קורס "יסודות חכמת הקבלה" – מפגש קבוצה מקומית מס' 1: היכרות
מפת דרכים לקורס "יסודות חכמת הקבלה":
תוכנית הקורס המלאה >>
קורס "יסודות חכמת הקבלה" – מפגש קבוצה מקומית מס' 1: היכרות
מטרת המפגש
- זמן ללמידה משותפת
- סקירה של מה שלמדנו ביום ראשון
- העמקה במושגים מסוימים
- שאלות ותשובות
תזכורת על עקרונות הלימוד
- "לא החכם לומד" – להגיע להשגה של הדברים ולא רק לצבור ידע
- "לא הביישן לומד" – לא להתבייש לשאול שאלות
- "קבעת עתים לתורה" – לקבוע זמן קבוע ללימוד
- "פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול" - סבלנות והתמדה
לוח הזמנים של הקורס
- יום ראשון, בשעות 13:30–12:00 (שעון ישראל): שיעור גלובלי בתרגום ל־30 שפות – שידור חי מישראל
- יום נוסף (יוגדר בהמשך): מפגש קבוצת התלמידים המקומית
מתוך: בעל הסולם, ״הקדמה לתלמוד עשר הספירות״, אותיות א׳-ג.
בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול, לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת, בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד, שלא תשתכח ח"ו מישראל. והנה, כשאני מתחיל לדבר, על לב מישהוא, אודות העסק בלימוד הזה, הנה היא,
שאלתו הראשונה: למה לי לדעת, כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים בשמותיהם, האם לא אוכל, לקיים כל התורה כולה, בפרטיה ודקדוקיה, בלי ידיעות הללו?
שנית ישאל: הלא כבר קבעו חכמים, שצריכים מתחילה, למלאות כריסו בש"ס ובפוסקים. ומי הוא, שיוכל לרמות את עצמו, שכבר גמר כל התורה הנגלית, ורק תורת הנסתר חסרה לו?
שלישית, הוא מפחד, שלא יחמיץ ח"ו, מחמת העסק הזה. כי כבר קרו מקרים, שנטו מדרך התורה, בסבת העסק בקבלה. וא"כ הצרה הזאת, למה לי? ומי פתי יכניס את עצמו בסכנה, על לא דבר?
רביעית: אפילו החובבים את הלימוד הזה, אינם מתירים אותה, אלא לקדושים משרתי אל, ו"לא כל הרוצה ליטול את השם, יבא ויטול"?
חמישית, והוא העיקר: ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי, כולם המה עמי בדעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק, מוטב ללמוד דף גמרא, במקום העסק הזה.
ב) אכן, אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאד, בטוח אנכי, שכל השאלות והספיקות הללו, יתעלמו מן האופק, ותביט אל מקומם, ואינם. והיינו, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו?
כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה, מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק: למי אני מהנה?
והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צריך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא, התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול.
ג) אכן, לפתרון חידה סתומה זו, דיבר הכתוב: "טעמו וראו, כי טוב ה'".
חזרה על הנלמד בשיעור מס׳ 1
"כל חכמת הקבלה היא לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם".
- הרמח"ל, דעת תבונות
הטבע
- בטבע יש אחדות מדהימה - כל אלמנט משלים את השני ונחוץ לתפקוד
- הטבע היא מערכת אינטגרלית וכל חלקיה קשורים זה לזה
- זו מערכת שמפתחת אותנו לחיבור ושיתוף פעולה משני כיוונים
- מצד אחד, יש איחוד של כל החלקים
- ומצד שני - בידול וחלוקה, שמובילים ליצירת מגוון רב של אלמנטים טבעיים.
הטבע
- בני אדם לא נמצאים מעל הטבע, אלא הם חלק ממערכת ענקית ומורכבת, ומחוברים אליה על ידי קשרים רבים בלתי נראים לעין.
- חוסר איזון בין קבלה והשפעה ביחסים בין בני אדם גורם לחוסר האיזון עם הטבע הכללי.
- כתוצאה מזה האנושות נתונה לסבל: דיכאון ומשברים שונים, והן מבחוץ, 'מכות טבע', משברים כלכליים וסביבתיים, מגפות וכן הלאה
״...מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז, אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך ("מצות אלקים" בשם "חוקי הטבע"). כי היינו הך...״
- בעל הסולם - מאמר השלום
מאפייני הרצון לקבל
הרצונות שלנו גדלים כל הזמן
מילוי, שמושג על ידי הרבה מאמצים, מורגש בזמן קצר ונעלם.
כאשר המילוי נעלם - הוא משאיר אותנו עם ריקנות גדולה יותר
ככל שהתענוג איכותי יותר - כך נמשך זמן המילוי
הרצונות שלנו לא נמצאים תחת שליטת האדם
הרצונות שלנו מושפעים מאוד / נשלטים על ידי הסביבה
״בריאת הרצון לקבל
"הצורך לברוא את הרצון לקבל הוא מטעם שפירשו שתכלית הבריאה היתה מטעם להיטיב לנבראיו, שהבורא רוצה להשפיע את טובו בכדי להנות לנבראים, ולכן למטרה זו צריך להיות בבריאה כלי לקבל תענוג, ואי אפשר לקבל תענוג אם אין צורך וחסרון לתענוג, כי אחרת לא מרגישים שום הנאה.
וזה דומה למי שנותן לחברו סעודה טובה ואין לו תאוה לאכילה אזי אין הוא מסוגל להנות מסעודה זו, כי רק ההשתוקקות לסעודה קובעת את שיעור ההנאה שבסעודה. ומשום זה כדי שהנבראים יהנו ממתנותיו הטביע טבע בנבראים שישתוקקו תמיד לקבל תענוג".
ובחינה זו שישנה באדם, היינו בחינת הרצון לקבל תענוג, זהו כל האדם שברא הקב"ה. שכל מה שמדברים מאדם אינו יותר רק מהרצון לקבל…והוא יזכה לתענוג הנצחי לעתיד לבוא, היינו הרצון לקבל תענוג יזכה בגמר עבודתו לקבל את כל התענוג שחשב הבורא להעניקו".
- הרב ברוך שלום אשלג (הרב״ש), איגרת ל"ח/א
מילון מושגים
נקודה שבלב – הרצון לגלות רוחניות.
בחכמת הקבלה, ה"לב" מייצג את כל רצונותיו הגשמיים של האדם, בעוד שה"נקודה שבלב" מסמלת רצון חדש לגלות את מטרת החיים.
מילון מושגים
- חכמת הקבלה – שיטה לגילוי הבורא לנבראים בעולם הזה.
- בורא – מהמילה ״בוא-ראה״, הכוח הכללי של הטבע, הרצון להשפיע.
- כלי – רצון, נברא או הרצון לקבל.
- עולם – מהמילה ״העלמה״ – "הסתרה".
"איננו מחדשים דבר, עבודתנו היא רק להאיר על מה שחבוי בתוכו של אדם".
- הרב מנחם מנדל מקוצק
סדנה: מה אני מצפה מהקורס?
נושא השיעור הבא
שיעור מס׳ 2 — 16 בנובמבר 2025:
“מהות חכמת הקבלה”
- מהי תוכנית הבריאה ומדוע היא נסתרת מאיתנו?
- האם המציאות שאנו חווים היא אוסף של צירופי מקרים, או האם יש בה חוקיות?
- היכרות ראשונית עם המקורות האותנטים של חכמת הקבלה: כתבי בעל הסולם, כתבי הרב"ש והרב ד"ר מיכאל לייטמן.
וידאו -> המקובל רב מיכאל לייטמן מסביר את מטרות הקורס ומברך את הסטודנטים החדשים