …
יסודות
192. יסודות "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו התורה, דיינו". המפרשים הקשו, בלי תורה מה שייך לומר "דיינו". הלא הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל תורה, כדברי חז"ל על הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ע"ז ג' ע"א). ויש לשאול לפי מה …
פירוש על צמצום ב'
193. פירוש על צמצום ב' צמצום ב' בז"ת דנקודים היו נפרדים משום שלא היה בהם תיקון קוים, הנקרא מקושר. במקום חסרון, שאין השפע מאיר שם, מטעם שיש מקום קבלה, הנקרא פירוד. מה שאין כן אם אינו משאיר שפע מטעם שהוא לא צריך, אלא שהוא בלמעלה מהדעת, הנקרא "כי חפץ חסד", …
מפני מה נענש דוד
194. מפני מה נענש דוד "דרש רבא, מפני מה נענש דוד, מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי". אמר לו הקדוש ברוך הוא, דברי תורה שכתוב בהן "התעיף עיניך בו ואיננו" אתה קורא אותן זמירות, הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו …
ענין שיתוף מדת הדין ברחמים
195. ענין שיתוף מדת הדין ברחמים ענין שיתוף מדת הדין ברחמים, שעל ידי זה נעשה התחתון ראוי למוחין, וענין אח"פ בעליון שנפלו לתחתון. זה ידוע שעיקר עבודה היא הבחירה, היינו "ובחרת בחיים", שיהיה דביקות, שהיא בחינת לשמה, שעל ידי זה זוכין להיות דבוק בחיי החיים. ובזמן שיש השגחה גלויה, אין …
ענין מסירות נפש
196. ענין מסירות נפש ענין מסירות נפש, שהאדם צריך לקדש שם שמים ברבים, היינו כשהרבים מכריחים אותו לעשות עבירה, שהיא בבחינת "יהרג ואל יעבור", היינו אם כוונת הרבים היא להיות עובד עבודה זרה, אזי אפילו על ערקתא דמסאני גם כן נוהג ענין של "יהרג ואל יעבור". על דרך העבודה, הרצונות …
ענין יסורים - א
197. ענין היסורים - א על דרך העבודה, ענין יסורים ממרקין, על דרך שאמרו חז"ל "אני מעמיד עליכם מלך כהמן שבעל כורחכם יחזיר אתכם למוטב" (ברכות ה' ע"א). היינו שטבע הרצון לקבל, שהוא רוצה להנות מהחיים. ובזמן שהאדם מקבל לתוך לבו חלק מנפש דקדושה, שהנפש רוצה להיות בעל משפיע, והרצון …
חכמה וחסדים
198. חכמה וחסדים אור דחסדים אינו יכול להאיר במקום שנצטמצם. היינו בדומה לאדם שעוסק כל היום בדברים בטלים, וכשבא לתפילה הוא רוצה להתפלל בכוונה. ומכל מקום אנו רואים שנותנים לו מחשבות זרות, ואינו יכול לכוון דעתו בתפילה. הגם שענין תפילה הוא בחינת להשפיע, היינו שהכלי שלו הוא אור דחסדים, ולמה …
תורה שבעל פה
199. תורה שבעל פה "משה עבדו", נקרא "אמונת חכמים". כל מה שחכמים אומרים נקרא "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", שמאמינים שמשה קיבל תורה מפי הקדוש ברוך הוא. ואתפשטותיה דמשה הוא בכל דרא ודרא. לכן אמונת חכמים נמשכת על המשכיות ד"משה עבדו". וזה נקרא תורה שבעל פה. וכל רב מוסר להכלל מה …
אדם מקבל הנאה מג' כלים
200. אדם מקבל הנאה מג' כלים האדם מקבל הנאה מג' כלים הנקראים עתיד, הווה ועבר. הנאה הכי גדולה היא מהעתיד. לדוגמא, כשהאדם חושב שיזמינו אותו לאיזו חתונה או סעודה חשובה, שהגם שבעירו ישנם אנשים רבים, אבל לסעודה זו הזמינו רק כמה אנשים חשובים, והוא אחד מהם. א. והסעודה והחתונה יהיה …
עלית מ"ן - א
201. עליית מ"ן - א שאלה: עליית מ"ן נקרא עליית חסרון למעלה. ומדוע כותב שעליית מ"ן נקרא מצוות ומעשים טובים. מ"ן נקרא חסרון. אבל מה חסר להתחתון שעל ידי זה יגרום תוספת שפע בעולמות. בזמן שהאדם עוסק בתורה ומצוות, התורה ומצוות עושים מקודם "מ"ן" באדם, כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה …
ענין יראה
202. ענין יראה יראה צריך להיות, אילו לא נוכל לעשות התיקון שנקרא השתוות הצורה, שזה נקרא "בגין דאיהו רב ושליט", שכל כוונתו הוא להשפיע. כמו כן גם צריך להיות להנבראים אותה כוונה, היינו להשפיע. מה שאין כן שאר היראות, בין עונשים של עולם הזה ועונשים של עולם הבא, נקרא קבלה, …
תורה נקנית על ידי יסורים
203. תורה נקנית על ידי יסורים יסורים האלו למה. אלא יש כלל, "אין אור בלי כלי", היינו אין שום תענוג בלי שיש מקודם חסרון להתענוג, שחסרון נקרא "יסורים", היינו שיש לו יסורים בזה שאין לו תענוג. לכן אין יכולים להשיג את אור התורה, אם אין חסרון לאור התורה. היינו אם …
ב' מיני תשובה
204. ב' מיני תשובה א. תשובה במעשה. היינו שמשתדל לקיים כל המעשים, היינו בבחינת עשיה, שלומד ועוסק בתורה ומצוות כהלכתן. וחוזר בתשובה, היינו היות מטרם עשה תשובה, שעוד לא היה שומר את כל המצוות כהלכתן, אבל לאחר שעשה תשובה, היינו שכבר מקיים כל התורה ומצוות כהלכתן. אלא כל זה רק …
מעשה וכוונה
205. מעשה וכוונה מעשה נקרא בפשוט המעשים שעושים - אם עוסקים במעשים של קבלה, היינו לענג את עצמנו, או מעשים להשפיע להשפיע להזולת. ויש בחינת כוונה, היינו שעושים מעשים של השפעה, היינו צדקה וגמילות חסדים וכדומה, אבל כוונתו לקבל תמורה, הנקרא על מנת לקבל. או שכוונתו גם כן על מנת …
ג' דברים בעולם
206. ג' דברים בעולם יש ג' דברים: עולם, תורה, אדם (זהר, תולדות אות ב') עולם היינו מלכות. תורה, היינו מאור התורה, שמחזיר את האדם למוטב. אדם, שעד י"ג שנים מונח תחת הקליפות, ולאחר י"ג שנה נכנס לקדושה. ובסגולת התורה יכול להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע.
בפשעכם שולחה אמכם
207. בפשעכם שולחה אמכם "בפשעכם שולחה אמכם", היינו תשובה מב' הצדדים. הפנימיות שבתורה ומצוות נקרא אמכם, היינו שהיא משפעת לנו שפע, כטבע האם המפרנסת את בניה. והשאלה, למה אין אנו מרגישים את פנימיות השפע המלובשת בתורה ומצוות. התירוץ, מטרם שהאדם מוכשר לקבל, היינו מטרם שיכול לקבל על מנת להשפיע, הוא …
ענין עפר
208. ענין עפר "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמיתך שמע ה' וחנני". ענין עפר - היינו בזמן שהאדם נמצא תחת שליטת הרצון לקבל, שהוא בחינת עפר, מבחינת זו נולד אדם הראשון, אלא היה "עפר מן האדמה". ומפורש בהסולם, "אדמה" נקרא בחינת בינה שהיא מדת השפעה. וכשקלקל …
ענין חתן וכלה
209. ענין חתן וכלה ענין שמחת חתן וכלה היא קודשא בריך הוא ושכינתא. בכתובות, "אהנא שטותא", היינו שכל אחד צריך לעשות עצמו כאילו הוא שוטה. כדוגמת שהשכל מחייב אותו שלא יאה לרקוד ולא יאה לשמוח בשמחת חתן וכלה, כי מה יש לו מזה שהחתן נושא את הכלה. אלא ישראל ערבים …
מעשי אדם
210. מעשי אדם בלי התפעלות בגוף אי אפשר להבחין באדם שיעשה איזה מעשה. אם כן, "ישב ולא עבר עבירה כאלו עשה מצוה". אין לומר שענינו, שהאדם מקיים הרבה "לא תעשה" בכל יום ויום. למשל האדם יכול לומר, היום לא רצחתי, ולא גזלתי, ולא גנבתי, וכדומה. אלא אין כל הלאוין עושין …
בחינת אדם
211. בחינת אדם זהר בראשית ב', (דף קט"ז) א. פני אדם מחזה ולמעלה. ב. מחזה ולמטה אין פני אדם, אלא ג' פנים לבד, שהם שור, נשר, אריה. ג. "נשמות בני אדם" הן מבחינת מחזה ולמטה, מכל מקום נקראות בחינת אדם, משום שעולות ונכללות ב"פני אדם" שמחזה ולמעלה, בסוד ו' פשוטה. …
בחינת היכל
212. בחינת היכל הסולם - פקודי (דף קנ"ד) היכל א' "לבנת הספיר" שזה יסוד דמלכות (היכל נקרא מלכות). "אשת חיל" נקראת מלכות דאצילות. "אשת זנונים" נקראת מלכות דטומאה. ובאותו זמן ישראל נתדבקו באשת זנונים, וה' אמר להושע ליקח אשת זנונים כדי לדעת במה נתדבקו ישראל, שהיא בחינת המשכת החכמה מלמעלה …
ענין חושך, אש, צל
213. ענין חושך, אש, צל זהר (פקודי ד') "תניא, היינו עשן, שהוא העירוב מאש וחושך". אש נבחן לדינים דנוקבא. וחושך הוא דינים דדכורא. חושך. אותן הנאחזים בקו שמאל, טרם שמתחבר עם הימין, נענשים בבחינת חושך, היינו שהאורות נהפכו לחושך. אש. הוא דינים דנוקבא, הינו שמתגלה מדת הדין. צל. הדינים בתחילתם …
גוזל אביו ואמו
214. גוזל אביו ואמו "הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה עליו נאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע, חבר הוא לאיש משחית" (ברכות ל"ה ע"ב). ובזהר "מאן איש משחית, דא איהו ההוא איש, דפגים לסיהרא וכו'" משום דמתחבר בסטרא אחרא דמנע ברכות מן העולם (פקודי קפ"ב). כי ענין ברכה הוא סוד …
הכנסת אורחים - א
215. הכנסת אורחים - א אורח נקרא יצר הטוב, שבא לי"ג שנה. ו"גדולה הכנסת אורחים", כיון שהגוף לא נותן לו ליכנס. "גר הייתי בארץ נכריה", שהוא לשון רצון נכריה. רצון של נכרי ולא רצון של ישראל. ישראל נקרא ישר-אל, מה שאין כן רצון נכרי הוא לאל-זר, כמו שאמרו חז"ל על …
ענין נשים
216. ענין נשים "נשים במאי קא זכין... דנטרי לגבריא" (ברכות י"ז ע"א). ענין נשים היינו הרצון לקבל, שהוא בחינת שלא לשמה. ואיזו זכות יש להאדם אם עובד שלא לשמה. והענין כמו שכתבו חז"ל, "אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה". בכדי שיצא אחד להוראה, היינו לשמה, צריך סיוע מאלף שלא לשמה. …
ברח דודי
217. ברח דודי מוצאי יום ראשון של פסח תש"ג ירושלים "ברח דודי עד שתחפץ אהבת כלולותינו". ענין הבריחה שהבורא יתברך מתראה אלינו בבחינת הבריחה, הוא בכדי לגלות את אהבה. ולמה צריכים קודם הבריחה, מטעם שמצד הבריאה כבר הכל נגמר, זאת אומרת האהבה כבר הוכנה בשביל הכלל בכל שלימותה, אלא היא …
ישראל הם בני מלכים
218. ישראל הם בני מלכים ישראל נקראים בני מלכים, מפני שכל מי שממליך עליו את שמו יתברך, הוא נקרא בן מלך, כמו שכתוב "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה'". כי כל מי שמקדש עצמו נקרא קדוש, מטעם שה' נקרא קדוש. ויש להבין מהו הפירוש "קדוש". בירושלמי (פ"ב דיבמות), "כל …
בקש שלום ורדפהו
219. בקש שלום ורדפהו בפסוק "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהלים ל"ד). יש שני כוחות בעולם, הנותנים כח מניע לאדם, שיהיה מחויב לבטל את כח המנוחה שלו. היינו שכח המנוחה, שנמצא בתכונות הנפש, נכנע בפני ב' כוחות אחרים, זאת אומרת הוא בטל ברוב, ועל ידי זה הנפש מקבלת …
טעם בדברים קטנים וגשמיים
220. טעם בדברים קטנים וגשמיים ניתן לנו טעם בדברים קטנים וגשמיים, בכדי שכשנתבגר נדע איך לשמור על דברים רוחניים וחשובים. אנו רואים ילד קטן משחק במשחקים שהוריו קנו עבורו. וכל עוד שהוא מוצא טעם, הוא משחק בו. ואחר כך הילד זורק או ששובר אותו בכוונה תחילה. וכשאביו צועק עליו, "הלא …
מהו חיים
221. מהו חיים חיים נקרא כל זמן שיש רצון לקבל הנאה, או שיש לו הנאה ממה שהוא מקבל, או שיש לו הנאה בזה שנותן לאחרים. ואם נאבד לו הכח הזה, נקרא מת. לכן בזמן שאדם חסר הכרה, נבחן שהוא מתעלף, היינו שנאבד לו כוח הרצון לקבל תענוג. ובזמן שהאדם מאבד …
בירורים בעבודה
222. בירורים בעבודה "ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישא, בטשה ביה ואמרה ליה, לאו הכי כתיב "ערוכה בכל ושמורה", אם ערוכה ברמ"ח אברים של אדם משתמרת". "ההוא תלמיד דלמד בחשאי, בטשה ביה ברוריה ואמרה "ערוכה בכל", אם ערוכה ברמ"ח אבריו שמורה בלב" (ערובין נ"ד ע"א). "חשאי", היינו שעדיין לא …
הכניסה לעבודה
223. הכניסה לעבודה הכניסה לעבודה מוכרח להיות שלא לשמה, היינו שעל ידי זה שהוא יאמין בה' יהיה לו חיים של תענוג. זאת אומרת אם הוא יעשה פעולה זאת, הנקראת אמונה, אזי היא מביאתו לידי התרוממות הרוח ולידי כוחות נפשיים יותר עליונים, מכפי שיש לו, בזמן שאין עושה הפעולה הזאת. נמצא …
סיבת האמונה
224. סיבת האמונה סיבת האמונה, כי אין תענוג יותר גדול מלזכות לגילוי אלקות ולהשראת השכינה. וכדי שהאדם יקבל את כל זה מטעם להשפיע, יש תיקון של הסתרה, שיעסוק בתורה ומצוות אפילו שאינו מרגיש שום תענוג. וזה נקרא על מנת שלא לקבל פרס. וכשיש לו הכלי הזה, תיכף נפתחות לו עיניו …
שמות נקרא רק כלפי התחתון
225. שמות נקרא רק כלפי התחתון ענין השמות, שהם מורים על גילוי פעולות ה', שהשם חל על הוראת הפעולה. וכל הפעולות מתגלות אצל התחתונים, היינו דווקא אצל אדם המשיג. אבל המושג כלפי עצמו ודאי שאין לו אותה הצורה, כפי שנראה כלפי המשיג, משום שיש כאן התמזגות משני דברים, שזה מוסיף …
הארון נושא את נושאיו
226. הארון נושא את נושאיו הנה לוחות הברית היו מונחים בתוך הארון. הלוחות נקראים בחינת תורה. וזהו מלובש בתוך הארון, היינו בחינת אמונה. ובחינת אמונה זוהי משימה גדולה וקשה, שאין בידי עצמנו לקבל עלינו את המשימה זו. אלא האדם צריך לדעת, ש"הארון נושא את נושאיו". היינו מה שיש ביכולת האדם …
בקטנות מתגלות מקודם הגבורות
227. בקטנות מתגלות מקודם הגבורות בקטנות מתגלות מקודם הגבורות ואחר כך החסדים. מה שאין כן בגדלות מתגלים מקודם החסדים ואחר כך הגבורות. קטנות נקרא בתחילת העבודה. האדם מתחיל בגבורות, היינו בהתגברות, ואחר כך הוא זוכה לחסדים. ובגדלות, היינו שכבר נכנס להיכל המלך, שזה נקרא חסדים. ואז הוא מחפש עבודה, שיהיה …
משה בחינת אמונה
228. משה בחינת אמונה "מת משה", היינו הסתלקות אמונה. "נולד משה", נתגלה האמונה. שעל ידי זה שרואים שיש חסרון אמונה, זה גורם להמשיך אמונה, וזה נקרא שבו נולד משה
פיה פתחה בחכמה
229. פיה פתחה בחכמה "ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב, "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה". יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד. אלא תורה לשמה זו תורה של חסד. שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד. היינו תורה להשפיע נקרא חסד, בחינת חסדים. איכא דאמרי, תורה …
התחת אלקים אנכי
230. התחת אלקים אנכי "ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן". פירש רש"י, את אומרת שאעשה כאבא, אני איני כאבא. אבא לא היה לו בנים, אני יש לי בנים ממך ולא ממנו (ויצא). אצל יצחק מצינו תפילה, כמו שכתוב "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", ולכן …
עזא ועזאל
231. עזא ועזאל זהר (דף קנ"ו, דיבור המתחיל "ותדע"): המלאכים עזא ועזאל הם מבחינת אחורים דאבא ואמא שהיה מאיר בהם ג"ר דחכמה בעולם הניקודים. קודם חטא נתקנו במדה מרובה. ואחר החטא חזרו לבטולם, ואין להם תקנה לפני גמר התיקון. משמע, היות שהם מבחינת ג"ר, ולפני גמר התיקון אינו מאיר רק …
ענין נתינת שוחד לסטרא אחרא
232. ענין נתינת שוחד לסטרא אחרא יש להבין מהו ההפרש בין יניקה לקליפה, לבין קדושה, שזהו איסור בין החלק שנותנין לסטרא אחרא, שזהו מותר, כמו שעיר לעזאזל וכדומה. מובא בזהר הקדוש שענין החלק שנותנין להסטרא אחרא הוא בכדי שלא יקטרג. (עיין בהקדמת ספר הזהר, בענין שאברהם לא רצה לתת מידי …
ענין יניקה
233. ענין יניקה יש להבחין ב' ענינים: ביניקה אין התינוק יכול לינוק מבלי הסכמת המניק. היינו שהמניק צריך להסכים להוציא מכח אל הפועל. מה שאין כן בצרכי אכילה שם כבר המזונות מוכנים בפועל, אלא הוא צריך להשיג אותם. לעומת זאת ביניקה, התחתון צריך להוציא לפועל את מזונותיו. ואם העליון צריך …
מציאות וקיום המציאות
234. מציאות וקיום המציאות לדוגמא: תינוק שנולד הוא כבר חי. וזה נקרא בחינת מציאות. ומצד השני אנו רואים שכל חייו תלויים במזונות, שאם לא יתנו להתינוק את המזונות, שהוא זקוק להם, הוא ימות. נמצא, מצד קיום מציאות מוכרח להיות תמיד שיקיים אותו, על דרך "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". …
צורות האור
235. צורות האור אין להאור המלובש בהנשמה אותה צורה שיש להאור מטרם שמלובשת בהנשמה. האור נקרא פשוט, היינו בחינה אחת, מה שאין כן כשהאור מלובש בהרצון לקבל, הנקרא נשמה, כבר האור מורכב, היינו משתי בחינות, מבחינת משפיע ומבחינת מקבל כאחת. והגם שבאור אין השתנות, מכל מקום כלפי המקבל נקרא צורה …
מלא כל הארץ כבודו
236. מלא כל הארץ כבודו התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחיה המציאות. ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו. הכל הוא אור ה', בין בלבושי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו …
בחינת מוחא וליבא
237. בחינת מוחא וליבא הנה הרצון לקבל מתבטא במוחא וליבא, ועל ידי זה שהאדם מתקן אותו שיהיה בעל מנת להשפיע, אזי הוא יכול לקבל את השפע העליון. ונבאר את בחינת הרצון לקבל בליבא. הנה הלב נקרא בחינת רצון וחשק להנאות. לכן אם האדם יכול לתקן את מעשיו, באופן שיכול לוותר …
שמחת חתן וכלה
238. שמחת חתן וכלה התאספנו כאן להשתתף ולהנות בשמחת חתן. וחייב אדם לשמח את החתן, כמו שאמרו חז"ל "הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו..." (ברכות ו' ע"ב). והנה בהשבע ברכות אנו מברכים "משמח חתן עם הכלה". אם ה' משמח את החתן וכלה, על כן גם עלינו מוטל להשתתף בשמחה וגם כן …
בחינת אלמנות
239. בחינת אלמנות "וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים" (שמות כ"ג). "אמר רבי אלעזר, ממשמע שנאמר "וחרה אפי והרגתי אתכם" יודע אני שנשותיהם אלמנות ובניהם יתומים, אלא מה תלמוד לומר "והיו נשיכם", מלמד שנשותיהם מבקשים לינשא ואין מניחים אותן, ובניהם רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין …
הבחנות במצבים
240. הבחנות במצבים "עבד" מכונה כח המשפיע. "שפחה" מכונה כח המקבל. "זווג" מכונה המחבר כח המקבל עם כח המשפיע, היינו שיהיה מקבל על מנת להשפיע. "תולדה" מכונה, שעל ידי זה זוכים לבחינת נשמה שהיא חלק אלוק ממעל, היינו שהאדם מרגיש את זה. הקדוש ברוך הוא מזווג, היינו הקדוש ברוך הוא …
באבוד רשעים רינה
241. באבוד רשעים רינה "באבוד רשעים רינה", היינו בזמן שהאדם זוכה שהרשע שלו אבד, אז צריך לקלס לה', היינו שצריך להאמין שה' עזר לו בזה.
מה הוא רחום, אף אתה רחום
242. מה הוא רחום, אף אתה רחום כמו שיש שמחה למעלה מזה שמשפיע למטה, כך צריך להיות להתחתון שמחה בזה שמשפיע למעלה. זה נקרא "השתוות הצורה". לכן, אם התחתון מקבל מטעם שיש לו הנאה בזה, שמשפיע למעלה, נקרא זה "השתוות הצורה", שכל הנאה שלו היא בזה שמשפיע. וזה נקרא "מה …
מציאת חן
243. מציאת חן האדם צריך לדעת שהוא צריך לזכות לבחינת חן דקדושה. ובלי מציאת חן אי אפשר לעשות שום דבר שלא על מנת לקבל פרס, כענין שאמרו "כיצד מרקדין לפני הכלה, בית שמאי אמרי כלה כמות שהיא, ובית הלל אמרי כלה נאה וחסודה" (כתובות ט"ז ע"ב).
תשובה
244. תשובה תשובה נקרא מה שהאדם הראשון לפני החטא היה דבוק ונתרחק מחמת החטא. לכן כל אחד ואחד, כיון שהוא חלק של נשמת אדם הראשון, צריך שוב לשוב ולהתקרב להרוחניות.
עזרת ה'
245. עזרת ה' אם הקדוש ברוך הוא לא יעזור לו, ממילא הוא ישאר תמיד בשיפלותו. ולא יקויים בו, "אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו", בסוד "ה' יגמור בעדי", אלא כל העולם מפרנסים לו ויהיה תמיד נצרך לבריות. מה שאין כן מי שהולך בדרך ה' ולא בדרך העולם, …
ענין שקלים - ב
246. ענין שקלים - ב להבין את ענין השקלים, שזהו מהדברים שנתקשה משה. ברש"י, "הראה לו כמין מטבע של אש, ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו כזה יתנו". ויש להבין, מדוע נתקשה בה יותר משאר דברים. ויש להבין ענין זה דהתורה היא נצחית, ומה שייך בזמן הזה ענין שקלים. וגם מהו …
המקפיד על חלוקו להפכו
247. המקפיד על חלוקו להפכו "ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעת עין, זה המקפיד על חלוקו להפכו" (שבת קי"ד ע"א). ויש להבין למה דווקא במעלה זו מחזירין לו, שמכאן משמע אפילו שהוא בקי בכל מקצועות התורה ומקיים את כל המצוות, ומכל מקום אם אין לו את …
המענג את השבת
248. המענג את השבת "כל המענג את השבת נוחל נחלה בלי מצרים". יש להבין מה זאת שבת, שצריכים לענג אותה. היינו, האם השבת היא איזה נושא, שיכול לקבל את ההנאות שצריכים לתת. "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש". מהו ענין של ששת ימים תעשה מלאכה, שמשמע כי …
אחטא ואשוב
249. אחטא ואשוב "האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (יומא פ"ז). והשאלה, מדוע. הנה מצינו אצל משיח שהכתוב אומר, "והריחו ביראת ה'". וצריך להבין למה נמשלה יראת ה' דווקא לבחינת רוח. אנו רואים שהאדם תמיד מוכרח לנשום רוח, אחרת הוא מאבד את חייו. והאויר הזה הוא צריך להיות …
כל שיש בו יראת שמים - א
250. כל שיש בו יראת שמים - א "אמר רבי חלבו אמר רב הונא, כל שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, שנאמר "סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (ברכות ו' ע"ב). ויש לשאול הלא אנחנו ראינו הרבה גדולים עמדו להם לישראל ולא …
ענין המינין
251. ענין המינין אמר רבי יוחנן, בשעה שהקדוש ברוך הוא בא לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה, מיד הוא כועס, שנאמר "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה" (ברכות ו' ע"ב). ויש לשאול: א. ומה לעשות, האם לחכות בחוץ עד שיתקבצו עשרה ואחר כך ליכנס לבית הכנסת. ב. איזו הוכחה …
לב נשבר - א
252. לב נשבר - א "לב נשבר ונדכא אלקים לא תבזה", "הרופא לשבורי לב". פירוש לב נשבר, היינו שלבו אינו שלם עם ה', על דרך שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות קכ"ט). ואם הוא מצטער על זה שאין לבו שלם עם ה', נמצא שיש לו כלי, הנקרא חסרון. ואז הקדוש ברוך הוא …
אל תלחם את לחם רע עין
253. אל תלחם את לחם רע עין ואמר רבי יהושע בן לוי, כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר "אל תלחם את לחם רע עין", כי כמו שיער בנפשו כן הוא, אכול ושתה יאמר לך, ולבו בל עמו (סוטה ל"ח ע"ב). ויש להבין זה על דרך המוסר. כי לכאורה, אם …
מלאכה הוא סוד אמונה
254. מלאכה הוא סוד אמונה גדולה מלאכה שכל הנביאים התעסקו בה, שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו מלאכה (מדרש הגדול, וגדולה פי"ד). ויש לפרש שענין "מלאכה" הוא סוד אמונה (עיין מאמר "גדולה מלאכה שמכבדת").
דבריו של מת
255. דבריו של מת "אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת" (ברכות ג' ע"ב). פירוש, כשהמת מוטל לפניהם, אין אומרים אלא דברים הקשורים בעניני המת. ופירש רש"י, היות שהכל חייבין לספר בהן, והמת דומם, והוה ליה "לועג לרש חרף עושהו". אמר רבי אבא בר כהנא, לא אמרן, אלא בדברי …
אור שנברא ביום א' - א
256. אור שנברא ביום א' - א האור שנברא ביום א', היה אדם רואה בו מסוף העולם... נסתכל הקדוש ברוך הוא במעשיהם של דור המבול ודור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. לכן, מטרם שהאדם מתקן את דור המבול ודור הפלגה שבו, אז האור הגנוז נסתר ממנו. …
עבודה זרה
257. עבודה זרה כ"ו שבט תשכ"ב אמר ליה רבא בר רב יצחק לרב יהודה, האיכא עבודה זרה באתרין, דכי מצטריך עלמא למטרא, מתחזי להו בחלמא ואמר להו, שחטו לי גברא ואייתי מטרא. שחטו לה גברא ואתי מטרא. אמר ליה, השתא אי הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא דאמר רב, …
איזהו עשיר
258. איזהו עשיר אדר ב' תשכ"ב "איזהו עשיר, רבי אסי אומר, כל שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו" (שבת כ"ה ע"ב). דענין "שלחן" היינו סעודה, כי בזמן שהאדם מקבל תענוג, זה נקרא בחינת סעודה, שסועד את לבו. ומי שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו, כי ענין בית הכסא, הוא מקום …
בנין בית המקדש
259. בנין בית המקדש ר"ח אדר ב' תשכ"ב "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, אם יאמרו לך ילדים בנה, וזקנים סתור, שמע לזקנים, ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה" (נדרים מ' ע"א). ופירש רש"י, אם יאמרו לך הנערים בנה בית המקדש, וזקנים …
גדול המצֻווה ועושה
260. גדול המצֻווה ועושה "גדול המצֻווה ועושה יותר ממי שאינו מצֻווה ועושה" (קידושין ל"א ע"א). יש לפרש על דרך המוסר, "מצֻווה ועושה" היינו לשמה, "שאינו מצֻווה ועושה" היינו שלא לשמה. דכיון שאינו עושה לשם שמים, משמע שאינו עושה המצוָה מטעם שיש לו מפקד ומצוֵה לעשות המצוה, כי המצוה אינה מחייבתו …
שמע בני מוסר אביך - א
261. שמע בני מוסר אביך -א "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". מוסר פירושו מלשון "כי ייסר איש את בנו", היינו בחינת יסורים. ויש יסורים בכח ויש יסורים בפועל, היינו שנותנין להבין שאסור לעשות דבר זה, ואם לא ישמע ויעבור על הפקודה, אזי יענשו לו, למשל שיקבל מלקות …
נשינו טובה
262. נשינו טובה ההוא גברא דיהב עבדא לחבריה לאגמוריה אלפא מיני לפדי (מיני מאכל) אגמריה תמני מאה, אזמיניה לדינא לקמיה דרבי. אמר רבי, אבותינו אמרו נשינו טובה (היינו שראו כבר אלא שעכשיו שכחוהו, אבל אנו לא ראינו טובה מעולם) (נדרים נ' ע"ב). ויש לשאול, וכי אבותינו היו כל כך משוקעים …
אגרא דכלה
263. אגרא דכלה "אגרא דכלה, דוחקא" (ברכות ז'). כלה נקראת בחינת אמונה, שכל הריוח הוא, בזמן שהאדם מרגיש בחינת דחקות בתורה ומצוות, אז יש לו מקום לקבלת אמונה למעלה מהדעת. "אגרא דשמעתתא, סברא". השכר של תורה, הנקרא "שמיעה", הוא דווקא ידיעה ולא אמונה. כי בזמן שהאדם לומד תורה ואינו מבין …
סק דרגא בחר שושבינא
264. סק דרגא בחר שושבינא "סק דרגא בחר שושבינא". פירוש, לקבל חבר יותר גדול ממך, "נחית דרגא נסיב איתתא" (יבמות ס"ג ע"א). היינו מי שרוצה להתחבר עם ה', היינו "רעך ורע אביך אל תעזוב", מוכרח שתהיה בו גיאות, כמו שכתוב "ויגבה לבו בדרכי ה'". ואחר כך הוא צריך לקבל עליו …
מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות
265. מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות אמר רבה בר רב הונא, כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר, שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו, בהאי עייל? מכריז רבי ינאי, חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד (שבת ל"א). והקושיא ידועה. מהמשל הזה משמע …
כל המתיישב ביינו
266. כל המתיישב ביינו כ"א אדר ב' תשכ"ב אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים. יין ניתן בע' אותיות, וסוד ניתן בע' אותיות, נכנס יין יצא סוד (עירובין ס"ה). ופירש רש"י המתיישב ביינו ששותה יין ואין דעתו מטורפת, יצא סוד, וזה הואיל ולא יצא סודו, שקול …
באורייתא אתברי בר נש
267. באורייתא אתברי בר נש "ובאורייתא אתברי בר נש הדא הוא דכתיב, ויאמר אלקים נעשה אדם, אמר הקדוש ברוך הוא לאורייתא, בעינא למברי אדם. אמרה קמיה, האי בר נש זמין למחטי ולארגזא קמך, אי לא תאריך רוגזך עליה היך יקום בעלמא. אמר לה אנא ואת נוקים ליה בעלמא, דהא לאו …
אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ
268. אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ" (עבודה זרה י"ט). ויש להבין מדוע הוא לומד דווקא במקום שלבו חפץ. ולפי הכלל הזה שהאדם לומד דווקא במקום שהוא רוצה, יוצא שאי אפשר ללמד מוסר לאדם שלא רוצה בכך. והיות שאין אדם רוצה לשמוע …
אין אדם טורח בסעודה ומפסידה
269. אין אדם טורח בסעודה ומפסידה "חזקה, אין אדם טורח בסעודה ומפסידה" (כתובות י'). על דרך המוסר יש לפרש, היות שאין האדם מסוגל לעבוד אלא בשלא לשמה מטעם שהטבע שלו הוא הרצון לקבל לעצמו. אבל אם האדם נתן הרבה זמן ויגיעה רבה על הכוונה דשלא לשמה, וסוף כל סוף כשהוא …
כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב
270. כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ויש להבין הלא ישנם הרבה צדיקים בעולם שאין רוח הבריות נוחה מהם, אלא להיפך, שהם שונאים אותם, וכמו כן ידוע שעם הארץ שונא לתלמיד חכם. וכמו שאמרו חז"ל "האי צורבא מרבנן דרחים להו …
כל אדם שיש לו חן
271. כל אדם שיש לו חן כל אדם שיש לו חן בידוע שהוא ירא שמים, שנאמר "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו" (סוכה מ"ט). ויש לשאול, הלא אנו רואים שיש הרבה צדיקים שאנשים שונאים אותם. וכן להיפך, שיש הרבה חופשיים ועוברי עבירה שיש להם חן. אפשר לפרש זה על …
כל המשתף שם שמים ודבר אחר
272. כל המשתף שם שמים ודבר אחר כל המשתף שם שמים ודבר אחר הוא נעקר מהעולם, שנאמר "בלתי ה' לבדו" (סוכה מ"ה). ויש להבין מה פירוש שמשתף דבר אחר. מדוע הוא נעקר מן העולם, הלא זה הוי עובד עבודה זרה, היינו שעובד ה' וגם עובד הדבר אחר, ואם כן היה …
גיבור שבגבורים
273. גיבור שבגבורים "איזהו גיבור שבגיבורים, מי שעושה שונאו אוהבו" (אבות דר"נ רפכ"ג). על דרך המוסר יש לפרש שגיבור נקרא "הכובש את יצרו" (אבות רפ"ד), היינו שעובד עם היצר טוב ומכניע את היצר הרע. ו"גיבור שבגבורים", היינו מי שעובד גם עם היצר הרע, כמו שאמרו חז"ל "בכל לבבך - בשני …
דווקא על ידי איש ואשה
274. דווקא על ידי איש ואשה דוקא על ידי איש ואשה נולד ולד. מה שאין כן מזכר לבד, או מנקבה לבדה, אי אפשר לצאת תולדה. ועל דרך המוסר נקרא זכר כח ההשפעה, ונקבה כח הקבלה. וענין תולדות, היינו מעשים טובים, שיהיה בהם רוח חיים. לכן בזמן שיש לאדם כח השפעה …
הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו
275. הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" (ירושלמי חגיגה פ"א). שאל יחשוב האדם, אם הוא יראה אותות ומופתים מהקדוש ברוך הוא, אז יהא בידו הכח לעסוק בתורה ומצוות. אלא "תורתי שמרו", שרק על ידי התורה משיגים הכח לעסוק בתורה ומצוות לשם שמים. והוכחה לזה מקריעת ים …
אדם כי יהיה בעור בשרו
276. אדם כי יהיה בעור בשרו "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת, ויהי בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן". המפרשים הקשו, מדוע כתיב אדם ולא איש. יתכן על דרך אמרם ז"ל "אתם קרויין אדם" (יבמות ס"א). ומכאן הוכחה שאין העכו"ם מטמאין בנגעים. ואמרו כי …
אחד מבני החבורה שמת
277. אחד מבני החבורה שמת אחד מבני החבורה שמת ידאגו כל בני החבורה (שבת ק"ו). על דרך המוסר, כשהאדם עשה לעצמו סדר היום, וחילק את היום לכמה סדרים, נמצא שהוא חיבר את עצמו להסדרים האלו. ואז כל סדר וסדר בפני עצמו נבחן לאחד מן החבורה, היות שכל הסדרים מתחברים לסדר …
אור שנברא ביום א' - ב
278. אור שנברא ביום א' - ב אור שנברא ביום א' היה אדם הראשון צופה בו מסוף העולם ועד סופו. ויש להבין מדוע הוא אומר מסופו עד סופו ולא מתחלת העולם עד סופו. אפשר לומר שבזמן שהאור מאיר בבהירות אז כל העולם בהשואה אחת, ולא שייך ראש וסוף, אלא שהסוף …
למה נמשלו ישראל לזית
279. למה נמשלו ישראל לזית "אמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך, מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין" (מנחות נ"ג ע"ב). ענין היסורים שמחזיר את האדם למוטב. וצריך מקודם לדעת מהו ענין של מוטב. ידוע, כי יצר …
ענין עולם הזה ועולם הבא - א
280. ענין עולם הזה ועולם הבא - א אשר יקרה מפנינים וכו' ו"הנחמדים מזהב ומפז רב". ולזה אמרו, העולם הזה, היינו הדרך של הכנה, הוא רק בחינת מעבר, ששם נוהג חיי צער. אבל עולם הבא הוא דומה לטרקלין, היינו שבטרקלין נמצא כל מיני תענוגים. כמו כן בעולם הבא, הנקרא בחינת …
הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - א
281. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - א "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן". בזמן הירידה, שהתורה ומצוות קלות בעיניו, ואינו מרגיש בהן שום חשיבות ויקר, אז הוא חושב, מה לו לעסוק בתורה ומצוות, כי עבודתו היא בחינם, משום שאין שום ערך לעבודתו, היות שאינו מרגיש …
הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ב
282. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ב מוצש"ק וישלח תשל"ג "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (אבות פ"ב). וכמו כן כתוב "והיה אם שמוע תשמעו". ויש להבין הלא אמרו, "אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס" (אבות פ"א). אלא …
הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ג
283. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ג תצוה תשכ"ב הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. "מצוה קלה" נקרא מה שנראה לאדם שהוא דבר קל ולא כל כך חשוב אצל האדם, שענינו הוא בחינת אמונה, היות שהוא דבר שלמעלה מהדעת, ולא צריכים להאמונה דעת גדולה, היות שהיא רק קבלה בלב, ולא …
מצוה קלה יש לי וסוכה שמה
284. מצוה קלה יש לי וסוכה שמה תמוז תשכ"ב, אנטורפן "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה" (עבודה זרה ג'), ואמאי קרי ליה מצוה קלה, לפי שאין בה חסרון כיס. ויש להבין מדוע דווקא סוכה נקרא שאין בה חסרון כיס, הלא לבטח סוכה עולה יותר ממצוות אחרות כמו מזוזה וכדומה. לפי …
אדם בונה בנין
285. אדם בונה בנין אדר תשכ"ב בעולם הזה אדם בונה בנין ואחר מבלה אותו, אבל לעתיד לבוא לא יבנה ואחר ישב. עולם הזה נקרא שלא לשמה, ולעתיד לבוא נקרא לשמה, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה. שמקום ההוה, שהוא בשלא לשמה, נקרא עולם הזה אשר בו נמצא עכשיו. ולעתיד לבוא, …
האמת והשלום אהבו
286. האמת והשלום אהבו אלול תשכ"ב בני ברק "האמת והשלום אהבו". ויש להבין מה משמיענו בזה, כי דווקא בדברים שיש ביניהם שנאה שייך לומר דבר חדש, היינו שהם אוהבים זה לזה. אבל איזו שנאה שייך לומר בין אמת ושלום.
מסיר אזנו משמוע תורה
287. מסיר אזנו משמוע תורה שבת שובה תשכ"ג ב"ב "אמר רבי חנינא בר פפא כל מי שמסיר אוזנו משמוע תורה תפילתו נמאסת, שנאמר מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה" (מדרש רבה האזינו). ויש לשאול: א. מה הלשון "מסיר אזנו", ולמה לא אמר פשוט כי מי שלא שמע תורה, כי …
אתי מלבנון כלה
288. אתי מלבנון כלה "אתי מלבנון כלה", אמר רבי לוי בנוהג שבעולם כלה מקשטין ומבשמין אותה ואחר כך מכניסין אותה לחופה. והקדוש ברוך הוא לא עשה כן, אלא אמר לכנסת ישראל, אתי מלבנון כלה, מטיט ולבנים לקחתיך ועשיתיך כלה (מדרש רבה בשלח פ' כ"ג). פירוש, שהקדוש ברוך הוא מקרב את …
הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים
289. הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים ט' סיון תשכ"ב אנטורפן "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה" (יבמות קכ"א ע"ב). היינו כשהאדם הוא בחינת צדיק, שהוא בזמן העליה, אז הוא מדקדק עמו, שתהיה כוונתו לשם שמים. היינו שלא לקבל סמיכה מהעליה זו, ויאמר שעכשיו אני רואה שכדאי להיות …
וצדיק באמונתו יחיה
290. וצדיק באמונתו יחיה אנטורפן ג' תמוז תשכ"ב "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כ"ד ע"א). יש לפרש "והעמידן על אחת" לומר שכל התורה תתפרש על ענין אחד שהוא אמונה. ולאחר שיש לו היסוד, אז מתחיל תורה לשם תורה. מה שאין כן קודם דתורה הוא לשם "אחת", …
אדם ותפקידו
291. אדם ותפקידו טרם שאנו מתחילים לדבר מאיזה ענין, צריכים לדעת מי הוא המדבר ולמי מדברים. ובזה אין לנו ספקות שאנחנו נקראים נבראים, זאת אומרת שאנו חיים בעולם הנברא יש מאין. ואאמו"ר זצ"ל קבע בספרים שלו באריכות, שדבר המחודש יש ואין הוא רק הרצון לקבל שבנו, שבכל זמן קיומו בעולמנו …
הבולם עצמו בשעת מריבה
292. הבולם עצמו בשעת מריבה טבת תשל"ב אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר "תולה ארץ על בלימה" (חולין פ"ט ע"א). להבין שקיום העולם תלוי בזה, אם שני אנשים רבים זה עם זה כבר אין העולם יכול להתקיים, רק בתנאי אם השני …
כל שומר שבת כדת מחללו
293. כל שומר שבת כדת מחללו ענין שמירת שבת על דרך עבודה, היות שיש ששת ימי המעשה שהוא חול, ויש שבת שהוא אסור בעשיית מלאכה. חול נקרא בזמן שהאדם מרגיש שהוא רחוק מקדושה, אזי יש לו עבודה לתקן את מעשיו, בכדי שיקרב את עצמו להקדושה. שענין קדושה הוא דווקא שיש …
נעשה ונשמע - א
294. נעשה ונשמע - א י"א שבט תשכ"ו ב"ב "נעשה ונשמע". להבין מדוע צריך להיות "נעשה" ואחר כך "נשמע". רואים אנו שהאדם משוחד במקום שהוא נוגע בדבר. לכן אפילו שנותנין לו להבין שהוא לא מתנהג כסדר, הוא לא יכול להסכים, מסיבת השוחד שהוא מקבל ממנו עצמו, כמו שכתוב "השוחד יעוור". …
כל מקדש שביעי - א
295. כל מקדש שביעי - א מוצש"ק וישלח תשל"ב בפיוט "כל מקדש", ושכרו הרבה מאד על פי פעלו. קושית העולם ידועה, במה שאמר "שכרו הרבה מאוד", ואחר כך הוא סותר את עצמו ואמר "על פי פועלו" - משמע דווקא על פי פועלו ולא יותר. להבין את הנ"ל צריכים מקודם לדעת …
עצם הבריאה ותיקון הבריאה
296. עצם הבריאה ותיקון הבריאה כט תמוז תשכ"ד עצם הבריאה ותיקון הבריאה. ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, היינו שה' רוצה להשפיע להתחתונים כל טוב. וכל זמן שהאדם עדיין לא קיבל את שלימות התענוגים ועדיין מרגיש איזה חסרון, זהו סימן שעדיין לא הגיע לשלימות המטרה. אבל לקבל את שלימות הבריאה …
מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון
297. מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון ר"ח כסלו תשל"ג ההבדל בין עפר לאשפה, שעפר הוא דבר טבעי שכך נוצר, מה שאין כן אשפה נקראת פסולת. הנה חז"ל אמרו "לית דעניא מכלבא, ולית עתיר מחזירא" (שבת קנ"ה ע"ב), משום שחזיר בכל מקום הוא מוצא את מזונותיו, כי גם פסולת אצל …
ענין שיתוף מדת הרחמים בדין
298. ענין שיתוף מדת הרחמים בדין מנחם אב תשל"ג, בני ברק היות שהאדם נולד מבחינה ד', שהיא מבחינת חלל פנוי, שכוונתה לקבל על מנת לקבל, ואם היה נשאר כך רק משורש זה, אז לא היה שום מציאות להפוך אותה בעל מנת להשפיע. לכן כשמתערבת בו גם בחינת השפעה, שהיא מדת …
ענין נקיי דעת
299. ענין נקיי דעת ר"ח סיון תשל"ג, בסעודת ברית "כך היו נקיי דעת שבירושלים עושין, לא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מיסב עמהן" (סנהדרין כ"ג ע"א). ענין נקיי הדעת הכוונה, אלו אנשים שהיו נקיים מדעת, כמו שדרשו חז"ל "פלוני יצא נקי מנכסיו". זאת אומרת אלו אנשים שהולכים …
ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם
300. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם ט"ו בשבט תשל"ג "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם". ענין אכילת לחם הכוונה להשפע העליון, כמו שאמרו חז"ל על אדם הראשון "בזיעת אפיך תאכל לחם" (פסחים קי"א). ענין מסכנות נקרא בזמן שהאדם נצרך לבריות, אזי הוא נקרא עני. מה שאין כן …
המון העם ויחידי סגולה
301. המון העם ויחידי סגולה ט"ז בטבת תשל"ג יש המון העם ויש יחידי סגולה. ויש חינוך ומנהג. ויש בחינת יראת שמים. ענין המון העם נקרא בחינת חינוך, היינו מה שמחייב אותו לקיום תורה ומצוות הוא מה שנתחנך כך. זאת אומרת אם הגוף שואל לאדם, בשביל מה אתה עושה אלו המעשים, …
כי יעקב בחר לו י-ה
302. כי יעקב בחר לו י-ה ליל ד' דחנוכה תשל"ג "כי יעקב בחר לו י-ה". וחז"ל שאלו, מי בחר במי, האם הקדוש ברוך הוא ביעקב או יעקב בהקדוש ברוך הוא. והענין, מצד אחד האדם צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא בחר בו, וזה נקרא בחינת השגחה פרטית, שהאדם צריך לתת שבח …
שמחם בבנין שלם - ב
303. שמחם בבנין שלם - ב מוצש"ק לך לך מרחשון תשל"ג "שמחם בבנין שלם באור פניך תבהיקם" (זמירות ליל שבת קודש). צריך להבין מה זה בנין שלם ובנין שאינו שלם. והענין הוא שכל מה שהאדם עושה הוא שרוצה שעל ידי עבודתו יהיה לו בנין לגור שם. ויש בנין שהאדם בעצמו …
ענין יראה ואהבה
304. ענין יראה ואהבה מוצש"ק לך לך תשל"ג בענין יראה ואהבה, ידוע שיראה קודמת לאהבה. והטעם הוא, כי כדי שיוכל האדם לקיים תורה ומצוות מטעם אהבה, הכוונה היא שירגיש טעם של תענוג בתורה ומצוות. וזה גורם לו שיאהב את התורה ומצוות. מה שאין כן מי שמקיים תורה ומצוות מטעם יראה, …
ענין הרע
305. ענין הרע אסרו חג פסח תשל"ב ענין הרע שיש בהאדם אינו נקרא רע, רק בזמן שמרגישים שזהו רע. זאת אומרת בשיעור שהרע מונע אותו מלקבל טוב, בשיעור זה נקבעת מדת גדלו של הרע. כי מסדר העולם הוא אם אחד הפסיד לחבירו פרוטה, אינו נעשה לחבירו שונא בזה, כי פרוטה …
אם הרב דומה למלאך ה'
306. אם הרב דומה למלאך ה' בסעודת ר"ח אדר תשל"ב אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו. ענין מלאך הוא שאין לו יצר הרע, כמו שאמרו חז"ל, "בשעה שעלה משה למרום אמרו המלאכים, תנה הודך על השמים, אמר הקדוש ברוך הוא תן להם תשובה ניצחת, אמר להם כלום …
אין לך עשב למטה
307. אין לך עשב למטה בסעודת ר"ח אדר כפר סבא תשל"ב "אין לך עשב למטה שאין לו מלאך שמכה ואומר לו גדל". וצריך לשאול בשביל מה צריך להכותו, אחרת הוא לא רוצה לגדול, הלא מצד הטבע אנו רואים שכל אחד ואחד רוצה להתגדל ולא להיות קטן קומה. ולהבין זה יש …
אתה בחרתנו - ב
308. אתה בחרתנו - ב מוצש"ק משפטים תשל"ב בענין "אתה בחרתנו" מבוארת הקושיא, הלא חז"ל אמרו שחיזר הקדוש ברוך הוא על כל אומות העולם ולא רצו לקבלה, רק עם ישראל אמרו "נעשה ונשמע". אם כן מה הענין שאנו אומרים "אתה בחרתנו". ויש לפרש על דרך העבודה, ידוע דאדם הוא עולם …
ענין הצנע לכת
309. ענין הצנע לכת מוצש"ק משפטים תשל"ב "הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלקיך" (מיכה ו'). ענין הצנע לכת, היינו דבר שבצנעה, שלא נראה לעינים. כי דבר הנראה לעינים נקרא דברים שבנגלה, היינו מעשים, שכל אחד מסוגל …
הצדיק אבד ואין איש שם על לב
310. הצדיק אבד ואין איש שם על לב "הצדיק אבד ואין איש שם על לב... כי מפני הרעה נאסף הצדיק" (ישעיה נ"ז). ופרשו בזהר, בזמנא דקודשא בריך הוא אשגח בעלמא ולא הוי עלמא כדקא יאות ואזדמן דינא לשריא בעלמא, כדין קודשא בריך הוא נטיל זכאה דאשתכח בינייהו. אפשר לפרש, אם …
עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה
311. עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה ט"ו בשבט תשל"ב "אמר רבי יהודה עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה, שאין התינוק קורא אבא ואמא עד שיטעמו טעם דגן" (סנהדרין ע' ע"ב). ויש לשאול: א. הלא יש חמשת מיני דגן, ומנין מוכח שהוא חיטים. ב. ואם תמצא לומר שאנו יודעים שזה …
כי תצא למלחמה - א
312. כי תצא למלחמה - א "כי תצא למלחמה על אויבך". ופירש רש"י היינו מלחמת הרשות. ויש להבין שהרמז בזה שיש שני מיני מלחמות: א. על בחינת מעשה, היינו מעשי המצוות ועבירות, ב. על הרשות, היינו שכל שמירת התורה ומצוות היא לצורך להרחיב רשותו של אדם, זאת אומרת שיהיה לו …
כאשר שש ה' עליכם
313. כאשר שש ה' עליכם "והיה כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם... כן ישיש עליכם להאביד" (דברים כ"ח). ענין שמחה שייך כאשר האדם הגיע למטרה או שרואה שמקרב את עצמו להמטרה. כי בכלל העולם, שנבנה כל היסוד על תמורת שכר בעולם הזה ובעולם הב', לא שייך לומר ביטול מעשה המצוות, …
קטנות וגדלות
314. קטנות וגדלות ויהבי אגר אורותא לעתיק יומין. ומפרש בהסולם, זה שמעלין מ"ן לקבל קטנות דבינה, הנקרא ו"ק זהו השכר של עתיק יומין (זהר, אדרא, דף קי"ג אות פ"ח). ויש להבין מדוע הקטנות דבינה נקרא שכר לעתיק יומין. ואפשר לפרש, כיון שמסכים לקבל קטנות, שהיא בחינת חסדים, הנבחן למעלה מהדעת, …
ג' נפשות
315. ג' נפשות "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל". במדרש, "כה תאמר" אלו הנשים, אמור להם ראשי הדברים. "ותגיד לבני ישראל", אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולים לשמוע. ולמה לנשים, שהן מזורזות במצוות. דבר אחר, שהן מנהיגין את בניהן לתלמוד תורה, אמר רבי תחליפא דמן קיסרין כשבראתי את העולם …
בחינת אדם הראשון - ב
316. בחינת אדם הראשון - ב אדם הראשון שורשו הוא עפר שאינו ראוי לזריעה, כמו שכתוב "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה". שפירושו, שלולי התיקון של האדמה, שנקרא בחינת בינה אדום, לא היתה ראויה לקבלת השפע. וזה נקרא שאדם הראשון נולד מהול. ועל ידי חטא דעץ הדעת היה …
אמונה - א
317. אמונה - א תש"ד אמונה נקראת בחינת למעלה מהדעת, ונקראת בחינת נוקבא, ובחינת חוק. ותורה נקרא בחינת בתוך הדעת, ונקרא משפט. וזה ענין שאנו אומרים בתפילת אשר יצר, "וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים". ופירש "נקבים", היינו שהוא בחינת נוקבא וחסרון העומד להתמלאות, וזה בחינת תורה. ו"חלולים" פירושו שהוא …
ראיה ושמיעה
318. ראיה ושמיעה "שמיעה" נקראת אמונה, שצריכים להאמין מה שהוא שומע מה שאומרים לו, שהוא אמת. "ראיה" נקראת ידיעה, שאינו צריך להאמין, אם הוא רואה בעצמו.
כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה
319. כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה אב תשל"ח ירושלים "כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה". כי ענין גאוה הוא שהאדם לא מרגיש את שיפלותו, היינו שזהו חשיבות גדולה לאדם בזה שהוא משמש להבורא ולא שמשמש את עצמו. כי האדם הוא בריאה שפלה שלא כדאי לדאוג בשבילה, וללכת כל שנות …
לא הביישן למד
320. לא הביישן למד מנחם אב תשל"ח ירושלים "לא הביישן למד", ו"הוי זהיר בכבוד התורה". מדוע, כי האדם צריך להתבזות וללכת ללמוד. אם האדם זהיר בכבוד התורה, היינו שהרגיל את עצמו שהגוף שלו יכבד את התורה, שהתורה תהי אצלו דבר חשוב, אז הוא יכול לבזות את עצמו עבור התורה. כי …
אוכל מתוך פסולת
321. אוכל מתוך פסולת בשבת אסור לברר פסולת מתוך האוכל, רק אוכל מתוך פסולת. בגוף יש שניהם. ובשבת מבררים רק האוכל, רק מעשים טובים. ובחול צריכים לברר הפסולת, היינו לתקן המידות.
ענין בחירה
322. ענין בחירה תשל"ח איך שייך לומר בחירה, הלא בית דין מענישים על העבירות לא תעשה, ויש ארבע מיתות בית דין ומלקות ומכות מרדות. ואילו בחירה ישנו עליה שכר, היינו איזו תמורה הוא רוצה עבור היגיעה בתורה ומצוות. שאז האדם בוחר, אם הוא רוצה שכר עבור היגיעה לטובת עצמו או …
הבחנות בכלי רוחני
323. הבחנות בכלי רוחני מוצאי ר"ה תשמ"ב מלכות דעליון, נעשה כתר לתחתון. דומם לפי עצמו יש לו שלימות. צומח מוכרח מקום להתבטל בתוך הדומם. ואחר כך יכול לצמוח בהמסך כלול אהבה ויראה. אהבה ויראה נקרא שני מלאכים המשמשים להאדם להגיע להמטרה. החזרת אח"פ ביוד ספירות נקרא עשרת ימי תשובה. יש …
זמן ההכנה
324. זמן ההכנה א' עקב תשט"ז, ירושלים בזמן ההכנה ניתן להאדם להכשיר את עצמו בכל הענינים, היינו הן בימין והן בשמאל. היינו שיש לו דרכים על דרך להגיע אל התכלית. ויש לו דרכים על דרך שכבר הגיע להתכלית. הנה תכלית השלימות היא שהאדם יקבל את כל תענוגי המלך, משום שכך …
ענין אור דחסדים שלא היה צמצום עליו
325. ענין אור דחסדים שלא היה צמצום עליו הנה אור החכמה נקרא בחינת השגת התורה וידיעה ברורה. וזהו מקובל בכלי של רצון לקבל. לכן אם אין האדם מוכשר, באופן שלא יקבל לעצמו, שאז הוא נופל לבחינת פירוד, אין אור מתפשט בו. מה שאין כן אור דחסדים, הנבחן שהכלי הוא רצון …
עבודת האדם
326. עבודת האדם טבע האדם, שיכול לוותר על תענוג קל בכדי שיקבל תענוג יותר גדול. לכן בזה אין נוהג ענין של בחירה. מה שאין כן מי שעובד בעל מנת להשפיע, רק מטעם אמת, היינו שדרך האמיתי היא רק בעבודה על מנת להשפיע, בזה שייך בחירה. כי הוא בוחר לעבוד בדרך …
גדולה הכנסת אורחים
327. גדולה הכנסת אורחים "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" (שבת קכ"ז ע"א). שכינה נקראת בחינת מלכות, היינו בחינת חכמה. אבל הכנסת אורחים, שהיא בחינת חסדים, גדולה יותר. היינו, לאחר שיש לו חכמה, הוא צריך לחפש חסדים, אחרת החכמה אינה מתקיימת, מפני שחכמה מוכרחה להתלבש בלבוש של חסדים. ובגשמיות נותן …
עצביהם כסף וזהב מעשי ידי אדם
328. עצביהם כסף וזהב מעשי ידי אדם יש בחינת רוחניות שאדם עושה לעצמו, היינו שמצייר לעצמו לזה הוא עובד, היינו לרוחניות זו כדאי לעבוד. וזה נקרא "מעשי ידי אדם", מה שהאדם יכול לצייר לעצמו שזה נקרא בבחינת רוחניות, לזה הוא מתפלל. מה שאין כן כשהאדם עושה תשובה, וזוכה לפקיחת עיניים …
ענין התפילה
329. ענין התפילה בענין התפילה, שצריך להיות בבחינת "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". ויש לשאול אם האדם מסדר שבחו של מקום, שהוא טוב ומטיב לרעים ולטובים ורחמיו על כל מעשיו, אם כן בטח שגם לו נתן ה' כל טוב ומילא כל מחסורו, ואם כן מה יש …
שיפלות
330. שיפלות האדם צריך לראות את שיפלות עצמו, מפני שיש בזה הרבה טעמים. ועיקר שיפלות היא לראות את האמת, היינו איך שתועלת עצמו היא יותר חשובה אצלו מתועלת ה'. היינו שאין האדם מסוגל לראות מה שהוא חוץ מתועלת עצמו. לכן בזמן שהוא עושה איזה מעשה, ולא רואה איך תגיע ממעשה …
הקול יפה לבשמים
331. הקול יפה לבשמים "תניא, רבי נתן אומר, כשהוא שוחק אומר, הדק היטב, היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים". "בשמים" הם בחינת ריח, שעולה ממטה למעלה, שהיא בחינת חכמה המתקבלת באצילות דווקא על ידי סדר הזה. מה שאין כן כשמקבלים חכמה מלמעלה למטה היא בחינת ג"ר, ואין שם מקום לחסדים, …
בענין השתוות הצורה
332. בענין השתוות הצורה תשל"ט, מנחם אב בענין השתוות הצורה, שזהו תיקון שלא יהיה ענין נהמא דכסופא. אפשר לפרש על דרך הפשט, היות מה שמותר עליו יתברך מבחינה ממעשיך היכרנוך, שיש נחת רוח לו יתברך בזה שהוא משפיע להנבראים, המכונה רצונו להטיב לנבראיו. ובשביל זה גם התחתונים צריכים להגיע למידה …
המתחיל במצוה
333. המתחיל במצוה סיון תשמ"א "המתחיל במצוה, אומרים לו גמור", היינו על דרך "הבא לטהר מסייעין אותו". לכן המתחיל במצוה, היינו שבא לטהר, אומרים לו מן שמים, גמור, שפירושו שנותנים לו מן השמים כח. וזה ענין כל התחלות קשות, משום שהוא צריך להתחיל, ואחר כך כבר מקבל סיוע מלמעלה.
הבדל בין צדקה למתנה
334. הבדל בין צדקה למתנה הצדקה צריכה להיות בסתר, כמו שכתוב "מתן בסתר יכפה אף", היינו שלא יודע למי נותן. ומתנה הוא להיפך, כמו שאמרו חז"ל "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו", כמו שאמרו חז"ל, "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, לך והודיעם" (שבת י' ע"ב). והענין הוא שצדקה …
ענין שליח ציבור
335. ענין שליח ציבור מוצאי צום גדליה תשמ"ט טוב להחזן שיש לו קהילה יפה וגדולה, אז הוא שליח ציבור עבור ציבור גדול ומכובד. אם כן גדלותו של החזן נמדדת לפי גדלות הציבור, היינו בכמות ובאיכות. "כמות", כמשמעו, קהל גדול והרבה אנשים. ו"באיכות", היינו שכולם שומעים למה שהחזן מוציא מפיו, ולא …
הבוכה על אדם כשר
336. הבוכה על אדם כשר "כל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו. כל המוריד דמעות על אדם כשר הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו" (שבת ק"ה ע"ב). ויש להבין למה מוחלין לו על כל עוונותיו, אם מוריד דמעות על אדם כשר. מהי הסיבה שבגללה ימחלו לו …
אשרי הגבר
337. אשרי הגבר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה". ויש לשאול הלא מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ואם כן זהו ההיפך מהמטרה. ואפשר לפרש, הלא ידוע שכל ענף רוצה להדמות לשורשו, כמו שכתוב בהקדמה לספר הזהר, כי כל העולם אוהבים את המנוחה. אלא זה דומה לאדם שאוחז מקל ביד ומכה את …
רפואה קודם למכה
338. רפואה קודם למכה ר"ה תשמ"ג הקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה. ויש לשאול אם אין מכה איך שייך לשון רפואה. ויש להבין כי מצינו בחז"ל, שהתורה נקראת תושיה, משום שמתשת כחו של אדם (סנהדרין כ"ו ע"ב). ואמרו חז"ל, "חש בראשו יעסוק בתורה" (עירובין נ"ד ע"א). ופירש אאמו"ר ז"ל …
תדשא הארץ
339. תדשא הארץ שבת בראשית, תשי"ח, מנצ'סטר "ויאמר אלקים תדשא הארץ... עץ פרי". ופירש רש"י, שיהיה טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן, אלא "ותוצא הארץ... ועץ עושה פרי", ולא ה"עץ פרי". לפיכך כשנתקלל אדם על עונו, נפקדה גם היא על עונה ונתקללה, כמו שכתוב "ארורה האדמה בעבורך". והמפרשים …
בראשית ברא
340. בראשית ברא בראשית תשל"ח "בראשית", ופירש רש"י, "אמר ר' יהודה, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה הטעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, …
וירא ה'
341. וירא ה' נח תשל"ח "וירא ה'... לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי". ויש להבין, איך שייך לומר שרק אחר המבול ראה ה' כי יצר לב האדם רע. וכי אפשר חס ושלום לומר …
נח איש צדיק
342. נח איש צדיק נח תש"מ "נח איש צדיק". מפרש אבן עזרא, "צדיק" במעשים טובים, "תמים" בלב. "בדורותיו", יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הגוף לפעמים דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. ולפעמים …
עצי גופר
343. עצי גופר נח תשמ"ב "עשה לך תיבת עצי גופר קינים תעשה את התיבה, וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר". ענין המבול הוא מים הזדונים. שבזמן שבאה לאדם שאלת "מי", שהיא שאלת פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו", וכמו כן שאלת רשע "מה העבודה הזאת לכם". ומב' אלה, היינו מ"מי" ומ"מה" …
לך לך
344. לך לך תש"מ "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". במדרש "שמעי בת וראי והטי אזנך, ושכחי עמך ובית אביך, ויתאו המלך יפיך". להבין סמיכות הפסוקים, הנה כשמתחילים להדריך האדם ללכת בדרכי ה', מתחילים מבחינת החינוך. ומחנכים אותו לקיים את התורה ומצוות בבחינת שלא לשמה, כמו …
כל שרוח המקום נוחה ממנו
345. כל שרוח המקום נוחה הימנו לך לך תשמ"ב "כל שרוח המקום נוחה הימנו, רוח הבריות נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו". הלא ידוע שיש צדיקים בעולם ואין העולם נוח מהם ויש להם מחלוקת. וכן אמרו חז"ל, "האי צורבא מדרבנן דרחים להו בני …
מוחא וליבא
346. מוחא וליבא לך לך תשמ"ג מוחא וליבא. היינו שהאדם נהנה ושמח מזה שהקדוש ברוך הוא נתן לו מקום אמונה. וכמו כן הוא שמח בזה שהקדוש ברוך הוא נתן לו מקום עבודה בליבא. ו"בזמן שאדם מצטער השכינה מה אומרת, קלני מראש וקלני מזרועי". היינו כשהאדם מצטער על זה שהקדוש ברוך …
עברתם על עבדכם
347. עברתם על עבדכם וירא תשי"ח בפסוק "כי על כן עברתם על עבדכם", ופירש רש"י "כי הדבר הזה אני מבקש מכם, מאחר שעברתם עלי לכבודי". ויש להבין את מילת "לכבודי", הלא אברהם שאמר, "ואנכי עפר ואפר", ואמר, שעברתם עלי לכבודי. ויש להבין, מאחר שהיה חושש שהם לא רוצים לאכול אצלו …
בשעה שה' אוהב את האדם
348. בשעה שה' אוהב את האדם וירא תש"מ בזהר (וירא דף נ"ב אות קס"ג), כתוב: "שלמדנו, בשעה שהקדוש ברוך הוא אוהב את האדם שולח לו מתנה. ומה היא המתנה - עני כדי שיזכה על ידו, וכיון שזכה על ידו, הקדוש ברוך הוא ממשיך עליו חוט של חסד, הנמשך מצד ימין, …
עץ הדעת טוב ורע
349. עץ הדעת טוב ורע מוצש"ק וארא תשל"ב איתא בזהר הקדוש, "עץ הדעת טוב ורע, זכו טוב, לא זכו רע". ומפורש בהסולם, אם הוא זוכה, אזי מדת הדין, שהיא הבחינה ד' הבלתי ממותקת, גנוזה, ומדת הרחמים מגולה, היינו המלכות הממותקת במדת הרחמים מגולה. מה שאין כן לא זכה הוא להיפך. …
וירא אליו ה' באלוני ממרא
350. וירא אליו ה' באלוני ממרא וירא תשמ"ג בזהר על פסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא", שואל, למה באלוני ממרא ולא במקום אחר. אלא משום שנתן לו עצה על ברית מילה. כי בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שימול את עצמו, הלך להועץ עם חביריו. אמר לו ענר, אתה כבר …
איך אפשר להתקרב אליו
351. איך אפשר להתקרב אליו תשמ"ג וירא שאלה: אם אין השתוות הצורה בין ב' אנשים, רואים שכל אחד מתרחק מהשני. ואם כן מטרם שאדם תיקן את עצמו שיהיו כל מעשיו לשם שמים, היינו בעל מנת להשפיע, אם כן יש שינוי צורה בין הבורא להנבראים. אם כן איך אפשר להתקרב אליו. …
עד שלא מלתי - א
352. עד שלא מלתי - א וירא במדרש "עד שלא מלתי היו עוברים ושבים באים אצלי, תאמר משמלתי אינם באים אצלי, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלת היו ערלים באים אצלך, ועכשיו אני ופמליא שלי באים אצלך". ולכאורה יש לדקדק מה השיב לו השם יתברך, שהוא ופמליא שלו …
ויקם אברהם
353. ויקם אברהם חיי שרה תש"מ "ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר". ומובא בבעל הטורים: י' פעמים "בני חת" בפרשה לפי שהמברר מקחו של תלמיד חכם, כאילו קיים עשרת הדברות שיש בהם י' פעמים אות "חת". ולהבין מדוע המברר מקח לתלמיד חכם, כאילו קיים עשרת הדברות. …
ויתן אברהם את כל אשר לו
354. ויתן אברהם את כל אשר לו חיי שרה במדרש לקח טוב, בפרשת חיי שרה, על פסוק "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק", רבי יהודה אומר, זו גבורה. רבי נחמיה אומר, זו ברכה. ויש להבין: א. איך אפשר לומר שאחד מוסר להשני בחינת גבורה, הלא אין זה דבר הניתן …
מי שאין לו בנים
355. מי שאין לו בנים מובא בהספרים הקדושים ענין "ברא מזכה אבא", היינו מה שאבא לא היה יכול להשלים, אזי הברא מזכה אותו, במה שמשלים את חלק אביו. ונמצא בזה הוא משלימו. ולכן לא היו לאברהם בנים, כי שניהם היו שלמים. ועל ידי הוספת ה' לאברהם, כבר מצא מקום חסרון, …
ברא מזכה אבא
356. ברא מזכה אבא להבין מה שאמרו חז"ל ברא מזכה אבא ואין אבא מזכה ברא, אחז המלך שהיה רשע גמור, יש לו עולם הבא בזכות בנו חזקיה שהיה צדיק, אבל מנשה בן חזקיה, אין לו חלק לעולם הבא אף על פי שחזקיה אביו היה צדיק (סנהדרין ק"ד). שמעתי מאאמו"ר, שהבנים …
אברהם הוליד את יצחק
357. אברהם הוליד את יצחק תולדות תשי"ח על פסוק "אברהם הוליד את יצחק", מפרשים שקלסתר פנים של יצחק היה דומה לשל אברהם, וכולם העידו שאברהם הוליד את יצחק. ויש להקשות שהרי הכתוב אומר "ואלה תולדות יצחק בן אברהם", ולא מפרש מיהן התולדות, אלא שהפסוק מפרש על תולדות יצחק, ש"אברהם הוליד …
ויהי יצחק בן ארבעים שנה
358. ויהי יצחק בן ארבעים שנה תולדות תשל"ט "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל". ומפרש הזהר הקדוש "בתואל - בת בתו של אל". ויש לפרש שכוונתו שבהיות האדם בן ארבעים, היינו שזכה לבינה, הנקרא בן ארבעים לבינה, קיבל עליו לקיים התורה ומצוות. "ויעתר יצחק לה' לנוכח …
ויזרע יצחק בארץ ההיא
359. ויזרע יצחק בארץ ההיא תולדות תש"מ "ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'". ויש לשאול למה דווקא מאה שערים, מדוע לא מאה וחמשים, שהוא יותר חשוב ממאה. ומדוע אם הפסוק רוצה להפליג הפלגה גדולה אינו מוצא רק מאה שערים. עוד יש לשאול, "ויברכהו ה'" היה …
לא מצאתי ידי ורגלי בבית המדרש
360. לא מצאתי ידי ורגלי בבית המדרש ידים ורגלים הן ב' הפכים. כי "ידים" פירושו מה שמשיגים, מלשון "כי תשיג יד". ורגלים הן בחינת "מרגלים", היינו שעוד לא יודעים מה שיש שם, שהולכים עכשיו לרגל את הארץ. ועיקר התקדמות האדם היא על ידי רגלים, שהן הולכות ממקום זה, לרמז שעושים …
אוצרך הטוב
361. אוצרך הטוב "שערי שמים פתח, ואוצרך הטוב לנו תפתח". יש להבין מה זה אוצרך הטוב. הנה חז"ל אמרו, "אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא אוצר של יראת שמים", וזהו האוצר הטוב - אוצר של יראת שמים.
וירא יעקב כי יש שבר
362. וירא יעקב כי יש שבר שבת חנוכה תשכ"ו, כפר סבא במדרש תנחומא, "וירא יעקב כי יש שבר", זה שאומר הכתוב "אשרי שאל יעקב בעזרו". למה לא נאמר שאל אברהם, או שאל יצחק, אלא שאל יעקב, אלא מלמד שלא נצב הקדוש ברוך הוא לא על אברהם, לא על יצחק, אלא …
ד' מלאכים
363. ד' מלאכים מקץ תש"מ בזהר הקדוש מביא, ד' מלכים היו, מה שאל זה לא שאל זה. דוד אמר "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". אסא היה מתירא יותר... הוא רצה לרדוף אחר אויביו ולא להלחם עמהם, והקדוש ברוך הוא יהרוג אותם. יהושפט גם כן היה מבקש ואמר אני …
כל דאלים גבר - א
364. כל דאלים גבר - א ויגש תש"מ "כל דאלים גבר". "איתתך גוצא גחין ותלחוש לה" (בבא מציעא נ"ט ע"א). כי בבחינת עבודת ה' בדרך האמת, כשבא לקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת למעלה מהדעת, אם כן אין שם דעת שתהיה לו היכולת עם השכל שלו להבין את הכדאיות …
ויגש אליו יהודה - א
365. ויגש אליו יהודה - א ויגש תשמ"ב בהסולם דף ד' מפרש שם, "ויגש אליו יהודה, כי יהודא הוא סוד הנוקבא, דהיינו תפלה, ויוסף הוא סוד גאולה". ומשמיענו הכתוב שנגשו זה לזה לזווג, עד "ולא יכול יוסף להתאפק", וגילה להם המוחין הללו. על הנ"ל נוכל לפרש את הפסוק "ויגש אליו …
מחמיר לעצמו ומקל לאחרים
366. מחמיר לעצמו ומקל לאחרים ויגש תשד"מ מחמיר לעצמו ומקל לאחרים. היינו מה שאחרים עושים, ולא חשוב כמה תורה וכמה מצוות, הוא מבין שאחרים לא היה להם אותה הבנה כפי מה שיש לו. לכן כמה שהם עושים הוא טוב, היינו שמקל, שכל מה שאחרים עושים הוא כשר בעיניו. אבל מחמיר …
לבנימין נתן שלש מאות כסף
367. לבנימין נתן שלש מאות כסף ויגש תשד"מ "לבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות". בדרך סדר העבודה יש להבחין: א. בחינת "ממון", היינו בחינת מעשה של תורה ומצוות, שעל המעשה אין מה להוסיף, על דרך שאמרו חז"ל "לא תוסיף ולא תגרע". לכן נקרא זה ממון, היינו שלימות, וזוהי …
והנה ה' נצב עליו
368. והנה ה' נצב עליו ויצא תש"מ "והנה ה' נצב עליו, ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך... הארץ אשר אתה שוכב עליה, לך אתננה ולזרעך". ופירש רש"י, על הקושיא מה חשוב הד' אמות שהוא שוכב עליה. ומביא דרשות חז"ל, "קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא …
שמחה בזמן לימוד תורה
369. שמחה בזמן לימוד תורה ויצא תשמ"ג ירושלים השאלה: אם האדם עושה הכל בעל מנת לקבל, היינו שכל מה שעושה הוא רק על הכוונה לתועלת עצמו, אם כן מהו ההבדל בין שנהנה מדברים גשמיים או שמקבל הנאה מדברי תורה. וזה יכולים להבין על דרך שהאדם אוכל דגים ובשר ויין בימות …
דרך ארץ קדמה לתורה
370. דרך ארץ קדמה לתורה ויצא תשמ"ב מאי אור, רב הונא אמר נגהי, ורב יהודה אמר לילי (ריש פסחים). "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום". ויצא יעקב, מובא בזהר הקדוש, מבאר שבע, מארץ ישראל. "וילך חרנה", חוץ לארץ. הנה חז"ל אמרו, שאברהם ויצחק תיקנו תפלת שחרית ומנחה שהן …
סולם מוצב ארצה
371. סולם מוצב ארצה ויצא תשמ"ג "והנה סולם מוצב ארצה". מהו סולם, הוא דרגה שכל שאר המדרגות תלויות בו, דהיינו הנוקבא שהיא השאר לכל המדרגות (זהר דף כ"ט ובהסולם). "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו", אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים נשפל הסולם, …
ויהי כהיום הזה
372. ויהי כהיום הזה ד' חנוכה תשל"ב בזהר וישב, "ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו"... ויהי כהיום הזה, יומא דיצר הרע שלטא בעלמא... אימתי יומא דאתי בר נש לאתבא בתיובתא על חובוי או להשתדלא באורייתא ולמעבד פקודי אורייתא (וישב ס"ט). ב"נשמת" אנו אומרים "שועת עניים אתה תשמע צעקת הדל …
וירא כי לא יכול לו
373. וירא כי לא יכול לו וישלח תשמ"ב "וירא כי לא יכול לו", מה עבד, מיד "ויגע בכף ירכו" דאתחכם לקבליה, אמר כיון דאתברו סמכין דאורייתא, מיד אורייתא לא אתתקף, וכדין יתקיים מה דאמר אבוהון "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". ולא הכירו. כי "תמכין דאורייתא" נקרא שהם סומכים את …
ויגע בכף ירכו
374. ויגע בכף ירכו וישלח תשמ"ג בזהר (בהסולם וישלח דף ל"ג אות קי"א), על פסוק "ויגע בכף ירכו", דהיינו בתומכי התורה, שנתחכם כנגדו. אמר, כיון שנשברו תומכי התורה, מיד לא תוכל התורה להתחזק עוד. ובאות ק"ח בהסולם כתוב שם, ומשום שאין מי שיסמוך את התורה, שהוא זעיר אנפין כראוי, נעשו …
וישלח יעקב
375. וישלח יעקב וישלח, תש"מ "וישלח יעקב", ופירש רש"י, מלאכים ממש. ויש לפרש ענין "מלאכים ממש" ששלח יעקב לעשו. הנה לפי מה שמפרשים, שיעקב הוא בחינת אדם העוסק בתורה ומצוות, ועשו הוא היצר הרע, מה שייך לומר ששלח מלאכים ממש ליצר הרע. ויש להבין זה לפי מה שביאר אאמו"ר זצ"ל, …
וירא יעקב מאד
376. וירא יעקב מאד המפרשים הקשו על הכתוב, "וירא יעקב מאד ויצר לו". הלא השם יתברך במראה הסולם שהראה לו הבטיחו לשמרו בכל אשר ילך, כמו שכתוב "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך ואהיה עמך". אם כן למה היה צריך להתפלל "הצילני נא מיד אחי מיד עשו". הנה הזהר …
טוב ילד מסכן
377. טוב ילד מסכן וישב תשל"ב ר' שמעון אמר תא חזי כתיב, "טוב ילד מסכן וחכם"... דאיהו יצר הטוב. אבל טוב ילד, הדא הוא דכתיב "נער הייתי גם זקנתי". ודבר אחר, הוא נער, דאיהו ילד מסכן, דלית ליה מגרמיה כלום. ואמאי אקרי "נער" בגין דאית ליה חדיתו דסיהרא דמתחדשא תדיר, …
וישב יעקב בארץ מגורי אביו
378. וישב יעקב בארץ מגורי אביו וישב תש"מ "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מקשים, מדוע לא כתוב בארץ מגורי אבותיו, ומדוע דווקא במגורי יצחק. ויש לפרש כי זה ידוע, שיעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, הנקרא "פחד יצחק". מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו …
נס ובחירה
379. נס ובחירה אמר רבי יצחק, אי נחשין ועקרבין הוי ביה אמאי כתיב בראובן "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו", וכי לא חייש ראובן להאי דהא אינון נחשין ועקרבין ינזקין ליה... אלא חמא ראובן דנזקא אשתכח בידיהו דאחוהי בגין דידע כמה שאנין ליה... בגין דהכא אתר דנחשי ועקרבים, אי …
כל מקדש שביעי - ב
380. כל מקדש שביעי - ב בא תשמ"ג "כל מקדש שביעי כראוי לו... שכרו הרבה מאוד על פי פעלו". יש להבין מהו הפירוש "על פי פעלו". ומהו החידוש, הלא גם בגשמיות מקבל שכר רק על פי פעלו. ומי שעובד שעות נוספות מקבל שכר רב יותר ממי שאינו עובד שעות נוספות. …
כי שומע אל אביונים ה'
381. כי שומע אל אביונים ה' מוצש"ק בשלח תשל"ב "אמר רבי חייא תהוונא על האי קרא דכתיב, כי שומע אל אביונים ה', וכי אל אביונים שומע ולא לאחרא. אמר רבי שמעון, בגין דאינון קרובין יתיר למלכא, דכתיב, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה... תו אמר רבי שמעון, תא חזי, כל …
ויהי בשלח פרעה את העם
382. ויהי בשלח פרעה את העם בשלח תשמ"א "ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף". לפרש את זה על דרך המציאות הנוהגת תמיד. בעת שאדם …
ויתיצבו בתחתית ההר
383. ויתיצבו בתחתית ההר יתרו תשי"ח ויתיצבו בתחתית ההר. אמר רבי אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. אמר רבי אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא, אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי …
ענין שומר שבת
384. ענין שומר שבת מוצש"ק יתרו תשל"ב ענין שומר שבת, מה תפקידו מבחינת המוסר. האדם צריך לשמור את עצמו מהמפריעים להתגלות קדושת השבת. כי ענין יומין דחול הוא מקום עבודה, שהאדם צריך להתיגע את עצמו לבטל את הרצון לקבל, שעליו היה הצמצום וההסתרה, שלא להרגיש את מציאות ה', והגם שמאמין …
ואשא אתכם על כנפי נשרים
385. ואשא אתכם על כנפי נשרים "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". וברש"י, "על כנפי נשרים, כנשר הנושא גוזליו על כנפיו, אומר, מוטב שיכנס החץ בי ולא בבני". וענין החץ הוא מלשון "חציצה", כמו שאמרו על פסוק "ויסב חזקיה פניו אל הקיר", מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו …
זה היום עשה ה'
386. זה היום עשה ה' משפטים תשל"ח "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זהו היום פירושו זהו נקרא יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', שכל אחד ואחד יבוא לידי השגה ש"נגילה ונשמחה בו". "בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא שכל אחד ואחד …
ענין דיין הגון ושאינו הגון
387. ענין דיין הגון ושאינו הגון משפטים תשמ"א בעל הטורים מפרש על המאמר, "ולא נסמכה פרשת דיינים לפרשת מזבח, לומר לך, המעמיד דיין הגון כאילו בנה מזבח". ולומד את זה ממה שאמרו חז"ל, "המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו בנה במה אצל המזבח" (סנהדרין ז' ע"ב). משמע, שאם מעמיד דיין הגון …
ואלה המשפטים
388. ואלה המשפטים יש לעכו"ם שופטים ויש לישראל שופטים, ואין אתה יודע מה ביניהן, משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו. אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש. נכנס אצל אחר, אמר להם הזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני. אמרו לו, לראשון אמרת שיאכל מה שירצה, ולשני אמרת שלא יאכל …
ויקחו לי תרומה - א
389. ויקחו לי תרומה - א תרומה תש"מ "ויקחו לי תרומה". לי, פירש רש"י, לי לשמי. "מאת כל איש אשר ידבנו לבו", ופירש רש"י, לשון נדבה והוא לשון רצון טוב. "תקחו את תרומתי", תקחו, משמע בעל כורחם. והוא בסתירה ל"ידבנו", שמשמע רצון טוב ולא על דרך הכפיה. בזהר הקדוש, תרומה …
בחינת אתכפיא ובחינת אתהפכא
390. בחינת אתכפיא ובחינת אתהפכא תרומה תשמ"א "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", ופרש רש"י, לי, לשמי. אשר ידבנו לבו, ופירש רש"י, לשון נדבה והוא לשון רצון טוב. ויש להבין: א. קיחה משמע בעל כורחך. ידבנו לבו, הוא רצון טוב. אם כן זהו בסתירה …
הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב
391. הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב מוצש"ק תצוה תשל"ב "אמר רבי שמעון, הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב, ולא בא עמו בנסיון כנסיון שאר הצדיקים, שהרי לא כתוב בו, והאלקים נסה את איוב... ולא נאמר לו שיתן, אבל נמסר ביד המקטרג בדינו של הקדוש ברוך הוא" (זהר …
כי יד על כס י-ה - ב
392. כי יד על כס י-ה - ב בסעודה שלישית תצוה פרשת זכור תשט"ו "ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". פירש רש"י, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק, היינו שהשם נחלק לחציו. להבין את זה צריכין …
נושא עון
393. נושא עון כי תשא תשל"ט "נושא עון". שהקדוש ברוך הוא חוטף שטר של עונות, ועל ידי זה נעשה הכרעה לכף זכות (מובא בתורה תמימה). ויש להבין, שבזמן שחציו זכיות וחציו עונות, איך יש ביכולת האדם להכריע לכף זכות. אלא העצה היא תפילה, היינו שיתפלל לה' שיחטוף שטר של עונות, …
כי תשא את ראש בני ישראל
394. כי תשא את ראש בני ישראל פרשת כי תשא תשכ"ו, נתיבות, בישיבת הנגב, במוצש"ק "כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כופר נפשו... מחצית השקל... העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". יש לשאול: א. מהו לשון ראש. ב. כופר נפשו, מהו החטא, שצריך לתת כופר נפשו, שהוא ענין …
בחינת דומם ובחינת צומח
395. בחינת דומם ובחינת צומח כי תשא תשל"ט זה ידוע שיש בחינת כלל ובחינת פרט. הכלל ישראל נקרא בחינת "דומם". וזה בחינת "בהמה", שהיא בחינת נפש, מלשון נפישה, שיש לה רק תנועה כללית, לכל מין ומין יש בחינה מיוחדת לכולם. מה שאין כן בחינת "צומח" יש להם תנועה פרטית. וזה …
ראו קרא ה' בשם בצלאל
396. ראו קרא ה' בשם בצלאל מוצש"ק ויקהל תשל"ח "ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל". ויש להבין מה ענין זה שמספר משה לבני ישראל, "ראו קרא ה' בשם בצלאל". הנה במדרש בפרשת תרומה: משעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה "עשה לי משכן", התחיל מתמיה ואומר, כבודו …
קחו מאתכם תרומה לה'
397. קחו מאתכם תרומה לה' ויקהל תשמ"א "קחו מאתכם תרומה לה', כל נדיב לבו יביאה". ענין שצריכים לקחת מאתכם, הכוונה מאתכם ממש, היינו מגופו של אדם ממש. ופירשו בזהר הקדוש, תרומה פירושו תרום ה', שצריכים להעלות את ה' לה-ו'. וכעין זה כתוב בזהר הקדוש, תשובה נקרא תשוב ה' לגבי ו', …
אלה פקודי המשכן - ב
398. אלה פקודי המשכן - ב פקודי תשי"ז, סאטפורט "אלה פקודי המשכן משכן העדות". במדרש רבה, מהו משכן שתי פעמים. אמר רבי שמואל שנתמשכן שתי פעמים. זהו שאנשי כנסת הגדולה אומרים "חבול חבלנו". ואין חבול אלא משכון, שנאמר "לא יחבול". מהו העדות. אמר רבי שמעון, עדות היא לכל באי עולם …
משכן העדות
399. משכן העדות "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י, משכן העדות, עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. ושם בדעת זקנים מביא דבר אחר, שהיה עדות למשה. כי בשעה שחשדוהו שגנב שקלים ממלאכת המשכן, אמר להם משה, רוצה אני שיהא המשכן עדות …
מחצית השקל - א
400. מחצית השקל - א פקודי שקלים תשמ"א בזהר הקדוש (פקודי): "ליתן מחצית השקל... אבנא לישקל בה דא יוד, ו' ממוצע בין שני ההין... העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וכו'". יש להבין דדרך העבודה היא ללכת בעמודא דאמצעיתא. הנה "עשיר" נקרא מי שהוא שמח בחלקו. כמה שיש לו הבנה …
שמע ישראל
401. שמע ישראל ויקרא תשמ"א "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. מהו אחד, זו כנסת ישראל, המאחדת בהקדוש ברוך הוא, שהוא זעיר אנפין. שאמר רבי שמעון הזווג דדכר ונוקבא נקרא אחד. כי בהמקום שהנוקבא שורה נקרא אחד. מהו הטעם, הוא משום שזכר בלי נוקבא נקרא חצי גוף, וחצי אינו אחד. …
אשה כי תזריע - א
402. אשה כי תזריע - א עש"ק תזריע תשל"א "אשה כי תזריע. תנינן אשה מזרעת תחילה יולדת זכר. רבי אחא אמר הא תנינן דקודשא בריך הוא גזר על ההיא טיפא אי איהו דכר או איהו נוקבא, ואת אמרת אשה מזרעת תחילה יולדת זכר. אמר רבי יוסי ודאי קודשא בריך הוא …
זאת תהיה תורת המצורע
403. זאת תהיה תורת המצורע מצורע תשמ"א "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן". ופירש רש"י, לפי שהנגעים באים על לשון הרע. עיקר הלשון הרע הוא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו שהמחשבה דיבור מעשה יהיו בעל מנת להשפיע. אז בא הגוף ומדבר לשון הרע, היינו שאין …
ודבֵּר דָבר
404. ודבֵּר דָבר "ודבֵּר דָבר. שלא יהא דיבורך של שבת כדבורך של חול" (שבת קי"ג ע"א). היינו שבת נקראת קדושה, שבת קודש. וחול נקרא דברים חולניים, שהוא מעשי הגוף. יש זמן שמדברים מתכונת הגוף, ממחשבותיו ורצונותיו והרגשותיו הרעים, איך שצריכים לתקנם כדי שיהיה מוכשר לקבל קדושה. וזה נקרא עבודת חול, …
שור או כשב או עז כי יולד
405. שור או כשב או עז כי יולד אמור תשל"ט "שור או כשב או עז כי יולד". שור בן יומו קרוי שור, משום שמה שיכול להשיג כבר השיג ביום הראשון. לכן אלו אנשים שאינם שייכים בחינת מדבר, אלא לבחינת חיה, את השכל שהם השיגו ביום הולדם, היינו ביום שיכנסו לבר …
ששת ימים תעשה מלאכה
406. ששת ימים תעשה מלאכה "ששת ימים תעשה מלאכה... אמר רבי יוסי... ולא כתיב בששת... ששת ימים העליונים חג"ת נ"ה שמהם נפעלו כל מעשי בראשית, דבר יום ביומו... אמר רבי יצחק... רבי חייא אמר, משום שמותר לעשות בהם מלאכה אף על פי שהם בחינת זעיר אנפין, לכן התקינו הבדלה. ושואל …
כי תקנה עבד עברי
407. כי תקנה עבד עברי בהר תשי"ט בזהר בהר פתח רבי אלעזר, כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד וגו'. בגין דכל בר ישראל דאתגזר דאית ביה רשימא קדישא אית ליה נייחא בשמטה, דהא דיליה הוא ההוא שמטה לנייחא ביה ודא אקרי שבת הארץ, ודאי חירות אית בה נייחא בה, …
שאו את ראש כל עדת בני ישראל
408. שאו את ראש כל עדת בני ישראל במדבר תשל"ח ענין הפיקוד, שנכנסו לחשבון אלו שהם יכולים להכנס לעבודת ה' שהוא מבן כ' לעונשין. וענין התפקיד שיש לעשות בעבודת ה' מובא בסוף הפטרה, שכתוב "וארשתיך לי לעולם". שענין הקדוש ברוך הוא לוקח לו בחינת אירוסין אלו שרוצים להכנס לעבודת ה' …
ענין היסורים - ב
409. ענין היסורים - ב "ישראל קדושים הם". יש לו ואינו רוצה, רוצה ואין לו. אינו רוצה על מנת להשפיע, יש לו תורה ומצוות ויראת שמים. רוצה על מנת להשפיע, אז אין לו לא תורה ומצוות ולא יראת שמים. אינו רוצה בעל מנת להשפיע נקרא בחינת "כל העולם אומרים לך …
אהבה עצמית ואהבת ה'
410. אהבה עצמית ואהבת ה' במדבר תש"מ יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". וכמו שאמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל …
כל דאלים גבר - ב
411. כל דאלים גבר - ב נשא תשל"ט המקור של הדין הוא נמשך מהמציאות. כי בזמן שהרשע בא וטוען "מה העבודה הזאת לכם", מה אומרים לו, "הקהה את שיניו". היינו שאין שום שכל לענות, אלא הכל הוא למעלה מהדעת. וזה נבחן "כל דאלים הוא גובר", פעם היצר טוב ופעם היצר …
נדר נזיר להזיר לה'
412. נדר נזיר להזיר לה' נשא תשל"ט "נדר נזיר להזיר לה'". ופירש רש"י, לה', היינו לשם שמים. ופירשו המפרשים, שאינו מנזר את עצמו מן היין, מטעם שמזיק לו היין לבריאותו או שמביא לידי שיכרות וסובל מזה בזיונות, אלא שמבין שעל ידי זה יקרב את עצמו לה'. ושם שייך דין של …
הבדל בין ספרי מוסר לספרי הבעל שם טוב
413. הבדל בין ספרי מוסר לספרי הבעש"ט נשא תש"מ כשאדם רוצה לקנות איזה חפץ, וצריך לשלם עבורו תמורה, אז צריכים למתווך בין המוכר להקונה. המתווך נותן להבין להקונה שחפץ שוה יותר מכפי התמורה שהוא צריך לשלם, היינו שהמוכר אינו דורש תשלום רב כל כך עבור הסחורה ששוה הרבה. לכן ספרי …
והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה
414. והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה... בלתי אל המן עינינו". יש לשאול: א. מהו "התאוו", תאוה סתם, והיה לו לומר, התאוו לבשר. ב. מה שייכות לבקשת בשר מה שהיו אוכלים דגים. ג. מה לשון "חינם". ד. הלא לא התרעמו על המינים דחשיב להו אלא הבשר, …
בהעלותך את הנרות - א
415. בהעלותך את הנרות -א "בהעלותך את הנרות", זה שאמר הכתוב "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר". אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותכם, שנאמר "דנהורא עמה שרגא", וכתיב "גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה", בא …
וזה מעשה המנורה - א
416. וזה מעשה המנורה -א בהעלותך תשל"ט "וזה מעשה המנורה". ופירש רש"י שהראהו הקדוש ברוך הוא באצבע לפי שנתקשה בה. "מקשה", עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וכו'. "כן עשה את המנורה", מקום אחר, על ידי הקדוש ברוך הוא נעשית מאליה. "ומחוץ לפרוכת העדות יערוך אותה". ויש להבין מהו …
ויעש כן אהרן
417. ויעש כן אהרן בהעלותך תש"מ "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר צוה ה' את משה". ופירש רש"י, להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. ומקשים המפרשים, מה הווא אמינא שלא יקיים ציווי ה' וכו'. "תנו רבנן, כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון …
יאה עניותא לישראל
418. יאה עניותא לישראל תש"מ תמוז כתוב "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". כמו כן אמרו חז"ל, "יאה עניותא לישראל" (חגיגה ט' ע"ב). ויש להבין כי ידוע שאין כלי לקבל התענוג אלא בחינת ההשתוקקות. כי החסרון וההשתוקקות להדבר זהו המודד שיכול לקבל התענוג מהדבר. כדוגמת שאמרו חז"ל, השותה מים לצמאון …
מרגלים
419. מרגלים "שלח", פירש רש"י, אני איני מצוה לך... חייהם שאני נותן להם מקום לטעות. מדוע. מרגלים אמרו אמת. אלא צריכים להאמין למעלה מהדעת שזה טוב. ואם רוצים ללכת בתוך הדעת, אני אתן מקום לטעות, בכדי שלא ירשוה בתוך הדעת. ולמעלה (מהדעת) צריכים, שרק על ידי זה יוכלו לקבל בעל …
שלח לך
420. שלח לך שלח תש"מ "שלח לך". ופירש רש"י, לדעתך. ידוע, כי ענין שליחת מרגלים לתור את ארץ ישראל הוא ענין קבלת המלכות שמים. כי יש לאדם מרגלים, שרואים תמיד אם יש כדאי ללכת בדרך ה' על דרך האמת, הנקרא לשם שמים. התורה מבטחת לנו כי היא ארץ זבת חלב …
ענין המרגלים
421. ענין המרגלים שלח תשל"ט "האי צורבא דרבנן דרחים להו כל בני מתא, משום דלא מוכח להו במילי דשמיא". הגוף של האדם כשהוא מכבד את התלמיד חכם של עצמו, היינו שחשוב אצלו מה שעוסק בתורה ומצוות, הוא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא, שהתלמיד חכם שלו אינו אומר להגוף שצריכים …
מרחוק ה' נראה לי
422. מרחוק ה' נראה לי קרח תשל"ט ענין רחוק, היינו שיש הבדל בבחינת החשיבות בין אחד להשני. לכן בזמן שאין האדם מרגיש הבחן של ריחוק בין כשמדבר לשר ולשופט או כשמדבר לה', שאין לו ההתחשבות להבחין למי מדבר, או תורתו של מי הוא מדבר, אז אין האדם מסוגל לראות את …
ג' קוים - ב
423. ג' קוים -ב ימין נקרא חסד, בחינת "כי חפץ חסד הוא", שהוא בחינת שמח בחלקו, היינו שהוא מסתפק במועט. שזה נקרא על דרך שביאר אאמו"ר זצ"ל, על מה שאמרו חז"ל על פסוק "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" וכו', שהם מחמירים על עצמם עד כזית ועד כביצה, הוא …
מחלוקת קרח ומשה
424. מחלוקת קרח ומשה לבאר ענין מחלוקת קרח ומשה. הנה משה אמר שכל מה שטען קרח לא היה נגד משה אלא נגד ה'. וקרח טען שבה' הוא מאמין, כמו שכתוב "כל העדה כולם קדושים". ודרשת חז"ל, כולם שמעו בסיני "אנכי ה' אלקיך", אלא הוא לא רוצה להאמין במשה רבנו עליו …
ויקח קרח
425. ויקח קרח קרח תש"מ "ויקח קרח, לקח עצה רעה לעצמו", כי "עצת ה' לעולם תעמוד". הנה מדרך האדם הוא לעשות מה שהשכל מחייב לו, שזה יהיה טוב בשבילו, ואת זה יכול לעשות. מה שאין כן מה שאין השכל מחייב קשה לו לעשות, ומכל שכן מה שהוא כנגד השכל. לכן …
תפילת צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע
426. תפילת צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע קרח תשמ"א "אין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע". המעשה שהאדם עושה נקרא "אב". והכוונה שהוא מכוון על המעשה נקרא "תולדה", היינו שמקודם נעשה ואחר כך נשמע. ויש להבחין בהמעשה ב' בחינות: מעשה של השפעה, נקרא מעשה של צדיק. …
זאת חקת התורה - א
427. זאת חקת התורה -א כי תשא תש"מ, פרשת פרה בזהר הקדוש הקשה על מה שכתוב "זאת חקת התורה", למה שכתוב "וזאת התורה". ומתרץ, "וזאת", היינו יחוד הוא כלל ופרט יחד, ו' הוא בחינת זעיר אנפין שהוא כלל. ומלכות היא פרט. אבל "זאת", בלי תוספת ו', היא חקת התורה, שהיא …
זאת חקת התורה - ב
428. זאת חקת התורה - ב "זאת חקת התורה". ופירש רש"י, לפי שהשטן והאומות העולם מונין את ישראל לומר, מה מצוה הזאת, ומה טעם יש בה. לפיכך כתב בה "חקה", גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה. ויש להבין דמכאן משמע שלכן כתיב בה חקה, משום האומות העולם שואלין …
שיהיה הכל בעל מנת להשפיע
429. שיהיה הכל בעל מנת להשפיע "זאת חקת התורה". ופירש רש"י, "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתוב בה חקה גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה". פרה אדומה, משל לבן שפחה שטינף פלטרין, אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, …
נשמה יותר גבוהה
430. נשמה יותר גבוהה "זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמור" וכו'. "תא חזי, ההוא מיתא דאסתלק מעלמא בלא בנין, האי בת נדיב לא כנישת ליה לההוא בר נש לגבה" וכו' (זהר חקת, אות י'). היינו, אם הרצון לקבל מסתלק אצלו, היינו שאין לו צורך בשביל עצמו, אלא כל כוונתו …
מנעל לרגלו
431. מנעל לרגלו "וההוא נעל אוקים... ועל דא כל מה דיהיב מיתא לבר נש בחלמא טב. נטיל מאניה מן ביתא ביש, כגון סנדליה. מאי טעמא, בגין דאעבר רגליה" (זהר חקת אות ח'). ויש לפרש שמת פירושו הרצון לקבל. כל הכוחות שהוא נותן לעבודה, היינו להקדושה, הוא משום שהרצון לקבל נותן …
מעשה העגל
432. מעשה העגל פרשת פרה, כפר מירון תשכ"ה ענין טהרת הפרה בא לפני חודש ניסן, שבניסן נגאלו. והפרה הוא בחינת אמונה. על דרך שפרש רש"י, משל לבן שפחה, שטינף פלטרין של מלך, ואמרו, תבוא האם ותקנח את בנה. כך הפרה מכפר על מעשה העגל, שענין עגל הוא שאמרו "אלה", כמו …
ולא אבה ה' אלקיך לשמוע
433. ולא אבה ה' אלקיך לשמוע ב' מרחשון תשל"ב "ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה". ויש להבין מהו הפלא מה' שלא אבה לשמוע בקול איש בליעל. וגם מהו ויהפוך ה' את הקללה לברכה, מאחר שלא שמע אל בלעם כלל. והענין הוא, שיש …
מה טובו אהליך יעקב - ב
434. מה טובו אהליך יעקב - ב בלק תשל"ט "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". מברכותיו של אותו רשע ניכר מה שהיה בלבו. ענין בלק אותיות קבל, שתכונתו היא קבלה עצמית. בלעם הוא לב עם, עם השייך ללב האבן. ושלח אליו, "הנה עם יצא ממצרים", היינו עם ישראל יצא מקליפות …
כשנתיעץ בלק
435. כשנתיעץ בלק בלק תשל"ח כשנתיעץ בלק, אמר, ואגרשנו מן הארץ. אמר, אותה מדרגה שישראל אחוזים בה, היא מן הארץ ודאי שהיא המלכות, הנקראת ארץ. וזהו כי עצום הוא ממנו ודאי, מי יוכל להלחם ולעמוד כנגד ישראל, כי המדרגה שלהם היא חזקה ממדרגה שלו. ומשום זה, ואגרשנו מן הארץ, דהיינו …
ג' תפילות - א
436. ג' תפילות - א תמוז תשל"ח "אבל ג' הם הנקראים תפילה, תפילה למשה איש האלקים, תפילה זו שאין כמוה באדם אחר. תפילה לדוד, שאין כמוה במלך אחר. תפילה לעני, תפילה היא. מאלו ג' התפילות, מי חשובה מכולן. הוי אומר, תפילה לעני. תפילה זו קודמת לתפילה של משה וקודמת לתפילה …
כהונה גדולה
437. כהונה גדולה פנחס תשמ"א הזהר הקדוש מתרץ על מה שהיה צריך להיות צוה לכהונה גדולה, כמו שכתוב "תחת אשר קנא לאלקיו", משום שכל כהן שהרג את הנפש, הוא פסול לכהונה לעולם. כי הוא פוסל ודאי את המדרגה של אלו. ומפרש בהסולם, כי הכהונה היא חסד, והריגת נפש היא הפוכו. …
הושע עבדך אתה אלקי
438. הושע עבדך אתה אלקי פנחס תשמ"א "הושע עבדך אתה אלקי, שמח נפש עבדך, תנה עוזך לעבדך. ג' פעמים נעשה דוד עבד בתהלה הזו, שהוא כנגד ג' פעמים שהעמידו בעלי המשנה, שהאדם צריך להיות עבד בתפילה. בברכות ראשונות, צריך להיות כעבד המסדר שבחים לפני רבו. באמצעיות, כעבד המבקש מתנה מרבו. …
מדוע פנחס זכה לכהונה
439. מדוע פנחס זכה לכהונה פנחס תשמ"א יצר הרע ויצר הטוב זהו לא ענין של שכל, אלא ענין של הרגשה. אם בזמן שעוסק בתורה ומצוות, ואינו רואה שום תמורה לתועלת עצמו, הוא מרגיש את עצמו ברע, זהו נקרא "יצר הרע". וגדלות של יצר הרע הוא בשיעור הרגשת הרע, אם הוא …
וירא פנחס
440. וירא פנחס פנחס תשל"ט "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". ויש להבין על דרך הרמז, מה זה ענין ברית שלום. מה יש בברית הזו, הנקראת ברית שלום. הנה בסוף פרשת בלק כתוב, "וירא פנחס". ופירש רש"י, "ראה מעשה ונזכר הלכה. אמר לו למשה מקובלני ממך, הבועל ארמית …
נקום נקמת בני ישראל
441. נקום נקמת בני ישראל מטות תשל"ט "וידבר ה' אל משה... נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים... וידבר משה אל העם... לתת נקמת ה' במדין". המפרשים מקשים על זה, מדוע משה שינה את לשונו של ה', במה שאמר אל העם "נקמת ה'", ולא "נקמת בני ישראל" כמו שאמר ה'. ועוד …
וטפכם אשר אמרתם
442. וטפכם אשר אמרתם דברים תשל"ט "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע, המה יבואו שמה, ולהם אתננה והם ירשוה". עיקר תורה ומצוות שניתנו לנו הוא בסוד "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", שהתורה ומצוות הן מכשירות את האדם להכנס להיכל המלך ולהשיג את האור …
הכתיבה היא ביגיעה
443. הכתיבה היא ביגיעה מאי מלאכתך... אלא אפילו למיחוש לזבוב נמי. דלמא אתי ויתיב אתגיה דדל"ת, ומחיק ליה ומשוי ליה רי"ש (עירובין דף י"ג). "זבוב", היינו מחשבות זרות. דל"ת (עיין בהקדמת ספר הזהר בתחילתו), דד' הוא בקדושה, ור' היא בס"א. כתב שיכול למחות, היינו אמונה. קנקנתום, היינו ק"ן טעמים, שהוא …
החושך קודם לאור
444. החושך קודם לאור אם הרב דומה למלאך וכו'. איזהו עשיר השמח בחלקו. האדם מתגשם ע"י האכילה. המזונות אין בהם טעם אם לא עוברין דרך הלשון והחיך. כמו כן מזונות הרוחניות, אם לא עברו התורה ומצוות דרך אמונה בה', אין בהם טעם, כדוגמת מזונות גשמיים. יש מטרת הבריאה ותיקון הבריאה. …
אין מסך בכתר
445. אין מסך בכתר הנה אמרינן בכמה מקומות, שבבחינת כתר אין שום מסך, שיהיה יכולת לעשות זווג, יען שזהו מזוכך לגמרי. אם כן איך כתב שבפרצוף מ"ה החדש שם יש מסך דבחינה ה' שנקרא כתר (ועיין רכ"א בפנים מאירות בד"ה וטעם). ואחר כך יצא וכו', ובבחינה ב' מלך הגבורה שקומת …
סוד היבשה
446. סוד היבשה ועתה נבאר סוד היבשה, ששם אין סכנה, אדרבה מיתוק גדול, אלא בדומה למעלנא בלי מפיקנא, כי אינה יכולה להוציאה מזון וצדה, ומה שנופל בה נשרף ונאבד מחום ויובש שבה כנ"ל, בסוד "וחם השמש ונמס". וזה סוד "ואד יעלה מהארץ והשקה את פני האדמה", כי עיקר כוח האדמה …
שלום עם הבורא
447. שלום עם הבורא "שמעתי שמעך ויראתי". ופירשו, אמאי דעבר עליה הוא ממשיך בחינת היראה, הגם שעכשיו הוא בתכלית השלמות, שאין לו מה להוסיף. אבל ממה דעבר עליה, היינו מזמן הקטנות, שאז כל עבודתו היה בבחינת בלתי שלימות. נמצא שהיה זמן רב שלא היה חס ושלום, בשלום עם הבורא יתברך. …
הרגשת השלמות
448. הרגשת השלמות מיתיבי על פסוק "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית" (דברים י"א) עיתים לטובה ועיתים לרעה. עיתים לטובה כיצד. הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים. לסוף חזרו בהם. להוסיף אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ שצריכה …
מכריזים על הטיפה
449. מכריזים על הטיפה "ישראל שהיו באותו זמן זכאים... במקום הראוי". ופרש רש"י, בפירות ובדברים (ראש השנה י"ז ע"ב), שמכריזים על הטיפה, שתהיה טפת וכו' והוא נעשה זכאי, מה לעשות, נותנים לו את הכוחות במקום שיהיו פירות, היינו לומד בספרים המביאים לשמה ובסביבה שעושים עבודה לשמה. ואם לא, להיפך.
כוחות הגורמים להתפתחות הלב והמוח
450. כוחות הגורמים להתפתחות הלב והמוח האי תלמיד חכם דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה. ופרש רש"י, שיש לו רוחב לב מתוך תורתו ומשים ללבו יותר משאר בני אדם, וקא משמע לן דחייב לדונו לכף זכות (תענית דף ד' ע"א). ויש לפרש מתוך רוחב לבו, לכן הוא מתפעל מכל דבר, …
טהור עינים
451. טהור עינים הקדוש ברוך הוא נקרא "טהור עינים" על שם הפעולה, כמו "רופא חולים", "מתיר אסורים", על שם שמטהר את עינים של האדם, על דרך ירידת ה' תתאה מעינים למטה. כשהקדוש ברוך הוא מסיר את הכלי קבלה מעינים של האדם, אז האדם זוכה לראות בטוב.
כשם שאני רוקד כנגדך
452. כשם שאני רוקד כנגדך ואתחנן תשל"ט "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה". "יהי רצון... למלאות פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מיעוט... כמו שהיתה קודם מיעוטה" וכו'. ויש להבין מאי איכפת לאדם שיש בהלבנה פגם, מה הוא מפסיד בזה. …
ותפקחנה עיני שניהם
453. ותפקחנה עיני שניהם ואתחנן תשמ"ב בזהר הקדוש (ואתחנן דף י"א אות ל"ה), על פסוק "ותפקחנה עיני שניהם"... לעתיד לבוא כתיב, והולכתי עורים בדרך לא ידעו... כי עתיד הקדוש ברוך הוא לפקוח עינים שלא היו חכמות שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעולם הזה, כדי שיכירו את רבונם וכו'". …
המתפלל בעד חבירו
454. המתפלל בעד חבירו נאמר בסעודה כ"ט אב תשל"ח "המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה" (בבא קמא צ"ב ע"א). אם כן זהו כמו רמאות. ויש להבין "הוא נענה תחילה", מלשון "טרם יקראו ואני אענה", היינו כדי שתהא יכולת באדם לבקש עבור חבירו, צריכים מקודם סיוע מן השמים, אחרת אין הגוף …
עקב תשמעון - א
455. עקב תשמעון – א עקב תשל"ח "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלו ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". ופירש רש"י, אם מצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ושמר ה' אלקיך וכו' - ישמור לך הבטחתו. ויש להבין מצוות קלות, היינו מלשון …
כשרונות קטנים
456. כשרונות קטנים ענין בחירה. אם האדם נברא עם כשרונות קטנים, איך שייך אצלו לומר שיהיה תלמיד חכם. הלא המוח שלו קטן להבין דברי תורה. על זה בא המדרש רבה (פרשת וזאת הברכה), "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא, כל מי שמתיירא אותי …
עצת ה' לעולם תעמוד
457. עצת ה' לעולם תעמוד בפסוק "עצת ה' לעולם תעמוד". ויש להבין, שזה כלל שאדם משמש אם איזו עצה בכדי להשיג איזה דבר. אבל לאחר שהשיג את הדבר, אז כבר לא משתמש עם העצה. אם כן מה פירוש "לעולם תעמוד". ויש לשאול, היות שהאדם נברא לאחר הצמצום, אם כן שורה …
והיה עקב תשמעון - ב
458. והיה עקב תשמעון - ב עקב תשל"ט "והיה עקב תשמעון", ופירש רש"י, אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. כמו כן אמרו "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה". הנה המצוות שאדם רגיל בהן מצד החינוך, אדם יודע שצריך להזהר בהן. אבל דברים שאין לו מצד החינוך, קשה לו לקיימם, מצד …
עקב ענוה יראת ה'
459. עקב ענוה יראת ה' "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם". "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". "עקב ענוה יראת ה'". הנה בעת שהאדם הולך בדרכי ה', אז מרגיש שהוא רוכש כל יום שיעור מסוים של תורה ומצוות. וכל פעם הוא מוסיף …
ישמור לך הבטחתו
460. ישמור לך הבטחתו עקב תשמ"ב "והיה עקב תשמעון... ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". ופירש רש"י, אם המצוות שאדם דש בעקביו תשמעון, "ושמר ה' אלקיך" וכו', ישמור לך הבטחתו. ויש להבין מהו החידוש, שמשמע שאם ישמור אפילו המצוות קלות, אז הקדוש ברוך הוא יקיים …
"ראה" לשון יחיד
461. "ראה" לשון יחיד ראה תשל"ח "ראֵה" לשון יחיד. "לפניכם" לשון רבים. "והברכה אשר תשמעו". ומדוע לא כתיב אם תשמעו, היינו שהברכה באה על תנאי. שמפרש, ראה שייך לכל יחיד. פירוש, לענין ראיה כולם שוים. ויש לשאול, לפי פירושו שכל הכלל כולו צריך לבוא לבחינת ראיה, היינו "ראה אנכי נותן …
ברוך המקום
462. ברוך המקום מנחם אב תשמ"ב רגילים לומר, המקום ימלא חסרונך, המקום ינחם אתכם. חז"ל אמרו, "הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו". ענין "מקום" פירוש, המקום נקרא מקום הבריאה, שהקדוש ברוך הוא ברא. שמצד רצונו להטיב לנבראיו, ברא יש מאין מקום שהם יקבלו את ההנאה והתענוג, מה שהוא רוצה …
עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר
463. עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר שופטים תשמ"ג "עשרתם, ערבתם, הַדליקו את הנר". שני ספרי תורה היה לו להמלך, באחד יוצא והשני מניח בבית גנזיו. ידוע שני ההפכים שישנם בעבודת ה'. א) שאדם צריך להיות בשמחה על כל מצב שבו הוא נמצא, אפילו שיהיה במצב הנמוך ביותר. וצריך לתת שבח …
כי תצא למלחמה - ב
464. כי תצא למלחמה - ב כי תצא תשל"ח "כי תצא למלחמה", ופירש רש"י במלחמת הרשות הכתוב מדבר. להבין בדרכי עבודה "מלחמת הרשות". היינו, במקום מצוה או במקום עבירה, זה נקרא "מלחמת חובה", שהאדם חייב לשמור מצוות עשה ומצוות לא תעשה. ורק בדברים המותרים, אז המלחמה היא בחינת "רשות". וענין …
עבודת הכלל ועבודת הפרט
465. עבודת הכלל ועבודת הפרט כי תצא תשל"ט "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו, וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה... והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה" וכו'. ופירש רש"י, במלחמת הרשות הכתוב מדבר. ויש לפרש זה על דרך הרמז. ידוע …
מלחמת רשות ומלחמת מצוה
466. מלחמת רשות ומלחמת מצוה כי תצא תשמ"ב "כי תצא למלחמה". ופירש רש"י, בדבר הרשות. מה שאין כן במלחמת מצוה כתיב "לא תחיה כל נשמה". יש לחלק בין מלחמת רשות, היינו שעוסק במלחמת היצר, למלחמת מצוה, ששם אין שייך מחשבה. היינו אין האדם צריך לעשות חשבונות בין שעושה לשמה או …
וראו כל עמי הארץ
467. וראו כל עמי הארץ כי תבא, תל אביב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". תניא, ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין בראש (מנחות ל"ה ע"ב). ופרשו בתוספות, משום דתפילין של ראש נראין יותר משל יד דשייך בהו "וראו", אבל תפילין של יד צריכים להיות …
היום הזה ה' אלקיך מצוך
468. היום הזה ה' אלקיך מצוך כי תבא תשל"ח "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך". ופירש רש"י, בכל יום יהא בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם. ויש להבין, איך אדם יכול לעשות שיהיו חדשים, כאילו בו ביום …
בכל יום יהיו בעיניך חדשים
469. בכל יום יהיו בעיניך חדשים כי תבא תשמ"א "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך". ופירש רש"י, "בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם". ויש להבין, מהו הצווי שבכל יום יהיו בעיניך חדשים. בודאי אין …
והיה כי תבא - א
470. והיה כי תבא – א' כי תבא תשל"ט "והיה כי תבא אל הארץ, אשר ה'אלקיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה". ופירש רש"י, "מגיד שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה". על דרך הרמז יש לפרש, כי "עבודת האדם" היא עד כמה שאפשר לו לעסוק במשך כל היום …
אתם נצבים היום - ב
471. אתם נצבים היום - ב נצבים וילך תשל"ט "אתם נצבים היום... מחוטב עציך עד שאב מימיך... לעברך בברית... אשר ה' אלקיך כרת עמך היום". המפרשים מקשים, מתחיל בלשון רבים ואחר כך בלשון יחיד. ולהבין ענין הברית, מביאים המפרשים את המדרש, כי רבים דומים לקנים דקים שהם חלשים, אבל אם …
הנסתרות לה' אלקינו
472. הנסתרות לה' אלקינו נצבים תשמ"א "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת". על דרך הרמז יש לפרש ענין נגלה נקרא בחינת מעשה, ונסתר נקרא הכוונה. הכוונה, שהיא הסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, זה נסתר מאנשים, שאין אדם יודע מה שבליבו של …
זדונות נעשים לו כזכיות
473. זדונות נעשים לו כזכיות עיין בהקדמת הזהר (דף קכ"ח בהסולם ד"ה והענין), כי לעת קץ יתגלה אור גדול בכל העולמות, שעל ידי זה ישוב כל בשר בתשובה שלימה ואהבה. ונודע מה שאמרו חז"ל שהזוכה לתשובה מאהבה, זדונות נעשים לו כזכיות (יומא פ"ו ע"ב). וזה שאמר הנביא על אלה הרשעים …
וישמע הכנעני מלך ערד
474. וישמע הכנעני מלך ערד וילך תש"מ "אהרן דרועא ימינא דישראל הוי, והיינו דכתיב, וישמע הכנעני מלך ערד". ובהסולם שם "והיינו שכתוב, וישמע הכנעני מלך ערד... כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי. דרך האתרים, פירושו, שישראל היו כאדם ההולך בלי זרוע וסומך עצמו בכל מקום ומקום. …
האזינו השמים
475. האזינו השמים האזינו תש"מ "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". המפרשים הקשו, מדוע אצל שמים כתוב "האזינו", ואצל הארץ כתוב "תשמע". וכמו כן, מדוע אצל השמים כתוב לשון "דיבור", ואצל הארץ כתוב, לשון "אמור". הנה "שמים" נקראים אנשים שכל עסקיהם בעניניים רוחניים. ו"ארץ", אלו שעוסקים בדברים ארציים. "האזינו", …
העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט
476. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט פרשת שקלים תשמ"ח "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה'". ענין עשיר ועני, היינו עני בדעת או להיפך. ענין "שקל" הוא בחינת מאזנים, שהוא אבני למשקל בה. היינו שהאדם צריך לשקול בנפשו, באיזה דרך הוא נמצא. שהוא צריך …
מה יש לך בבית
477. מה יש לך בבית "מה יש לך בבית" וכו'. "אסור לברך על שלחן ריק" וכו'. "הברכה של אכילה אינה שורה על מקום ריק" (זהר יתרו קי"ד אות תפ"ז). כידוע "ברוך מתדבק בברוך". לכן מקום ריק הוא בחינת ארור. לכן אין ארור מתדבק בברוך. לכן כשהאדם מבקש על חסרונותיו הוא …
מהו החטא של קרח
478. מהו החטא של קרח להבין מהו החטא של קרח. הלא חז"ל אמרו שקרח פקח היה. קרח לא חטא חס ושלום נגד ה'. אדרבא הוא היה אומר ש"כל העדה כולם קדושים". וכל מה שדיבר על משה, הוא בזה שאמר שמשה בדה מלבו ולא מפי ה'. אבל אם היה בטוח שהוא …
לא תטה משפט
479. לא תטה משפט שופטים "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד, כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". יש כאן ג' הבחנות: א. משפט, ב. פנים, ג. שוחד. והתורה נותנת טעם רק על שוחד, מה שאין כן על פנים ומשפט אין שום טעם. ויש להבין מהו …
המקום אשר יבחר ה'
480. המקום אשר יבחר ה' "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם לשכן שמו שם, שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם, עולותיכם וזבחיכם ומעשרותיכם ותרומת ידכם, וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה'" (דברים י"ב, י"א). ויש לשאול, לפי שהתורה הקדושה היא נצחית, ואם כן בזמננו מהו המקום אשר בחר …
כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - ב
481. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - ב חמשה עשר בשבט תשט"ו "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני, די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת" (תענית כ"ד ע"ב). יש לפרש על דרך העבודה, היינו מי שהולך בדרכי ה', אז בזמן העבודה, הנקרא "ימי חול", בסוד "מי …
כך היא דרכה של תורה - ב
482. כך היא דרכה של תורה - ב ח"י סיון תשט"ו "כך היא דרכה של תורה, חיי צער תחיה" וכו'. והוא משום שכשעובד לשם ה', אין להגוף תענוג, משום שהוא אינו מקבל כלום. אבל כשמרגילין לעבוד בבחינת השפעה זוכין אחר כך לבחינת "אז תתענג על ה'". היינו, כשעובדים לשם ה', …
סייג לחכמה שתיקה - ב
483. סייג לחכמה שתיקה -ב כ"ג סיון "סייג לחכמה שתיקה". פירוש, כדי לזכות לחכמה, מוכרחים מקודם לתקן את הכלים, שיהיו בבחינת השפעה. לכן התיקון הוא שתיקה, היינו שעל כל דבר יתרץ את עצמו שזוהי בחינת "שתוק, כך עלה במחשבה".
את אשר יאהב ה' יוכיח - ב
484. את אשר יאהב ה' יוכיח - ב "את אשר יאהב ה' יוכיח". היינו מי שהשם יתברך אוהב, הוא שולח לו יסורים. היינו שירגיש יסורים בזה שהוא לא הולך בדרך ה'. מה שאין כן מי שלא מרגיש שום יסורים, בזה שלא הולך בדרכי ה', אף פעם לא ישית עצות לנפשו …
ומוראכם וחתכם - ב
485. ומוראכם וחתכם - ב תמוז תשט"ו "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיות הארץ". ופירש רש"י, שכל זמן שתינוק בן יומו חי אין צריך לשמרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת צריך לשמרו (סנהדרין צ"ח). ענין חיות, היינו שכל מלחמת היצר היא רק בזה שמראה לו שיש חיות בדברים גשמיים …
תחילת דבור הוא מאין סוף
486. תחילת דבור הוא מאין סוף לפי הכלל, אנו מתחילים לדבר רק ממקום הקשר שבין בורא לנבראים, הנקרא בחינת אין סוף, שהוא הרצון דלהיטיב לנבראיו, ולא לפני כן. לפי זה יוצא, שאין לשאול מה הסיבה שרוצה ה' להטיב, היינו מה הסיבה שגרמה לזה, מטעם שאנו מתחילים מהרצון דלהיטיב ולמטה, ולא …
ענין רצון לקבל - ב
487. ענין רצון לקבל - ב ענין רצון לקבל הוא מהות האדם, שנקרא דבר מחודש יש מאין. מה שאין כן שאר דברים, היינו כל המילואים, נמשכים יש מיש. שכל מיני מילואים שישנם בעולם, נמשכים יש מיש שהבורא כולל אותם. מה שאין כן דברים השליליים, היינו החסרונות והיסורים, הם דבר מחודש.
לבושי הנשמה - ב
488. לבושי הנשמה - ב סאטפורט, ר"ח אדר ב' תשי"ז ענין לבושי הנשמה. כפי שהאדם התיגע בקיום תורה ומצוות, נעשה לו בהיכל הזה (שהוא היכל עצם השמים בחינת הוד) למעלה מלבוש, להתלבש בו בעולם ההוא (הסולם, פקודי דף קס"ו). צריך להבין ענין "לבוש" מהו. זה ידוע ששום דבר אי אפשר …
בעל כורחך - ב
489. בעל כורחך - ב "בעל כורחך אתה חי". אם האדם לא רוצה לקבל חיים עבור עצמו, אז הוא חי. "בעל כורחך אתה מת". אם אין האדם רוצה למות, היינו על דרך "רשעים בחייהם נקראים מתים", אז כל מה שהוא לא רוצה להיות רשע, אז הוא מת. היינו שבא לידי …
קישוטי כלה
490. קישוטי כלה פנחס דף רי"ב קישוטי כלה שהם מ"ן דתחתון העולה למעלה. דהיינו שחסר להתחתון בחינת מסך, היינו כלים דהשפעה, זה נקרא "קישוט" לגבי העליון, שכל תחתון גורם בשורש שלו בחינת חסרון. ולגבי העליון נבחן זה לקישוטין. כי העליון אינו מרגיש חסרונות אלו לחסרונות, אלא לקישוטין, שעליהם העליון ממשיך …
עליית מ"ן - ב
491. עליית מ"ן - ב שאלה: עליית מ"ן נקרא עליית חסרון למעלה. ומדוע כתוב שעליית מ"ן נקרא מצוות ומעשים טובים. מ"ן נקרא חסרון. אבל מה חסר להתחתון, שעל ידי זה יגרום תוספת שפע בעולמות. בזמן שאדם עוסק בתורה ומצוות, התורה ומצוות עושין מקודם מ"ן באדם. כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה …
שכר מצוה
492. שכר מצוה "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא". האי עלמא נקרא עולם הזה. היינו ברצון לקבל זה אינו, משום שהיה צמצום והסתר. אלא בעולם הבא, היינו בכלים דבינה, שנקרא עולם הבא, שהם כלים דהשפעה.
בן צדיק ובן רשע
493. בן צדיק ובן רשע "תא חזי, באברהם כתיב "שוב אשוב אליך" ולא אליה, אליך ודאי בך אתקשר ולא בנוקבא" (זהר בשלח מ"ד ע"ב). ויש לפרש על דרך זה מה שפירש רש"י על "ויעתר לו ה'", ודרשינן "לו, ולא לה, שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע", …
אין יראה אלא במקום שלמות
494. אין יראה אלא במקום שלמות "אין יראה אלא במקום שלימות, היות שכשיש יראה אין מחסור" (זהר יתרו, הסולם אות רמ"ח). ויש להבין מדוע יראה נקרא שלימות ואין מחסור. תשובה: יראה נקרא נורא, שהוא קו אמצעי. ויש שם יראה שאסור לקבל חכמה בלי חסדים. נמצא שקו ימין שיש בו חסדים, …
עלה הקדוש ברוך הוא
495. עלה הקדוש ברוך הוא עלה הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב עלה אלקים בתרועה (זהר יתרו סולם אות ר"נ). ויש להבין מהו הפירוש שה' עלה, וכי יש עליות וירידות אצל הבורא. תשובה: כל העליות וירידות שנוהגות בהנבראים, זהו מצד הנבראים, אבל באלקות אין שום שינויים. אלא אם התחתונים ראויים, אז …
דרך אמת
496. דרך אמת ענין של דרך אמת. יש דרך שקר ויש דרך אמת, בענין הסיבה, המחיבת את האדם לעסוק בתורה ומצוות. יש סיבה הנקראת "תועלת הגוף", שעל ידי העסק בתורה ומצוות יקבל שכר בעולם הזה, וכמו כן בעולם הבא. ובשיעור שהוא מאמין בשכר ועונש, הוא יכול לקימם, משום שזה לתועלת …
ברוך אתה
497. ברוך אתה "ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה". לא יאמר אדם, אילו נתן לי הקדוש ברוך הוא שדה, הייתי מוציא מעשרות מתוכה. עכשיו, שאין לי שדה, איני נותן כלום. אמר הקדוש ברוך הוא, ראה מה כתבתי בתורה, "ברוך אתה בעיר", לאלו שיושבים בעיר, "וברוך אתה בשדה", לאלו שיש להם …
והיה אם שמוע תשמעו
498. והיה אם שמוע תשמעו "והיה אם שמוע תשמעו". אם שמעת בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא. "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו, אשר אנכי מצווך היום, ונתנך ה' אלקיך עליון על כל גויי הארץ". אמר רבי לוי, מה עליון כעליון …
אני זהו המלכות
499. אני זהו המלכות "הלומד תורה בפני עם הארץ, כאילו בועל ארוסתו בפניו". עם הארץ נקרא הרצון לקבל. בועל, היינו יחוד. בפני עם הארץ, שעדיין עם הארץ שולט בו. אלא שצריך להיות נכנע, כמו שאמרו ז"ל, "עם הארץ אימת שבת עליו". אירוסין ונישואין, "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה". ברכה …
בהעלותך את הנרות - ב
500. בהעלותך את הנרות -ב "בהעלותך את הנרות, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה, לא בשביל שאני צריך לנרות כתיב על הנרות, אלא לזכותכם, שנאמר, ונהורא עמה שרא. וכתוב גם חושך לא יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה. שזה בא ללמדך, שאינו צריך לנרות של בשר ודם" (מדרש רבה). …
מדת האמת - א
501. מדת האמת - א "אלה תולדות יעקב יוסף", כל מאן דהוה מסתכל בדיוקנא דיוסף, הוה אמר דדא הוא יעקב, תא חזי, דבכלהו בני יעקב לא כתיב אלה תולדות יעקב ראובן בר יוסף, דדיוקנא דמי לדיוקנא דאבוי. להבין את הנ"ל הוא דצורתו של יעקב היתה אמת, כמו שכתוב, "תתן אמת …
אם האדם מנצח, ה' שמח
502. אם האדם מנצח, ה' שמח "המוכר עצב וכו', מה שאין כן הקדוש ברוך הוא שמח". ומקשים, איזה דמיון זה למוכר, הלא אצל המוכר לא נשאר אצלו החפץ, מה שאין כן הקדוש ברוך הוא, אפילו שנתן את התורה לעם ישראל, אבל התורה נשארה גם בידו. כי חס ושלום התורה היא …
ענין שותפות
503. ענין שותפות "היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות". זה שאמר הכתוב, "בואו נשתחוה ונכרעה ונברכה לפני ה' עושינו". והלא כריעה בכלל השתחויה, והשתחויה בכלל כריעה. ומה רוצה לומר, נשתחוה נכרעה נברכה. אלא צפה משה ברוח הקודש וראה, שבית המקדש עתיד להיחרב, והבכורים עתידין ליפסק עמד, והתקין לישראל, שיהיו מתפללים …
סוד ה' ליראיו
504. סוד ה' ליראיו יש כוח אמונה, שהמשיכו אבותינו, שיכולים להמשיך על ידי האמונה את התענוגים העליונים, שאז גם הגוף נהנה מהם. "סוד ה' ליראיו", לפני עקבתא דמשיחא רק יראי ה' במאה אחוז זכו לבחינת סוד, היינו התענוג העליון, שלא כל אחד יכול לשמוע ולהרגיש. וזה נקרא בחינת "סוד". אבל …
חסד של אמת
505. חסד של אמת מוצש"ק ויחי בזמירות של שבת "כל מקדש" כתוב, "שאו ידיכם קודש, ואמרו לאל, ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל". "ויקרא לבנו ליוסף, ויאמר לו... ועשית עמדי חסד ואמת" וכו'. ופרש רש"י, חסד של אמת זהו שאינו מצפה לתשלום גמול. הקשה, מדוע שלא קרא אלא ליוסף. …
הצילנו מיד הרועים
506. הצילנו מיד הרועים מוצש"ק שמות תשל"ח "ויאמר משה... ואמרו לי, מה שמו, מה אמר אליהם. ויאמר אלקים אל משה, אהיה אשר אהיה. ויאמר כה תאמר לבני ישראל, אהיה שלחני אליכם". ופרש רש"י, אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות. אמר לפניו, רבונו של עולם, מה אני …
מהו שמחה
507. מהו שמחה ידוע שהשמחה אינו עצם אלא תולדה ותוצאה מאיזה דבר. היינו, אם יש לו איזה הנאה, אז אותה ההנאה מולידה התפעלות, שנקראת שמחה. ולפי זה מובן, כי מי שאין לו הנאה בחיים שלו, אין לו מקום ויכולת שתהיה לו שמחה, כי חסר לו הגורם והסיבה שיוולד לו התולדה …
ענין עלית מלכות לבינה
508. ענין עלית מלכות לבינה הנה בפתיחה לחכמת הקבלה מבואר, שאם האדם היה נמשך רק ממלכות, שהיא הרצון לקבל אך לעצמו, אז לא היה לו שום מציאות, שיוכל לעשות איזה מעשה להשפיע. ורק על ידי העירוב של מלכות בבינה, אז יש במלכות גם כן ניצוצי השפעה. ומזה יהיה יכולת לאדם …
גילוי אהבת ה'
509. גילוי אהבת ה' "וזרח משעיר למו". פירוש, ממה שאמרו בני שעיר, שאינם רוצים לקבל, מזה האיר לישראל, והוסיף עליהם אור ואהבה רבה. "הופיע מהר פארן", ממה שאמרו בני פארן, שאינם רוצים לקבל, מזה הוסיפו לישראל אהבה והארה יתירה כראוי (זהר חקת דף נ"ה בהסולם). ויש לשאול, מדוע נתלה אהבת …
נסתרות ונגלות
510. נסתרות ונגלות הנסתרות - טעם רוחני נסתר מאתנו. הנגלות - טעם גשמיות גלוי לנו. וכשיכולים לקבל טעם הגשמים בעל מנת להשפיע, אז ה' מגלה לנו טעם של נסתרות, היינו הטעם שהיה נסתר ברוחניות נעשה מגולה.
קו אמצעי
511. קו אמצעי קו אמצעי: משל לשני אנשים, שרצו לעשות סעודה. אחד אמר, שהוא יתן הכול, חוץ ממלח, וחומץ, ושום, ושאר תבלינים. והשני יתן את התבלינים. ולבסוף נעשה מחלוקת ביניהם. לכן כל אחד עשה את הסעודה בנפרד, אחד נתן קמח, דגים, בשר, ודגים כבושים. והשני עשה סעודה ונתן את כל …
חולק על שלום
512. חולק על שלום קרח אזיל במחלוקת, ומי שחולק על שלום, חולק על שמו הקדוש, משום ששמו של הקב"ה הוא שלום.
מקושש עצים
513. מקושש עצים צל פחד פליג על השבת, שהיה מקושש עצים. "מקושש" מלשון הקיש עצים, איזה עץ יותר גדול.
הכנסת אורחים - ב
514. הכנסת אורחים - ב "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה". מדוע הכנסת אורחים גדולה, היות שעל ידי זה זוכים לקבל פני השכינה. כמו, "גדול המדרש שמביא לידי מעשה".
ענין המקיפים
515. ענין המקיפים כשנכנסים בעבודה זה בא מבחינת אור מקיף. וזה מאיר. אבל כשרוצים לקבל בבחינת אור פנימי, אז נעשה חושך. כי מקיפים מאירים אפילו בזמן, שעדיין אין לו כלים מוכשרים לקבל בעל מנת להשפיע. מה שאין כן פנימיות בא דווקא בכלים דהשפעה. וזה אין לו. לכן נסתלק ממנו את …
ענין נעל
516. ענין נעל נעל הוא דבר, שעל ידו קונים קנין. הנה הנעל נותנים על הרגל. רגלים הוא בחינת מרגלים. ונעל משימים על הרגלים, אז לא כואבים רגלים, בזמן שהרגלים רוצים להחזיק לאדם, שרגלים נקרא, שהאדם עומד על הרגלים. ומהו הפירוש, שהרגלים, שעליהם עומד האדם, לא יקבלו היזק. ומהו, שנאמר אצל …
חקת התורה
517. חקת התורה מהו איסור לימוד תורה לעכו"ם, "זאת חקת התורה". פירוש, שמי שרוצה לזכות לתורה, הוא מוכרח לקבל על עצמו בחינת מלכות שמים למעלה מהדעת, שפירושו, שאם הגוף בא לשאול אותו שאלת פרעה, "מי ה' אשר אשמע בקולו" ושאלת רשע, "מה העבודה" - לא לתת שום תירוץ שׂכלי, היינו …
הבא לטמא
518. הבא לטמא זהר בהעלותך (דף כ"ב, ובהסולם אות ס"ו): ... הבא לטמא, היינו שבא לראות, איך שהוא טמא, מטמאין אותו. היינו שמראים לו מלמעלה את טמטום הלב. שלב, היינו שהוא, טמא מת, מבחינת "רשעים בחייהם נקרא מתים". מה שאין כן מי שמחזיק עצמו לשלם ואין לו ביקורת על מעשיו, …
ענין הצמצום
519. ענין הצמצום היות שמלכות קבלה כל האור, שהיה ברצון המאציל לתת, שזה מכונה, ממלא כל המציאות, ורצתה לקבל עוד תענוג. והיות, מבחינת קבלת האור, אין מה להוסיף, לכן נתעוררה לקבל תענוג, על ידי שהיא תהיה משפיעה. וכמו שהבורא הוא מקור התענוגים ויש לו שמחה, מזה שהוא משפיע לעולמות, כמו …
יזל מים מדליו
520. יזל מים מדליו "יזל מים מדליו". ידוע שמים נקרא תורה. "מדליו", הוא מלשון דל. כי בזמן שהאדם מחזיק את עצמו לדל, היינו בחינת שיפלות, ואומר, היות שאני אדם דל ושפל, אם כן לא מגיע לי, שיהיה לי מושג בעבודת ה' יותר מאנשים פשוטים, שהם הולכים רק לפי מה שקבלו …
בחינת דעת השולטת באדם
521. בחינת דעת השולטת באדם "כל המתגאה, אומר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". כי ענין דעת הוא עיקר השולט באדם, אבל איזה בחינת דעת שולטת באדם, זהו דווקא דעת, היינו שהוא מבין, שעל ידי המעשה הזו הגוף יהנה. זאת אומרת, אם אין הדעת מבין, שזה …
ימין נקרא שלימות
522. ימין נקרא שלימות זהר ויקרא (דף מ"א): ימין נקרא שלימות, אפילו שאין לו שום דבר, רק שהוא זוכר שיש רוחניות, הגם שאין זה נמצא אצלו, מכל מקום הוא שמח במה שיש לו, ואומר שיש הרבה אנשים בעולם, וגם הוא בעצמו, יש הרבה פעמים, שבכלל לא זוכר, שיש ענין עבודת …
מהו להוליד בן ובת בעבודה
523. מהו להוליד בן ובת בעבודה "ואדם, שאינו רוצה להשלים את השם הקדוש, היינו להוליד בן ובת... טוב לו שלא נברא" (זהר ויקרא דף ל"ב אות צ"ה). ויש להבין ענין בן ובת, שאם אין לו, טוב שלא נברא. ויש לפרש, ש"אב ובן" נקרא סיבה ומסובב. לכן כשהאדם מקבל על עצמו …
מהו בלע מרור לא יצא, בעבודה
524. מהו בלע מרור לא יצא, בעבודה ענין מרור הוא כמו שכתוב, "וימררו את חייהם בעבודה קשה", היינו בשאלת מי ומה. ששאלות אלו גרמו להם יגיעה, שעל ידי זה שרצו להתגבר ולא יכלו, היו טועמים טעם של מרור. אבל יש לתרץ השאלות שלהם בתוך הדעת, וממילא לא מרגיש מרירות בעבודה. …
ג' קוים - ג
525. ג' קוים - ג ימין נקרא עצם הספירות בדומה לרשר"ד (ראיה, שמיעה, ריח, דיבור). שמאל הוא המסך ועביות, שהוא הרצון לקבל והמסך. אחר כך שבא קו אמצעי, שהוא המכריע, כלומר שרשר"ד (ראיה, שמיעה, ריח, דיבור) אינם מאירים באור החכמה, הנקרא ג"ר, אלא חסדים. קו אמצעי נקרא דעת, בעת שהוא …
בכל לבבך
526. בכל לבבך זכה, מלאכתו נעשה על ידי אחרים, ש"ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו", היינו שגם הרע שלו חוזר לטוב, שאז יקיים "בכל לבבך - בשני יצריך". נמצא, שגם אחרים, היינו הרע, עושה מלאכת ה'.
אלקי ישראל
527. אלקי ישראל "אלוקי ישראל", פירוש, חשיבות, שהאדם מחשיב את העבודה בזמן שהוא ישראל. "מלך הגוים", היינו איזה ערך של חשיבות הוא מרגיש על רוחניות בזמן הירידה, שבחינת הגוים שבו, שולטים עליו.
תפלה
528. תפלה תפלה - בזמן שהאדם לומד תורה, והוא רוצה לדעת, מהו הקשר בין התורה שהוא לומד, כי בזמן שלומד הלכות, זה מובן שהוא צריך לדינים, אבל מה שהאדם לומד תורה, ואין התורה מדברת מדינים, אם כן מהו הקשר התורה הזו עם האדם. ואם הוא רוצה לדעת, והוא מבקש מה' …
ונתתי לך את ברכתי
529. ונתתי לך את ברכתי "מה ענין שמיטה אצל הר סיני". תשובה, "שמיטה" נקרא מלכות, שצריך להיות לשם שמים, היינו שלא לקבל שום דבר. על זה באה השאלה, "ואם תאמר, מה נאכל בשנה השביעית", כלומר, אם אנחנו לא רוצים שום תמורה עבור היגיעה בתורה ומצוות, מאין יהיה מזונות. על זה …
תנועה מחמת בושה
530. תנועה מחמת בושה מדוע אנחנו בתנועה ולא כמו השורש שלנו. אני נהנה מהמנוחה וזה שאני בתנועה הוא רק מחמת בושה. תשובה, היות שהשורש הוא במנוחה, הוא מטעם שאין לו מה להוסיף על זה שהוא בתכלית השלמות. מה שאין כן אנחנו בתכלית החסרונות, לכן אם אנו נהנים מהמנוחה, אנחנו נקראים …
עיקר התיקון
531. עיקר התיקון שלח תשל"ז רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות הרשעים, ואף לא מיסורי הצדיקים (אבות פ"ד). ויש לפרש זה על דרך שאמר להו רבא לרבנן, במטותא מינייכי לא תרתון תרתי גיהנום (יומא ע"ב ע"ב). ידוע דענין יסורי הצדיקים, נקרא בזה שהוא רוצה לעבוד רק בעל מנת להשפיע. …
עיקר הבחירה
532. עיקר הבחירה עיקר הבחירה הוא על הסיבה, המחייבת האדם לעסוק בתורה ומצוות. כי כל תרי"ג מצוות מוכרח האדם לקיים, אחרת יעניש אותו בעולם הזה, שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היה נוהג ד' מיתות בית דין, וכופים על מצוות עשה וכדומה. אבל על הסיבה, המחייבת אותו לקיים התורה ומצוות, …
ה' מקרב האדם
533. ה' מקרב האדם עקב תשמ"ז "והיה עקב תשמעון". ופרש רש"י, "אם המצוות קלות, שאדם דש בעקביו, תשמעון". המפורשים הקשו, מדוע כתוב רק את המשפטים ולא חוקים גם כן. ומתרצים, "עקב" כולל החוקים, ורמז בלשון עקב (כן מתרץ ה"כלי יקר"), לפי שהשטן והאומות העולם מונים עליהם מצד שאין טעמם נודע, …
ענין חתן
534. ענין חתן זהר עקב תשל"ז הענין מה שצריכים כל כך לשמח את החתן, הנה "חתן" הוא מלשון נחות דרגה, כמו שאמרו חז"ל, "נחות דרגה נסיב איתתא". הנה כל השמות הקדושים הם אינם בבחינת עצמותו יתברך, כי לית מחשבה תפיסה ביה כלל, אלא כל השמות הם מה שהשיגו, כמו שאמר …
כוס של קידוש
535. כוס של קידוש בזהר פנחס (דף רע"ג ע"א ובהסולם דף כ"ד אות מ"ט): תיקון החמישי הוא הכוס של "ויכולו", דהיינו כוס של קידוש. "כוס" הוא בחשבון אלקים, דהיינו פ"ו. "ויכלו", הוא בחשבון ע"ב, שהכלה הקדושה שהיא המלכות, כוללת אותם, דהיינו השם אלקים ושם ע"ב. וכוס הזה, שהוא המלכות, מלא …
עשר תעשר
536. עשר תעשר מוצש"ק ראה תשל"ז "עשר תעשר", ודרשו, "עשר, בשביל שתתעשר". ולכאורה, איך דרשו חז"ל צווי הפסוק על שלא לשמה, היינו שהכוונה, שהוא יתן צדקה, כדי שיתעשר. ויש לומר על דרך שאמרו, "נעשה ונשמע". שהכוונה, שעל ידי המעשה הם יגיעו לבחינת נשמע, שהמעשה פועלת על הכוונה. נמצא, שהאדם, בזמן …
החודש הזה לכם
537. החודש הזה לכם בראשית תשל"ח אמר רבי יהודה, לא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מ"החודש הזה לכם", שהוא מצוה ראשונה, שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית, משום, "כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים". שאם יאמרו עכו"ם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות ז' אומות, הם אומרים להם, …
הנני נותן לו בריתי שלום
538. הנני נותן לו בריתי שלום הזורעים פנחס תשל"ב נאמר, "הנני נותן לו בריתי שלום". יש לשאול, הלא ידוע, במידה שאדם מודד מודדים לו, היינו מידה כנגד מידה. וכאן, הלא פנחס עשה מעשה של רציחה, שהרג את שניהם. ואם כן איזה שייכות יש שיהיה מגיע לו בחינת שלום, איזה מידה …
שאלות על "שובה ישראל"
539. שאלות על "שובה ישראל" "שובה ישראל עד ה' אלקיך, כי כשלת בעווניך, קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". א. מהו "עד ה'". ב. "כשלת בעווניך", מהו המכשול שהעוון גרם, הלא העוון בעצמו הוא המכשול. ג. מהו, "קחו עמכם דברים, שובו אל ה'". הדברים הללו מהו, שמשמע שיקח עמו תירוצים, …
מזונות
540. מזונות כמו המזונות הגשמיים שבלעדיהם האדם ימות ברעב, כמו כן בלי מזונות הרוחנים, המזונות הנשמה, גם כן מוכרח למות, והנשמה הרוחניות מסתלקת ממנו. וכמו במזונות הגשמיים, המרבה במזונות הגוף, נעשה חזק, כמו כן במזונות הנשמה, הנשמה נעשית יותר חזקה ובריאה, שהנפשות הטמאות אינם יכולים לנצח אותה.
ברצות ה' דרכי איש
541. ברצות ה' דרכי איש "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו". היינו, שגם הסטרא אחרא מקבל שכר, בזה שעשה את שליחותו, ועל ידי זה נעשה רוח למעלה, וגרם שפע בכל העולמות. לכן הוא משלים אחר כך עם האדם. למשל, המובא בזהר בבן מלך והזונה.
שובה ישראל - ב
542. שובה ישראל -ב "שובה ישראל עד ה' אלקיך". היינו, שלא לעשות תורה ומצוות מבחינת שאחרים אומרים לך, שצריך לעסוק בתורה ומצוות, אלא שהאדם צריך לבוא למדרגה, שירגיש את מציאת ה' יתברך, ש"מלא כל הארץ כבודו", כי אינו דומה מי שיושב בבית, או מי שיושב בפני המלך. וזה נקרא "אלוקיך". …
תגיד לבני ישראל
543. תגיד לבני ישראל יתרו תשל"ח בזהר (דף ס"ח בהסולם): רבי שמעון אמר, "כה תאמר לבית יעקב" באמירה, והיינו מסטרא דדינא. "ותגיד לבני ישראל", כמא דאתמר "ויגד לכם את בריתו", וכתוב "הגדתי היום לה' אלקיך", "לבני ישראל" דוכרין, דאתי מסטרא דרחמי. ומפורש, שהגדה הוא רחמים לבני ישראל, היינו הזכרים, הבאים …
עייר פרא אדם יולד
544. עייר פרא אדם יולד ל"ג בעומר תשל"ז טבריא בזהר הקדוש (דף צ"א ע"ב) על פסוק, "שור או כשב או עז כי יולד", הוא מקשה, עגל או טלה או שעיר או גדי לא נאמר, אלא שור או כשב או עז. ומתרץ, כי מה שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה. …
יגיעה ומציאה
545. יגיעה ומציאה כ' אייר תשל"ז טבריא במדרש רבה, "כל מי שמתירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה נתונים בלבו". ויש לשאול לפי המבואר, "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן". אם כן איך אפשר לזכות לתורה בלי יגיעה. ולפי קושית העולם, איך שייך יגיעה במציאה, הלא מציאה בא בהיסח …
את הכל עשה יפה בעתו
546. את הכל עשה יפה בעתו "את הכל עשה יפה בעתו". היינו בגמר התיקון, שאז יהיה הכל יפה, כיון שזדונות נעשו כזכיות. ומובן מאליו, שאפילו הגורמים לזדונות, גם כן יפה. וזה פירוש, "זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות", היינו בעת שעשה תשובה, מכריע את עצמו, היינו …
מדת זהירות
547. מדת זהירות "מאן דזעיר איהו רב, ומאן דרב איהו זעיר". הסיבה היא, כי עיקר הרווחים הוא מבחינת מלחמה, שהוא בחינת "לחם", שאין משיגים אותו, אלא על ידי חרישה זריעה וקצירה. לכן מאן דאיהו זעיר, שהוא מרגיש, שהוא זעיר, זאת אומרת שיש לו עוד מקום לעבודה, איהו רב, היינו שיש …
מעשה ושמיעה
548. מעשה ושמיעה "דיבור" הוא בחינת מעשה, ו"שמיעה" היינו בחינת שמיעה לי כלומר סבירא, שהוא דבר המתקבל על הלב. וכמו שכתוב, "ונתת לעבדך לב שומע", שזהו ענין "נעשה ונשמע", שאי אפשר שיתגלה את השמיעה מטרם שהאדם מגלה את המעשה, שהוא ענין בחירה. כלומר, כי בזמן שנתגלה השמיעה, אז אין מקום …
הרגשת החסרון
549. הרגשת החסרון טבע באדם, איזה רכוש שיהיה, לפעמים הוא מחשיב אותו, אף על פי שלפי כלל העולם, אין כל רכוש נחשב למאומה, מכל מקום הוא מחשיבו, היינו במקום שרוצה להתפאר נגד אחרים. ובזמן שרוצה להוסיף על רכושו, אזי אפילו שרכושו נחשב אצל רוב בני אדם לדבר שיש בו ממש, …
אם תבקשנה ככסף
550. אם תבקשנה ככסף "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא" (משלי ב', ג'). וצריך לשאול, מי הוא לא יודע מהו יראת ה', ומה משמיענו הפסוק "אז תבין יראת ה'". ויש לומר, שכוונת הפסוק להבין את שעור הכמות והאיכות, שיש ביראת ה', שענין יראה היינו …
תורה תבלין
551. תורה תבלין "ואמר רבי, אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם, שאלמלא סלקו הקדוש ברוך הוא לתרח מן העולם, כשהיה עובד עבודה זרה, לא בא אברהם אבינו לעולם, ושבטי ישראל לא היו, והמלך דוד, ומלך המשיח, והתורה לא נתנה, וכל אותן הצדיקים והחסידים והנביאים לא היו בעולם" …
הבא לטהר מסייעים אותו - א
552. הבא לטהר מסייעים אותו - א מוצש"ק נח "הבא לטהר מסייעים אותו". עיקר הכוונה, הבא לטהר, הוא במעשה. ומסייעים אותו, על המחשבה. כי רק על בחינת מעשה יש ביד האדם להתגבר, אבל לא על הכוונה. וזה פירוש, "וברכתיך בכל אשר תעשה", כי רק על העשיה שייך צווי, מה שאין …
הבחן בין נסתר ונגלה
553. הבחן בין נסתר ונגלה "נגלה" נקרא מה שחבירו יכול לראות, שהוא דבר המתגלה לחוץ. לכן אין הפרש אם האדם לומד הלכה או אגדה או קבלה, הכל נקרא בחינת נגלה. ו"נסתר", דווקא מה שאין חברו יכול לראות, שזהו נסתר מחבריו, וזה שייך לומר על הכוונה. והרגש שבדבר, שאין חברו יכול …
כוח המחשבה
554. כוח המחשבה כשהאדם מתחיל לחשוב איזה מחשבה, אזי האדם בורא את המחשבה. וכשאנו אומרים, שה' נתן לו, שהוא יחשוב את המחשבה, אזי ה' הוא הבורא את האדם, והאדם ברא את המחשבה. נמצא, שהאדם החושב, הוא בן כלפי הבורא, והמחשבה הוא הבן כלפי האדם. האדם, כשהוא חושב נקרא "מי". הוא …
גלות השכינה
555. גלות השכינה ענין גלות השכינה הוא, שכולם מגרשים אותה, ואין לה מקום לגור בתחתונים, שהתחתונים מזמינים את הסטרא אחרא. ובזמן שהוא בא ורוצה להכנס, אזי סוגרים את דלתי ליבא ומוחא. זאת אומרת שכל העניינים הבנוים על רצון לקבל, הן מחשבה והן דיבור, ומעשה, כולם מוכנים לעבוד עבורם ומתייגעים. מה …
התורה מלשון "ירה יירה"
556. התורה מלשון "ירה יירה" "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שרק היראה יכול האדם להוסיף. נשמת ישראל הם בחינת ו"ק, ונשמת מצרים הם בחינת ג"ר דחיה, שאז היה העירוב ו"ק בתוך ג"ר. וזה ענין "להוציא גוי מקרב גוי", יש בו שורשים: א' שורש בכוח, ב' שורש בפועל. השורש בכוח …
ענין אור חוזר
557. ענין אור חוזר בתלמוד עשר ספירות (דף ל"ט אות ג' ובאור פנימי אות כ') כתוב, שהאור חוזר העולה מהמסך ולמעלה נקרא בשם התקשרות, משום שהוא מחזיק ומתפיס את האור העליון בעיגול, באופן שבמקום שהאור חוזר אינו מלביש את האור עליון, נחשב אותו האור כלפי הנאצל כמו שאינו, כי אינו …
רצון לרוחניות
558. רצון לרוחניות יש רצון לקבל על גשמיות. יש אדם שאין לו רצון לקבל, אפילו על גשמיות. כל מה שהוא עושה, הוא בכפיה, זאת אומרת הוא היה יותר שבע רצון, אם לא היה לו צורך לאכול ולשתות, וכדומה. יש רצון לקבל על רוחניות. לכן מטרם שיש לו רצון לקבל על …
מאה ברכות
559. מאה ברכות "ויזרע בארץ ההוא, וימצא בשנ"ה ההיא מאה שערים", שעל ידי שנ"ה ימים שיש בשנה ושנה, היינו שיש הרבה הבלים ושטותים, וראה שהוא בחינת "מה", כענין לא כאברהם, שהיה על כל פנים "עפר ואפר", אלא בחינת "מה" ממש, שעל ידי שהיה רוצה להעלות כל ההבלים לקדושה עד שבא …
תולדות
560. תולדות עיקר העבדות היא בבחינת "עמי אתם בשותפות", כי לולי זה, היה אדם יכול להיות כדבובתי דבת יומא, שבבוקר נולד ובערב הוא מת, היינו כי מצד ה' יתברך האדם יכול לקבל את המגדל מלא כל טוב ביום אחד. אם כן למה צריך האדם ע' שנה, ובכל שנה שנ"ה ימים, …
נפש ישראל
561. נפש ישראל "לפיכך נקרא האדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב, כאילו מאבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ל"ז). ויש לומר, למה אמר הכתוב כך, הלא יש לנו בתורה חילוקים בין יחיד לרבים, שהיחיד נדחה …
חכמה ותפילה
562. חכמה ותפילה "וחנה מדברת על לבה, ויחשבה עלי לשיכורה". ויש לשאול, מדוע לא למשוגעת. זה ידוע, שענין תפלה צריך להיות "וקולה לא ישמע", היינו לא לעצמו, אלא להשפיע. וזה ענין "כי מה' שאילתיו", כי כל תפילתה היתה מבחינת "לה'" ולא לעצמה. וענין חכמה מלמעלה למטה נבחן לבחינת שיכור. והוא …
הגדרות - ב
563. הגדרות - ב אש כאריה אש ככלב: אש הוא יסוד הכל"א, מהיותו בנפילה. והוא סוד החסד. גיבור כאריה. והוא סוד חוש הראיה, אשר המעשה מסתדר תחתיו, אם טוב ואם רע. זאת זכרון בספר: ספר מלשון סוף אור ובסוד "שומרי הסף". וזה שאמר ה' למשה, "כתב זאת" וכו'. כי הדבר …
אש, רוח, מים, עפר
564. אש, רוח, מים, עפר י"ד שבט אש, רוח, מים, עפר, חלום, חלב, חלבנה, פושעי ישראל, שינה, אכילה ושתיה. אש מים הם י"ה. רוח עפר הם ו"ה, מ"ה וב"ן, כנודע. אמנם כל זה אחר שיתוף מדת הרחמים בדין. ונתחלקו המים עצמם לה' במים עליונים, וה' במים תחתונים, שהוא סוד הוי-ה …
היום לעשותם
565. היום לעשותם "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם". היינו שצריך לעבוד לשמה. אם כן מדוע הוא צריך לזכור "ומחר לקבל שכרם". אלא שיש כאן ב' עניינים: א. להאמין שיש בתורה ומצוות תענוג נפלא עד אין קץ, שכל תענוגי עולם הזה הוא רק בערך נהירו דקיק מזה שיש במדרגה הקטנה שבקדושה, …
להפיל זרעם בגוים
566. להפיל זרעם בגוים "ותשא כל העדה ויתנו את קולם, זה שאומר הכתוב, נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, אותו קול שבכיתם גרם לכם להיות שנואים... אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתחרב, כדי שיגלו ישראל לבין האומות, שכן הכתוב אומר, וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגוים, …
מדת האמת - ב
567. מדת האמת - ב יש בכוחה של אמת להאיר לאדם בחינת חיות, אף על פי שהאמת הוא מר ורע. כי אנו רואים הרבה פעמים, כשאדם רואה את שיפלות מצבו, ומכל מקום הוא שבע רצון מזה, היינו שיש לו חיות. ובמקום שהוא צריך להצטער ולהרגיש ברוע מצבו וירגיש מרירות, הוא …
ענין ימין ושמאל
568. ענין ימין ושמאל ט"ו כסלו תש"ג הנה תחילת העבודה היא המשכת האור, הנקרא ימין. ולאחר מכן צריכים לגלות כוח הדוחה, שהוא התנגדות להתלבשות, שעל ידי זה יש לו אור חוזר, שהוא כלי לקבלת השפע. ובשיעור שהוא יכול להחזיק את הכוח הדוחה, באותה שיעור מתקיים אצלו השפע. וזה סוד, "שויתי …
ענין קרבן
569. ענין קרבן הנה אנו רואים, שקרבן מוכרח להיות תמים בלי מום. פירוש, יש אנשים שמקריבים את חייהם ומוסרים את נפשם לעבודה זרה, שהוא במקום שאין להם טעם בחיים, שרואים שכל העתיד העומד לפניהם, הוא רק יסורים ומכאובים. וזה מסיבות שונות, יש שהגיעו למצב זה על ידי שהפסידו את רכושם, …
השגה כללית ופרטית
570. השגה כללית ופרטית יש הבחן לראיה והשגה כללית להשגה פרטית. השגה כללית נקרא, שבאופן כללי הוא משיג את הדבר. למשל כשאדם רואה מרחוק עיר גדולה וראה מרחוק שאנשים מסתובבים בעיר, ורואה סימנים של בתים, זה נקרא ראיה כללית, היינו שכל הפרטים נכללים בעיר. זאת אומרת אפילו אחר כך שמתקרב …
הוא ושמו אחד
571. הוא ושמו אחד הנה יש להבחין בין הוא לשמו: "הוא" נקרא הבורא, "שמו" נקרא כלפי הנבראים, שענין שמו שייך דווקא כלפי השני. וכלפי עצמו לא שייך ענין שמו. אלא בזמן שהשני מדבר משמו של ראובן כונתו במילת ראובן על ראובן עצמו, היינו ששמו מראה על הוא. ולפי זה יוצא, …
שני יגיעות
572. שני יגיעות "גורא בגוריה מקטל" (שלפעמים שהאומן עושה חץ בו מתקטיל האומן עצמו) (פסחים כ"ח ע"א). בעניין חמץ בפסח, שהוא בשריפה. על דרך המוסר יש לפרש, כי סדר עבודת האדם בתורה ומצוות, בזמן שהוא רוצה לעסוק לשם שמים, הוא שצריכים ללחום ולנצח את היצר הרע. דהיינו היות כי מטבע …
ויראו ממך
573. ויראו ממך "וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך" (מנחות ל"ה ע"ב). תניא, רבי אלעזר הגדול אומר, אלו תפילין שבראש. ובתוספות שם, פירש בקונטרס, שכתב עליהם רוב השם ש' וד', ונראה דד' וי' שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שד"י. ואומר …
כי תבא - ב
574. כי תבא - ב "וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (כי תבוא כ"ח, י'). "וראו... ותניא רבי אליעזר הגדול אומר, אלו תפילין שבראש. ופירשו בתוספות, היות שיש בהם רוב של שם שד"י, ש' בבתים וד' ברצועות (ברכות ד' ו' ע"א). היינו שהמשמעות "וראו כי …
טהרת העבודה
575. טהרת העבודה תא חזי, ענה דא איהו ממזרא, דאתא צבעון על אימיה ואוליד ממזרא, ודא אתא מסטרא דרוח מסאבא דאתדבק ביה (זהר וישלח קע"ח). דידוע דבזמן שבא ושואל, מי או מה, ורוצה להשיב על השאלה הזאת, אז הוא "ענה", מלשון "לא תענה בריעך", היינו שמעיד אשר מצא אימים. "אימים", …
תבשיל של שבת
576. תבשיל של שבת "אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה, מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף. אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו. אמר ליה, תן לנו הימנו. אמר ליה, כל המשמר את השבת מועיל לו, ושאינו שומר את השבת אינו מועיל לו". ופירש המהרש"א, שהקיסר חשב …
בענין המטרה
577. בענין המטרה מוצש"ק תרומה תשל"ז תכלית עבודת האדם הוא להגיע לידי כונה על מנת להשפיע, כי במעשה החיצוניות אין מה לתקן. כי הכלי שנברא מצד הבורא, לא יקבל שום שינוי, אלא כל השינוי צריך להיות רק על הכוונה, היינו היות שמטרת הבריאה הוא להטיב לנבראיו, לכן ברא למטרה זה …
מחצית השקל - ב
578. מחצית השקל - ב מוצש"ק חדש אדר תשל"ז ענין של מחצית השקל, שצריך להיות דווקא מחצית ולא רבע ולא שלם, לפי מה שמבואר בזהר הקדוש, שענין שקל, היינו משקל, מה שצריכים לשקול. ולפי זה יש להבחין, שענין "שקל" מה שהאדם צריך לשקול את מעשיו, הוא לעשות בחירה, היינו, שאין …
והסירותי את לב האבן
579. והסירותי את לב האבן פורים תשל"ז ענין לב האבן הוא מה שהאדם רוצה להבין, אם כדאי לו לעסוק שלא על מנת לקבל פרס. את זה אין בידי האדם להבין, מטעם שזהו נגד הטבע שלנו, שנולדנו ברצון לקבל לעצמו. לכן האדם מוכרח את עבודתו באמונה למעלה מהדעת. היינו, אף על …
שכן טוב ושכן רע
580. שכן טוב ושכן רע היינו יש לאדם יצר הרע ויצר טוב. מדרך העולם שיש להם שכן רע, היינו היצר הרע. אבל בזמן שאדם בא למדרגת "בכל לבבך - בשני יצריך", היינו גם ביצר הרע יכול להיות אוהב ה', אז יש לו שכן טוב. ובזמן שהוא יכול להיות עובד ה' …
המעשה הוא המכריע
581. המעשה הוא המכריע מוצש"ק וירא תשל"ו בזהר וירא: אמאי באלוני ממרא ולא באתר אחרא. ומשיב, אלא משום שנתן לו עצה על ברית מילה שלו, כי בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, שימול את עצמו, הלך אברהם להתיעץ עם חבריו. אמר לו ענר, אתה כבר יותר מתשעים שנה, ואתה תצער …
מי שאשתו מפרנסתו
582. מי שאשתו מפרנסתו "אוי לו מי שאשתו מפרנסתו". כי ענין פרנסה הוא נקרא ממה שהאדם נהנה, זהו פרנסה של האדם. משום אנו רואים, שיש אנשים בעולם, שיש להם כל טוב, שלא חסר להם שום דבר. ומכל מקום אין להם הנאה מהחיים, והוא נבחן לעני, היינו שאין לו פרנסה, זאת …
צדיק ורשע
583. צדיק ורשע מוצש"ק לך לך תשל"ו "אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע". הנה יש שני בחינות בעובדי ה': א. שהוא בבחינת "צדיק", דהיינו למשל למי שיש לו זמן קבוע לקום לפנות בוקר, וכשנתעורר משנתו, תכף קם לעבודה, שגם הגוף מבין, שהאדם צריך לעסוק בתורה ומצוות, …
פני ה' בעושי רע
584. פני ה' בעושי רע מוצ"ק נח, תשל"ו "פני ה' בעושי רע, להכרית מארץ זכרם", "צעקו וה' שומע, ומכל צרותם הצילם". ויש לשאול, הלא פנים של ה' שייך לצדיקים ולא לעושי רע, כמו שכתוב, "כי באור פניך נתת לנו... רחמים, וחיים, ושלום". רק אחוריים נקרא בחינת דין, שעושה דין ברשעים. …
המלוכה והממשלה לחי עולמים
585. המלוכה והממשלה לחי עולמים האדם מורכב משני כוחות, מיצר טוב ומיצר הרע. וכל אחד רוצה למשול על השני. וענין כוח המלוכה והשליטה ניתן לאדם, כדי שיוכל לשלוט על הרע שבו. אבל למעשה הרע שולט על הטוב. אז אומרים להרע, שהמלוכה והממשלה שייך לחי-עולמים. היינו בכדי שהאדם יוכל להידבק בחי-עולמים, …
איזו היא דרך ישרה
586. איזו היא דרך ישרה ער"ח מנחם אב ועש"ק תשל"ד "רבי אומר, איזו הוא דרך ישרה, שיבור לו האדם, כל שהוא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (אבות פ"ב). הענין הוא, יש ענין הנקרא תיקון הבריאה ומטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ותיקון הבריאה הוא השתוות הצורה, היינו כמו …
עליון מברר לצורך התחתון
587. עליון מברר לצורך התחתון עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע (מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו"). והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן. פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. …
מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון
588. מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון הנה מבואר בכמה מקומות, שמלכות דעליון נעשה כתר לתחתון. ויש לשאול, הלא מלכות נקרא הכלי קבלה, מה שהתחתון מקבל, והוא בחינת אני שמשיגים. וכתר נקרא בחינת אין סוף, אפילו כתר דעשיה נקרא גם כן בשם אין סוף. ואיך אפשר לומר, שמלכות הנקרא כלי, יהיה …
ולא נחם ה'
589. ולא נחם ה' בשלח תשל"ז "ולא נחם ה' דרך ארץ פלשתים, כי קרוב... פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". ענין קרוב ורחוק: קרוב נקרא קרוב להשכל, ורחוק - רחוק מהשכל, כי השכל מחייב שיותר טוב היה, אם הדרך לבוא ארץ ישראל, היינו להכנס בעבודת ה', היה הקדוש ברוך …
ההולכים לארץ ישראל
590. ההולכים לארץ ישראל ערב ר"ח שבט תשי"ח "שלח נא ידך, וגע אל עצמו, ואל בשרו... אך את נפשו שמור" (איוב ב'). היינו שנתן לו השליטה על כל קנייניו, אבל לא על נפש, שענין נפש, היינו האמונה, בסוד "גם נפש בלי דעת לא טוב", זאת אומרת שעל כל הדברים נתן …
עבודה מחודשת
591. עבודה מחודשת "כי אם בתולה בעמיו יקח". שואל, ולמה צריכים שיקח רק בתולה, בלי פגם. ומשיב, אשה היא כוס של ברכה, שאם טעמו פגמו, כלומר שמרמזת על המלכות, הנקרא כוס של ברכה... והכהן המקריב, צריך להיות בלי פגם (זהר אמור דף י"ג אות ל"ח) ויש לשאול מה מרמז לנו …
שמות המלכות
592. שמות המלכות "אלמנה", שהאדם מת באמצע, היינו שמת ברוחניות מבחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים". "גרושה", שהוא הוציא אותה, היינו המלכות שמים, מביתו. "חללה", היינו שחילל אותה במקום שהיה צריך לקדש אותה ביחס של כבוד, חלל את כבודה, והלך לעסוק בדברי חול. "זונה", שהוא זן ומפרנס את האדם כלומר, שרק …
אל יתרצה לחבירו בשעת כעסו
593. אל יתרצה לחבירו בשעת כעסו אל יתרצה לחבירו בשעת כעסו. מטעם כיון שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות, ואינו יכול להבין שום דבר בלי טעות. "ישא ה' פניו אליך". וכתוב אחר אומר, "אשר לא ישא פנים", כאן כשעושים רצונו, וכאן כשאין עושים רצונו (מדרש רבה נשא דף מ"ד י"א, …
מצות תשובה
594. מצות תשובה זהר (נשא דף ח' אות כ"ח): מצות תשובה וכל מי שחוזר בתשובה, הוא כאילו השיב אות ה', שהוא מלכות אל אות ו' וכו'. תשובה, אותיות "תשוב ה'" אל הו', כי כשאדם חוטא גורם שתתרחק ה-ה' מאות ו', ומשום זה נחרב בית המקדש. מלך שקשים גזרותיו משל פרעה, …
שיעור גדלות השם
595. שיעור גדלות השם כתוב בספר תהילים, "כשמך אלקים, כן תהלתך". כלומר, כפי שהאדם משער את גדלות של אלקים, בשיעור זה האדם יכול לשבח אותו. לכן, אם האדם רוצה להודות ולהלל לה', הוא צריך מקודם לשער את גדלות ה', ואחר כך הוא יכול להלל אותו.
אין כל חדש תחת השמש
596. אין כל חדש תחת השמש "אין כל חדש תחת השמש". רק למעלה מהשמש, ששמש נקרא יום, ונקרא דעת, כמו שאמרו חז"ל, "אם ברור לך הדבר כיום, כמו שכתוב, לאור יום יקום רוצח". נמצא, שתחת הדעת, היינו זה שהאדם רוצה, שהדעת יוליד לו התחדשות בעבודה, כתוב על זה, אין חדש. …
דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת
597. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת "והארץ לעולם עומדת": ארץ נקרא בחינת עפר, שהוא בחינת דומם, שאין לו שום תנועה, שהוא נקרא אמונה למעלה מהדעת, שאין שם שום סברה ושכל. ואצל הגוף הוא בחינת טעם של עפר. אבל כשהאדם מקבל על עצמו עבודה זו, אין לו ירידה, אלא …
מהו ששבת נקראת אורח, בעבודה
598. מהו ששבת נקראת אורח בעבודה לכבוד שבת צריכים להכין מאכל ומשתה. לכבוד ביאת האורח, הנקרא שבת המלכה. שאלה: א. וכי האורח, שהוא שבת, אוכל ושותה. כמו כן צריכים להחליף הבגדים לכבוד האורח. בגשמיות, כשבא אורח חשוב, מכינים מאכלים טובים ומשקאות עבור האורח, כמו כן צריכים ללבוש בגדים יפים לכבוד …
קומה אלקים
599. קומה אלקים "קומה אלקים, שפטה הארץ, כי אתה תנחל בכל הגויים". פירושו, היות שיש בלבו של אדם שופטים רשעים, שהם מקבלים שוחד, לכן, אם ה' יהיה השופט, אז יהיה הכל בסדר.
ממעמקים קראתיך ה' - א
600. ממעמקים קראתיך ה' - א בשאול תחתית. וזה שכתוב, "ממעמקים קראתיך ה'", היינו מעומק הצרות קראתיך. לכן יש לאדם לחשוב מטרם התפלה, עד כמה גודל החסרון שבו, שה' יעזור לו על חסרון גדול. נמצא שהאדם צריך לתשומת לב, בכדי להרגיש את חסרונו. וזה נקרא תפלה מעומק הלב מצד המקבל. …
תפלה ובקשה
601. תפלה ובקשה "תפלה" הוא מה שסידרו לנו חז"ל, שזהו ענין כלל. "בקשה" זהו ענין פרטי, מה שכל אדם מבקש, מה שהוא מרגיש שחסר לו. לכן תפלה צריך להיות בפה, אחרת אין שום אחיזה בתפלה, היות שיש בנוסח התפלה דברים, שאין לאדם שום מושג לצורך בהם, לכן אחיזה בהתפלה הוא, …
אל יתבייש מפני המלעיגים
602. אל יתבייש מפני המלעיגים אזוב הוא מלשון עזוב, שהוא מרגיש, שהוא עזוב ממעשים טובים. ו"אל יתבייש מפני המלעיגים", כלומר, בזמן שהאדם רוצה לעשות דבר טוב, תורה, או תפלה, או מעשים טובים, צדקה, גמילות חסדים, ויש מחשבות ורצונות בלבו של אדם שצוחקים ממנו, ואומרים לו, בגלל מה אתה צריך לעשות …
בקיר שרי שכינתא
603. בקיר שרי שכינתא בני ראם שבת נחמו תשכ"ג "רבי יוסי פתח, "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'"... הדא הוא דכתיב, "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו", האי מאן דאסתכל בשכינתא בשעתא דאיהו מצלי, והאיך יכול לאסתכלא בשכינתא, אלא למנדע דודאי שכינתא קיימא קמיה, הדא הוא דכתיב "ויסב חזקיהו …
מדוע חכה עד מלחמת עמלק
604. מדוע חכה עד מלחמת עמלק הקושיא: מדוע חכה עד מלחמת עמלק. התשובה היא: כי ראה כשנופלים מאמונה אז צריכים בעצמו לעבוד, שהוא ענין אתערותא דלתתא. ואם דבוקים במשה שהוא בחינת תורה, שעל ידי התורה יכולים לזכות לאמונה. לכן היה מוכרח ללכת למשה, בכדי ללמוד ממנו את דרכי אמונה. משה …
וישמע יתרו
605. וישמע יתרו "וישמע יתרו". מקשה הזהר הקדוש, וכי יתרו שמע וכל העמים לא שמעו. הלא כתוב, "שמעו עמים ירגזון". אלא יתרו שמע ונשבר, וכל העמים שמעו ולא נשברו. לכן, אין שמיעתם שמיעה. ויש לשאול, מהו הסיבה שיתרו נשבר, כששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. הוא ראה כאן שני דברים: …
קטני אמונה
606. קטני אמונה קטני אמונה, שהוא לא רוצה כולו להשפיע. "המשמיע קולו בתפילתו, הרי זה מקטני אמונה". ויש לשאול, כשהאדם מתפלל לה', בטח האדם מאמין בה', אם כן מהו ההבדל, אם משמיע קולו, כבר לא נקרא מאמין בה', מה שאין כן תפילה בלחש, כן נקרא מאמין בה'. מהו ההבדל, הלא …
וזכרת, כי עבד היית
607. וזכרת, כי עבד היית "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". כאן מרמז לנו, כי האדם, הנמצא בזמן העליה, הוא צריך ללמוד את מה שהיה לו בזמן הירידה. כי בזמן הירידה אין עם מי לדבר, כי אז האדם מחוסר הכרה בחיים הרוחניים, ואינו דואג אז, אלא רק למלאות את גופו …
לא מרובכם
608. לא מרובכם "לא מרובכם" - כי עם ישראל כשעולים, הם מרובים מכולם. כשהם יורדים - הם למטה מכולם. בעבודה של בחינת ישר-אל: בזמן העליה, הוא מרגיש, שהם עומדים במדרגה למעלה מהכלל. וכשיורדים, הם רואים, שהם יותר גרועים מהכלל.
נורא אלקים ממקדשיך
609. נורא אלקים ממקדשיך "נורא אלקים ממקדשיך אל ישראל, הוא נתן עז ותעצומות לעם, ברוך אלקים" (תהילים ס"ח, ל"ו). יש לפרש "נורא אלקים" איך האדם מסוגל לקבל יראת אלקים, זהו על ידי "מקדשיך". פירוש, שעל ידי זה שהאדם מקדש את עצמו במותר לך, שרוצה, שיהיה הכל לשם שמים, על ידי …
קניין אשה
610. קניין אשה "שלח לך. רבי יהושע אומר, למה היו דומין, למלך שזימן לבנו אשה נאה ובת טובים ועשירה וכו', ראה אותה וכו', רק לבנך אני נותנת" וכו' (מד"ר שלח ט"ז, ז'). כשהאדם נכנס לעבודה, ה' מבטיח לאדם, שיתן לו אשה נאה וכו', שפירושו בחינת נשמה, הנקרא "אשה". והאדם אומר, …
קרן ופירות
611. קרן ופירות "יש רעה, אשר ראיתי תחת השמש, ורבה היא על האדם", יש רעה, זו היא תוקף הרע שבלב שרוצה לשלוט בדברי עולם הזה ואינו משגיח בעולם ההוא (בהעלותך נ"ב אות ק"מ). הקדוש ברוך הוא נותן לו עושר, כדי שיזכה בו לעולם הבא, שענין עושר נקרא "אין עני אלא …
ענין עולם הזה ועולם הבא - ב
612. ענין עולם הזה ועולם הבא -ב אדם אוכל פירותיה בעולם הזה, היינו התורה התרי"ג המצוות, שהם בחינת עיצות, שזה נקרא פירות, היינו המאור שבה מחזירו למוטב. וכשהאדם רואה שהתורה ומצוות החזירו למוטב, זה נקרא שהוא רואה פירות בעבודתו של תורה ומצוות. ומהו הקרן הוא לעולם הבא. היינו מצב הב', …
כי תזריע
613. כי תזריע "תא חזי, בשעה שהקדוש ברוך הוא נמצא יחד עם כנסת ישראל והיא מעוררת תחילה אז נתמלאה המלכות מצד ימין, שהוא חסדים זכר. וכשהקדוש ברוך הוא מעורר תחילה, אז הכל נמצא בסוד הנקבה, כעין אשה כי תזריע" (תזריע דף כ', ובהסולם אות ס'). בעבודה נקרא "אשה" כלל ישראל, …
מרור
614. מרור בלע מרור לא יצא, אלא צריכים ללעוס, היינו שצריכים להרגיש את המרור.
שכר עבודה
615. שכר עבודה בזמן שעובד מטעם שהבורא צריך את עבודתו, אז הבורא צריך לשלם שכר ותמורה, ואם האדם עובד עבור עצמו, לתקן, איך אפשר לבקש תמורה.
שליטת המלכות
616. שליטת המלכות הפרסא נקרא מלכות, שעומדת בבינה דגופא, שלמטה ממלכות פירושו, למטה משליטת מקבל בעל מנת לקבל, היינו שבא שם מחשבות של קבלה, ואינם יכולים להשתחרר, לכן מוכרח להיות שבירה. למעלה ממלכות, היינו למעלה משליטת המלכות, שכן יכולים להשתחרר ממחשבות של קבלה
שלום בית
617. שלום בית בית זה הלב, ואינו שלם עם הבורא, כמו שכתוב "אשמע מה ידבר שלום אל עמו". אלא יש פירוד לבבות בין משפיע למקבל. ובכדי שיהיה שלום, היינו השתוות הצורה, וזהו כל העבודה שלנו...
התעוררות - ב
618. התעוררות -ב זכר נקרא חסדים, היינו שהתחתון מקבל מלמעלה את הרצון להשפיע, שנקרא זכר, היינו שהתחתון מתעורר ורוצה להתקרב לה' ואינו יכול. נמצא "אשה כי תזריע", היינו האדם, הנמשך מהמלכות, אז "וילדה זכר". איש נקרא הקדוש ברוך הוא שהתעוררות בא מלמעלה, אז "וילדה נקבה", היינו שזה נקרא אור נקבה. …
מלך הגוים
619. מלך הגוים משפטים תשכ"ד הזהר (צ"ה ע"ב) מקשה על הפסוק, "מי לא יראך מלך הגוים" וכי קוב"ה מלך הגוים איהו, והלא מלך ישראל איהו וכו', וכי תימא דאיהו מלך הגוים אקרי, הא שבחא דלהון דקב"ה מלך עלייהו, ולא כמה דאמרן דאתמרין לשמשין ולממנן דיליה. ותו סיפא דקרא דכתיב, "כי …
ענין ברכה
620. ענין ברכה עקב תשכ"ב טבריא "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה... ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך וכו', פקודא דא לברכא ליה לקוב"ה על כל מה דאכיל ושתי ואתהני בהאי עלמא, ואי לא בריך נקרא גזלן לגבי הקדוש ברוך הוא דכתיב גוזל אביו ואמו... בגין דברכאן דבריך בר נש …
מצוה קלה
621. מצוה קלה במדרש תנחומא: והיה עקב, זה שאמר הכתוב, למה אירא בימי רע עוון עקבי יסובני (חולין מ"ט) יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא, שנתן תורה לישראל, שיש בה תרי"ג מצוות, ויש בהן קלות וחמורות. ומפני שיש בהן מצוות קלות, שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת …
ענין התגברות
- 622. ענין התגברות וירא, כפר יבנה, תשכ"ד ענין שאברהם הלך לשאול עצה על המילה, מבואר ב"שפתי חכמים", שהוא כדי לקבל יותר שכר על המצוה, וחשב בדעתו אולי יתנגדו לו. ויש לפרש על דרך זה, דאברהם ראה, היות שיש לו מצוה, שיכול לקיים רק פעם אחת בחייו, היינו שיכול לתת …
טהר ליבנו
623. טהר ליבנו בית גמליאל, ויחי, תשכ"ד "טהר טינוף מעשי, הן יאמרו מכעיסי, איה אלוקה עושי". ויש לשאול, איזו שייכות יש שהקדוש ברוך הוא יטהר מעשיו של אדם, ל"הן יאמרו מכעיסי". והענין הוא מה שהמכעיסים אומרים, הוא מטעם, שלא רואים איך ההנהגה של הקב"ה היא בבחינת טוב ומטיב, אלא שהיא …
ענין אושפיזין
624. ענין אושפיזין ענין "אושפיזין" אאמו"ר זצ"ל פירש, שזהו ענין המובא בזהר הקדוש, אורחא למעברי ביה, שאור החכמה אינו יכול להאיר בקביעות. וזהו ענין "מזל", שבני חיי מזוני - במזלא תליא מילתא, כמובא בתלמוד עשר הספירות (חלק י"ג), שהוא מלשון "יזל מים מדליו", שענין נוזל, שהוא רק בבחינת טיפין טיפין, …
מצות סוכה
625. מצות סוכה ביוצר דיום ב' דשחרית אומר שם הפייטן: "בל תהיה מצות סוכה בעיניך קלה, כי כנגד כל מצוות דת חוקותיו שקולה". ויש לשאול, למה סוכה היא שקולה כנגד כל המצוות. ואאמו"ר ז"ל פירש, שסוכה היא בחינת אמונה, צילא דמהימנותא. וממילא נבין, כי אמונה שקולה כנגד כל המצוות, היינו …
כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד
626. כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד סוכות תשכ"ד הנה "עביד" הוא מלשון "אבוד", דעין באלף מתחלפים. היינו, בזמן שהאדם בא לידי מצב, שהוא ממש אבוד, שאינו רואה לעצמו שום זכות קיום בעולם, שיהיה לו במה להיאחז, וכל הטכסיסים והעצות כבר אזלו ממנו, ורואה שאחרי כל הטרחות והיגיעות, הכל אבוד …
חוק ומשפט - א
627. חוק ומשפט - א "באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט". יש לשאול, מהו המשמעות של דבר חוק ומשפט, שאנו מבקשים ממנו. ויש לומר על דרך המוסר, שבזמן שהאדם רוצה לקבל עליו שיתקרב לה', אז תכף הוא מרגיש את פחיתותו ושיפלותו, שהוא כל הזמן היה …
בחינת עכו"ם וישראל
628. בחינת עכו"ם וישראל עשי"ת תשכ"ד כפר סבא "אמר רבי יוחנן עובד עבודה זרה העוסק בתורה היה חייב מיתה, שנאמר תורה צוה לנו, לנו מורשה ולא להם" (סנהדרין נ"ט ע"א). "כל העוסק בתורה לפני עם הארץ, כאילו בא על ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צווה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה …
המבזה תלמיד חכם
629. המבזה תלמיד חכם "כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קי"ט ע"ב), משמע שרק למי שיש לו מכה, אז אין לו לקבל רפואה, אבל מי שאין לו מכה, אין לו מה לפחד. יש לומר שהכוונה "מכתו", היינו שכל אדם, שעדיין לא עשה תשובה, הוא איש מוכה, ורפואה …
ויהי ערב ויהי בוקר
630. ויהי ערב ויהי בוקר ענין שלא נאמר, ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. כי זה ידוע שהעדר קודם להויה, כי אין אור בלי כלי, לכן מקודם צריך להיות ערב, ושניהם הם יום אחד, כי אם לא מרגיש חסרון, אין לו הצורך ללכת להמשיך את המילוי. וזהו דווקא בששת ימי …
קדושה וטהרה
631. קדושה וטהרה "והתורה נקראת קדושה, שכתוב כי קדוש אני ה'. וזו היא התורה, שהיא שם קדוש העליון. ועל כן מי שעוסק בה נטהר, ואחר כך מתקדש, שכתוב קדושים תהיו, קדושים היו, לא כתוב, אלא תהיו, תהיו ודאי" (זהר קדושים דף ה' אות י"ג). משמע, שהתורה מטהרת. והשאלה, מהו בחינת …
ואני תמיד איחל
632. ואני תמיד איחל "ואני תמיד איחל, והוספתי על כל תהלתך" (תהילים ע"א י"ד). יש לפרש, בזמן שהאדם מרגיש שיש לו קרבה לקדושה, ובטח שה' קירב אותו, והוא צריך להלל לה', שהוציא אותו משיפלותו, והכניס אותו למצב של הרגשת קדושה, שאל יסתפק אדם בזה, הגם שהאדם צריך לתת על זה, …
מגלה טפח ומכסה טפחיים - ב
633. מגלה טפח ומכסה טפחיים - ב "מגלה טפח ומכסה טפחיים". פירוש, מקודם היה הכל מכוסה, הוא בא וגלה טפח, ואחר כך כסה טפחיים. אם כן יש לשאול, הלא יותר טוב היה אם לא היה מגלה כלל, היות שהמקום שהוא גילה, אם היה מגלה טפח ומכסה טפח, אז היה דבר …
יראת שמים
634. יראת שמים יום כיפור, תשכ"ה "אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק... אלא הוה כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם" (אבות א'). יש לשאול מהו הקשר של "ויהי מורא שמים" וכו' ל"שלא על מנת לקבל פרס". אלא אם האדם עוסק שלא על מנת …
עולם הזה ועולם הבא - א
635. עולם הזה ועולם הבא - א "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה". ויש לשאול, הלא ידוע שדרך העולם הוא, שהשכר הוא יותר חשוב מהעבודה, כי האדם מקיים בזיעת אפך, והשכר שלו …
הצורך לטעמי תורה
636. הצורך לטעמי תורה שאלות: א. בענין הנרנח"י, שבעולם עשיה, שנותן הסבר לאלו הנרנח"י דעשיה, צריכים לתת הסבר על נרנח"י דיצירה ובריאה. ב. אם צריכים לקיים את המצוות על דרך הפשוט, כמו שאמרו חז"ל למה תוקעין, רחמנא אמר תוקעין. אם כן מהו שאנו חוזרים אחר ספרים, שמפרשים ענין טעמי המצוות. …
ד' מצבים בבחינת עבודה
637. ד' מצבים בבחינת עבודה יופי - שייך דווקא בראיית העינים, שהוא בחינת חכמה. עשירות - היינו בחינת שמאל, כמו שכתוב "ומשמאלה עושר" וכו'. מיוחסות - היינו ז"א, שאינו בחינת עצם אלא שמיוחס לימין ושמאל. מכוערות וכו' ובלבד שתעטרני בזהובים - לפי פירוש רש"י אחרי הנשואין, היינו בחינת מלכות, ששם …
יצרו של אדם
638. יצרו של אדם לונדון, א' מנחם אב תשכ"ה "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו". ויש לשאול, הלא ידוע, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אם כן מדוע אמרו אלמלא וכו'. הענין, שענין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מטבע, …
וזה מעשה המנורה - ב
639. וזה מעשה המנורה - ב כ' סיון תשכ"ה פה ציריך "וזה מעשה המנורה, זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא, כמראה אשר הראה ה' את משה, כן עשה את המנורה". ויש להבין על דרך המוסר, דענין מקשה, ופרש רש"י, עשת של ככר זהב היתה, ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט …
ברכה וקללה
640. ברכה וקללה ראה תשכ"ב מנשסתר "ראה אנכי... את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה, אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם. וסרתם מן הדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלקים אחרים, אשר לא ידעתם". המפרשים מקשים: א. למה בברכה אמר, …
ירושת הארץ
641. ירושת הארץ כ"ח מנחם אב תשכ"ב "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ, אשר ה' אלקיך נותן לך". יש לשאול איזה שייכות יש ירושת הארץ לצדק. ולמה לא יכולים לרשת הארץ בלי צדק. וכי מי שלא הולך בצדק אינו יכול להוריש את הנחלות של אביו. ויש להבין דעניין …
צדק צדק תרדוף
642. צדק צדק תרדוף שופטים ו' אלול תשכ"ד, יסודות "צדק צדק תרדוף למען תחיה, וירשת את הארץ, אשר ה' אלקיך נותן לך". המפורשים מקשים על כפילות הלשון, "צדק צדק". ועוד יש לשאול, "למען תחיה", וכי אם אין האדם רודף אחר הצדק, אין הוא יכול לחיות. וכמו כן "וירשת", כשעם ישראל …
תומכי תורה
643. תומכי תורה "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'". ענין הקרבנות מרמז לנו, שהאדם צריך לקרב את עצמו לה', שקרבן הוא מלשון התקרבות, כמו שכתוב, "ולדבקה בו", שענינו הוא, "הדבק במדותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום". מה שאין כן כשאדם עוסק כל היום רק לטובת עצמו, מזה הוא מתרחק …
מעבירין את המת מלפני הכלה
644. מעבירין את המת מלפני הכלה הנה חז"ל אמרו "מעבירין את המת מלפני הכלה, וזה וזה מלפני מלך ישראל" (כתובות י"ז ע"א). ויש לשאול זה על דרך המוסר, המאמר הזה מראה לנו סדר בעבודת ה': א. קודם כל צריכים להעביר את הרע, שישנו בלב האדם, וזהו על דרך "רשעים בחייהם …
ממעשיך הכרנוך
645. ממעשיך הכרנוך בוסטאן תשי"ז מנחם אב זה ידוע, דתכלית בריאת העולמות היא להטיב לנבראיו. וגם ידוע, שאין אנו מדברים, אלא ממה שנמשך ממנו יתברך. אבל בו עצמו לית מחשבה תפיסה ביה. ולפי זה יש להבין, איך אנו אמרינן שמחשבת הבריאה היתה מטעם להטיב לנבראיו. הלא אין אנו משיגים את …
תולדות יעקב יוסף
646. תולדות יעקב יוסף מוצש"ק וישב תשל"ח "שמור לקדשו מבואו ועד צאתו". ובזהר הקדוש פירשו, מאי שבת - שמא דקודשא בריך הוא. ולפי זה מה הפירוש, שצריך לשמור לקדש את שם הקדוש. הייתי מבין אחרת, שצריכים לקדש את עצמנו, כמו שכתוב "קדושים תהיו". אלא הענין הוא, כי קדושה נקרא דבר …
לתפילה דרוש חסרון
647. לתפילה דרוש חסרון י"ג תשרי תשל"ח "רבי שמעון אומר.... וכשאתה מתפלל, אל תעשה תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום" (אבות פ"ב, י"ח). ובתורה, אמרו חז"ל, "קבעת עתים בתורה". ויש לומר ענין קביעות נקרא אף על פי שאין לו חשק, ואין לו צורך, מכל מקום הוא צריך ללמוד תורה, …
שמחת המשפיע
648. שמחת המשפיע אם הוא מקבל הנאה בזה שמשמש את המלך, כוונתו שהוא נהנה מזה שהמלך נהנה, אבל על הנאה שלו בזה שמשמש את המלך לא עולה בשם. לדוגמא, תגיד לאחר שהוא לוקח את המזוודה שלו, והוא מרגיש תענוג נפלא בזה, ומכל מקום אם הוא יודע, אם יש אדם שיקח …
הכנה למאור
649. הכנה למאור בכדי להגיע למאור, צריכים מקודם לעשות הכנות, שהאור יעזור בבחינת "המאור שבה מחזירו למוטב".
ביקורת על השפעה
650. ביקורת על השפעה הרצון לקבל הוא בחינת אהבה עצמית, הרצון להשפיע הוא בחינת אהבת הזולת. נשאלת השאלה, מדוע הוא רוצה באהבת הזולת. אי משום שהאהבה עצמית, הנקרא רצון לקבל, יודע שיהיה לו יותר טוב, אם הוא יהיה משפיע. לכן הוא מואס ברצון לקבל ומקבל על עצמו רצון להשפיע. ואם …
יום ולילה
651. יום ולילה "יום" נקרא שבלי שום פעולה גם כן טוב לי ומרגיש את עצמו במצב רוח טוב. כדוגמת השמש הזורחת בלי מעשי. "לילה", אי אפשר שיהיה לי טוב, רק על ידי תיקונים. כדוגמת הלילה אם רוצים שיהיה אור, מוכרחים להדליק נר או מנורה חשמלית.
אדם כי יקריב מכם - א
652. אדם כי יקריב מכם - א בחוקתי "אדם כי יקריב מכם... מן הבהמה". שענין הזבח הוא דווקא מן הבהמה, בסוד משימין את עצמו כבהמה, ולא מן האדם. כי כל הקורבנות, היינו ההתקרבות לה' יתברך, הכל הוא מסוד הבהמה. מה שאין כן מי שרוצה להתקרב מן בחינת האדם, הרי עבירה …
ענין דיש
653. ענין דיש עש"ק בחקותי "והשיג לכם דיש את בציר ובציר את זרע". ענין "דיש", זאת אומרת דברים שאדם דש ברגליו, היינו שמוציא השפע למטה מרגליו. ועל ידי זה בא לידי צר. וכיון שנעשה לו צר, אזי הוא מרגיש, איך שזה רע. ואזי, כיון שהשיג את הבחנות האלו, אזי כבר …
מי בז ליום קטנות
654. מי בז ליום קטנות "מי בז ליום קטנות", היינו שאדם צריך להיות שמח, מעבדות של קטנות יותר מעבדות של גדלות מטעם שככל שהאור יותר גדול, יש פחד לחיצונים, שלא יפגמו בו. לכן הוא מתכסה ושלא יתראה אלא בצורה של קטנות. מה שאין כן באור היותר קטן יכול לבוא לידי …
יורה כחץ
655. יורה כחץ כל זרע שאין יורה כחץ אינו מוליד. פירוש, כל זמן שאין מרגיש שכל כך זה רע, שיהיה יורה כחץ, שכל בחינת רע הוא יורה כחץ בעצמותו, והוא מרגיש שהוא ימות מהחצים האלו, אזי הוא מוליד ובונה בנין דקדושה. וזה סוד הכניסה לרבקה ודשה בה, היינו שהכניסה להדיר …
כי לא שלם עון האמורי
656. כי לא שלם עון האמורי "כי לא שלם עון האמורי". זה ידוע, שהאדם בעל גבול עם הכלים, כמה שיכול לקבל, זאת אומרת להרגיש ולהשיג. לכן אם בא האדם למקסימום, כבר אינו מרגיש שום הרגשה. שדומה לחום שיש באש, שאם החום של האש הוא בתכלית הרום, כבר אין לו שום …
מה היא מציאות ומהו דמיון
657. מה היא מציאות ומהו דמיון רוחניות נקרא מה שלא יתבטל לעולם. והרצון לקבל נקרא גשם, משום שהוא יתבטל, כי סוף כל סוף יתהפך בעל מנת להשפיע. מציאות נקרא שכל מי שבא לשם, היינו למקום ההוא, רואה אותה הצורה, כמו השני. מה שאין כן דבר דמיוני כל אחד מדמה לעצמו …
עולם הזה ועולם הבא - ב
658. עולם הזה ועולם הבא -ב בסעודת ברית יש בחינת עולם הבא, שנקרא בחינת אמונה. ויש בחינת עולם הזה, הנקרא בחינת השגה. ובעולם הבא כתוב "ישבעו ויתענגו", היינו שאין קץ להשביעה. והוא משום כי כל מה שמקבלים על ידי אמונה אין לו שום גבול. מה שאין כן מה שמקבלים על …
מהו תורה ועבודה
659. מהו תורה ועבודה אצל הבורא שייך לומר תורה, כי עבודה, שייך דווקא לנבראים. עבודה נוהגת רק בנבראים. לכן כשמדברים מעבודה, יהיה הכוונה שלומדים מה שהאדם צריך לעשות. והאדם צריך לומר במצב זה, "אם אין אני לי, מי לי". ואחר כך על עבודה זו צריכים להמשיך בחינת "תורה", שזה נקרא …
כיצד חטאו
660. כיצד חטאו במעמד הר סיני נעשה חרות ממלאך המות, רק על ידי החטא העגל חזרו לזוהמתם. ומתעוררת השאלה, איך היו יכולים לחטוא. ובאמת יש להבין גם כן, איך אדם הראשון לפני החטא, שהיה במדרגה כל כך גדולה, איך היה יכול לחטוא.
ענף ושורש
661. ענף ושורש שכר על המקום הוא, שהאדם צריך להחשיב, שהוא מקיים את מצוות, מה שה' צווה, והתורה, מה שה' נתן. וכל השכר הוא, שהוא שומע בקול ה' וזוכה לדבר עם ה'. ושכר אחר, היינו שעל ידי זה יקבל לעצמו, הנקרא תועלת עצמו, זהו לא נקרא עבודה לשם שמים. הקשר …
ארבע בחינות ברצון
662. ארבע בחינות ברצון ארבע בחינות ברצון: א. לקבל בעל מנת לקבל. ב. משפיע, עושה מצוות בעל מנת לקבל תמורה עולם הבא. ג. משפיע בעל מנת להשפיע. ד. רוצה לקבל הנאה, מטעם להשפיע היות שהבורא רוצה שיקבל ממנו הנאה. רצון לקבל גשמי הוא, שרוצה דברים גשמיים. רצון לקבל רוחני הוא, …
זכה, מלאכתו נעשה על ידי אחרים
663. זכה, מלאכתו נעשה על ידי אחרים "זכה, מלאכתו נעשה על ידי אחרים". אבל אם לא זכה, מלאכתו נעשה על ידי עצמו. ויש להבין, מהו החשיבות של ה"זכה", שמלאכתו בא על ידי אחרים. אם כן הרי זה בחינת נהמא דכסופא, ומהו הריווח. ויש לפרש, ש"אחרים" נקרא בחינת אחוריים. שיש כלים …
הרגשת החטא מרבה האור
664. הרגשת החטא מרבה האור "אלמלא לא חטאו ישראל, לא היה בהם אלא ספר תורה" וכו', שפירושו, שעל ידי זה שהרגישו שהם חוטאים, אז "ויזעקו לה'" שיושיע להם. וכל עזרה הוא על ידי אור תורה. נמצא, שכל חטא, שהרגישו, ובקשו עזרה, ניתוספו תמיד אור תורה מלמעלה. נמצא, שהארה נתרבה להם …
עצות נגד היצר
665. עצות נגד היצר אם רואה אדם, שיצרו מתגבר עליו, שיקרא קריאת שמע. ואם לא עוזר לו וכו', שיזכור יום המיתה, זה בודאי יעזור לו. ויש לשאול, ומדוע לא אומרים לו תכף שיזכור את יום המיתה. ומדוע צריכים לחכות ולשמש עם שאר עצות, ורק כשרואים שאין עצה אחרת, אז אומרים …
הבא לטהר מסייעים אותו - ב
666. הבא לטהר מסייעים אותו -ב הבא לטהר מסייעים אותו, מה שאין כן הבא לטמא פותחים לו, ולא מקבל סיוע. מה בא להשמיענו. כי לטמא האדם רץ, ורוצה לטמא עצמו עם כלי קבלה, רק סגור ומסוגר, משום שאין לו שום קשר עם רוחניות. מה שאין כן מי שהתחיל לעבוד ברוחניות, …
ירידה ועליה בעבודה
667. ירידה ועליה בעבודה ירידה ברוחניות - פירושו שהרוחניות ירד מערכו. עליה ברוחניות - פירושו שהרוחניות עלה הערך שלו, היינו שנעשה יותר חשוב. תורה ועבודה. "עבודה" נקרא עבודת הכלים, היינו המידות במוחא וליבא. "תורה" הוא המילוי השפע הבאה לאחר תיקון המידות, או השפע שבא לצורך תיקון המידות.
במקום שבעלי תשובה עומדים
668. במקום שבעלי תשובה עומדים "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". "צדיקים גמורים" נקרא קו ימין, שהוא לומד תורה לשמה, הנקרא משפיע בעל מנת להשפיע. "בעלי תשובה" נקרא מקבל בעל מנת להשפיע. המעשה נקרא קבלה, היינו התרחקות. ועל ידי הכוונה הוא מחזירו את המעשה לשורשה. וזה נקרא …
יצר הטוב ויצר הרע
669. יצר הטוב ויצר הרע "כי מלאכיו" (תחילת וישלח). היינו יצר הרע ויצר טוב שניהם שומרים את האדם, שיגיע להמטרה.
ביומו תיתן שכרו
670. ביומו תיתן שכרו מדרך העולם, שעובדים ביום ולא בלילה. והשכר מצד הדין, ביומו תתן שכרו טרם בוא השמש (כי תצא). זה מרמז, בזמן שהאדם מרגיש, שהוא עובד עם עצמו, כבר נקרא יום, היינו שיש לו כבר קריאה מלמעלה, שאומרים לו, ראה עד כמה שאתה מרוחק מרוחניות. וכשמשלים את עבודה, …
ברור אוכל ופסולת
671. ברור אוכל ופסולת בשבת מבררים אוכל מתוך פסולת, היינו דברים טובים שיש בגוף. ובחול מבררים את הפסולת מתוך האוכל, אינם מסתכלים על מעשים טובים, שיש בגוף ולתת עליהם תודה לה' על כמה מעשים שה' זיכה אותו לעשות, אלא מסתכלים על הפסולת שיש בגוף. ועל הטוב לא מסתכלים אז. לכן …
הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים
672. הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים. ומה עשה, הוא גורם להם את הרע, בכדי שיתפללו להעביר מעליהם את הרע ויהפוך לטובה (זהר וישלח, דף י"ד ובהסולם אות מ"ה).
מיתת צדיק
673. מיתת צדיק רבי אלעזר אמר, כל מי שעוסק בתורה לשמה, אין מיתתו על ידי יצר הרע, שהוא מלאך המוות... ומשום זה צדיקים, העוסקים בתורה, אין גופם טמא לאחר מיתתם (זהר וישלח אות מ"ז). אפשר לפרש, שהירידות שלהם, הנקרא מיתה, אין זה מחמת מלאך המוות, שהוא טמא, אלא מטעם שהקדוש …
להגיד מוסר לאחר
674. להגיד מוסר לאחר "אשר לא ידע להזהר. להזהיר לא נאמר אלא להזהר" (זוהר וישב). להגיד מוסר לאחרים רוצה האדם. שכל אחד רוצה שהשני יעבוד בכלים דהשפעה, שאם כל החברים יעבדו בהשפעה, אז הם ישפיעו לו כל מה שהוא צריך. אבל להגיד מוסר לעצמו, שהוא יהיה המשפיע, אם כן הרצון …
בחינתו של יוסף
675. בחינתו של יוסף וישב יעקב. ופרש רש"י, "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקדוש ברוך הוא, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה". ויש לשאול, הלא חז"ל דרשו הרבה פעמים, "אשריך בעולם הזה וטוב …
ענין זכיה
676. ענין זכיה ענין הזכיה, שיש לאדם לשמש למלך, מתבטא בזמן שהאדם רוצה לשמש בעל מנת להשפיע. המחשבות האלו נקראים, שהקדוש ברוך הוא מקרב אותו ונותן לו לשמש לו. מה שאין כן כשאינו יכול לכוון בעל מנת להשפיע, אלא שיש לו שאר כוונות ולא להשפיע לה', אם כן הוא משמש …
מדוע נקרא מצה לחם עוני
677. מדוע נקרא מצה לחם עוני נבאר ענין חמץ ומצה: מדוע נקרא מצה לחם עוני, ומדוע העומר הוא משעורים שהוא מאכל בהמה, ושתי הלחם הוא מחטים, שהוא מאכל אדם. להבין המשנה "בפסח נידון על התבואה, ובעצרת על פירות האילן". לפי פירוש רש"י דרבי יהודה לטעמיה, דעץ שאכל אדם הראשון חטה …
זכר ונקבה
678. זכר ונקבה אמר רבי יצחק אמר רבי אמי, בא זכר בעולם, בא ככרו בידו, זה-כר, וכתוב "ויכרה להם כרה גדולה". נקבה נקיה בא, עד דאמרה מזוני לא יהבי לה, וכתוב "נקבה שכרך עלי ואתנה" (נדה ל"א ע"ב). פירוש, הפרנסה תלוי באיש, אבל האישה מבקשת או מאביה או מבעלה. והיא …
סימני בן דוד
679. סימני בן דוד "אין בן דוד בא, עד שתכלה פרוטה מן הכיס סנהדרין" (צ"ז ע"א). פירוש, כי ענין "כיס" הוא סוד הכלים, ששם מונח המרץ של אדם, היינו שכל מה שבידו כבר עשה, אז יזכה לגאולה. אין בן דוד בא, עד שיתייאשו מן הגאולה, שנאמר "ואפס עצור ועזוב", כביכול …
התבטלות על דרך הבעל שם טוב
680. התבטלות על דרך הבעל שם טוב כדי לבטל את הגוף, היה הדרך על ידי סגופים. ויש אופן ב', שהוא על ידי התבטלות לרב, שזה ענין "עשה לך רב". שענין עשיה מתבארת על ידי כוח, בלי שום שכל. וכמו שענין הסיגוף מבטל את הגוף רק על ידי מעשה ולא בשכל, …
אשה כי תזריע - ב
681. אשה כי תזריע - ב ספר "קדושת לוי" (תזריע): יש בעבודה זריעה, והריון, ולידה. "זריעה" נקרא בחינת ההתעוררות המתעורר לב בני אדם לעבודת ה'. ו"הריון" נקרא במי שרוצה לעשות את המצוה. "לידה", כשאדם עושה את המצוה. "אשה כי תזריע", היינו המקבלים יהיו משפיעים. "וילדה זכר", היינו בחינת גדלות. ואיש …
יציאה וביאה בעבודה
682. יציאה וביאה בעבודה "צבאות" הוא חיבור של ב' דברים, היינו צא-ובאת, שהוא יציאה מעבודה וביאה לעבודה, שעל ידי שניהם נעשה שם קדוש, שהוא לשון חיילים, משום שדרך המלחמה רק על ידי ב' דברים. ויש לפרש על דרך זה מה שאמר דוד המלך "צאו ופשטו ידיכם בגדוד"...
חכם רואה הנולד
683. חכם רואה הנולד ענין תענוגי העולם הזה, אמרו בעלי המוסר, "תחילתו מתוק וסופו מר". וזה ענין כמו שכתוב, "איזהו חכם הרואה את הנולד", היינו שסופו מר ויש לו כוח להפרש מהן. ו"אין אדם חוטא, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". לכן אינו רואה מה שיהיה בסופו.
בחינת משה
684. בחינת משה מדוע נקרא משה רבינו עליו השלום דווקא בשם משה, שנתנו לו בת פרעה. ויש לומר על שם הצלה, כי משתיהו מן המים. על דרך העבודה, היינו כי האדם נטבע במים הזדונים, הנקרא בחינת "מה ומי", ועל ידי זה נמשית מן המים הזדונים. השם הזה חשוב מאד, כי …
ה' משלים רצון
685. ה' משלים רצון עיקר מה שדורשים מאדם הוא רצון, היינו שיהיה לו רצון וחשק לעשות מעשים בעל מנת להשפיע. והגם שהוא לא יכול לשלוט על עצמו, כי אין האדם מסוגל ללכת כנגד הטבע, אבל כשהאדם רוצה, אז הקדוש ברוך הוא משלים את רצונו.
עיקר הוא הימין
686. עיקר הוא הימין אלישע שאל לשונמית, מה יש לך בבית, ואמרה, "כי אם אסוך שמן". ואמר לה כי טוב הוא, "צאי ושאלי כלים". פירוש, כי דווקא במקום שיש בחינת שמן, שהוא בחינת ימין, אז יש מקום לכלים, היינו למצוא בעצמו חסרונות. אבל בזמן שחסר לאדם שמן, שהוא בחינת ימין, …
ועשית לך ארון
687. ועשית לך ארון אבא חנן אמר משום רבי אליעזר, כתוב אחד אומר "ועשית לך ארון", וכתוב אחד אומר "ועשו ארון", הא כיצד. כאן, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, שלפי פירוש רש"י נקראת העבודה על שמם. כאן, בזמן שאין עושים רצונו של מקום, נקראת על משה (יומא ג' ע"ב). …
ויקחו לי תרומה - ב
688. ויקחו לי תרומה - ב תרומה, בית שמואל "ויקחו לי תרומה". היינו תרום ה', שהיא מלכות. שזה ענין תשובה, שאמר הזהר הקדוש, תשוב ה' לגבי ו', שהוא סוד יחוד קוב"ה ושכינתא. היינו, הכלל ישראל הוא בחינת כנסת ישראל, שהוא ענין קבלה. וצריכים לעשות יחוד עם הקדוש ברוך הוא, שהוא …
ענין אב ובן
689. ענין אב ובן ברא מזכה אבא ואין אבא מזכה ברא. חזקיה המלך, שהיה צדיק, אף שאביו אחז היה רשע גמור, יש לו עולם הבא בזכות בנו חזקיה. אבל מנשה בן של חזקיה, אין לו חלק לעולם הבא, אף על פי שחזקיה אביו היה צדיק (סנהדרין ק"ד). ידוע מספרים הקדושים, …
עולם הזה ולעתיד לבוא
690. עולם הזה ולעתיד לבוא אדר תשכ"ב בעולם הזה אדם בונה בנין ואחר מבלה אותו. היינו כל מה שאדם עושה, איזה דבר שהוא בנין, שענין בנין הוא דבר של קיימא. למשל כשאדם עושה איזה תאווה גשמית, אין התאווה נקרא בנין, משום שהוא רק לפי שעה. וכשהתאווה עוברת, לא נשאר ממנה …
תורה ניתנה בחשאי
691. תורה ניתנה בחשאי "תסתפק לעליונים ולא ימסרו ביד משה". שיתן התורה בזמן שהאדם במעלה. ולא ימסרו ביד משה, שמשה נקרא רעיא מהימנא, שידי משה נקרא בחינת אמונה. אז השטן מקטרג ואומר, שאין זה באפשרות, שהתורה תתקבל בזמן שאין האדם ראוי לה, אלא העצה היא - בידי משה יש יכולת …
התורה נקראת "תושיה" - א
692. התורה נקראת "תושיה" - א סנהדרין כ"ו ע"ב: אמר רבי חנן, למה נקרא שמה תושיה, מפני שהיא מתשת כוחו של אדם. דבר אחר, תושיה, שניתנה בחשאי, מפני השטן. ופרש רש"י, שהוא מקטרג ואמר תסתפק לעליונים ולא ימסרו הלוחות ביד משה. דבר אחר, תושיה, דברים של תהו, שהעולם משותת עליהם. …
התורה נקראת "תושיה" - ב
693. התורה נקראת "תושיה" -ב הנה חז"ל אמרו, אמר רבי חנן, למה נקרא שמה תושיה, שהיא מתשת כחו של אדם. דבר אחר, תושיה, שנתנה בחשאי, מפני השטן, ופרש רש"י, שהוא מקטרג ואמר תסתפק לעליונים, ולא ימסרו הלוחות ביד משה. דבר אחר, תושיה, דברים של תהו, שהעולם משותת עליהם, ופרש רש"י, …
גדולה עבירה לשמה
694. גדולה עבירה לשמה "אמר רבי נחמן בר יצחק, גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, והא אמר רבי יהודא אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות, אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אלא אימא כמצוה שלא לשמה, דכתיב "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני, מנשים באהל תבורך". מאן …
ויקחו אליך שמן זית זך
695. ויקחו אליך שמן זית זך "ויקחו אליך שמן זית זך", אמר רבי שמואל בר נחמני, אליך ולא לי, לא לאורה אני צריך (מנחות פ"ו ע"ב). "מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד", עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל. ואם תאמר לאורה אני צריך, והלא כל ארבעים שנה, שהלכו ישראל …
חילך לאורייתא
696. חילך לאורייתא בעל כוח נקרא מי שיש לו רצון חזק ולא למי שיש לו אברים חזקים, על דרך "איזהו גיבור הכובש את יצרו", כמו שנוהג בכוחות של אברים חזקים. למשל, מי שרוצה לילך לאיזה מקום ויש אנשים שמפריעים ללכת בדרך שהוא רוצה, וכל אחד ואחד מושכו לאותו מקום, שהוא …
וכבדתו מעשות דרכיך
697. וכבדתו מעשות דרכיך "וכבדתו מעשות דרכיך". וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותיה. ופרש רש"י, מכבדותיה, שמכבדין בעליהן (שבת קי"ג ע"א). ועל דרך המוסר נקרא לבוש בחינת כלי, המלביש על האור. היינו מקום התלבשות התענוג נקרא "לבוש", שעל ידי הלבוש …
ב' מיני פנימיות
698. ב' מיני פנימיות א. פנימיות נקרא רצון דפנימיות, היינו המוח והלב שהוא סוד מחשבה ורצון. ב. מה שמלובש במחשבה, היינו במה הוא חושב או במה רצונו. וזה נקרא האור המלובש בכלים דמחשבה ורצון.
גמר התיקון
699. גמר התיקון גמר התיקון, היינו שהכלים מקבלים על מנת להשפיע. ובזמן שהאור ממלא את הכלים, אזי הכלי בטל לאור ואינו עולה בשם. לכן התפשטות ב' היא אור החכמה בכלי דכתר, היינו שהכלי יותר גדול מהאור. ובזמן שהכלים יהיה מתוקנים בעל מנת להשפיע, אזי הם יקבלו את כל הטוב, שהיה …
כיסוי וגילוי
700. כיסוי וגילוי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים. מלאכה, היינו עבודת המידות (ברכות ל"ה ע"ב), שבזמן שעושה רצונו של מקום, לא רואה שום מקום, שיהיה לו לתקן. אבל אז הקדוש ברוך הוא עושה לו את הכנפיים, שהוא בחינת כיסוי, ממילא כבר יש לו מקום …
ענין בטחון
701. ענין בטחון ענין בטחון תלוי באמונה. כי מי שמאמין שחברו הוא עשיר גדול ומאמין שהוא נדיב לב, אזי ממילא הוא בטוח, שחברו יתן לו את מבוקשו. ואם הוא מהסס, היינו שאין לו הביטחון, שימלא את חסרונו, זהו סימן שאין האמונה שלו בשלמות. והביטחון מעיד לו על שיעור גדלות של …
ממעמקים קראתיך ה' - ב
702. ממעמקים קראתיך ה' - ב "ממעמקים קראתיך ה'". לכן האדם צריך להתפלל ממקום הנמוך ביותר. בזמן שהאדם מתפלל שה' ימלא את חסרונותיו, הוא צריך להשתדל לראות, איך שהוא נמצא בעומק בארץ, שהוא משוקע בארציות. ועל זה הוא צריך להתפלל. מה שאין כן אנשים שמתפללים על מותרות, כלומר שבאמת הם …
מקץ
703. מקץ רבי שמעון אמר עד לא אירע ליוסף ההוא עובדא, לא איקרי צדיק, כיון דנטר ההוא ברית קיימא, איקרי צדיק... ומאי דהוה בבור בקדמיתא אסתלק בהדיה, וכתיב ויריצוהו מן הבור, אסתלק מן דא, ואתעטר בבאר מים חיים. ומפרש בהסולם, שלא יקשה, כיון שזכה על ידי מעשה זה להקרא צדיק, …
מפני מה ניתנה תורה לישראל
704. מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני מה ניתנה תורה לישראל, מפני שעזין הם. פירש רש"י, מפני שישראל עזין הן ניתנה להם התורה, שהיא מתשת כוחם ומכנעת לבם (מסכת ביצה כ"ה). ויש להבין: א. מכאן משמע, שלכן לא נתנה תורה לאומות העולם, היות שהם אינם עזין, לכן אין להם צורך …
חוצפה
705. חוצפה "חוצפה, אפילו כלפי שמיא, מהני" (סנהדרין ק"ה ע"א). פירוש: בזמן שהאדם מרגיש מה שהוא מתפלל, שה' ימלא את משאלותיו, זוהי חוצפה מצדו, משום שאין שווה שה' יעזור לו, אז מהנה (מועיל) ונתקבל את תפילתו. מה שאין כן בזמן שמרגיש שמגיע לו משהו, אז לא נותנים את משאלותיו. כי …
בזיעת אפיך
706. בזיעת אפיך ויאמר אלקים, תדשא הארץ... עץ פרי עושה פרי למינו. ופרש רש"י עץ פרי, שיהא טעם העץ כטעם הפרי. והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ... ועץ עושה פרי, ולא עץ פרי. לפיכך כשנתקלל אדם על עוונו, נפקדה גם היא על עוונה. ולאדם אמר... ארורה האדמה בעבוריך בעיצבון …
אוצר של יראת שמים
707. אוצר של יראת שמים אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר "יראת ה' הוא אוצרו". ויש לשאול, הלא ענין יראה אין שייך אצלו יתברך, אם כן איך שייך לומר שיש לו אוצר כזה. ענין אוצר הוא דבר שהוא חוץ לאדם, היינו יש האדם …
תפילתן של צדיקים
708. תפילתן של צדיקים "הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים". תפילה הוא דווקא במקום שיש חסרון, כי המתפלל מגלה שיש לו חסרון. וענין החסרון הוא הכלי, שיוכל להחזיק בתוכה את השפע, ולא תלך לאיבוד מה שנותנים לו. כי כפי החשיבות שמרגיש מהדבר, באותו שיעור הוא משתדל לשמור על המתנה. …
ענין חינוך
709. ענין חינוך בחינוך יש שתי בחינות: א. חלק המעשה, ב. חלק הכוונה. למשל, כשהאב מחנך את בנו ואומר לו שאסור לגנוב, אז הילד שומע ענין של מעשה. ואחר כך שואל הילד את הכוונה שבדבר, היינו מדוע אסור לגנוב, הלא החפץ של חברו מוצא חן בעיניו, ורוצה לקבל את החפץ, …
ג' דורות, ג' קוין
710. ג' דורות, ג' קוין מי שהוא ובנו ובן בנו בני תורה, שוב אין התורה פוסקת מהם לעולם, שנאמר "לא ימושו מפיך" וכו'. ויש לשאול, הלא אנחנו רואים שיש ג' דורות בני תורה, ומכל מקום דור הרביעי כבר אינו בני תורה. על דרך הרמז יש לפרש ג' דורות, היינו ג' …
לא קם נביא כמשה
711. לא קם נביא כמשה לא קם נביא כמשה, אבל חכם קם (סוף ילקוט הראובני). ויש לשאול, הלא כל התורה נקרא על שם משה. ואפשר לומר שמשה היה כלול מכל הבחינות, כמו שכתוב בכמה מקומות שמשה הוא בחינת נצח, וכמו כן הוא בחינת דעת. אלא שחושבים תמיד את מדרגתו עצמו …
הרצון והשכל
712. הרצון והשכל הרצון והשכל. הרצון הוא המהות, והוא המושל, ויש לו הרבה משמשים, העומדים לרשותו. היינו יועץ, הנקרא שכל, ועבדים, המוציאים לפועל, הנקרא ידים ורגלים, ועינים, ואוזנים, וחוטם וכו'. הגם שהשכל הוא בר דעת, והרצון אין לו שכל, מכל מקום הרצון הוא המושל. על דרך הציור, לעשיר שיש לו …
ההולך בדרך
713. ההולך בדרך "אמר רבי יהושע בן לוי, ההולך בדרך ואין עמו לויה יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן" (עירובין נ"ד). ויש להבין מה הענין הנחיצות הלויה למי שיוצא לדרך. ויש לפרש את זה על דרך המוסר, כי ענין דרך הכוונה על דרך ה'. ולוויה פירוש היא דבקות, כמו שכתוב …
תורה של חסד
714. תורה של חסד ואמר רבי אלעזר, מאי דכתיב, "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה", וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד. אלא תורה לשמה, זוהי תורה של חסד, ושלא לשמה, זוהי תורה שאינה של חסד. איכא דאמרי, תורה ללמדה, זו היא תורה של חסד, שלא …
בענין הכנה לתענית
715. בענין הכנה לתענית ענין צער, ושמחה, ויראה, ואהבה - הם רק תולדה, היינו תוצאה מסיבות שונות, אבל הם עצמם אינם מקוריים. לכן כשרוצים להרחיב ולהגדיל את התוצאה, היינו הצער והשמחה וכו', אין ענין שהצער עצמו, או השמחה, או האהבה יכול להרחיב, אלא הוא צריך להרחיב את הסיבות, אזי ממילא …
ענין גאוה
716. ענין גאוה "כל המתגאה, אומר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". הנה מקום חסרון נקרא דווקא, אם יש דפנות למקום חסרון, אז החסרון הזה נבחן לכלי. מה שאין כן החסרון שאין לו דפנות, אינו נבחן לבחינת כלי, כי החלל של העולם אינו עומד להתמלא, אלא …
קול ודיבור
717. קול ודיבור קול - היינו הרגשה שהוא בחינת חיה, אבל בלי התלבשות בשכל. דיבור - שהרגשה מתלבשת בשכל, זה נקרא בחינת מדבר. ומובן מאליו שאלו הדברים, שנקראים חידושי תורה, היינו מבחינת תורה שמקרבת אותו לה', וכל פעם מתחדשת אצלו דברים חדשים מבחינת התקרבות לה'.
כל המתאבל על ירושלים
718. כל המתאבל על ירושלים "שבת חזון" הוא הכנה ל"שבת נחמו", כמו שכתוב "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בנחמת ירושלים", "כל המצטער עם הציבור, זוכה ורואה בנחמת הציבור". ענין המתאבל, היינו שמתבונן בעצמו עד כמה שנחרב בית המקדש, זאת אומרת שכל דבר שבקדושה הוא נחרב ואי אפשר לבנות, היינו …
ויגש אליו יהודה - ב
719. ויגש אליו יהודה - ב "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני ה', ואל יחר אפך" וכו'. ופרש רש"י, מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות. ויש לשאול, מה זאת ליהודה, כי בתחילה אמר, "הננו עבדים לאדני, גם אנחנו, גם אשר נמצא הגביע בידו". והוא השיב …
יוסיף דעת יוסיף מכאוב
720. יוסיף דעת יוסיף מכאוב אנחנו רואים, שבזמן שהאדם בקטנות, מטרם שנתבגר, אזי הוא שואב חיים ותענוג מכל דבר ודבר. שמכל דבר הבא לידו הוא מתרגש ומוציא ממנו בין טוב, היינו שיש לו להחפץ אהבה ותשוקה להשתעשע עמה, או רע, היינו שמפחד מהחפץ ומתרחק ממנו. ועל שני אלה הוא מתגדל, …
סגולת תורה ומצוות
721. סגולת תורה ומצוות יש בסגולת תורה ומצוות, אם הוא לומד על כוונה זו, אף על פי שאין לבו מסכים לזה, וכל כך מה שהוא עושה על כוונה זו, הוא נגד רצונו ולבו, מכל מקום על ידי עשיה על דרך הכפיה, הוא זוכה שרצונו יתהפך לו מאהבה עצמית לאהבת הזולת. …
מעשה ומחשבה
722. מעשה ומחשבה יש הבדל בין מעשה למחשבה. כי אין האדם שולט על המחשבה, היינו שאין בידו להבריח מחשבה, אם המחשבה שורה במוחו. מה שאין כן מעשה, יש כוח בידו לעשות את המעשה או שלא לעשות. כי על דבר מעשה שייך ענין כפיה, שיש בידו כוח להתגבר על המעשה. לכן, …
ענין צמצום
723. ענין צמצום צמצום א' נקרא השגחה פרטית, וצמצום ב' הוא השגחת שכר ועונש, ועל ידי עליית מ"ן מאיר אור הע"ב, שמלפני צמצום ב'. בקשר למלכות. זה כלל שלא מדברים משום ספירה אלא ממלכות, מטעם כי אין אור בלי כלי. היינו מאור בלי כלי לא מדברים, מטעם שכל המדובר הוא …
וירא בלק
724. וירא בלק "וירא בלק בן צפור" וכו'. יש להבין, מדוע "ויגר מואב", הלא כתוב "אל תצר את מואב". החתם סופר מתרץ, כמו שכותב הרמב"ם בשמונה פרקים, שהקדוש ברוך הוא אמץ לבב מצרים וכן לבב סיחון, כדי להנקם מהם מעבירות שעברו. לא שנעשו עתה, על זאת, שהרי הקדוש ברוך הוא …
נשמת אדם תלמדנו
725. נשמת אדם תלמדנו ח' אלול תש"ז "נשמת אדם תלמדנו". הנה כל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה, היינו לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה. ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של גדולים אחרים, בכדי שילמדו מהם דברים חדשים, מה שהקודמים המציאו מחידושי תורתיהם. ועל זה יהיה בנקל שגם הם …
יוצא לדרך
726. יוצא לדרך "יוצא לדרך", הכוונה מקודם היה בבית והיה לו ההרגל לתורה ומצוות, והיה לו שם מבחינת ההרגל. ועכשיו, כשיוצא לדרך, אז ממעט את השם, ממה שהיה לו מההרגל. אז מבטיחים אותו, שלא יפחד, אלא אדרבא, שיתוסף את השם.
עיקר הוא הסביבה
727. עיקר הוא הסביבה "ובחרת בחיים". עיקר הוא הסביבה. האדם נמצא תמיד בסביבה, והוא נמשך אחריהם בהכרח. לכן אם האדם שקוע במחשבותיהם של אביי ורבא, בטח שהוא מושפע מהם בהכרח. ואם לרגע קט הוא שם מחשבתו בענין אחר באמצע הלימוד, דהיינו שחושב על איזה קשר שלדברים גשמיים, תיכף הוא נמצא …
אמונה - ב
728. אמונה - ב "רבי טרפון אומר, היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק" (אבות פ"ב, משנה ט"ו). פירוש, בזמן שהאדם מאמין שיש בעל הבית, שאין חס ושלום בירה בלי מנהיג, וכשיש לו הכרה מלאה שיש בעל הבית, אזי הוא מרגיש את הדחק. כמו אם האדם …
העולם הזה מתקדש על ידי האדם
729. העולם הזה מתקדש על ידי האדם לפי הפשט, כל דברי עולם הזה הם דברים גופניים, וחסרונות של אדם, להיות עפר מן האדמה. והרוצה להיות חסיד - לא יוכל, אלא לפרוש מן ההנאות ככל שיוכל, ולא יהנה אלא מה שמוכרח לו לחיותו, אז יהיה חסיד הסר מן הרע, ובמעשה ההוא …
הנחמדים מזהב
730. הנחמדים מזהב מילין דאורייתא: א. קדישין אינון, ב. עלאין אינון, ג. מתיקין אינון, כמו שכתוב "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש", (עיין זהר ח"ג קמ"ט). להבין את ג' הלשונות הנ"ל. אזי הזהר הקדוש מייעץ שצריכים ללמוד, בכדי שיביא קדושה להאדם. זה שכתוב "מילין דאורייתא קדישין אינון". והקדושה, מה שהאדם …
צדקה לעני
731. צדקה לעני פרשת בהר תשי"ח, סונדרלנד פרשת בהר: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו". ופרש רש"י, אל תנחהו שירד ויפול, ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מיטת היד. למה זה דומה, למשאוי שעל החמור עודהו על החמור, אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ, חמשה אין מעמידין אותו. …
אל מול פני המנורה
732. אל מול פני המנורה בהעלותך תשי"ח "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ופרש רש"י, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך. ומקשה הגמרא (שבת, כ"ב ע"ב), וכי לאורה הוא צריך, והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורה של שכינה. אלא עדות היא לבאי עולם, …
בעתה – אחישנה
733. בעתה - אחישנה אמר רבי אלכסנדראי, רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב "בעתה" וכתיב "אחישנה", "אני ה' בעתה אחישנה", זכו אחישנה לא זכו בעתה (סנהדרין צ"ח). היינו, שכל העולם מוכרח להגיע לשלימות הטוב ולקבל את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו, ושכל העולם כולו מוכרח להרגיש את הטוב בבחינת "אשריך …
נר מערבי
734. נר מערבי מדוע נר מערבי מראה שהשכינה שורה בישראל. שענין "ערב" הוא חושך, שהוא ההפך מיום, שענין "יום" מרמז על בחינת ראיה, שרואים מה שעושים, מה שאין כן ערב נקרא חושך, שפירוש, שאין אנו רואים מה שאנו עושים. ענין האמונה, להאמין בה' ולשמור תורה ומצוות, שאין אנו רואים מה …
ביום הקים את המשכן
735. ביום הקים את המשכן "ביום הקים את המשכן", אמר אביי, ענין שאין בנין בית המקדש בלילה, שנאמר "וביום הקים את המשכן", ביום מקומו ובלילה אין מקומו (שבועות ט"ו ע"ב). ויש לשאול, הלא בנין בית המקדש הוא דבר כל כך נחוץ לעם ישראל, ולמה לא יהיה בונין את זה בלילה …
מיעוט הירח
736. מיעוט הירח פנחס "ושעיר חטאת אחד לה'", אמר הקדוש ברוך הוא, הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח. ויש לשאול: א. איך שייך לומר כביכול חטא על המיעוט, שהקדוש ברוך הוא עשה חטא. ב. אם זה כביכול כמו חטא, למה הוא עשה את זה. ג. למה על ידי הקורבן …
הספד
737. הספד אמרו חז"ל, שכל הבוכה על אדם כשר, מוחלים לו על כל עונותיו. "אמר רבי שמעון בן פזי, אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר, נודי ספרתה אתה, שימה דמעתי בנאדך" (שבת ק"ה ע"ב). …
ברית מלח
738. ברית מלח ל' שבט תשי"ט בסעודת גמר כריכת חלק שישי, טבריה "על כל קרבנך תקריב מלח", שהוא ענין ברית מלח, שענין ברית הוא כנגד השכל. כי בזמן שהאחד לוקח דברים טובים מחברו, הם צריכים לעשות כריתת ברית. ענין כריתת ברית צריכים דווקא בעת שכל אחד ואחד יש לו טענות …
ב' מיני לבושים
739. ב' מיני לבושים לבוש חיצוני, שהוא על הגוף, הנקרא בגדים של חסידים. לבוש חיצוני, שהוא הגוף, הוא מלובש על פנימיות האדם, שהוא מחשבה ורצון, שהוא בחינת מוחא וליבא. בחינה א' נקרא חיצוניות דחיצוניות, והב' נקראת פנימיות דחיצוניות, שהוא השמחה וההתעוררות שהאדם עושה בשעת תורה ומצוות. כללו של דבר, חיצוניות …
שלוש מתנות
740. שלוש מתנות "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד". תניא, שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל. רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים, דכתיב "ושמר... ואת החסד" (ירושלמי קידושין פ"א מ"ה). רחמנים, היינו להיות משפיע, על דרך "מה הוא רחום אף אתה רחום". ביישנים היינו שהאדם ירגיש, בזמן שהוא …
בכדי לצרף הבריות
741. בכדי לצרף הבריות תשי"ח מעשה ששאל טורונוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, איזה מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם. אמר ליה, של בשר ודם. אמר ליה, הרי השמים וארץ יכול האדם לעשות כיוצא בהם. אמר ליה רבי עקיבא, לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, …
נקמת ה' במדין
742. נקמת ה' במדין "וידבר ה' אל משה לאמר, נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים... וידבר משה אל העם לאמר... לתת נקמת ה' במדין". והקושיא היא מפורסמת, מדוע שינה משה רבנו עליו השלום מלשון ה'. והענין הוא, כי מטרת ה' הוא להטיב לנבראיו, היינו שישראל יקבלו את הטוב. נמצא כי …
מסעי בני ישראל
743. מסעי בני ישראל "אלה מסעי בני ישראל, אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוצאיהם". והמפורשים הקשו, מדוע פעם כתוב "מוצאיהם" ופעם כתוב "מסעיהם" מקודם. ענין יציאה, היינו יציאה מהיכל המלך, היינו שמרגיש בחינת חסרון במדרגה זו, לכן …
מרגליות של אברהם
744. מרגליות של אברהם אמרו חז"ל, "מרגלית היתה תלויה בצוארו של אברהם, וכל חולה, שהיה רואה אותה, מיד נתרפא". יש לפרש שענין חולה, היינו חש בראשו. וכל אחד היה חושב, שדווקא על ידי ידיעה יכולים לבוא לשלמות. היינו שיש ביכולתו לתרץ את כל התירוצים. ולאחר שראו שיש בצווארו של אברהם, …
כשבא הקדוש ברוך הוא
745. כשבא הקדוש ברוך הוא במדרש רבה (במדבר א'): דבר אחר, "מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך" (ירמיה ב'), מהו רדנו, כמו דאתמר "כי הוא רודה בכל עבר הנהר" (מלכים א' ה'). אמרו לו, נתתה לנו בית המקדש וסילקת שכינתך ממנו, ומה את מבקש ממנו, ולא נבוא עוד …
ענין הולד
746. ענין הולד כשהולד יוצא לאוויר העולם, הוא צריך לקנות שני כוחות: א. כוח של הרצון לקבל, ב. כוח של רצון להשפיע. ולזה ניתן לנו לעשות לוולד שני חיתוכים: א. חיתוך הקשר שיש מטבור התינוק לאם, שעל ידי זה הוא נעשה "נפתח הפה ונסתם הטבור". כשהפה סתום, אזי עדיין אין …
כחום היום
747. כחום היום "כחום היום" ואמרו חז"ל, שהוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, שלא להטריחו באורחים (ב"מ פו, ב). היינו כנ"ל, לאחר שמל, זכה שהקדוש ברוך הוא יתגלה אצלו. שזה נקרא שהקדוש ברוך הוא יצא מההסתר לגילוי, זה נקרא הוצאת חמה מנרתיקה. וממילא לא היה לו מקום לעבודת הבחירה, שנקרא …
לחדש את הסיבה
748. לחדש את הסיבה וכל מי שאין לה, לא עליו ולא על אחרים קדושין, הולד כמותה. ואיזה זה, ולד שפחה ונכרית. שפחה כנענית מנא לן, אמר רב הונא, אמר קרא "שבו לכם פה עם החמור" עם הדומה לחמור, אשכחן דלא תפסו קדושין. ולדה כמותה, דאמר קרא "האשה וילדיה תהיה לאדוניה". …
ציויא דמאריה
749. ציויא דמאריה "מאי עול מלכות שמים, אלא כהאי תורא דיהבין עליה עול בקודמיתא, בגין לאפקא מניה טב לעלמא... ואי לא קביל עליה האי בקדמיתא לא ייכול למפלח" (זהר, בהר ג', בהסולם). ויש לומר דמטרם שמקבל על עצמו את העול, הנקרא למעלה מהדעת, שזהו כל היסוד, אי אפשר לאפקא מיניה …
מה נורא המקום הזה
750. מה נורא המקום הזה "מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלקים". בזמן שהאדם רוצה להכנס תחת רשות הקדושה, עליו לקבל בחינת יראה, כי אם אין יראה אין חכמה. פירוש, אם החכמה לא יכול להביאהו לידי יראה, אין זה חכמה. אבל גם היראה צריכה להביאהו לידי חכמה, …
כל שיש בו יראת שמים - ב
751. כל שיש בו יראת שמים - ב "כל שיש בו יראת שמים". להגיע ליראת שמים הוא על דרך "וסביביו נשערה". מה זה יראת שמים, היא בחינת אמונה, בכדי שלא יחטא, היינו קבלה עצמית. ואחר כך זוכים לבחינת דביקות, שזוכים לגלוי סודות התורה. ואחר כך יש בחינת יראה, מטעם שמים …
עד שלא מלתי - ב
752. עד שלא מלתי - ב "וירץ לקראתם". במדרש: אמר אברהם, עד שלא מלתי, היו עוברים ושבים באים אצלי. תאמר משמלתי, אינם באים... אמר לו הקדוש ברוך הוא, עד שלא מלת ערלים באים אצלך, עכשיו אני ופמליא שלי נגלים אליך, הדא דכתיב, וישא וירא. ויש לשאול על דרך המוסר, דענין …
ענין יצר הרע
753. ענין יצר הרע מובא בספרים, שגם היצר הרע בעצמו שבע רצון מזה שמנצחים אותו. ומובא משל בזהר הקדוש מבן מלך וכו'. יש לפרש, ידוע שהיצר הרע נקרא רצון לקבל, ועל רצון לקבל הזה היה צמצום, היינו שלא מקבל כלום בשביל שלא נותנים לו. מה שאין כן בזמן שהאדם מנצח …
טענת המלאכים
754. טענת המלאכים יש לפרש בענין המלאכים, שאמרו "תנה הודך על השמים". ולכאורה יש לשאול, וכי התורה הוא דבר גשמי, אם נותנין אותה למטה, לא יכולה להיות גם למעלה. הלא התורה היה צריך להתחלק בין לבני אדם ובין למלאכים. ויש לומר, שטענת המלאכים היה, שהתורה צריכים לתת לאנשים, שהמה בבחינת …
להנות על מנת להשפיע
755. להנות על מנת להשפיע מדוע מותר להנות, בעת שהאדם מקבל התענוג בעל מנת להשפיע. הלא מדוע הוא משפיע, משום שיש לו תענוג. אם כן כבר יש לו תענוג מההשפעה, כי אם לא היה לו תענוג, לא היה יכול להשפיע. אפילו שנגיד שהוא כופה את עצמו, נשאלת השאלה, מדוע הוא …
חסרון מהאור
756. חסרון מהאור חסרון, היינו חסרון מהאור, אלא שהאור היה מאיר. מה שאין כן לאחר הצמצום, נעשה על ידי הרצון לקבל חסרון מהאור, ומכל מקום היה צמצום מטעם קישוט.
בחינת עמל
757. בחינת עמל זהר, ויחי: "לא הביט און ביעקב, ולא ראה עמל בישראל". משמע, אבל ביעקב יש על כל פנים בחינת עמל, אבל בישראל אפילו איננו. הנה מקום שאין און, משום שעוסקים ומתיגעין בתורה ומצוות, זה נקרא בחינת עמל. היינו עמלים בתורה, שזהו בחינת שכר ועונש, וזהו בחינת יעקב, בחינת …
שיעור ההתגברות
758. שיעור ההתגברות "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו". פירוש, ענין העזרה מה שהאדם דורש, הוא רק שהקדוש ברוך הוא יהא בעזרו, ולא כוח אחר. היינו שיהיה באמת אצלו את האמונה בהקדוש ברוך הוא. ובשיעור זה שמשיג אמונה, בשיעור זה …
כללות האדם
759. כללות האדם כללות האדם מורכב מב' בחינות: א. מציאותו עצמו, ב. קיום המציאות. קיום המציאות נחלק לג' בחינות: א. הכרחיות, שבלעדו יהיה הפסקת המציאות, ועבור זה מספיק לאכול פעם אחת ביום, פרוסה קטנה של לחם יבש עם כוס אחת מים קרים, ולישון כמה שעות בלי הפשטת המלבושים, ולישון על …
חומר של נשמה
760. חומר של נשמה בענין הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל, והמקובלים המשילוהו לאבן הנחצב מההר. ונשאלת השאלה, איך אפשר לומר, שהיא אותו החומר של ההר, שהוא מעצמותו יתברך. ויש לפרש, שכוונתם הוא, היינו שהוא בחינת יש מיש. לכן הם דימו לאבן מההר. וההבדל הוא בזה, שזהו חלק הדבר, שחלק אותו …
ב' הבחנות בכלים
761. ב' הבחנות בכלים יש ב' הבחנות בכלים, היינו חלק מה שהם מקבלים וחלק מה שהם משפיעים. למשל, כלי דבינה נבחן שיש בה מעט בחינת קבלה, אבל זה מספיק לתקן את עצמו ולעשות בחינת השתוות הצורה, שהוא רוצה להשפיע. לכן מן חלק הקבלה שיש בבינה, אנו אומרים שמלכות נכללת מבינה, …
דרגות עוביות
762. דרגות עוביות מהו ההבחן בין עוביות דשורש, הנקרא "סליק ברעותא", לבחינת עוביות דבחינה א', הנקרא "הסתכלות דק". שבבחינת עוביות דשורש מתלבש אור הנפש, ובהסתכלות דק ממשיכים אור הרוח.
ערך הפוך אורות וכלים
763. ערך הפוך אורות וכלים ביאור, למה שמבואר בכמה מקומות, שכל המקבל מקבל מקודם בספירת הכתר רק בחינת נפש, וכשמתקן את כלי דחכמה, זוכה לבחינת רוח בכלי דכתר, והנפש יורד לכלי דחכמה. וכן הלאה על דרך הנ"ל, מטעם שלתקן קל ביותר כלי היותר זכה, ואחר כך את הבחינת יותר עבה. …
דעת דקדושה
764. דעת דקדושה חז"ל אמרו, "אנכי ה'" דרש עליה רבה, מאי דכתיב "יודוך ה' כל מלכי ארץ, כי שמענו אמרי פיך" (תהילים קל"ח), מאמר פיך לא נאמר, אלא אמרי פיך, שעה שאמר הקדוש ברוך הוא, אנכי ולא יהיה לך וכו', אמרו עובדי אלילים, לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר, כבד …
הלומד תורה מעוני
765. הלומד תורה מעוני "הלומד תורה מעוני סופו לקיימה מעושר". חז"ל אמרו, "אין עני אלא בדעת" (נדרים מ"א), שדווקא על ידי זה שהאדם לומד ורואה שאינו מבין, וכל מה שהוא לומד, הוא רואה, שהוא יותר פחות, ואינו עוזב את תלמודו, אלא הוא מתייגע להבין את הפירוש האמיתי, סוף שה' ישלח …
היכולת לקבל
766. היכולת לקבל היכולת שיעמוד בחינת קבלה על מנת להשפיע, דכיון שהוא סומא, היינו שאינו הארתו יורד למטה. אלא דווקא בזמן שהאדם הוא בבחינת עליה, נמצא שהוא בקרבת של אור החכמה, שם לא יהיה לו כוח להתגרות באדם, שירצה להמשיך לתוך בחינת קבלה.
ועשית בגדי קודש
767. ועשית בגדי קודש "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת", "בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך לא יחסר" (קהלת). נאמרה מצות בגדי כהונה בסמוך. ומפרשים, "שמן" מרמז על דעת המוח, שהוא יהיה זך ונקיה, שזהו פירוש שמן זית זך. ו"בגדי כהונה" מרמזים על הגוף, שהוא לבושה של …
יניקת הקליפות
768. יניקת הקליפות ענין שנעשה יניקת הקליפות, שהם מבחינת נהירו דקיק. ענין עירוב, זאת אומרת שאין היכר בין "עבדו" ל"לא עבדו". ענין "צדיק ימוט לפני רשע", היינו עד שזוכים לשער הנון, הנקרא בחינת תשובה, אז כל מדרגות נופלים לקליפה. וזה פירוש, בהתרבות הטובה והקדושה יתרבו חייהם. כי בזמן שהאדם במדרגה …
התמזגות הגוף
769. התמזגות הגוף הטבע של האדם הוא לפי התמזגות הגוף. כמו שכתוב בזהר הקדוש: יש ד' יסודות, הנקראות ארמ"ע (אש, רוח, מים, עפר). ולא שייך ליצר הרע. וידוע כי טבע אי אפשר לשנות. אלא האדם יכול לשמש עם הטבע לדברים המביאים תיקון לעולם. כלומר, להשתמש עם כל מידה ומידה לדבר …
ההפרש בין נשמה לגוף
770. ההפרש בין נשמה לגוף "נשמה" נקרא בזמן שהוא מקבל בעל מנת להשפיע. "גוף" נקרא בזמן שהוא מקבל אך לעצמו. ובחינת נשמה שהוא מקבל בעל מנת להשפיע, היינו האדם המשיג, הנקרא בחינת גוף. ועל ידי זה שמקבל בחינת נפש מעולמות דקדושה, אז יש בכוחו להפוך את הקבלה בעל מנת להשפיע. …
ענין הליכה
771. ענין הליכה וידוע שכל זמן, שהאדם חי נקרא "הולך", שעל ידי עסקו בתורה ומצוות הוא הולך בכל יום ממדרגה למדרגה. אך לאחר מותו הוא נקרא "עומד", כי "למתים חופשי" וכו'. אבל יעקב גם לאחר מותו נקרא הולך, כי כל מה שישראל עוסקים בתורה ומצוות בכל דור ודור עולה על …
כתיבת ספר תורה
772. כתיבת ספר תורה אמר רבא, אף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". ויש לשאול, דאם יש לו ספר תורה מאבותיו, למה נחוץ לו לכתוב משלו. ויש לפרש זה על דרך הרמז, כמו שכתוב "כתבם על לוח לבך". וזה …
הבדל בין תורה למוסר
773. הבדל בין תורה למוסר הבדל בין תורה למוסר: מוסר נקרא תיקון הבריאה, שהוא הכשרת כלים. תורה בבחינת שמותיו של הקדוש ברוך הוא, היא מטרת הבריאה. שמותיו היינו שמות של שפע, כדוגמת שמות של תענוגים גשמיים.
טוב להודות לה'
774. טוב להודות לה' כפר גדעון ד' כסלו תשכ"ה "מזמור שיר... טוב להודות לה'". יש לשאול, וכי דווקא בשבת טוב להודות. אלא, בששת ימי המעשה הוא מקום עבודה, אז שייך תפילה. ובשבת שהוא בחינת שביתה, שהוא נח מעבודת היצר, אז העבודה הוא בבחינת "טוב להודות לה'". לכן, מי שהוא תלמיד …
מחשבות גוי וישראל
775. מחשבות גוי וישראל ישראל נקרא מי שעוסק במצוות. גוי, עבודה זרה, היינו הרע שבו. מחשבה רעה של ישראל, היינו שעוסק בתורה ומצוות לא לשם שמים. מחשבה טובה של ישראל, שמחשבתו לעסוק לשם שמים. מחשבה רעה של גוי, היינו שרואה, שלא רוצה לעסוק בתורה ומצוות. והסיבה היא מטעם שאין לו …
דומם דקדושה
776. דומם דקדושה ראש השנה תשי"ט יש בחינת דומם דקדושה, ויש בחינת צומח וכו'. ה"דומם" נקרא כל אלו הדברים שמקבלים מבחינת החינוך. "צומח" נקרא מה שהאדם מקבל על עצמו, דברים שלא היה לו מזמן החינוך. וההבדל הוא, כל הדברים שהאדם מקבל עליו מבחינת החינוך, אין על הדברים האלו שום ביקורת. …
תפילה על גלות השכינה
777. תפילה על גלות השכינה מהו ענין התפילה, שצריכים להתפלל על גלות השכינה. שביאור סטרא אחרא, שהיא בחינת ידיעה וקבלה, שולטת על השכינה הקדושה, שנבחנת לבחינת השפעה ואמונה. והבורא יתברך ברא העולם להטיב לנבראיו, ואין התחתונים יכולים לקבל את ההטבה, כי אם בכלים דהשפעה, שנבחנים לבחינת כלים נצחיים, ואין אור …
תענוג מבטל את השכל
778. תענוג מבטל את השכל התענוג מבטל את השכל ולא נותן לחשוב על מטרת החיים, בין שיש לו תענוג מרוחניות או מגשמיות. לכן כשהאדם רוצה לראות אם הוא הולך על דרך האמת, אל לחשוב על התענוג שבו הוא נמצא עכשיו. וכמו כן יסורים, גם כן מאבד לו לאדם את השכל, …
וברך פרי בטנך
779. וברך פרי בטנךָ "וברך פרי בטנךָ". תניא רבי נתן אומר, מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך, אלא מפרי בטנו של איש, שנאמר "וברך פרי בטנךָ". פרי בטנה לא נאמר, אלא פרי בטנךָ (ברכות נ"א ב'). הנה אשה נקרא הרצון לקבל. והרצון לקבל אינו מתברך, אלא מפרי בטנו של …
ואתם כתבו
780. ואתם כתבו "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... כי כתב אשר נכתב בשם המלך, ונחתום בטבעת המלך, אין להשיב". ואאמו"ר ז"ל אמר, שבכתב הדת נכתב להשמיד להרוג את כל היהודים. ולא נכתב מי יהיו ההורגים, ומי יהיו הנהרגים. על כן נוכל לפרש, האומות יהרגו את כל היהודים. ונוכל לפרש, …
דרך הבעל שם טוב
781. דרך הבעל שם טוב בית חלקיה י"ט כסלו תשכ"ג דרך הבעל שם טוב הוא בזה, שסידר חדר, היינו שנתן שיעור לאדמו"רות, וכל מי שגומר את החדר, מקבל תואר רבי. וענין רבי נקרא מלמד, היינו מי שמלמד לחבירו תורה, נקרא רב. ולפני הבעל שם טוב, היה המנהג לקרוא את השם …
מה אדיר שמך
782. מה אדיר שמך ח"י תמוז תשכ"ה אנטוורפן "מה אדיר שמך... על השמים", שכל אלו מחנות המלאכים מודים ומשבחים על הפעולה הזו, שנתגלתה בארץ, מה שלא נגלה להם (זהר, דף ט"ו אות ס"ב בהסולם). היינו, האדם צריך מקודם להגיע למדרגת מלאך, רוצה לומר, האדם צריך להגיע למדרגת מלאך, שיכול לומר …
כופר נפשו
783. כופר נפשו תשא תשכ"ה כופר נפשו מחצית השקל. מדוע לא שקל שלם. מהו ענין מחצית, שקל, עשיר, עני. נזכרים ונעשים, שישראל באותו דור נתחייבו כליה. והגמרא אומרת, מפני שהשתחוו לצלם, או שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ומכאן אנו רואים, שאפילו אם נמצא בדיוטא תחתונה, עד כדי כך שנתחייבו כליה, …
ענין שבת
784. ענין שבת שבת נקרא ש-בת (זהר ויקהל), שענין בת הוא בחינת נקבה, שהוא בחינת מקבל. כי מתי שמתגלה את התענוג העליון ומקבלים אותו, נקרא זה בחינת נקבה, ונקרא בת. לכן אומר הזהר הקדוש, כי בזמן שהג' אבות מתייחדים בבת, אז הוא שבת. שהג' אבות מתפרשים בהסולם, שהוא סוד ג' …
חוק ומשפט - ב
785. חוק ומשפט - ב "אם בחקותי תלכו ומשפטי תשמורו". ומקשים, מהו לשון הכפל. זה ידוע, שיש בחינת חוק ומשפט, הנקרא בחינת אמונה ובחינת תורה. "אם בחקתי תלכו", היינו שיקבלו עליכם את החוק, אז "משפטי תשמורו", מלשון "ואביו שמר את הדבר". שהכוונה הוא, אז יש לכם לקוות, שתזכו לקבל את …
ה' מסיני בא
786. ה' מסיני בא "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו". פירוש, ממה שאמרו בני שעיר, שאינם רוצים לקבל, מזה האיר לישראל. והוסיף עליהם אור ואהבה רבה. "הופיע מהר פארן" ממה שאמרו בני פארן, שאינם רוצים לקבל, מזה הוסיפו לישראל אהבה, והארה ותורה כראוי (זהר חקת דף נ"ה בהסולם). ויש לשאול, …
אבי"ע על דרך עבודה
787. אבי"ע על דרך עבודה ח"י אלול תשכ"ב לונדון יש ד' הבחנות בעניני עבודה. שהסדר הוא "מתוך שלא לשמה באים לשמה". וגם יש סדר של פנימיות וחיצוניות. הפנימיות וחיצוניות מתחלק גם כן לפנימיות וחיצוניות. זאת אומרת יש פנימיות וחיצוניות בחיצוניות, ויש פנימיות וחיצוניות בפנימיות. וגם צריכים לדעת שהחיצוניות נקרא לבוש, …
מקימי מעפר דל - א
788. מקימי מעפר דל - א "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון". צריך לשאול: א. מהו עפר, ב. ומהו דל, ג. מהו אשפות, ד. מהו אביון. עפר. היינו בסוד "נחש, כל מאכלו עפר", שטועם עפר בתורה ועבודה. והוא מטעם חסרון אמונה, שאז צריך להתחזק במדת הביטחון, ש"אפילו חרב חדה מונחת …
מפה ולמעלה אינו נבחן לבחינת כלי
789. מפה ולמעלה אינו נבחן לבחינת כלי ענין הכלי הוא בחינת עוביות, שהוא הרצון לקבל. ועל זה שורה כוח הדין, שאסור לקבל על כוונה זו. ועליה יש תיקון, הנקרא מסך. ויש כלל, שאין עוביות שורה אלא ממנה ולמטה, ולא למעלה הימנה. ויש לשאול, מדוע רק במלכות ניכר העוביות ולא למעלה …
מוצא שפתיך תשמור
790. מוצא שפתיך תשמור "מוצא שפתיך תשמור". "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו". ענין שפתים הוא בחינת מלכות, שהוא ענין קבלת עול מלכות שמים. ודבר זה, שצריך שמירה יתירה, כי קבלת עול לא שייך זכירה, כי זכירה הוא על דבר שבשכל שייך לזכור, מה שאין כן על דבר שבמעשה שייך שמירה, …
דרוש וקבל שכר
791. דרוש וקבל שכר ענין "דרוש וקבל שכר". הענין, יש דברים שהאדם יכול להגיע אליהם ולהשיגם, לכן הוא צריך ללמוד איך להתנהג ולתת את ההכשרה הרצויה בכדי להשיגם. זאת אומרת דברים הבאים על ידי אתערותא דלתתא. ויש דברים שאין בידי אדם להשיגם, אלא בבחינת "דרוש וקבל שכר". שענין דרוש, היא …
בן סורר ומורה
792. בן סורר ומורה "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, אלא דרוש וקבל שכר" (סנהדרין ע"א). יש לשאול, הלא ידוע שהתורה נקרא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, היינו שכל מעשה המצוות נוהגים על דרך הפנימיות, אז יש דברים שאין להם אחיזה בעולם הגשמי. והתורה נתנה זה על פירוש …
כתבם על לוח לבך
793. כתבם על לוח לבך אמר רבא, אף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר, "ואתם כתבו לכם את השירה הזאת" (סנהדרין כ"א ע"ב). ובאמת יש לשאול, אם הניחו לו אבותיו ספר תורה, למה לו לכתוב עוד ספר תורה. ויש להבין זה על דרך המוסר, הנה …
מקום ההשגה
794. מקום ההשגה ענין ג"ר, שאין בהם השגה, וכל השגתנו הוא בו"ק. יש לפרש, שענין ג"ר היינו בחינת מוחא, ושם צריך להיות רק באמונה. וצריכים להאמין, כי כך היה רצונו יתברך. וו"ק נקרא בחינת ליבא, היינו ההתפעלות בליבא, שכאן ניכר בבחינת אהבה ויראה שלו. וזה צריך להיות בהשגה ברורה, היינו …
שמע בני מוסר אביך - ב
795. שמע בני מוסר אביך - ב מוצש"ק פנחס "פנחס בן אלעזר" וכו'. רבי אלעזר פתח ואמר, שמע בני מוסר אביך, דא קוב"ה. ואל תטוש תורת אמך, דא כנסת ישראל. כנסת ישראל היינו השכינה, שהיא כלל של נשמת ישראל, שהיא בחינת אמונה. ונקראת תורה, שצריכים לכלול בחינת תורה באמונה, ומוסר …
מצב האמיתי
796. מצב האמיתי "ויהי כהיום הזה, ויבא הביתה לעשות מלאכתו, ואין איש מאנשי הבית שם בבית". ויהי כהיום הזה, יומא דיצר הרע שלטא בעלמא לנחתא לאסטא לבני נשא. אימתי, יומא דאתי בר נש לאתבא בתיובתא על חובוי, או לאשתדלא באורייתא, ולמעבד פקודי אורייתא, וכדין בההוא זמנא נחתא בגין לאסטא לבני …
בחינת מתנה
797. בחינת מתנה רבא חזיא לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה. אמר, מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. ופרש רש"י, חיי עולם - תורה, חיי שעה הוא לרפואה, לשלום ולמזונות (שבת דף י' ע"א). יש לפרש, "חיי שעה" הוא בחינת מצוה, שמגני ומצלי בעידנא דעסיק בה, לכן נקרא חיי שעה. "חיי …
מעלת הקטן
798. מעלת הקטן שיעור לראש חודש מנחם אב תש"י ת"א "המשביע בטוב עדיך". פירוש שה' יתברך נותן כל כך שפע לאדם, עד שהוא נעשה שבע עם מדת טובו של ה' יתברך. אזי נעשה האדם "עד" על מדתו של ה' יתברך על מה שנקרא טוב ומטיב, ש"עדיך" הוא מלשון עדות. נמצא …
מולד הלבנה
799. מולד הלבנה מולד הלבנה. נתקשה משה. לבנה נקרא מלכות, ונקראת "חידוש הלבנה", היות שענין מלכות שמים צריכים כל יום לקבל עול חדש. ואינו מספיק הקבלה של אתמול, משום שכל פעם, אומר האר"י הקדוש, צריכים להעלות הניצוצין שנפלו לבי"ע, ולהעלותם לקדושה. נמצא זה שהאדם מקבל כל פעם עול חדש, זה …
לב נשבר - ב
800. לב נשבר - ב "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". בזמן שהעבודה בנויה על יסוד של למעלה מהדעת, אזי הוא תמיד צריך לחסדי ה', שיחזיק אותו, כי דבר אחר אין לו. וזהו דווקא בזמן שהלב, שהוא הרצון לקבל הנקרא גוף, נשבר ונדכה, שאינו יכול לקבל שום תמיכה מבחינת גוף, …
קליפת ישמעאל
801. קליפת ישמעאל "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקיך". "אבן" מלשון הבנה, היינו שרוצה להבין. וגם בזמן הזה יש לו שלימות, היינו שיקבל הכל באמונה. אזי, "והעלית עולות לה' אלקיך". "עולה", היינו שכולו לגבוה. היינו אף על פי שכבר שלם בבחינת ליבא, מכל מקום לבחינת מוחא הוא צריך, שהוא …
אדם כי יקריב מכם - ב
802. אדם כי יקריב מכם - ב "אדם כי יקריב מכם קרבן". ענין אדם דווקא. מכם דווקא. אדם, אתם קרויים אדם (יבמות ס'). אדם אחד מאלף מצאתי. אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה (במדרש). משמע שגם בכלל ישראל לא כל אחד נקרא אדם, רק אחד מאלף. אדם, "סוף דבר הכל …
סדר מסירת החכמה
803. סדר מסירת החכמה הלימוד למשתוקק אחריה, הנה הדרך היותר מוצלח הוא לחפש אחר חכם מקובל אמיתי ולציית לו, ככל אשר ישים עליו, עד שיזכה להבין החכמה מדעתו, דהיינו הבחינה הא'. ואחר כך יזכה למסירתה בעל פה, שהוא בחינה ב'. ואחר כך להבנה שבכתב, כי אז וירש כל החכמה ומכשיריה …
מקימי מעפר דל - ב
804. מקימי מעפר דל - ב "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון". עפר, היינו בלתי תנועה מעצמו, אלא הכל דשין בה. היינו כל מי שרוצה לבנות את ביתו בונה עליה, ואין לה כוח למחות, לכן בין דברים טובים וכן להיפוך. לכן הדל, שהוא המסכן, היינו הנקודה שבלב, שהאדם בא לידי …
ענין שמחה
805. ענין שמחה ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, היינו להיות מאושר, ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' יתברך משגיח עליו בבחינת טוב ומטיב. ואם …
ראשו של עשו הוא קדוש
806. ראשו של עשו הוא קדוש כשיעקב הולך לקבל הברכות מיצחק, מדוע לא אמר ליצחק, שהברכות מגיע לו מטעם שהוא קנה את הבכורה, כפי מה שפרש רש"י על זה שעשו אמר, "ותעקבני זה פעמיים", היינו שלקח את בכורתו במרמה, ויצחק השיב לו "גם ברוך יהיה". משמע שיצחק התחשב עם מכירת …
אש נקרא דינים
807. אש נקרא דינים אש נקרא דינים, הדומה לאש. אם משתמשים עמהם במקום התיקון, זה מביא קיום כל המציאות. מה שאין כן שלא במקום תיקון, הוא עושה חרבן להעולם (זהר ויקהל פ"ג אות רנ"ט).
שלימות וחסרון - ב
808. שלימות וחסרון - ב בגשמיות אין שלימות ויש תמיד חסרון. ברוחניות יש שלימות ואין חסרון. האדם נברא עם בחינת החסרון, היינו מצד החומר שלו, הנקרא בריאה, הוא רק מה שיש בו בחינת הרצון לקבל, הנבחן לבחינת חסרון. וכיון שהאדם מרגיש בעצמו בחינת חסרון, שענינו הוא, שחסר לו חיות, כי …
שלימות בחיים
809. שלימות בחיים "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". מי שיש לו מנה רוצה מאתים. נשאלת השאלה: ואיך הוא ברוחניות, אם גם שם אין לו שלימות בחיים, אלא שחי תמיד בחסרון. הנה לרוחניות אין האדם מרגיש חסרון, שיגיד שהוא לא יכול לחיות בלי זה, מטעם שהחסרון של האדם, מה שמרגיש …
מי שמתיירא אותי
810. מי שמתיירא אותי "ראשיכם שבטיכם", אף על פי שמיניתי לכם ראשים, זקנים ושוטרים, כולכם שווים לפני, שנאמר, "וכל איש ישראל" (מדרש תנחומא). ויש לשאול, איזה רבותא שלגבי הקדוש ברוך הוא כולם שווים, שאין שום מעלה לגבי הקדוש ברוך הוא. ויש לפרש על דרך שכר ועונש יש הפרש, וזה שאומר, …
חוזר למקורו
811. חוזר למקורו "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". כי ענין תשובה, היינו לחזור למקורו, להבטל אליו. כי בזה שהאדם חושב תמיד כך שיתרבה כבוד שמים, והוא בעצמו בטל לאלוקות, נמצא כי זה נקרא תשובה, שחוזר למקורו. מה שאין כן מי שהוא בעל גאה, היינו שלא רוצה לבטל אליו, …
סור מרע ועשה טוב - ג
812. סור מרע ועשה טוב - ג עבודת האדם מתחילה ב"עשה טוב". ואז הוא יכול לקיים את ה"סור מרע", היות שמצד החינוך אין לו להבין את הרע לבחינת רע. אלא האדם משתוקק למלא את תאוות לבו, היות שמרגיש תענוג גדול בזה שממלא את תשוקותיו. ובזמן שאומרים לו, כי מלוי תאוות …
ענין רצון להשפיע - ב
813. ענין רצון להשפיע - ב כולם שואלים: כשאומרים רצונו להטיב לנבראיו, וכשהנבראים מקבלים את הטבתו, אם כן שנתמלא את רצונו, היינו שהוא מקבל הנאה מזה שהוא משפיע. אם כן הלא יש לנו כלל, שהבורא הוא רק משפיע ולא מקבל חס ושלום, אם כן איך עולים ב' פירושים בקנה אחד. …
זמנים בעבודה
814. זמנים בעבודה הנה מבואר, שיש בחינת ראש וגוף בכל מדרגה ומדרגה, הנבחן לבחינת כוח ובחינת פועל. והראש נבחן לבחינת מאציל ואין סוף כלפי הגוף, מטעם שהראש נבחן לבחינת ממטה למעלה, היינו בהתנגדות להתלבשות. ונבחן לבחינת אור בלי כלי, שענין התלבשות בכלי היינו התגלות, כי אין אור מתגלה אלא בכלי, …
בא
815. בא "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, למען שיתי את אותותי אלה בקרבו". והקשו המפורשים על מה שכתוב "כי אני הכבדתי": כיון שהקדוש ברוך הוא נתן לי את הכבדת הלב, היינו שהקדוש ברוך הוא נטל ממנו כוח הבחירה, אם כן מה הוא אשם בזה. …
קימו וקבלו
816. קימו וקבלו בני שעיר ובני פארן לא קבלו את התורה. העצה של נעשה ונשמע, היינו שעל ידי העשיה יבוא לשמיעה, היינו שהגוף יסכים. וענין הכפיה היינו על ידי התענוג, שלא היה להם ברירה אחרת, והם היו יכולים להרגיש את התענוג על ידי קבלת העשיה. מה שאין כן האומות העולם, …
ענין מסכנא
817. ענין מסכנא ענין מסכנא. לפי מה שביאר אאמו"ר זצ"ל, שנקרא כן מסיבת שכולם עובדים עבורה, והיא עצמה אין עובדת, שבה אסור המלאכה, וניזונית רק משל אחרים (ואולי זה הטעם ששבת אסור בעשיית מלאכה). יש לפרש לפי הנ"ל, שענין מזונות של כל דבר הוא הדעת, שכל דבר שמבינים בדעת שצריכים …
אשרי שומרי משפט
818. אשרי שומרי משפט "אשרי שומרי משפט עושי צדקה בכל עת". הנה צדקה הוא על דרך "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". כי ענין אמונה נקרא צדקה למסכנא. ועבודה זו צריכה להיות בכל עת, שתמיד צריך לראות שהיסוד של העבודה יהיה מגולה לפניו בבחינת מסכנא. ויחד עם זה, צריך להיות שומר …
שאילת כלים
819. שאילת כלים למה חרד יצחק לומר, מה עוון יש בי שברכתי קטן לפני גדול ושיניתי סדר היחס. התחיל עשו מצעק "ויעקבני זה פעמים". אמר לו אביו, מה עשה לך. אמר לו, את ברכתי לקח, אמר, בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין, עכשיו לבכור ברכתי, גם ברוך …
בחינת "בכל"
820. בחינת "בכל" דרוש חיי שרה, ביה"כ בית דוד מנשסתר "ואברהם זקן בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל, ויאמר אברהם אל עבדו...". קושית העולם: מהו הסמיכות הצווי ש"לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני", "כי אל ארצי ואל מולדתי", היינו שיקח אשה דווקא ממשפחתו. הנה במדרש רבה ג' דעות בפירושו …
נעשה ונשמע - ב
821. נעשה ונשמע - ב בפסוק "והאיש משה ענו מאוד". ענין עניוות, שהפירוש הוא, שיפלות, דהיינו שהאדם מבטל את עצמו לשני, אינו דווקא התבטלות בחיצוניות, אלא גם בפנימיות. שענין חיצוניות נקרא מה שמגולה לחוץ, שהוא בחינת נגלה, שמתראה לעיני כל שהוא אינו מחשיב את עצמו לכלום, אלא שמחשיב את חברו, …
שפחה כי תירש גבירתה
822. שפחה כי תירש גבירתה "שפחה כי תירש גבירתה". הנה הגשמיות נקרא שפחה, הצריכה לשמש לרוחניות, הנקרא גבירתא. יש אנשים העוסקים בגשמיות, כדי שיהיה להם כוח לעסוק בתורה ומצוות. ויש אנשים שעוסקים בתורה ומצוות, שבזכות זה יהיה להם גשמיות. נמצא שהגבירתא, שהיא התורה ומצוות, משמשת להם להביא גשמיות, הנקרא שפחה.
שם שד"י
823. שם שד"י ענין הבריאה הוא על דרך שמפרש בזהר: ב"ב' נברא העולם" ולא בשאר אותיות, היינו שברא את העולם בב', שכוונתו שהב' תשלוט בעולם, שכוחה תפעול בעולם. כמו כן ברכת יעקב היתה על דרך זה, שנתן כוח במנשה ואפרים, שמדתם תשלוט בעולם. שעל ידי ב' בחינות אלו יצאו הכלל …
פנימיות וחיצוניות
824. פנימיות וחיצוניות עניוות נקרא שהוא בכל אופנים. היינו בין במעשה מבטל את עצמו לשני, ובין בשכל. היינו שגם דעתו הוא צריך לבטל בפני חברו. יש בחינת פנימיות ובחינת חיצוניות, הנקרא בחינת נגלה ובחינת נסתר, ובחינת מעשה ובחינת מחשבה. דבר הנגלה לעין כל שייך דווקא במעשה, מה שאין כן מחשבה …
בחירה
825. בחירה "רבי יצחק אמר, אי נחשין ועקרבין הוו ביה, אמאי כתיב בראובן למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו. וכי לא חייש ראובן להאי, דהא אינון נחשין ועקרבין ינזקון ליה... אלא, חמא ראובן, דנזקא אשתכח בידייהו דאחוי, בגין דידע כמה שנאין ליה... בגין, דהכא אתר דנחשים ועקרבים, אי איהו …
שליח למול
826. שליח למול וגם המצוה שהוא צריך להיות נימול, גם כן על ידי שליח, היינו האבא צריך למול לבנו. אם כן השאלה, מצוה מילה זו הוא בשביל אבא או בשביל עצמו. כדוגמת אברהם שהוא מל עצמו, אבל יצחק לא מל עצמו, אלא אברהם מל אותו. נמצא כאילו שגם אביו הוא …
האלקות עשה את ההסתר
827. האלקות עשה את ההסתר יש לשאול בענין שכתוב, "מלא כל הארץ כבודו", כמו כן כתוב בזהר הקדוש, ש"לית אתר פנוי מנך", מה פירושו, הלא היה צמצום, ששם אין האור מאיר. אם כן כבר יש מקום פנוי, כמו שכתוב שעל ידי הצמצום נעשה מקום פנוי. אלא שיש לפרש, שכל הצמצומים, …
נחלה
828. נחלה "ויבחר בדוד עבדו, ויקחהו ממכלאות צאן" (תהילים ע"ח). "ממכלאות" מלשון מאכל. "צאן" נקרא יציאות. פירוש, שלקח דוד להיות מלך, בזכות שהמאכל שלו היה מירידות הרבה, הנקרא יציאות. "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב", מאחר עליות, היינו מהמצבים שהיה לאחר עליות, היינו מירידות. "לרעות ביעקב", לרעות מלשון רעה. "עקב" נקרא …
בסיס לימוד הנגלה
829. בסיס לימוד הנגלה זה כבר דבר נתקבל על הלב אצל כל אחד שבדורנו, שלימוד נגלה הוא דבר מחוייב ולהיות בקי וחריף בש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים. ועל זה כדאי לתת כל ימי חייו ולמסור נפשו ומאודו, להרעיב את בני ביתו, עד השיעור שאמרו חז"ל, "שחורות כעורב", שאין דברי תורה מתקיימת, …
הצורך בגוים
830. הצורך בגוים "אל תאמר בלבבך... בצדקתי... לרשת את הארץ, וברשעת הגוים, ה' מורישם... לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגויים... מורישם מפניך... אשר נשבע לאבותיך" (עקב שלישי). ויש לשאול, כי מה שה' נותן את הארץ, הוא בשביל רשעת הגויים ולא מטעם צדקת ישראל. זאת …
צורך לתורה
831. צורך לתורה על שם העתיד. זבולון נותן פרנסה, היינו מבחינת עניות הוא מקבל פרנסה. ועל דרך זה הוא ילמוד תורה. נמצא שהתורה נותנת כוח למלכות, היינו להחיות את העני, והתורה יפרנס את העני. נמצא, כוח נקרא פרנסה. כלומר, היות שהוא רוצה במלחמות, לכן רוצה מהתורה, שיתן לו כוח לעבודה. …
דגים מתים
832. דגים מתים "דגים חיים" פירוש שיש לו דאגות על עבודה, אבל הוא חי. היינו, שיש לו כוח לעבוד, ולמצוא עצות איך למלא את דאגותיו. מה שאין כן דגים מתים, שדאגותיו מביא לו בחינת מיתה. היינו שכל כוחות עבודה שלו מתו, ואין לו שום רוח חיים, שיש לו משהו כוח …
סור מרע ועשה טוב - ד
833. סור מרע ועשה טוב - ד יש לאדם שני מושגים: א', שהוא רואה שנמצא במצב השיפלות, ולדאוג ולהצטער על מה שהוא נמצא בשיפלות. או לדאוג מדוע הוא לא נמצא במצב עליה. הגם שלכאורה שהם דבר אחד. אבל הם ב' דברים, לפי הכלל של אאמו"ר זצ"ל, במקום שאדם מחשב, שם …
גדל
834. "גדל" "אין לך עשב... שמכה ואומר גדל". בעבודה, פירוש, האנשים דומים לעשבי השדה. ומלאך המכה, הוא היסורים שכל העולם סובלים. היינו שהנבראים רוצים מנוחה כמו השורש. והיסורים זהו כמו מקל, שאומר (לאדם) "לך לעבודה". ועל ידי זה יהיה התפתחות, שזה נקרא "גדל".
חגור חרבך
835. חגור חרבך כפר גדעון ט"ו טבת תשכ"ג "שים נא ידך תחת ירכי, מהו ידך. פתח ואמר, חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך, ועל דא אמר, חסד ואמת יקדמו פניך, פני ה' חלקם" (זהר, ויחי דף רי"ב). פירוש שמה שכתוב כך, "ידך" הכוונה לחרב. וחרב שיש בה שתי פיות, …
עבד ובן
836. עבד ובן "כל מה שקנה עבד, קנה רבו". כי יש בחינת עבד ויש בחינת בן. עבד נקרא בזמן שהאדם אומר, שאין לו שום רשות לעצמו. וזה נקרא "מה שקנה עבד, קנה רבו". שאין לו רשות לעצמו, אלא כל מגמתו הוא לעשות נחת רוח לרבו. ואז נקרא שהוא עובד רק …
הידבק במדותיו
837. הידבק במדותיו בזכות ג' דברים גשמים יורדים. בזכות הארץ, ובזכות החסד, ובזכות היסורים (ירושלמי, תענית). ויש לשאול, מה פירוש בזכות הארץ. וכי הארץ בעלת בחירה, שיהא שייך לומר, שיש לה זכויות, במה שהיא הולכת בדרך ה'. ויש להבין זה על דרך המוסר, דענין "ארץ" הכוונה על בחינת מלכות, הנקראת …
אמיתיות ההשגחה
838. אמיתיות ההשגחה ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ואי אפשר לזכות להמטרה, מטרם שיתקן את עצמו עם בחינת השתוות, שנקרא בחינת חסד. ואחר כך יזכה להמטרה, הנקרא בחינת אמת, שאז ניכר אמיתיות השגחתו ית', שהיא בבחינת טוב ומטיב. אנו רואים, שהפסוק אומר, "מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם …
אשה כשרה
839. אשה כשרה טבריה י' שבט תשכ"ג "איזה אשה כשרה, כל שעושה רצון בעלה". ידוע שהאדם נקרא בחינת אשה, היינו נקבה, שמקבלת השפעה מבעלה. שהקב"ה, הוא המשפיע כל התענוגים לנבראיו. ומתי נקרא האדם בבחינת אשה כשרה, כשעושה רצון בעלה. היינו שכל התענוגים שהוא מקבל, כל כוונתו בזה הוא לעשות רצון …
התקרבות מהירה
840. התקרבות מהירה אין האדם נכנס לעבודת השמאל שנקרא צרה, אלא בזמן שהוא נמצא בעליה, אז נכנס בשמאל, כלומר שעדיין לא נמצא בירידה. "אמר ר' אלעזר, לעולם יקדים אדם תפלה לצרה" (סנהדרין מ"ד ע"ב). היינו שאפילו שהוא נמצא בזמן עליה, הוא צריך לבקש שה' יקרב אותו בהתקרבות יותר גדולה אחרת, …
כופים אותו
841. כופים אותו "יקריב אותו לרצונו". ופרש רש"י, מלמד שכופין אותו, עד שיאמר "רוצה אני". אאמו"ר זצ"ל אמר על הכתוב "ה' צלך", שכפי מעשי בני האדם, כן נעשה למעלה בשורש נשמתו. לכן יוצא, שאם האדם כופה עצמו מלמטה, הוא גורם גם כפיה למעלה, עד שה' אומר, רוצה אני, ומקבל את …
כללות העבודה
842. כללות העבודה כללות העבודה הוא: א. יראה. נקרא פקודא קדמאה, שהוא יראה בבחינת רב ושליט, שהם ב' בחינות: א' הוא שהוא משיג בחינת גדלותו יתברך. שאז, על ידי זה שהוא רואה את רוממות ה' יתברך, אז נקבע בלבו בחינת יראה, יען שהוא משיג את גדלות ה' יתברך. ואז, לפי …
העבודה היא השכר
843. העבודה היא השכר שכר הרבה מאד על פי פועלו. ויש לשאול, הלא גם בגשמיות האדם מקבל שכר לפי עבודה. אלא, העבודה היא השכר.
יגיעה היא השכר
844. יגיעה היא השכר לפום צערא אגרא. היינו הוא רואה אחר כך, זה שנתן יגיעה, זה היה השכר שלו. לפי שיעור היגיעה כך הוא השכר, מטעם שהיגיעה היא השכר, וה' נתן לו את הרצון להתייגע.
אין קדוש כה'
845. אין קדוש כה' "אין קדוש כה'". שואל: אבל יותר גרוע מה' יש קדוש. "אין צור כאלוקינו". משמע שיש צור אחר, אלא שהוא גרוע מעט מה'. אלא, יש קדושים מלאכים ונשמות, וכולם מקבלים קדושה מה'. מה שאין כן "כי אין בלתך", אלא אתה תתן להם קדושה (זהר תזריע, דף י"ג, …
אמונה היא מדת המלכות
846. אמונה היא מדת המלכות ספר אלומה: מי שאינו מאמין הוא יותר גרוע מעובד עבודה זרה, כי זה יודה, שיש אלוקה, אלא שטעה מי הוא. ונחשב כבהמה, שאין בו אלא אכילה ושתיה, וכדומה. אמונה היא מדת המלכות. ואמונתם של ישראל, שהם תוקעין סוד אמונתם בה', שהיא שכינת אלקות בתחתונים. ומתוך …
ערבי נחל
847. ערבי נחל ערבי נחל הגדלות על הנחל וכו', אמר רבי זירא, מאי קראה "קח על מים רבים צפצפה שמו" (סוכה ל"ד, יחזקאל י"ז). פירוש, אף על פי שאין בהם טעם וריח, מכל מקום יהיה זה כמו שיש כאן מים רבים. שענין מים מכונה שפע עליון, וכמו שמרגיש בה טעם …
ימות המשיח
848. ימות המשיח "תנו רבנן, אין מקבלים גרים לימות המשיח" (יבמות כ"ד ע"ב). ענין משיח, היינו זמן הגדלות של בהירות המוח, שעל ידי זה אין הוא יכול לבוא לזכות לנצחיותו של משיח, אלא דווקא שמגייר את עצמו בזמן העניות. ואז, כשבא הגדלות, הוא זוכה לנצחיות
תנאי לישא אשה
849. תנאי לישא אשה "לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה" (יבמות ל"ז ע"ב). היינו שלא יקבל את ההתעוררות, אם דעתו אחרי זה לחזור להבלי הזמן, אלא ישיח דעתו מזה, מטעם שלא רוצה לפגום בהשפע.
גר שנתגייר
850. גר שנתגייר "רבי יוסי אומר, גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, שאין מענישין על העבר, אלא מפני מה מעונין, לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצוות כישראל" (יבמות מ"ח). היינו לאחר שנתגייר, יש לו עליות וירידות, שזה יסורים רוחניים, וזהו שאינו בקי לדקדק על המצוות של מוחא וליבא, שרק אז נקבע בו …
רצון להתייבם
851. רצון להתייבם אמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל, עמא דחלץ ליה מאריה מיניה, דכתיב "בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה', ולא ימצאו חלץ מהם" (הושע ה'). אמר ליה, שוטה, מי כתיב חלץ להם, חלץ מהם כתיב, ואילו יבמה דחלצו לה אחים מידי מששא אית בה. היינו שאם היבם חולץ …
ב' מיני ברורים
852. ב' מיני ברורים ב' מיני ברורים - מר ומתוק, ואמת ושקר, נוהגים במין האדם. אדם הראשון קודם החטא היה בבירור דמר ומתוק. "לעבדה ולשמרה" בברור דמר ומתוק. גם אצלנו יש מצוות דוגמתם. תענוג שבת ויום טוב ופרישה משקצים ורמשים, שנפשו של אדם רוצה בהם. הנחש פתח ב"אף כי אמר …
צורך להכרה בגדלות ה'
853. צורך להכרה בגדלות ה' צורך להכרה בגדלות ה' זהו דווקא בלשמה. שלא לשמה, היינו בהמתנות. ואין צורך בהכרה.
נוטל חלקו וחלק חברו
854. נוטל חלקו וחלק חברו שאל אחר את רבי מאיר, לאחר שיצא לתרבות רעה, מה דכתיב, "גם את זה לעומת זה עשה אלקים". אמר לו, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא ברא כנגדו, ברא הרים ברא גבעות, ברא ימים ברא נהרות. אמר לו, רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא, …
עץ ואבן
855. עץ ואבן "ובכתה את אביה ואמה ירח ימים". ר' אליעזר - אביה ואמא ממש, ור' עקיבא - זה עבודה זרה, שנאמר, "אומרים לעץ אבי אתה, ולאבן את ילדתנו" (יבמות מ"ח ע"ב). "עץ" נקרא העצות. מי שאומר שהעצות שלו עוזרו לו, שיהיה לו היכולת לילך בדרכי, זהו נבחן שאומר "כוחי …
טבעו של אדם
856. טבעו של אדם יש להבין, שהגם שטבע של האדם הוא רק באהבה עצמית, ומה שהוא נגד זה קשה לו לעשות, עד כדי כך שכל האברים הם לו נגד, אבל יש ענין של כפיה. היינו שטבע שהוא עוסק בתורה ומצוות, הוא לומד בעל כורחו, היינו שרוצה שיהיה רק לשם שמים. …
צורך לכלי בלי אור
857. צורך לכלי בלי אור הזורעים, פורים קטן תשל"ו אמונה שלימה, היינו אמונה שמביאה לשלמות, על דרך שאמר הרמב"ם, היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות. ופירש בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, שכוונתו, עד שהקדוש ברוך הוא יאיר עיניו וזוכה להתקרבות לה', וזה נקרא שהקדוש ברוך הוא מעיד עליו. ונמצא …
ויקהל משה
858. ויקהל משה "ויקהל משה", ופרש רש"י, אלא הן נאספו על פי דיבורו. מה בא זה ללמדינו, אחרת הייתי אומר, שהיה אוסף אותם בידים. המפורשים אומרים, שהמשכן בא לכפר על העגל. וענין העגל היה שאמרו, "אלה אלקיך ישראל", היינו בחינת ראיה. וזה נקרא בחינת "ידים". לכן כשהקהיל אותם לא היה …
תרבה נחלתו
859. תרבה נחלתו "לאלה תחלק הארץ... לרב תרבה נחלתו, ולמעט תמעיט נחלתו, איש לפי פקודיו יתן נחלתו" (פנחס, שלישי). לרב תרבה נחלתו, ולמעט תמעיט. פירוש, רב נקרא ימין, שלימות, גדלות, בענין גדלות ה' ושלימות האדם. בזה שיש לו קצת אחיזה בעבודת ה', תרבה נחלתו. שם צריכים להרבות נחלתו, היינו להרבות …
במה מסייעין
860. במה מסייעין מסייעין אותו. במה מסייעין, אומר, בנשמתו קדישא. נמצא, איך מולידים נשמות, דווקא על ידי חסרונות, שמקבלים סיוע מלמעלה.
עבודת הקווים
861. עבודת הקווים "אמרו, הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעי רחמי ואמסר בידייהו. אמר להו, חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי, ובעו בעיתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח. אמרו, היכי נעביד נקטליה כליא עלמא, ניבעי רחמיא אפלגא, פלגא ברקיעא לא יהבי. …
יהיב חכמתא לחכימין
862. יהיב חכמתא לחכימין יהיב חכמתא לחכימין. אין חוטא אלא אם כן נכנס ברוח שטות. לכן מי שרוצה שה' יעזור לו, שיבוא לשמה, אז נותנים לו המתנה. אבל האדם בעצמו קשה להגיע לשמה בלי עזרה מה'.
טענת קרח
863. טענת קרח אדם צריך לכלול השמאל בימין, אז הקדוש ברוך הוא שורה בתוכו (זהר קרח דף י"א אות ל'). פירוש, שלא להישאר בבחינת השמאל ולחכות עד שיתקבל תפלתו, אלא תכף לעבור ימין, למעלה מהדעת. טענת קרח היה בתוך הדעת
ראה חיים
864. ראה חיים ראה חיים עם האשה אשר אהבת, כי היא חלקך בחיים. שצריך האדם לכלול חיים מעץ חיים, שהוא ז"א, במקום זה, שהוא מלכות, הנקראת אשה. וצריך האדם לכלול מדת יום בלילה, דהיינו ז"א במלכות, משום "כי היא חלקך בחיים", כי הארת חכמה אינה שורה אלא במלכות (זהר קרח …
השלמות הוא מאה
865. השלמות הוא מאה תרומה זהו שנים ממאה (קרח, אות מ"ח), שפירוש ליחדו ב' פעמים ביום, דהיינו שנים ממאה, שהם ב' פעמים קריאת שמע של ערבית ושחרית, שהם ב' פעמים מ"ט חסר ב', לשלמות מאה, אז בינה ומלכות משלימים למאה. שהבינה נקראת אמה ונקראת מאה.
שלום לרחוק ולקרוב
866. שלום לרחוק ולקרוב "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". שהשלום בא לאלה שקרובים לה', שהוא ימין מקרבת ושמאל מרחקת. שלום ה' יכול דווקא על ידי שניהם, על ידי רחוק וקרוב, היינו ימין ושמאל, אז שייך שלום.
שליטת השלום
867. שליטת השלום האדם מסוגל לעבוד ולתת יגיעה, אם מזה לא יהיה תיקון. אבל בדבר קטן, היינו שלא צריך לתת יגיעה גדולה, אבל אם הוא על דרך התיקון, אין כוח. משום שענין הקלקולים באים משבירת הכלים ומחטא עץ הדעת. והיות שזה עדיין לא מתוקן, ממילא ענין קלקולים עדיין נמשכת שליטה …
הסיבה המחייבת
868. הסיבה המחייבת תקבל שכר. ואם לא, תקבל עונש. נמצא, שהסיבה המחייבו יהיה התועלת עצמו. אבל איך יהיה אחרת, היינו מטעם שהוא רב ושליט. ומדוע זה לא נקרא לתועלת מה', בעל מנת להשפיע.
קדושין
869. קדושין וכל מי שאין לה, לא עליו ולא על אחרים קדושין, הולד כמותה. ואיזה זה, זה ולד שפחה ונכרית. שפחה כנענית מנלן, אמר רב הונא, אמר קרא "שבו לכם פה עם החמור" עם הדומה לחמור, אשכחן דלא תפסי קדושי. ולדה כמותה, דאמר קרא "האשה וילדיה תהיה לאדוניה". נכרית מנלן, …
אדם הראשון כופר היה
870. אדם הראשון כופר היה "אדם הראשון מין היה". ויש לשאול, הלא הקדוש ברוך הוא דיבר עמו, ואיך אפשר להיות שהיה מין, היינו כופר. אלא שהיה כופר באמונה, מפני שהיה לו בחינת ידיעה, ולא היה יכול לעבוד בבחינת אמונה.
עקרב ונחש
871. עקרב ונחש "הבור ריק אין בו מים", היינו שאין בו תורה. אבל נחשים ועקרבים יש בו, היינו אם (אין) בו תורה, תכף יש בו נחשים ועקרבים. הנה "עקרב" נקרא קר-עב, שהקרירות בא לו מחמת עוביות. ואין בו עינים, היינו בחינת חכמה. היינו שאינו טוען בשכל, אלא סתם עם עוביות. …
הנותן בים
872. הנותן בים יחידות נוקבא, עשרות ז"א, מאות אימא, אלפים אבא, ריבוא כתר כל"א. פירוש, סוד אלף, אל אף. והאף הוא סוד כלי החיים, על דרך הכתוב, "ויפח באפו נשמת חיים". והכלי הזו נלקח באמת ממקוה"נ. אמנם הרוח היוצא ממנו, אינו יוצא רק מצד אימא, דעל כן יכול עוד הפעם …
עיבור - ב
873. עיבור - ב עיבור א' נעשה על ידי עליון, בדומה לאדם שמקבל איזו התעוררות מלמעלה. עיבור ב' היינו, אחר כך התחתון צריך מכח התעוררות שקיבל, לעבוד מעצמו, היינו הוא צריך להוסיף, על ידי התעוררות שקיבל מעליון, ולעבוד על ידי יגיעתו, אחרת נאבד לו הכל וחוזר להיות לבחינת נקודה שחורה, …
מנוחה ושמחה אור ליהודים
874. מנוחה ושמחה אור ליהודים שלח תשד"מ "מנוחה ושמחה אור ליהודים" (זמירות ליל שבת). משמע שרק ליהודים נקרא אור, אבל לאומות העולם, מנוחה ושמחה נקרא אצלם חושך. היתכן, מי לא רוצה מנוחה ושמחה; כמו כן צריכים להבין, מה שדרשו חז"ל על הפסוק, "ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה זית …
ג' קוים - ד
875. ג' קוים - ד קרח תשד"מ "איזו היא מחלוקת לשם שמים וכו', ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו". מקשים העולם, מדוע לא כתיב משה, וקרח ועדתו, כמו שכתוב אצל הלל ושמאי. בכדי להבין את הנ"ל צריכים לדעת מה הוא הפירוש "לשם שמים". הזהר הקדוש מפרש: לשם שמים, היינו …
ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין
876. ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין חקת תשד"מ "ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין" (בבא בתרא דף טז). ויש להבין מהו יצר הרע, ומה הוא התבלין. ועוד יש להבין, הלא כשמבשלין איזה תבשיל העיקר הוא התבשיל, והתבלין הם רק נותנים טעם בהתבשיל, ואיך אפשר לומר …
ג' תפלות - ב
877. ג' תפלות - ב בלק תשד"מ בזמירות לליל שבת (ב"כל מקדש") כתוב שם: "ה' אלקי ישראל אהבת תמים, ה' אלקי ישראל תשועת עולמים". ויש להבין, מהו החשיבות של תמים. לכאורה, נראה מי שהוא בעל שכל יותר קטן הוא יכול להיות יותר תמים, ולמי שיש לו יותר שכל, ויש לו …
ורגליהם רגל ישרה
878. ורגליהם רגל ישרה פנחס תשד"מ בזהר פנחס (דף קט"ז אות שי"ז) ובהסולם: "ורגליהם רגל ישרה, כי הרגלים של המזיקים כולן עקלתון. ורגליהם, דהיינו רגלים של החיות הקדושות, נאמר בהן ורגליהם רגל ישרה, שהוא מצד חיה, שהוא ישראל. ישראל כולל ג' חיות, שנאמר בהם האבות הן הן המרכבה". ומפרש שם …
כתיבה וחתימה טובה
879. כתיבה וחתימה טובה אנו רואים, שאין האדם בעצמו צריך לכתוב את המכתב, מה שהוא רוצה לכתוב לחבירו, בין להודיע לו משהו או לבקש ממנו משהו. שאם האדם חותם על המכתב זהו מספיק כבר שהמכתב שנכתב הוא אמת ושהוא שולחו. וכמו כן להיפך, אם האדם כתב בעצמו את המכתב אבל …
ענין דינים
880. ענין דינים ראש השנה תשל"ה ענין דינים, היינו הכלי של הרצון לקבל שנעשה עליו דין, שאסור להשתמש עמו מצמצום ואילך. המתקת הדינים, היינו שיכול לעשות עליהם מסכים, היינו שיכול להשתמש עם הכלים, שהם בחינת דינים, בעל מנת להשפיע. חסד נקרא שהוא עוסק במעשים של השפעה. קול פשוט, היינו שהמעשה …
ענין ראש השנה ויום הכיפורים
881. ענין ראש השנה ויום הכיפורים בענין ראש השנה ויום הכיפורים יש להבין ענין הדינים והגבורות שימים טובים נקראים ימי דינים, ולמה בחינת יום טוב ולא חול. ענין הדין הוא כמבואר (בהסולם פרשת אמור דף ע'), שבכל שנה חוזרת מלכות לקדמותה, כמו שהיתה ביום ד' דמעשה בראשית, היינו בסוד מיעוט …
ראש השנה
882. ראש השנה על פסוק "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה". עיתים לטובה ועיתים לרעה. כיצד, הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהם, להוסיף עליהם אי אפשר שכבר נגזרה גזירה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמן על הארץ, שצריכה להם הכל לפי הארץ. …
כי האדם עץ השדה - א
883. כי האדם עץ השדה - א' אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב "כי האדם עץ השדה" (דברים כ"א), וכי אדם עץ שדה הוא, אלא משום דכתיב "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת", וכתיב "אותו תשחית וכרתָ". הא כיצד, אם תלמיד חכם הגון הוא, ממנו תאכל ואותו לא תכרות, ואם לאו, …
תפילת ראש השנה
884. תפילת ראש השנה בתפילת ראש השנה אנו אומרים, "אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך". וצריך לשאול, אם הוא לא שוכח מה', מהו ענין התאמצות. ובתפילת "עזרת אבותינו" אנו אומרים, "אשרי איש שישמע למצוותיך ותורתך ודברך ישים על לבו". וצריך להבין, מהו פירוש שמיעה למצוות ה'. צריך לומר, …
בשופר תחדש
885. בשופר תחדש מי מכריח את הקדוש ברוך הוא שלא יכול לישב על כסא הרחמים בלי תקיעת שופר, ודווקא על ידי תקיעת שופר הוא יכול לישב על כסא רחמים. תכלית הבריאה - להטיב לנבראים. וכדי שלא יהיה נהמא דכסופא, מוכרח להיות ענין בחירה. לאחר הבחירה הוא זוכה להתגלות. ענין צמצום …
מלכויות זכרונות ושופרות
886. מלכויות זכרונות ושופרות כ"ב אלול תש"ך ראש השנה (ד' ט"ז ע"א, ל"ד ע"ב): אמר רבה, אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני בראש השנה מלכויות, זיכרונות, שופרות. מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם. זיכרונות, כדי שיבוא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר. ובדף ט"ז, הלשון "כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה". ויש לשאול דמכאן …
בי נשבעתי
887. בי נשבעתי מדרש תנחומא וירא: "ויאמר בי נשבעתי נאום ה'". אמר ליה, אתה נשבעת ואני נשבעתי, שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך. אמר ליה, אמור, לא כך אמרת לי, ספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותן, כה יהיה זרעך. אמר ליה, הן. אמר ליה, ממי. אמר …
ימים טובים
888. ימים טובים צריך להבין, שאף על פי שימים הנוראים הם בחינת דין, וגבורה, ופחד, וכל העולם מתעוררים לתשובה, שכולם מפחדים מאימת יום הדין, ולמה נקרא זה ימים טובים, היינו שאינו חול. הטעם כידוע, שענין ראש השנה ויום הכיפורים הוא ענין שמאל, היינו שאז זמן של התגלות אורות דחכמה. שענין …
מדת הרחמים
889. מדת הרחמים הקדוש ברוך הוא יושב על כסא דין, היינו שמגלה את עצמו לתחתונים. ורחום, היינו שהאדם צריך לעסוק בבחינת להשפיע. ותוקעין בשופר של איל וכו', היינו מתי יגיע למעשי אבותי, היינו שהקריב את עצמו לרשות שהיא כולה להשפיע. וענין שהאדם צריך לזכות סדר עבודה. מלכות, קבל עול מלכות …
צער השכינה - ב
890. צער השכינה - ב "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" (תפלת יום כיפור). ויש לשאול, הלא כל עבירות באות על ידי יצר הרע. ויש לפרש שהחטא הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע. אלא "אין עוד מלבדו". כי אם האדם אינו ראוי, משליכים אותו מלמעלה. וזה בא על ידי התלבשות …
ענין יום כיפור
891. ענין יום כיפור ענין יום כיפור. מדוע אינו מכפר ראש השנה, אלא דווקא יום כיפור. ויש לומר שעל ידי התפלות של ראש השנה, רואים את האמת, איך שיש לאדם עונות, אז יכול לבקש כפרה על העונות. לכן יום כיפור הוא אחר ראש השנה.
מאמר לסוכות
892. מאמר לסוכות "בסכת תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוקיכם" (ויקרא כ"ג, מ"ב-מ"ג). רבי אליעזר אומר, סוכות ממש. ולרבי עקיבא, ענני כבוד. איך אפשר שיהיה כל כך מרחק בין זה לזה. ואחד …
פרי עץ הדר
893. פרי עץ הדר פרי עץ הדר. ארבעה מינים הללו, יש מהם שיש בו טעם וריח, כמו האתרוג, והוא כנגד הצדיקים, שיש בהם רוח תורה וטעם של מעשים טובים. באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח, וכנגדו הבינונים של ישראל, שיש בהם טעם של מצוות ואין בהם רוח …
שמחת תורה
894. שמחת תורה מובא בשער הכוונות, שתורה נקרא זעיר אנפין, שבאם הוא משפיע למלכות, כלומר שמלכות כבר מוכשרת לקבל את השפע, לכן זעיר אנפין, שנקרא תורה, הוא שמח. וזה נקרא שמחת תורה. וזה אפשר לפרש על פי מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך לשמוח בזה, שיש שמחה לבורא מזה, שיכול …
ענין חנוכה
895. ענין חנוכה נר חנוכה, שיעורו "עד שתכלה רגל מן השוק". רגל מלשון "מרגל". שוק הוא רשות הרבים. כי בזמן שנמצאים ברשות היחיד, אזי הולכים בתמימות ואין מקום למרגלים. ובחנוכה צריכים להמשיך האור של חנוכה, עד שתתבטל כל בחינת מרגלים מן השוק, כי במקום האור אין מקום להסטרא אחרא. "לשנה …
דחה אדמון בצל צלמון
896. דחה אדמון בצל צלמון א' חנוכה תשל"ב "דחה אדמון בצל צלמון". פירוש, לדחות את עשו, שהוא נקרא אדמוני. בצל צלמון, בצלמות, דהיינו בצל מות. להבין זה על דרך העבודה. ידוע שיש לנו ג' קוים, הנקראים חסד קו ימין, גבורה קו שמאל, תפארת קו אמצעי. ותחילת עבודה היא בקו ימין, …
מאי חנוכה
897. מאי חנוכה חנוכה תשכ"א הנה חז"ל אמרו, "מאי חנוכה, תנו רבנן, בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה" וכו' (שבת כ"א ע"א). היינו חנו-כה, שבכ"ה היה להם חנייה מהמלחמה. ויש להבין, שענין חניה הוא דווקא באמצע עבודה. ועומדים לנוח, בכדי לקבל כוחות חדשים, שיוכלו ללכת הלאה, ולנצח את המלחמה עד גמרה. ויש …
מהו נס חנוכה
898. מהו נס חנוכה חנוכה תשכ"ו הנה חז"ל אמרו (שבת כ"א ע"א): מאי חנוכה, תנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמנייא אינון וכו', שנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל וכו', בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק …
חנו-כה
899. חנו-כה חנוכה תשט"ו נר, ראשי תיבות נפש רוח, וצריכים להמשיך בחינת אור, שהוא בחינת נשמה, בסוד "נר מצוה ותורה אור", וזה חנו-כה. "כה" נקרא בחינת מלכות, בסוד יד כהה. "חנו" מלשון "חונה מלאך ה'", היינו שהשכינה הקדושה, צריכה להיות לה מקום חניה בלב האדם. וזה שאמרו חז"ל, מאי חנוכה, …
שתי מדרגות
900. שתי מדרגות מאי חנוכה. זאת אומרת שצריכים לשאול דוגמת ד' שאלות: חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול. בנר חנוכה דפליגי: חד אמר מותר להשתמש לאורה, וחד אמר אסור. אמר ליה, שזה שתי מדרגות. אחד הוא בחינת גילוי אהבה מסטרא דטובו, שעל ידי זה הוא יכול להלל ולשבח את שמו. …
ראש השנה לאילנות
901. ראש השנה לאילנות חמשה עשר בשבט תשט"ו ראש השנה לאילנות. היינו האדם נקרא עץ השדה, וראש השנה הוא זמן הדין, היינו לשבט או לחסד. לכן חודש שבט הוא חודש חמישי לחודשי חורף, שהוא בחינת הוד, שאז נהפך מ"דוה" ל"הוד". זאת אומרת, כשזוכין ללכת בבחינת חסד, אז ממשיך מספירת החסד …
ישראל נמשלו לזית
902. ישראל נמשלו לזית "אמר רבי יהושע בן לוי, למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך, מה זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" (מנחות נ"ו ע"ב). הנה יש עלים, ויש פירות. עלים הם קודמים לפירות. …
ענין ט"ו בשבט
903. ענין ט"ו בשבט ענין ט"ו בשבט, שהוא ראש השנה לאילנות, מהו הטעם שאנו אוכלים פירות. הנה אאמו"ר זצ"ל אמר, שכל ההבדל בין קדושה לקליפה הוא בהפירות, כמו שכתוב בזהר הקדוש, "א-ל אחר אסתרס ולא עביד פירי". לכן אנו אוכלים פירות ומרמזים שאצלנו השמחה הוא בפירות. הנה הפסוק אומר, "ויאמר …
האדם עץ השדה - ב
904. האדם עץ השדה - ב' רבי אלעזר ורבי שמעון, באחד בתשרי ראש השנה למעשר בהמה, בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות. הנה אדם עץ השדה, היינו שבמעשים של אדם יש להבחין בהם ב' דברים: א. בבחינת אמונה, הנקרא בחינת מצוה, ובחינת מלכות וב"ן, ובחינת בהמה. בהמה גמטריה ב"ן. ב. בחינת …
דוה או "הוד"
905. "דוה" או "הוד" הנה ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. ראש השנה הוא זמן של דין, שהוא לשבט או לחסד. חודש שבט הוא חודש חמישי מחודשי החורף, שהוא ספירת ההוד, שהוא זמן של דין, היינו שפעמים הוא בחינת "דוה" או "הוד". וזהו לשבט או לחסד. והגם שהספירות מתחילות מחסד, …
ענין עמלק
906. ענין עמלק "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". ענין עמלק הוא היצר הרע, ואינו בא לאדם אלא בצאתכם ממצרים, היינו בזמן שהאדם יוצא מהמצרים, שמצירים את הנשמה. וכשהאדם מקבל על עצמו לעסוק בעבודת ה', אז הוא בא.
וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
907. וכאשר יניח ידו וגבר עמלק "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק". ומקשים, מדוע הניח משה את ידיו. והענין, כי עמלק מבואר בספרים הקדושים שהוא הקליפה נגד אמונה. וידים של משה הן בחינת אמונה, כי ענין ידים הוא בחינת השגה, מלשון "כי תשיג יד". וכל השגתו של משה היא על ידי …
מחיית עמלק
908. מחיית עמלק אופקים ויקרא תשכ"ה למה קוראין פרשת זכור בשבת לפני פורים. היינו, אנו רואים שלפני פורים צריכים למחות עמלק, על מה מרמז לנו את זה. ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. אלא, כדי שלא יהיה נהמא דכסופא, ניתן לנו עבודה, בכדי לקבל שכר, היינו שלא יהיה מקום לבושה. …
גילוי הסתרה
909. גילוי הסתרה אסתר אמרה למרדכי "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו... ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". ויש לשאול מדוע דווקא הנמצאים בשושן, הלא היו יהודים גם בפרס וגם במדי, ולמה אמרה כנוס, דווקא בשושן. וכדי להבין זה צריכים לדעת, …
עד דלא ידע
910. עד דלא ידע פורים תשל"ט "עד דלא ידע" - יש ג' בחינות: א. דלא ידע הבחן בארור לברוך, היינו שעוד לא נקבע הידיעה, שהרצון לקבל נקרא המן, והרצון להשפיע נקרא מרדכי הצדיק, אלא אפילו כשעוסק על מנת לקבל, נחשב אצלו שהוא צדיק. ב. שכבר נקבע אצלו הידיעה, שקבלה נקרא …
סעודתו של רשע
911. סעודתו של רשע חז"ל אמרו, מפני מה נתחייב אותו דור כליה. חד אמר, מפני שהשתחוו לצלם, וחד אמר, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ויש לשאול, למה לא אמרו, מפני שאכלו מסעודתו של אותו רשע, אלא שנהנו. ויש לומר, שיש שתי בחינות בעבודה: א. בחינת מוחא. וזהו שהשתחוו לצלם. …
מאי פורים
912. מאי פורים בסעודת פורים שנת תשי"ג ענין מרדכי והמן. שמרדכי נקרא בחינת צדיק, היינו שאין לו שום צורך להמשיך בחינת אור החכמה, אלא שהוא תמיד בבחינת להשפיע. וזה ידוע, שאין שום הארה באה למטה אלא על ידי אתערותא דלתתא. לכן כאשר ה' יתברך רצה לתת למרדכי את האורות הגדולים, …
ובתורתו יהגה
913. ובתורתו יהגה י"ט שבט תשכ"ו כפר סבא "בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה" וכו'. וחז"ל פירשו, כאן קודם שלומד, וכאן לאחר שלומד. ויש לשאול, מדוע אצל תורת ה' נאמר הלשון "חפצו". להבין את הענין על דרך המוסר, יש להסתכל מה שנראה לעינינו במציאות בחורי ישיבה, שלומדים ביום ובלילה, מה הסיבה …
ב' הפכים
914. ב' הפכים ב' הפכים בלמעלה מהדעת, הן במוחא והן בליבא, שהוא בבחינת "כי חפץ חסד". ואם באו לו מחשבות זרות, הוא צריך להסיר אותן מעליו ולא לשמוע להן כלל. וזוהי עבודה גדולה, היות שפרעה מלך מצרים מיצר אותם וזורק להם מחשבות זרות, הן במוחא והן בליבא, כמו שכתוב "ויאנחו …
אני ולא שליח
915. אני ולא שליח כמו שכתב האר"י ז"ל, ישראל היו לפני הגאולה במ"ט שערי טומאה, עד שנגלה עליהם וכו' וגאלם, היינו שזכו "אני ולא שליח". אמר זצ"ל, מה שאין כן לפני הגאולה חשבו שיש שליחים, שאם כן גאולה נקרא שזכו ש"אני הוא ולא שליח", שאין עוד מלבדו. נמצא שגם לפני …
ממחרת השבת
916. ממחרת השבת "ממחרת השבת", היינו ממחרת הפסח. כי יום ראשון של פסח מאירים מוחין דשבת, הנקרא גדלות ב', שהם מוחין דאבא ואמא.
מצה שמורה
917. מצה שמורה מצה שמורה, היינו שצריכים לשמור את עצמנו במקום שהולכים לקיים מצוות ה', שלא יהיה שם חשש חמץ. היינו שהמצוות צריכות להביא את האדם לבחינת תיקון הבריאה, ואם לא יודעים איך לשמור את המצה, אז לוקחים את הטפל ומניחים את העיקר.
ענין פסח
918. ענין פסח ברחא דאלבא בפסח איהו נפש השכלית ליל שמורים מצה שמורה. ורוח שמור לקבליה איהי יום טוב, ואיהי יום שבת זכור ושמור בגין דאיהו אצילות ממלכות. בהסולם, שמצה שמורה וליל שמורים נמשך מהמלכות. (צ"ו ד' כ"ג). טעם שלא אוכלים מצות כל השנה. ומתרץ במשל למלך, שרק בזמן שממנים …
ענין סביבה
919. ענין סביבה "ויקח שש מאות רכב בחור". משל מי היו, אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר "וימת כל מקנה מצרים", אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר "הנה יד ה' הויה במקנך" וגו', אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר, "וגם מקננו ילך עמנו" וגו', אלא משל "הירא …
כנגד ד' בנים דברה תורה
920. כנגד ד' בנים דברה תורה ז' אדר תשל"ב, טבריא "כנגד ארבעה בנים דברה תורה". מטעם כי כל התורה היא רק עבור היצר הרע, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין" (קידושין ל' ע"ב). לכן "שאינו יודע לשאול, את פתח לו". ויש להבין מה צריכים לשאול ועם איזה …
הצורך במעשה דלמטה
921. הצורך במעשה דלמטה "ויקחו להם איש שה לבית אבות. אמר קודשא בריך הוא עבידו אתון עובדא לתתא, ואנא אתבר תקפיהון לעילא. וכמה דתעבדון בנורא אתון, דכתיב כי הם צלי אש, אנא אוף הכי אעביר אותו באש בנהר דינור" ["אמר הקדוש ברוך הוא: עשו אתם מעשה למטה, ואני אשׁבֵּר את …
המרבה לספר ביציאת מצרים
922. המרבה לספר ביציאת מצרים כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. יש להבין מה יש להרבות על ענין יציאת מצרים, עד שאמרו כל המרבה לספר הרי זה משובח. וכמו כן יש להבין מה שאומרים, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. זה ידוע …
ויאמר בילדכן את העבריות
923. ויאמר בילדכן את העבריות שמות תש"מ "ויאמר בילדכן את העבריות, וראיתן על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה. ויצו פרעה לכל עמו לאמר, כל הבן הילוד היארה תשליכוהו וכל הבת תחיון". הנה יש לפרש על דרך הרמז. כשמתחיל האדם ללכת בדרך ה', הנה פרעה מלך …
וידבר אלקים אל משה
924. וידבר אלקים אל משה פרשת וארא תשט"ו "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'". צריך להבין, מה משמיענו האמירה הזו. וכנראה זה מכוון על שאלת משה רבנו עליו השלום שנאמר בסוף פרשת שמות, שכתוב "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת לעמך". שענין …
ולקחתי אתכם לי לעם
925. ולקחתי אתכם לי לעם וארא תש"מ "וידבר... אני הוי-ה, וארא אל אברהם בא-ל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם, לכן אמור לבני ישראל אני הוי-ה". ויש להבין מה השייכות אם לא נתגלה להם בשם הוי-ה ולשם מה כן נתגלה לו בשם הוי-ה, "לכן אמור לבני ישראל אני הוי-ה". מה …
בא אל פרעה
926. בא אל פרעה בא תשמ"א "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, למען שיתי אותותי אלה בקרבו". ויש להבין: א. קושית הזהר הקדוש, מדוע לא כתיב [כתוב] לך אל פרעה. ב. קושית העולם, מדוע הקדוש ברוך הוא היה צריך להסכמת פרעה, …
ענין חמץ ומצה
927. ענין חמץ ומצה נאמר בשבת חול המועד פסח תשט"ז, לונדון פירהולט לבאר ענין חמץ ומצה, ומדוע מצה נקראת לחם עוני. וכמו כן להבין המשנה, "בפסח נידון על התבואה, ובעצרת על פירות האילן. ואמר ר' יהודה משום ר' עקיבא, מפני מה אמרה תורה הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם …
הנה עם יצא ממצרים
928. הנה עם יצא ממצרים "הנה עם יצא ממצרים, הנה כסה עין הארץ". יש לומר, שהסטרא אחרא אומרת, הנה עם ישראל, כשיצא ממצרים, היינו כשיצאו משליטת המצרים, הנה כסה את עין, היינו ראיית הטוב שיש בארציות, היינו ברצון לקבל. לכן הסטרא אחרא מפחדת, שעל ידי זה, שה' עוזר לעם ישראל, …
קרבן פסח
929. קרבן פסח "על מצות ומרורים יאכלוהו". ש"קרבן" נקרא התקרבות לה'. "פסח", נקרא שקירב אותם ופסח על דברים רעים שבהם, והסתכל רק על המעשים טובים שבהם. וזה בא אחרי שטעמו טעם מרור בשליטת המצרים, ורצו לצאת משליטתם, ולא עלתה להם, והיה להם טענות על ה', שזה נקרא מצה ומריבה, כמו …
ענין ראש החודש
930. ענין ראש החודש "החדש הזה", היינו ניסן, "הוא ראש חדשים". שענין חודש הוא בחינת חידוש. וענין ראש, היינו התחלה. והתחלה הראשונה הוא בזה, שהוציא ה' ממצרים. כי דבר זה הוא למעלה מטבע. ואין האדם יכול ללכת רק בדרך הטבע. ורק ה' הוא יכול לעשות מעשים שהם שלא כדרך הטבע. …
פה-סח
931. פה-סח רבי זירא אמר מהכא, "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב", אימתי שמחה לאיש בשעה שמענה בפיו. ופרש רש"י, אימתי אדם שמח בתלמודו, בזמן שיש לו מענה, כששואלין ממנו דבר הלכה (עירובין נ"ד ע"א). ויש לפרש על דרך המוסר, בזמן שאיבריו שואלין דבר הלכה, שענין הלכה הוא …
חידוש הראשון
932. חידוש הראשון כל החידושים מתחילים רק אחרי שהאדם זוכה לצאת מקבלה עצמית. וזה ענין שאסור ללמוד תורה את עכו"ם, כי בזמן שהאדם הוא במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי, כי הוא משועבד לפרעה מלך מצרים. ובזמן שהוא עבד לפרעה, הוא לא יכול להיות עובד ה'. וזה ענין "כי לי …
ענין יציאת מצרים
933. ענין יציאת מצרים הנה חז"ל אמרו, שסיפור יציאת מצרים צריך לומר בדרך שאלה ותשובה. ומי שאין לה מי שישאלנו, הוא שואל את עצמו, מה נשתנה וכו'. ולפרש זה על דרך מוסר. כי ענין סיפור הוא מלשון "השמים מספרים". ויציאת מצרים, היינו בחינת החירות והגאולה מהקליפות והסטרא אחרא, שהכוונה היא, …
חובת סיפור יציאת מצרים
934. חובת סיפור יציאת מצרים "ואפילו כולנו חכמים... מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים". ויש לומר, שהגם שכבר אנחנו בני תורה ותבונה, מכל מקום עלינו לעורר את השורש של יציאת עם ישראל מהגלות דפרעה. משום שעיקר הוא היציאה מהקליפה והכניסה לקדושה, משום דשאר המדרגות הם נקרא קודם ונמשך. לכן עלינו להלל …
ענין מצה
935. ענין מצה מצה הוא ענין מצה ומריבה, כמו "בהצותם על ה'". הדין הוא שכל זמן שנתעסק בעיסה אינו מתחמץ, אפילו כל היום, דבזמן שהאדם תחת שליטת פרעה מלך מצרים, אין הוא יכול לעשות שום דבר לשם שמים. ואז האדם עושה מצה ומריבה עם הגוף, הגוף הוא ברוגז על ה', …
זמן הגאולה
936. זמן הגאולה "ליום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי". הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור. וכמו כן אנו …
שאלות ליציאת מצרים
937. שאלות ליציאת מצרים א. טענות הרשע. כמו כן יש להבין את התשובה על טענת הרשע, שטוען, מה העבודה הזאת לכם, ואלו היה שם לא היה נגאל. מהי הסיבה, שהוא לא היה יכול לצאת מהגלות. ב. להבין, מדוע אם הקדוש ברוך הוא רוצה להוציא את עם ישראל מיד פרעה, הוא …
ענין עומר
938. ענין עומר אנטוורפן תשכ"ב ירושלים עומר מלשון "מאלמים אלומים", שהוא בחינת קשר. שהאדם צריך להשתדל, שהקשר בינו לה' יאיר, מלשון ספיר ויהלום. היות שהעולם נקרא בחינת ששת ימי המעשה ושבת, שהם ז' ספירות, ויש התכללות הספירות, לכן אנחנו צריכים לקשר עצמנו לה' בכל ימי שנות חיינו, שהם ע' שנים, …
יציאת מצרים ומתן תורה
939. יציאת מצרים ומתן תורה ביציאת מצרים קיבלו כלים דהשפעה, שהם כלים דחסדים. וקריעת ים סוף היא בחינת ראיה, שהם אורות דחכמה, המקובלים בכלים דקבלה. ושם היה על ידי אתערותא דלעילא כמו שכתוב "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". מה שאין כן קבלת התורה, היא מאתערותא ההיא על ידי אתערותא דלתתא, …
נקודה שבלב
940. נקודה שבלב כשנחרב בית המקדש כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם". לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו. והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. …
הר סיני
941. הר סיני "מאי הר סיני, הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו" (שבת פ"ט). ויש להבין מדוע גרמה התורה שנאה דווקא לישראל, ומדוע אין אנו אומרים שיש שנאה בין ישמעאלים לנוצרים, וכדומה. ויש לפרש זה על דרך המוסר, שענין אומות העולם נקרא הרצונות שלהם, היינו התאוות גשמיות, שכל רצונם הוא …
בענין מוח שליט על הלב
942. בענין מוח שליט על הלב "מוח" נקרא בחינת חכמה. "לב" נקרא בחינת בינה, שהוא אור דחסדים. והמוח יכול לשלוט, היינו יכולה להיות לו השליטה שיאיר זה דווקא בזמן שיש לו לב, שהוא בחינת חסדים. כי מטרם שיש לו חסדים אין שליטה לאור החכמה, אינו הוא יכול להאיר, ונקרא אז …
ג' בחינות תורה
943. ג' בחינות תורה שבועות תשל"ה, בני ברק יש ג' בחינות תורה: א. הנקרא תושיה, שמתשת כוחו של אדם, ב. הנקרא תורה תבלין, ג. אור התורה. ב' בחינות הראשונות הם בחינת הכנה לקבלת התורה. ורק בחינת הג' נקרא בחינת תורה, שהוא בחינת עצם, היינו מבחינת להטיב לנבראיו. וב' בחינות הראשונות …
נתינת התורה היא בשתי עיניים
944. נתינת התורה היא בשתי עיניים "לבבתני באחת מעיניך", טרם קבלת התורה היה באחת מעיניך, ולאחר קבלת התורה היה בשתי עיניך. להבין ההבחן בין שתי עיניים לאחת. קודם כל צריך להבין על מה מרמז עין. הנה כתיב "כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון", שפירושו הוא, כי העין של …
תשעה באב
945. תשעה באב לשבת נחמו הנה חז"ל אמרו על פסוק "ותשא כל העדה, ויתנו את קולם, ויבכו". אמר רבה אמר רבי יוחנן, אותו היום ליל תשעה באב היה. אמר הקדוש ברוך הוא הן בכו בכיה של חינם, ואני אקבע להם בכיה לדורות (סוטה ל"ה). ויש להבין איזה שייכות בין מרגלים …