שיעור מס׳ 15. תלמוד עשר הספירות
שיעור מס׳ 15: תלמוד עשר הספירות
שקף מס׳ 2
לשון המקובלים: היא שפה ממש במלוא מובן המלה, דייקנית מאד, הן בעניין שורש וענף, והן בעניין קודם ונמשך, ולה המעלה המיוחדת, שאפשר לדבר בשפה זו בפרטים ופרטי פרטים, בלי הגבלה. גם אפשר על ידה לגשת ישר לעניין הפרט שרוצים, בלי הצורך לקשרה עם הקודם לה, או המאוחר לה.
שקף מס׳ 3
אמנם על כל אותן המעלות הנשגבות שאתה רואה בה, הנה יש בה, גרעון גדול מאד, להיותה קשה להשגה, וכמעט שנמנע להשיגה, זולת מפי חכם מקובל, ומפי חכם המבין מדעתו. כלומר, שאפילו המבין מדעתו את כל המשך המדרגות האמורים: מתתא לעילא, ומעילא לתתא, עם כל זה, לא יבין בלשון זה כלום, עד שיקבל אותה, מפי חכם, שכבר קיבל את השפה מרבו פנים אל פנים.
- בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה"
שקף מס׳ 4
א) תחילה יש לדעת את שמות עשר הספירות. שהן, כח"ב, חג"ת, נהי"מ. שהן ראשי תיבות, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. והן בחינות עשרת הכיסוים על אורו יתברך שנתקנו כדי שיוכלו התחתונים לקבל אורו. בדומה לאור השמש, שאי אפשר להסתכל בו אלא על ידי זכוכית מפוחמה, הממעטת אורו ומתאימתו לכח הראיה של העינים. כן להבדיל, לא היו התחתונים יכולים להשיג אורו יתברך, אם לא היה מכוסה בעשרה כיסוים אלו, המכונים עשר ספירות, שכל שהוא למטה מחבירו, מכסה יותר על אורו יתברך".
- בעל הסולם, פתיחה לפירוש הסולם, אות א'
שקף מס׳ 5
דע, שכל עולם נדרש בו עשר ספירות, וכל ספירה כוללת עשר, וכן כל אחת מהעשר כוללת עוד עשר, וכן עד אין תכלית, באופן שכל אור ואור שנבחין ונזכיר באורות - נבין בו היותו כולל עשר".
- רמח"ל, כללי מאמר החכמה
שקף מס׳ 6
…מובא בכתבי האר"י, שאור אין סוף מאיר לתחתונים. שאין סוף נקרא הרצון דלהטיב לנבראיו. והגם שמבחינים הרבה עולמות, ועשר ספירות, ושאר כינויים, אבל הכל נמשך מאין סוף ברוך הוא, הנקראת מחשבת הבריאה.
ושם ספירה ועולם מכונה, משום שהשפע הנשפע מאין סוף ברוך הוא, יורדת דרך אותה ספירה ועולם. שהכוונה היא, היות שאין התחתונים יכולים לקבל את שפעו יתברך בלי הכשרה ותיקון, שהתחתון יהיה מוכשר לקבל, לכן התיקונים האלו שנעשו, שעל ידם יש יכולת לקבל, את זה מכונה בשם ספירות.
- בעל הסולם, שמעתי ע״ג
שקף מס׳ 7 - מודל ג׳ הצירים
שקף מס׳ 8 - תרשים "עולם הצמצום"
שקף מס׳ 9
ולפי"ז, יש לשאול, א"כ, למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם".
- בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנה'
שקף מס׳ 10
קנו) אבל תנאי חמור יש בעת העסק בחכמה זאת: שלא יגשימו הדברים, בענינים מדומים וגשמיים, שעוברים בזה על "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", ח"ו. כי אז, אדרבה, מקבלים היזק במקום תועלת. ולפיכך, הזהירו ז"ל, שלא ללמוד החכמה, כי אם לאחר ארבעים שנה, או מפי רב, וכדומה, מהזהירות. וכל זה הוא מהטעם האמור.
- בעל הסולם,הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנו'
שקף מס׳ 11: 6 כרכים של "תלמוד עשר הספירות" - מהדורה חדשה
שקף מס׳ 12: העמוד הראשון של הספר "תלמוד עשר הספירות"
שקף מס׳ 13: כתב ידו של בעל הסולם - "לוח תשובות לפירוש המילות"
שקף מס׳ 14: כתב ידו של בעל הסולם - "לוח תשובות לפירוש המילות"
שקף מס׳ 15
שאלה: מהו אור?
תשובה: כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים
- בעל הסולם, תע"ס, חלק א', לוח התשובות לפירוש המלות
שקף מס׳ 16
האור המתפשט מהאין סוף אל הנאצל, נקרא בשם אור ישר, והאור הזה מתקשר בנאצל על ידי מלבוש של אור חוזר העולה מהמסך ולמעלה בכוח זיווג דהכאה, שעניינו יתבאר להלן בשם ונקרא בשם 'התקשרות', משום שאור חוזר זה העולה מהמסך דבחינה ד' מהקו הישר הוא מחזיק ומתפיס את האור העליון בעיגול. באופן, שבמקום שהאור חוזר אינו מלביש את האור העליון, נחשב אותו האור כלפי הנאצל כמו שאינו, כי אינו משיג אותו בלי המלבוש הזה שנקרא אור חוזר.
- בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, כרך א', דף ל"ט, אור פנימי אות כ'
שקף מס׳ 17
שקף מס׳ 18
בתלמוד עשר ספירות (דף ל"ט אות ג' ובאור פנימי אות כ') כתוב, שהאור חוזר העולה מהמסך ולמעלה נקרא בשם התקשרות, משום שהוא מחזיק ומתפיס את האור העליון בעיגול, באופן שבמקום שהאור חוזר אינו מלביש את האור עליון, נחשב אותו האור כלפי הנאצל כמו שאינו, כי אינו משיג אותו בלי המלבוש הזה, שנקרא אור חוזר, עד כאן לשונו…
…והתירוץ הוא כנ"ל, במקום שאין המלבוש, שנקרא אור חוזר, נחשב האור העליון כלפי הנאצל כמו שאינו, וכיון שכל ענינו של האור חוזר הוא שאינו מקבל רק לפי כוונת על מנת להשפיע, לכן כל זמן שאין האדם יצא מבחינת הקבלה לעצמו, אין לו עוד האור חוזר הזה, משום אף על פי ש"מלא כל הארץ כבודו", מכל מקום נחשב כלפי התחתון כמו שאינו.
- הרב"ש, 557. ענין אור חוזר
שקף מס׳ 19
ושיעורי ההשגה משתנים מזמן לזמן, היות שזה תלוי לפי הכשרת התחתונים, אם מעט אם הרבה, בשיעור זה מתגלה האור. וכל שיעור השגה יש לו שם בפני עצמו, מטעם כי הספירות נקראים כיסוים. ולפי עבודת האדם, בשיעור זה יורד הכסוי, והספירה מתחילה להאירה.
וענין שם שקבעו לכל ספירה וספירה הוא משום, שכל אלו שהשיגו את אור ה' על ידי עבודתם, ורצו שכל אלה הבאים אחריהם גם הם יהנו, ממה שהם כבר גילו, לכן נתנו שמות על כל השגה והשגה, כדי שהם יוכלו להבין את כונותיהם והשגותיהם מה שהשיגו, ועל ידי זה יהיה שפה משותפת אחד עם השני.
- הרב"ש, איגרת י"ט